אור ברסלב
שות מרחשת א › סימן מ

שות מרחשת· רבי חנוך העניך אייגש

א · סימן מ

סימן לט

א) כתב הרמב"ם (בפ"ד מה' נזירות ה' ט"ו) מת האב והניח בנים רבים חולקים המעות הסתומים מפני שהיא ירושה להם ויש לכל אחד מהם לגלח על חלקו והבכור נוטל בהם פי שנים עכ"ל, ויעוי' בכ"מ שתמה על השמטת רבנו בעית הגמ' בחולין הוא דאית ליה פי שנים אבל בהקדש לא או דילמא כיון דקניה ליה לגלח לא שנא, ובין לפירש"י שם בין לפי' ר"ת שם הי' צריך רבנו להביא זה:

והנראה ביישוב דעת רבנו בזה, והוא עפ"י מה שנבאר מקודם פירוש ר"ת שמפרש דחולי היינו בשאמר מעות אלו לנזירותי, אבל בהקדש לא היינו כשאמר הרי אלו לקרבנות נזירותי שאין הבנה לכאורה לחילוק זה, דמאי שנא שהרי אם כה יאמר או כה יאמר הקדש הם המעות, ומה הפרש יש בין אומר לנזירותי או לקרבנות נזירותי, וכבר עמד בזה בשמ"ק שם וכ' עלה שהוא פירוש זר:

ב) אמנם לדעתי חילוק זה מתבאר היטב עפ"י מה שכתבו התוס' בנזיר שם (כד ע"ב) ד"ה יפלו, דהא דהמפריש מעות לנזירותו שאין מועלין בהם מפני שהם ראויין להביא בכולן שלמים הוא דווקא באומר מעות אלו לנזירותי, דבכה"ג יכול להביאן כולן שלמים, אבל באומר לקרבנות נזירותי אינו יכול להביא בכולן שלמים ומועלין יעו"ש. וכן כתבו חילוק זה לקמן שם (כה ע"ב) ד"ה אמר מר, ויעוי' שם עוד (כו ע"ב) תוד"ה והשאר, והשתא מבואר דבאומר מעות אלו לנזירותי יש על המעות דין שלמים, אבל באומר לקרבנות נזירותי אין עליהם דין שלמים משום דמעות עולה וחטאת מעורבין בהם ורובן של עולה וחטאת. והנה בב"ב (קכג ע"ב) אמרינן דלריוה"ג דס"ל קדשים קלים ממון בעלים הם הבכור נוטל בהם פי שנים, והשתא מבואר היטב החילוק בבעית הגמ' בחולין הוא דאית ליה פ"ש היינו באומר מעות אלו לנזירותי כיון שיש עליהם דין שלמים, וכיון שנתנה הלכה דבמעות סתומין הבן יכול לגלח על נזירות אביו ויש בהן דין ירושה, א"כ אפשר לומר שאין זה אלא באומר לנזירותי שבזה הבכור נוטל פ"ש ג"כ כדין קדשים קלים דממון בעלים הם, אבל בקרבנות נזירותי שאין להם דין שלמים בזה אף שנתנה הלכה שמגלח על נזירות אביו, מ"מ כיון שהם אינן שלו אין בהם תורת בכורה משום דלאו דידיה נינהו, וכקושית הגמ' בב"ב שם. ומתבאר היטב סברת הגמ' בחילוק שבין מעות אלו לנזירותי ובין אומר לקרבנות נזירותי לפי פירוש ר"ת:

ג) והנה רבנו בה' נחלות לא הביא דבר זה שהבכור נוטל פי שנים בקדשים קלים, אף שפסק כריוה"ג דק"ק ממון בעלים הם. ונראה בטעמו משום שלפי מה שפסק רבנו בה' מעילה פ"ד שהמוכר עולתו ושלמיו לא עשה ולא כלום, ויעוי' קצוה"ח סי' ת"י ס"א מה שיישב דברי רבנו בזה שכ' שהמוכר שלמים לא עשה ולא כלום אף דס"ל כריה"ג, יעו"ש. והשתא כיון דשלמים ליתנהו במכירה, א"כ לפ"מ דאמרינן בב"ב שם (קכד.) מ"ט דרבנן שאין הבכור נוטל פ"ש בשבח ששבחו נכסים לאחר מיתת אביהם משום דלתת לו אמר רחמנא דמתנה קרייה מה מתנה עד דאתי לידיה אף חלק בכורה עד דמטייה לידיה ויעוי' ברשב"ם דכיון שאין האב יכול ליתנה לאחרים אין הבכור נוטל בה פ"ש, ולפ"ז לפ"מ שפסק רבנו דשלמים ליתא במכירה ונתינה ממילא אין הבכור נוטל בה פ"ש לטעמייהו דרבנן, ושפיר השמיט רבנו הא דבכור נוטל פ"ש במוקדשים קדשים קלים, והברייתא שם דס"ל שהבכור נוטל פ"ש בק"ק אליבא דריוה"ג היינו משום דהברייתא שם מוקמינן התם כרבי שם דלא בעי' מטייה לידיה. וע"כ ס"ל דהבכור נוטל פ"ש בהן. ואפשר לפרש באמת הא דאמר שם מני רבי היא מכח דין זה עצמו שהבכור נוטל פ"ש במוקדשין ויתיישב גירסת "ומני" רבי היא שמחק הרשב"ם שם, יעו"ש והבין:

ד) והשתא יתבאר ג"כ כוונת ר"ת כאן בתוס' ד"ה בעי רבא שגורס כאן רבא ובבעיא קמא רבה ולא נתבארה כונת גירסתו ויעוי' שמ"ק כאן, ולפי האמור יובן דלפמש"כ בעית הגמ' בחולין אית ליה אבל בהקדש לא היא משום דבק"ק ממון בעלים הם ונוטל פי שנים משא"כ בשאר הקדש ודבר זה אינו אלא אליבא דרבי, אבל לרבנן גם בקדשים קלים אין הבכור נוטל פ"ש, והא רבה ס"ל בב"ב (קכה.) כרבנן שאין הבכור נוטל פי שנים בין בגבו קרקע ובין בגבו מעות וזה כרבנן דרבי יעו"ש וברשב"ם ד"ה לטעמייהו, וע"כ השכיל ר"ת לגרוס הכא רבא ורבא שפיר ס"ל כרבי כדאיתא שם (קכד ע"ב) דרבא ס"ל שאם עשה כדברי רבי עשוי יעו"ש:

ה) והשתא מבוארת היטב השמטת רבנו להחילוק שבין חולין להקדש כיון שכל עיקר החילוק הוא אם נאמר שהבכור נוטל פ"ש בקדשים קלים, שאז יש להגדיל בין קודש, לקרבנות נזירותי, ובין קודש הקל, לנזירותי, וכאמור, אבל לדידן דקימ"ל כרבנן שאין הבכור נוטל פ"ש אף בקדשים קלים שוב אין לחלק ולהבדיל בין קודש לקודש וכיון דרבא אמר מקודם באת"ל דנוטל פ"ש במעות נזירות אביו שוב אין לחלק ולהבדיל בין זה לזה, וע"כ סתם רבנו וכתב שהבכור נוטל במעות סתומין פ"ש בין אמר מעות לנזירותי או לקרבנות נזירותי, וכמו שנתבאר ת"ל. והר"ז נכון בס"ד:

תוכן העניינים

שות מרחשת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה