שות מרחשת· רבי חנוך העניך אייגש
ב · סימן כב
בכתובות (דף יא.):
הרי"ף ז"ל בפ"ק דכתובות בהא דגר קטן מטבילין אותו ע"ד בי"ד השמיט הא דאמר רב יוסף שם הגדילו יכולין למחות ויעוי' בר"ן שם מה שהביא בשם הרמב"ן דטעמו של הרי"ף הוא משום שהטבילוהו בבי"ד א"י למחות שא"כ מה כח בי"ד יפה יע"ש אבל הא דרב יוסף קשיא אמאי ס"ל דיכול למחות, ונראה בזה ע"פ מה דקשה לי עוד לפמש"כ הרשב"ם בב"ב (קיד.) בהא דרצו כותבין רצו עושין דין דפריך ואי אמרת כ"ז שיושבין אמאי עושין דין וניחוש דילמא הדר ביה ופירשב"ם כיון דיכול לחזור בו ויבטל הדין לא הוי דין כלל וכן פי' הרבה מן הראשונים ז"ל בשמ"ק שם הרי כל שאפשר לחזור בו ויבטל הדין אין תורת בי"ד ודין עליו אפי' לא חזר בו, וא"כ לרב יוסף דס"ל הגדילו יכולין למחות איך אפשר לגייר כשהוא קטן הא קימ"ל גר צריך שלשה דמשפט כתיב ביה וצריך בי"ד, ואם יכול לחזור כשיגדיל מתחלתו אין כאן דין ואין תורת בי"ד עליהם ואין גירותו גירות אפי' לא חזר בו דהוי כאלו נתגייר שלא בבי"ד, ורב יוסף עצמו ס"ל כן בב"ב שם ואיך אמר כאן שיכולין לגייר קטן כיון דס"ל שיכול למחות, וזו קושי' עצומה לכאורה:
והנראה דרב יוסף לטעמיה ביבמות (מו ע"ב) דס"ל שאין גר צריך שלשה כדמוכח שם ביבמות דמייתי אמר רבה עובדא הוי ברבי חייא ורב יוסף מתני ר"א ב"ר ור"ס מתני ר"א ב"ח והיינו דכל אחד מוסיף על חבירו ומביא הש"ס שם ראי' מדר"ס דמוסיף ש"מ דגר צריך שלשה א"כ רב יוסף דלא חשיב רק שנים מוכח דס"ל שגר א"צ רק שנים וא"צ בי"ד וכיון שכן שפיר קאמר ר"י דהגדילו יכולין למחות ואעפ"כ גירותו גרות כל זמן שאינו מוחה משום שא"צ בי"ד לגירותו, מעתה ממילא כיון שא"צ בי"ד לגרות לר"י אפי' היו שם שלשה ג"כ אין תורת בי"ד עליהם, שכל שא"צ בי"ד אין על שלשה תורת בי"ד רק תורת עדות ואפי' מאה כתרי יחשבו, וממילא ג"כ יכול משום זה למחות כיון שאין תורת בי"ד עליהם אין כחם יפה וע"כ כשהגדילו יכולין למחות, משא"כ לדידן שגר צריך בי"ד שוב הוי כחן יפה ואין יכולין למחות, ורב יוסף לטעמיה שא"צ שלשה וע"כ יכולין למחות ורק שנים בעי רב יוסף ביבמות משום דגרות הוי דבר שבערוה וצריך שנים, וכמו שפסק הרמב"ם בפי"ג מה' א"ב ה"ז שצריך עדים: