שות מרחשת· רבי חנוך העניך אייגש
א · סימן מא
ביאור השגת הראב"ד פ"ד מה' שבועות ה' י"ד ט"ו:
א) כתב הרמב"ם ז"ל בפ' הנ"ל שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ונשבע שלא יאכל תאנים וענבים כאחת ושגג ואכל תאנים והפריש קרבן ואח"כ שגג ואכל ענבים אינו חייב על הענבים מפני שהם כחצי שיעור ואין מביאין קרבן על חצי שיעור. וכן הנשבע שלא יאכל עשר וחזר ונשבע שלא יאכל עשר ותשע ואכל עשר והפריש קרבן וחזר ואכל תשעה הר"ז כחצי שיעור ואין מביאין קרבן על חצי שיעור שענין שבועה אחרונה שלא יאכל תשע ועשר עכ"ל הרמב"ם ז"ל, והוא מגמ' דשבועות (כח ע"ב) כפי גרסתו ז"ל והראב"ד ז"ל על הא דכתב הרמב"ם וכן הנשבע שלא יאכל עשר וכו' כ' בספרים שלנו אמר שלא יאכל עשרה וחזר ואמר שלא יאכל תשעה ואכל תשע והפריש קרבן וחזר ואכל עשירית הוי' לה עשירית חצי שיעור, ומש"כ הוא שיבוש הוא עכ"ל הראב"ד, ויעוי' בכ"מ שם מה שהביא שגירסת רבנו היא כגירסת ספרים ראשונים שהביא רש"י, ומה שהוקשה לרש"י על גירסא זו כבר יישבוהו בעלי התוס', ויעו"ש שתמה על הראב"ד מאחר שהי' סובר שגירסת ספרים ראשונים היתה שיבוש איני יודע למה לא השיג את רבנו בבבא ראשונה דשבועה שלא אוכל תאנים וחזר ונשבע שלא יאכל תאנים וענבים:
ב) ולענ"ד נראה ליישב כוונת הראב"ד בהקדם מה שקשה לי ולא זכיתי להבין עיקר דין זה שאכל תאנים וכן אכל עשר והפריש קרבן שאם חזר ואכל ענבים או תשע שאינו מביא קרבן משום שאין מביאין קרבן על ח"ש, שלענ"ד תמוה ואינו מובן כלל. דהא מה שהפריש קרבן הוא על שבועת תאנים לבד שנודע לו שחטא אבל על השבועה השני' של תאנים וענבים ביחד הא ודאי לא נודע לו כלל. שאם נודע לו גם משבועה השני' א"כ א"צ להפרשת קרבן שזה תלוי במחלוקת ר"ג ורבנן בשבת (ק"ה) אם יש ידיעה לחצי שיעור, וע"כ שלא נודע לו אחר שאכל תאנים לחוד מן השבועה השני', וא"כ אמאי לא יביא כשאכל ענבים אח"כ ונודע לו שעבר על השבועה השני' ג"כ, הא יש כאן שיעור שלם שאכלו בהעלמה אחת והוי כמו אכל חלב ודם ונודע לו על החלב שחייב על החלב ואח"כ כשנודע לו שאכל דם חייב על הדם ג"כ. הגע בעצמך אם אכל כזית חלב ביוהכ"פ ונודע לו שחטא על חלב והפריש קרבן ומן איסור אכילת יוה"כ עדיין לא נודע לו ואח"כ אכל איזה מאכל בתוך כדי אכילת פרס והשלים לככותבת ואח"כ נודע לו שאכל ביוהכ"פ וכי לא מחייב חטאת על אכילת יוהכ"פ ג"כ לבד החטאת שכבר נתחייב על אכילת החלב, והכ"נ כיון שהשבועות אלו חלו זא"ז הוי כמו חלב ודם או חלב ויוהכ"פ שחלוקין לחטאות ומיחייב על כ"א חטאת. וכמו כן קשה על הא שלא יאכל עשר וחזר ונשבע שלא יאכל תשע וכו' ג"כ כנ"ל. ושאלתי דבר זה לרבים וכן שלמים ואין פותר אותם לי:
ג) והנראה בזה עפ"י מה שיש לחקור אם אכל חלב בשוגג ואח"כ אכל חלב במזיד ואח"כ אכל חלב בשוגג בהעלמה אחת עם הכזית חלב שאכל בראשונה ואח"כ נודע לו על שניהם אם חייב חטאת אחת משום שאכל שניהם בהעלם שגגה אחת, או דילמא כיון שבין שניהם אכל חלב במזיד שאם הי' אוכל באותה שעה שאכל במזיד גם כזית חלב בשוגג לא הי' מתחייב חטאת על אותו כזית שאכל בשוגג משום דלא הוי שב מידיעתו, נמצא שבאותה שעה שאכל במזיד לא הוי בר קרבן הרי אותה שעה מחלקת ואין מצטרפין שניהם כדי לחייב רק חטאת אחת אלא חלוקין הם לחטאות, ואם הוי חלוק לחטאות כה"ג שוב גם שני חצאי זיתים אין מצטרפין כיון שחלוקין כה"ג לחטאות:
וכאשר בינותי בזה מצאתי און לי וראי' ברורה דכה"ג אינן מצטרפין מגמ' דהוריות (ד' יא.) בעי מיניה רבא מר"נ נשיאות מהו שתפסוק, ה"ד כגון שאכל חצי זית כשהוא הדיוט וכו' וכו' תפשוט ליה מהא דאמר עולא ארי"ו אכל חלב והפריש קרבן והמיר וחזר בו הואיל ונדחה נדחה הכי השתא מומר לאו בר אתויי קרבן הוא האי בר אתויי קרבן הוא, הרי מפורש שאם נעשה בינתים לאו בר אתויי קרבן הרי זה פוסק ואינן מצטרפין שני חצאי זיתים להתחייב חטאת עליהם, והרי נפשט ספקתנו שאם אכל חלב בינתים במזיד כיון שנעשה לאו בר אתויי קרבן על חלב שוב אינן מצטרפין: ד) והשתא נחזי אנן בשנשבע על תאנים וחזר ונשבע על תאנים וענבים ביחד, וכמו כן בנשבע על עשר או על תשע לפי גירסת הרמב"ם או הראב"ד וכו' שאכל תאנים לבד ונודע לו משבועת תאנים לבד אם אכל אז תאנים וענבים ביחד בהעלם שבועת תאנים וענבים לא הי' מיחייב חטאת על שבועת תאנים וענבים משום דלא הוי שב מידיעתו כיון שיודע הוא שאסור הוא עכ"פ בתאנים מכח שבועתו על תאנים לבד שזה יודע הוא שנשבע, וא"כ לא הי' לו לאכול תאנים משום שבועה הראשונה, וא"כ לאו הוי שב מידיעתו על תאנים ורק על ענבים, ועל ענבים לבד אינו מחוייב, נמצא דהוי אז בשעה שנודע לו על שבועת תאנים לאו בר קרבן על שבועת תאנים וענבים, וכיון שכן אף אם שכח אח"כ ואכל ענבים אינו יכול להצטרף עם אכילת תאנים הקודמת משום שבינתים כשנודע לו משבועת תאנים לבד לאו בר קרבן הוי והוי זה חילוק לבלי להצטרף כמו בנעשה מומר בינתיים, ועל אכילת ענבים לבד שזה הי' מותר גם בשעה שהי' נודע לו משבועת תאנים לחוד, אינו מביא קרבן משום דהוי חצי שיעור ושפיר קאמר הש"ס על זה שאינו מביא קרבן על חצי שיעור ודוק בזה כי הוא ענין עמוק ונכון:
והא דאמר הש"ס והפריש קרבן, ולפי דברינו בידיעה לבד סגי שלא יתחייב קרבן, הוא משום דבאמת י"ל דאכתי חשוב בר קרבן אפי' כשנודע לו משבועת תאנים לבד משום שאם ישאל על שבועתו דתאנים לבד שוב יתחייב קרבן על תאנים וענבים שאז יהי' שב מידיעתו כיון שאינו אסור בתאנים עוד מחמת שבועתו הראשונה כיון שנשאל עליה, ולזה אמרינן שהפריש קרבן והיינו שהפריש והקריב כמו שכ' הריטב"א לקמן (כ"ח) דמאי דס"ד שם והפריש היינו והקריב משום דאיכא טובא דתני הכי יעוש"ה, וכיון שהביא קרבנו שוב אינו נשאל עליה משום שאם ישאל נמצא שהביא חולין בעזרה וכמו שכ' הטו"א בר"ה (ד' כח ע"ב) דכה"ג לא מהני שאלה:
ה) והשתא אין זה אלא בנשבע שלא יאכל תאנים סתם ולא שנשבע על תאנים אלו, שאם נשבע על תאנים אלו ואכלן, שוב אי אפשר לומר שאינו בר קרבן בשעה שנודע לו משבועת תאנים לבד אם יחזור ויאכל תאנים וענבים בהעלם שבועה של תאנים וענבים משום שאסור באכילת תאנים מכח שבועה שעל התאנים לבד ואינו שב מידיעתו, שהרי זה אינו, שאם נשבע על תאנים אלו והוא כבר אכלן אינו מושבע עוד כלל על תאנים אחרים ואינו אסור בתאנים אחרים זולת אלו שכבר אכלן, וע"כ מיירי כשנשבע על תאנים סתם וע"כ אסור בכל תאנים שבעולם:
ו) ומעתה כל זה יתכן בתאנים וענבים אבל בשנשבע על תשע וחזר ונשבע על תשע ועשר אי אפשר לומר כה"ג, דממנ"פ אם נשבע על תשע סתם ולא על תשע אלו א"כ כשחזר ונשבע על תשע ועשר אינה חלה השבועה כיון דט' לא אכיל עשר נמי לא אכיל וכדאמרינן בגמ' שם וכדין י"ב בדברי רבנו וכמו שהקשו התוס', וא"כ ע"כ צריך לומר בשנשבע על תשע אלו וחזר ונשבע על תשע אלו ועשר וכמו שכ' הלח"מ כאן, א"כ כשאכל התשע שוב אין כאן עוד שום איסור מכח שבועה הראשונה כיון שאכל כולם מה שנשבע עליהן ושוב אי אפשר לומר שאינו בר קרבן אם אכל עשר בהעלם שבועת עשר בשעה שנודע לו שבועה ראשונה של תשע, שאינו אסור כלל משום שבועה ראשונה, וא"כ ממנ"פ לא משכחת לה דין זה של תשע ועשר בשנשבע מקודם על תשע, ולזה כתב דזה הוי שיבוש דממנ"פ לא מצי מיירי בכה"ג, ולזה צריך להיות הגירסא כהראב"ד וכגרסת רש"י שנשבע מקודם על עשרה וחזר ונשבע על תשע ועשר ומיירי שנשבע על עשרה סתם וחזר ונשבע על תשע סתם ואכל תשע והפריש קרבן, שאם יאכל עתה עוד עשרה בהעלם שבועה של עשרה בידיעת שבועה של תשע לא הוי בר קרבן משום שאסור בתשעה משום שבועת תשע כיון שאסור בכל תשע שבעולם, וכיון דלא הוי אז בר קרבן אז בשעה זו, א"כ הוי זה מחלק ואין זה מצטרף לחטאת משום דעל תשע לא הוי שב מידיעתו וע"כ הוי העשירית רק חצי שיעור ואין מביא קרבן על ח"ש, מעתה נתבררה כוונת הראב"ד ז"ל שהשיג דווקא על דין דתשע דע"כ בזה צריך לומר שנשבע מקודם על העשרה וכנ"ל, אבל בתאנים וענבים שפיר אפשר לקיים גירסת ספרים ראשונים שנשבע מקודם על תאנים סתם וחזר ונשבע על תאנים וענבים ושפיר חלה השבועה בכולל דבענבים לא נאסר מכח שבועה הראשונה ושפיר איכא מיגו וכמו שכ' התוס' בשבועות שם לחלק בין תשע לתאנים יעו"ש, זה נראה לענ"ד כוונת הראב"ד, ודברי רבנו וגירסתו צ"ע: