כלי שמלאכתו לאיסור והיתר · תפילין האם הוו מוקצה מחמת חסרון כיס]
י. עוד דבר הצ"ע הוא לענין תפילין, כי לכאורה תפילין הוו מוקצה מחמת חסרון כיס. ואולם ברור שההלכה אינה כן, דע' בב"י (ר"ס שח) דלא מבעי לראשונים דס"ל דתפילין הוו היתר, אלא אף לאוסרים, מ"מ מותר ליטלו לצורך, ע"ש. וא"כ ס"ל דהוי מלאכתו לאיסור, ולא דהוי מוקצה מחמת חס"כ. וכ"פ המ"א (סימן שח ס"ק יא), והט"ז (ס"ק ג), וע"ע בספר פתח הדביר (ס"ק ה), ובספר מימי שלמה (ר"ס שח), ובספר דע"ת (עמ' קמט, ועמ' קנ), ובספר גדולות אלישע (ס"ק לא, וס"ק לג), ובספר ערוך השלחן (סעיף יז), ובשו"ע הרב (סימן שח סעיף יט), וע"ע בספר ילקו"י (שבת ח"ב עמ' תל). וע"ע גבי טלטול תפילין בשו"ע (סימן לא), וכן (סימן רסו סעיף י) ועוד (סימן שא סעיפים ז,מב) וגם (סימן שח ס"ד). ותקשי ממ"נ, הן לסוברים דתפילין הוו היתר, והן לסוברים דהוי מלאכתן לאיסור. ולכאורה יש לומר, דהוי מוקצה מחמת חסרון כיס כיון שבשבת מקצהו לגמרי לתשמישו, ולתשמישים אחרים מקצהו מפני שמקפיד עליו, ככל מוקצה מחמת חסרון כיס. (ואף לסוברים דהוי היתר יש לאוסרו מהאי טעמא דדמי לכלים העומדים לסחורה, שכיון שמוקצים לגמרי אף דהם מלאכתם להיתר הוו מוקצה מחמת חס"כ, וה"ה הכא).
וע"פ דברי הפמ"ג (סימן שח משב"ז ס"ק ג) מיושבת קושיא זו, דשם עמד על קושית האחרונים על דברי מרן דבסימן לא פסק דאסור להניח תפילין בשבת. וכאן בב"י (ר"ס שח) מבוארת דעתו להתיר לטלטל תפילין, וכ"פ הרמ"א (סימן שח סעיף ד). ותירץ הפמ"ג דבסימן לא מיירי לגבי להניח תפילין בשבת, דבזה פסק מרן דאסור, וה"ט, דמניחו לשם מצוה, וכבר השבת הוי אות. משא"כ המניח תפילין בשבת כדי לשומרו מפני המזיקין, שרי להניחם כיון דאינו לשם מצוה. וא"כ תפילין בשבת לא הוו מוקצה, כיון דיש להם גם מלאכת היתר לשומרו מן המזיקין. וכבר ביארנו לעיל דהעיקר כי אזלינן בתר רובא. וע"פ אלו דברי הפמ"ג נמצא דתפילין לא הוו מוקצה מחמת חסרון כיס, כיון דמלאכתם להיתר, דיש להם תשמיש נוסף, לשמור מפני המזיקין. וכ"כ לתרץ השבילי דוד (סימן שח סעיף יט) ע"ש. אך לכאורה קשה על תירוץ זה, תחילה על הפמ"ג גופיה, דכאן מבוארת דעתו כי כלי העומד לאיסור והיתר, אפי' דרובו לאיסור, דינו ככלי היתר. ואילו באשל אברהם (ס"ק ט, ובמשב"ז ס"ק א) פסק דאזלינן בתר רוב תשמישו, וא"כ לכאורה נפל פיתא. ויותר דתירוץ זה לא יכון לימינו אנו, דהלא כלל לא נוהגים היום להניח תפילין כדי לשמור מפני המזיקין. וע"ע בשו"ת משנה הלכות (חט"ו סימן קו) הנדפ"מ דתירץ את קושייתנו הראשונה, וע"ע מש"כ בספר ילקו"י (שבת ח"ב עמ' תלב) לישב קושיא זו מדוע תפילין לא הוו מוקצה מחמת חס"כ, וכתב כי תפילין יש להם תשמיש נוסף והוא של היתר, והיינו ללמוד כיצד דרך הנחת תפילין (לילד אשר נמצא לפני התחלת הנחת תפילין), וכן ללמוד כיצד עושים קשר, וצורת הבית, וכיוצ"ב. ושכ"כ הגרש"ז אויירבך ע"ש, וע"ע בזית רענן (סס"ק יז שעל ספר שתילי זיתים). אך לכאורה זה אינו, דא"כ אף סכין של שחיטה לא הוי מוקצה מחמת חסרון כיס, דשפיר יש לה מלאכת היתר, והוא ללמוד כיצד לבדוק הסכין מפגימה וכיוצ"ב, וע"כ שדבר זה לא חשיב תשמיש. ופוק חזי דגדולה מכך גבי טלטול מגילה נחלקו הפוסקים ע' שע"ת (סימן שח ס"ק ב), וע"ע משנה ברורה (ס"ק כב), ובספר הליכות עולם (ח"ג מקץ סעיף ב), וכאן חמיר טפי עשרות מונים וכאמור. שוב ראיתי למהרש"ם בדע"ת (ס"ג ד"ה תפילין) דהביא לשו"ת מהר"י ברונא (סימן מ) דתפילין שרו לטלטלם משום דאיכא למילף מינהו כמה דינים בקשר ורצועות הבתים וכו', ודמי לספרים. וכתב הדע"ת דמבואר דס"ל לדמותם לכתבי הקדש, ולפי"ז שרי לטלטלם אף בלא שום צורך. ועע"ש. וכ"כ התוספת שבת (סימן שח ס"ק כא) מטעם דתפילין דמו קצת לספרים וכתבי הקדש. וא"כ שוב אבטל דעתי בפני דעתם דעת עליון, ומה גם שיעלו הדברים בקנה אחד עם דברינו דלעיל. וע"ע דרכ"מ (סימן שז ס"ק ח) דגט מותר בטלטול אפי' כתוב בל' לע"ז, דיכול ללמוד ממנו דיני הגט, וכ"כ המ"א (סימן שז ס"ק כד), והפמ"ג (שם), והמ"ב (ס"ק סג). וע"ע בזה באורך בשו"ת משנה הלכות הנדפ"מ (חט"ו סימן קי) מפי הראשונים כמלאכים באורך, ומינה ניקום ונידון לנידו"ד, דלא הוי מוקצה. שוב ראיתי לשו"ת תפלה למשה (ח"א סימן יח) דהעלה כי לדעת מרן אסור להניח תפילין אף לשמירה ע"ש. ולפי"ז עוד מתחזקת קושיתנו דתפילין הוו מוקצה מחמת חס"כ, ועמד על קושיא זו (אותיות ה-ז) ע"ש באורך מש"כ לישב.
מסקנה: מוקצה מחמת חסרון כיס הרי הוא רק בכלים שמלאכתם לאיסור. [או בכלים שמלאכתם להיתר והקצם לגמרי מדעתו שלא להשתמש בהם אף תשמיש היתר, כגון כלים העומדים לסחורה, שאין בכוונתו להשתמש בהם בשבת אף למלאכת ההיתר.] ולכן יוצא לענין נידוננו כי כלי כסף העומדים לשימוש כגון גביע של קידוש וכיוצ"ב, וכן כלי פורצליין העומדים לשימוש כגון צלחות וקערות וכדו' אף שנזהר ומקפיד עליהם, אינם מוקצים, ומותר לטלטלם בשבת.