מהם האיסורים בהפעלת חשמל בשבת · מוליד אמרינן רק במה שאסרו חז"ל]
יג. ועוד בה, דבשו"ת מנחת שלמה (ח"א דף עד ע"א) כתב לדחות לבית יצחק הנ"ל, דהרי במסכת שבת (מח ע"א) גבי חימום מים, קראתו הגמ' "אולודי קא מוליד", ובכל זאת, כל שנאסר הוא רק חימום של בישול, אך חימום שאין בו בישול, לסוברים שאין בישול אחר בישול בלח, או בסמוך למדורה במקום שלא יכול לבא לידי חום שהיד סולדת בו, אע"ג שע"פ הסברא הוא מוליד חום גמור, בכ"ז מישרא שרי, ואם נתפוס לדמות מדין סחופי כסא אשיראי לאסור חשמל, בודאי שהיה לאסור גם חימום מדין מוליד. וע"כ שאין לדמות גזירות חז"ל זו לזו. ועוד הוכיח, מדין פירות שאינן עומדים לסחיטה, דשרי לסוחטם בשבת, וכמבואר בשו"ע (ר"ס שכ). ולסברת הבית יצחק, היה לאוסרם מצד מוליד. ועוד דקי"ל שאין צביעה באוכלים, ולסברת הבית יצחק הוי מוליד. ומוכח ודאי מזה שאין לנו לאסור משום מוליד, כי אם במה שנזכר מפורש בש"ס, והבו לן דלא נוסיף עלה. עכת"ד. אלא דגם הוא בד"ה נתבאר סיים, אך מה אעשה שכבר הורה זקן, והוא הגאון מוהר"י שמעלקיש ז"ל בשו"ת בית יצחק יו"ד ח"ב (סימן לא בהשמטות), על דיבור הטלפון, אם מותר לדבר בו בשבת וכו', והדבר צריך הכרעה. עכ"ל. וכ"כ עוד במנחת שלמה (ח"א סימן ט, דף עב ע"א ד"ה הן) דאין לחוש למוליד, דמלבד שאין לחדש חומרא זו מסברא דנפשין, מוכח נמי שזה אינו, ממה שלא חששו כלל כל הגדולים בעריכת שעון לאיסור מוליד. וע"ע בספר מערכי לב (זאב פרק שני אות ה) דכתב כמה חילוקים בין דין מוליד בריחא לנידו"ד, ומ"מ גם הוא סיים כיון שזקן ההוראה הבית יצחק קבע בפשיטות שיש איסור מוליד, ורוב האחרונים הלכו בעקבותיו, לכן החמיר. [ואמינא כי מש"כ שרוב האחרונים נמשכו אחריו, לא ידעתי למי התכוין, כיון שהאחרונים שדנו בחשמל דנו בעיקר מצד מבעיר, או מתקן מנא, ומכה בפטיש, ובונה, ואילו מוליד כמדומני שכמעט שאין מי שתפס כן] . ושוב אחר מופלג חזיתיה למו"ר שליט"א בספר הליכות עולם (ח"ד תצוה אות ל) דהביא לבית יצחק שאסר שימוש בטלפון, ודחאו מו"ר ע"פ הצל"ח חדש הנ"ל, דכח החשמל אינו נרגש ולא שייך בו מוליד. ושכתב בשו"ת ציץ אליעזר כי חילוק זה נכון. ושכ"כ הגרשז"א במאמר שבספר עטרת שלמה (עמו' כ), ושכן רב אחד בוילנא בספר אור חדש האריך בדין זה והעלה להקל. והסכים עם כך מו"ר. רק שחילק כי באופן שנדלקת נורה חשמלית במרכזיה אסור. עכת"ד. וא"כ ס"ל ממש כדברינו ברוך ה'. [ואולם לכאורה צ"ע, כי בהלכה התיר בזה רק לצורך חולה שאין בו סכנה, ולטעמיו שדחה את הבית יצחק לכאורה הו"ל להתיר לגמרי, (והרי הבית יצחק כלל לא מיירי גבי חולה אלא בבריא). וגם מה שאסר בשיש נורה חשמלית, לכאורה תקשי דהוי פס"ר דלנח"ל בדאורייתא, דאיסורה הוא איסור דרבנן, וא"כ לכאורה יש להקל לחולה ע"י שינוי, וכמבואר בשו"ע (סימן שכח סימן יז) ולא רק ע"י גוי. ומ"מ הדחיה דחיה אמיתית, וכאשר סמך על כך שם מו"ר, וכאשר כתבו עוד פוסקים, ולכן נלמד מהתם לנידו"ד להקל] .
יד. ועוד יש להוסיף ולחזק לדברי הגרשז"א, דאין לנו אלא מה שאסרו חז"ל בדין מוליד. כי הרי, אפי' במה שאסרו חז"ל גופייהו מדין מוליד, לכאורה נסתרים הדברים. דהרי להניח קרח ושלג בסמוך למדורה, התיר מרן בסימן שכ (סעיף ט) כיון שנעשה ממילא, ואינו בורא בידים. ואילו בסוגיא דמוליד ריח במסכת ביצה (כג ע"א) הנ"ל, אסרו להניח ע"ג האש דבר הנותן ריח, ומעליו בגדים כדי שיספגו את הריח, אע"ג שנעשה ממילא, וע' בזה בשו"ת יבי"א (ח"ו סימן לו). ועוד דהרי בדין ריסוק שלג למדנו איסור מוליד אף באוכלים, דהרי שלג הוי משקה, וע' בשו"ת יבי"א הנ"ל (אות ט) מפי ספרים וסופרים, דנקטו לענין מוליד ריח שאינו שייך באוכלים, וכן העלה שם מו"ר להלכה. ועוד שם (בריש הסימן) הביא פוסקים רבים שלמדו בדעת מרן שאין מוליד בריח, (שכן דעת שלושת עמודי הוראה. והן אמת שמו"ר החמיר שם, אך הוא חומרא. ובעיקר רצוננו לדבר, הוא לדעת כל הני אשלי רברבי דס"ל שאין מוליד ריח). ואילו בריסוק שלג, נוקטים דהוי מוליד, וכן בהבערת אש ביו"ט, וא"כ על כרחך לחלק בין דיני מוליד, ושאין לדמות, אלא מה שאסרו והדומה לו בדיוק נאסור אף אנו, אבל דברים חדשים אין לאסור