אור ברסלב
שו"ת נחלת לוי - חלק ב מהם האיסורים בהפעלת חשמל בשבת › מוליד ע"י גרמא

שו"ת נחלת לוי - חלק ב

מהם האיסורים בהפעלת חשמל בשבת · מוליד ע"י גרמא

מוליד אמרינן רק במה שאסרו חז"ל]

טו. ועוד בה, כי המחבר מעגל חשמלי, גם את"ל דהוי מוליד, מ"מ כל שהוא מוליד הוא רק ברגע הראשון, אך אח"כ הכל הוי גרמא, ואין איסור מוליד בגרמא שנוצר אחר זמן, כיון שבזה נעשה ממילא, וכדין הנחת שלג מול השמש, שהתיר מרן בסי' שכ (סעיף ט), והיינו טעמא ע"פ המבואר לעיל, דבכה"ג לא דמי לבורא. ולגבי עצם החיבור הראשוני שמוליד, כיון שהוא קצר (שהרי הזרם שבא אחריו הוי גרמא) שרי, כי כל מוליד שאינו עומד לקיום שרי, וכדיבואר בעז"ה בסמוך.

ותחילה נדבר בענין גרמא וזה נראה, כי כאן עדיף מכל גרמא, כיון שהחשמל מיוצר בזה הרגע. דהיינו כשסוגר מעגל חשמלי עדיין אינו קיים זרם החשמל אשר יגיע בעת סגירת המעגל, אלא כח החשמל מיוצר כל רגע מחדש, ע"י הטורבינות שבחברת החשמל. ובכל רגע הוא מגיע לאדם הצורך אותו, כי החשמל זורם במהירות הקרובה למהירות האור. וא"כ כשסוגר מעגל חשמלי, אף אם רגע זרימת החשמל הראשון הוי כוחו, אך זה שאחריו הוי גרמא, שהרי הוא כלל לא היה בעולם, ורק עקב סגירת המעגל גרם לאפשרות של יצור החשמל, וע' בסוגיא זו של גרמא באורך וברוחב בשו"ת יבי"א (ח"ד סימן לה אותיות א-לה) ולא הניח שם פינה וזוית. [וזאת יש להעיר, כי חזר בו שם מו"ר ממש"כ שם בסימן לד (אות לו) להשען על החת"ס (יו"ד סימן), וכן בשו"ת יחו"ד (ח"ו ס"ס כא), דנשען על החת"ס דס"ל דהסרת המונע הוי גרמא אף ברגע הראשון, כי בהמשך (סימן לה) דחה זאת מו"ר והסיק דברגע הראשון הוי כוחו, ורק אחר זמן הוי גרמא, וכדמוכח מפסק השו"ע (או"ח קנט ס"ט), וביו"ד (סימן ז) ע"ש] . ואין לסתור זאת מדין מוליד בהבערה ביו"ט, ומדין מוגמר שנותן ריח בבגדים, ע"י שמניח ע"ג האש את הבושם, והרי שם הוי גרמא אח"כ, ובכ"ז אסור. זה י"ל כיון דבהבערה ובישול אין דין גרמא, כיון שזהו עצם האיסור, וכמו שהאריך מו"ר בשו"ת יבי"א (ח"ד סימן לה אות ה). וע"ע לענין גרמא בחשמל בשו"ת חלקת יעקב (או"ח סימן עח אות ג), ובשו"ת ציץ אליעזר (ח"א סימן כ פרק ו אות י), ועוד שם (בפרק י). ומ"מ כאן דעסקינן לענין המשך זרימת החשמל, ולא על הרגע הראשוני, לכו"ע הוי גרמא.

ולענין הרגעים הראשונים שזורם החשמל, דזה הוי כוחו ולא גרמא, מ"מ שרי כיון שהוי מוליד שאינו עומד לקיום, וכבר כתב הגינת ורדים (כלל ג סימן טז דס"ה ע"ג) שאין מוליד ריחא בבשר אדם, כיון שהריח אינו מתקיים. ואף שבשו"ת מהרש"ם (ח"א סימן קמ) דחאו, מ"מ פוסקים רבים נקטו להקל כגינת ורדים, דכן העלה מו"ר בשו"ת יבי"א (ח"ו סימן לז אות ז), ולכן התיר לתת מי בושם ע"ג הידים או הפנים בשבת, ועוד הניף את ידו בח"ג (סימן כא אות ב והלאה), כיון דיש לחלק בין איסור דאורייתא לדרבנן ע"ש. וכ"כ בשו"ת מנחת שלמה (ח"א דף עד ע"א) ע"ש דכתב כיוצ"ב. וכן נשען על הגינת ורדים הנ"ל בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ו סימן ו אות טו) לענין דיבור במקרופון שההפעלה היא בשעה שמדברים, וא"כ הוי הולדה לזמן מועט. וכן ראיתי עוד לשו"ת חלקת יעקב (או"ח ר"ס קכ) דבשעה"ד נשען על הגינת ורדים, וכן צירפו לסניף עוד בסימן עח (אות ד) וע"פ דבריו שם בנידו"ד, אם נחוש בשבת רק לאיסור מוליד, יתיר. וכן כתב עוד שם (בס"ס עה) בענין הפעלת מאוורר ביו"ט, שאסור רק משום מוליד, ולכן התיר ע"ש. וכ"כ לחזק זאת, ותפס כן להלכה, בספר מערכי לב (זאב פרק ב אות ה) כי מוליד שייך בדבר שהוא בר קיימא, כמו ריח בבגד, דנתפס הריח היטב, משא"כ הנותן אתרוג תוך כלי מעץ, אף שישאר הריח בכלי שרי, כיון שאינו נדבק הריח בחוזקה. ולכן בסגירת מעגל חשמלי שמביא רק זרם עראי שרי, ואין בו מוליד. ע"כ. ונידו"ד עדיף טפי מכל הני אשלי רברבי שכתבו להשען, או לצרף לסניף טעם זה, לענין הפעלת החשמל לגמרי, שכיון דאינו בר קיימא שרי. אך אנו שחילקנו בין הרגעים הראשונים לאח"כ, בזה לגבי הרגעים הראשונים קל יותר, דמה שייך לדמותו לבורא והיצירה נעלמה כהרף עין (ומה שמגיע אח"כ הוי גרמא וכנ"ל). והן אמת כי בסחופי כסא אשיראי, הוי ריח שהוא אינו בר קיימא ואסור, אך כאן עדיף, מצד שהחשמל שמגיע אח"כ כלל אינו נמצא בעולם, ונוצר רק אחרי חיבור המעגל שעשה וכנ"ל. וע"כ שאין לדמות דין מוליד ריח לנידו"ד, דא"כ נאסור עוד הרבה דברים המותרים, וכגון שימוש במשקפי פוטוגור, אשר נעשים כהים בפגישה עם קרני השמש, שהתירו הפוסקים להשתמש בהם בשבת, דע' בזה בשו"ת נחלת לוי (ח"א או"ח סימן ט אות ט), ועוד דברים רבים יהיה עלינו לאסור, וכנ"ל (אותיות יג,יד).

תוכן העניינים

שו"ת נחלת לוי - חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה