שות מר ואהלות· רבי אברהם ענתיבי
חשן משפט · שאלה כג
הא דקי"ל דהמוכר לחבירו באמנה ושקר עליו דקי"ל דחוזר אם שקר עליו בפחו' משתות מהואי הוי בכלל מ"ש חז"ל דפחות משתות הויא מחילה או לאו:
ך
תשובה פשיטא לי ודבר ברור דיכול לחזור ולתבוע ממנו מה ששקר עליו. אם יש בו ש"פ ודמי ממש לטעות מנין ומשקל ומדה דאפי' שקר עליו בפחות משתות דחוזר לאפוקי מחכם אחד שבא ממערב והורה הלכה למעשה דאם שקר בפחות משתות דהויא מחילה ודקדוקו ממ"ש הרב כנה"ג בסימן רכ"ז וז"ל המוכר באמנה ושקר דיש בו דין אונאה דמשמע מזה דדוקא יש בו דין אונאה אבל בפחות משתות אינו יכול לחזור זהו תורף דברי הפוסק הנז' והרואה יראה דאינה ראיה כלל דהרב כנה"ג הביא דין זה ממהרשד"ם ז"ל והמעיין בדברי הרשד"ם יראה אף שנדונו היה ששקר עליו בשתות. מכל מקום מהטעמים שכתב שם מבואר יוצא דאפי' דליכא שתות כיון דאיכא ש"פ הוי בכלל גזל וחייב להחזירו וא"כ הרב כנה"ג שכתב דיש בו דין אונאה לישנא דהרשד"ם נקט דהכי הוה נדון שלו אבל לא לאפוקי משתות דודאי כיון דעשה עמו תנאי מפורש שבכך וכך לקחו ועל זה סמך וקנאו לא שישקר עליו וכיון דשקר חייב להחזיר הגזלה וגדולה מזאת ראיתי בס' חוט המשולש בספר הרשב"ץ בא' שמכר באמנה שלקחו בכו"ך ונמצא ששקר שלקחו בפחות מסך זה ובשוק שוה כמו שאמר לו ויותר ואמר לו כיון שאני שקרתי עליך תחזיר המקח והעלה שם הרב דאע"ג ששוה בשוק יותר מערך שמכרו לו אפ"ה מחזיר לו דמים ששקר עליו בהם בע"כ ואין המקח חוזר עש"ב ושוב הגיד לי אחד מרבני הישיבה שראה פסק דין מכי"ק הרב המופלא כמהר"ר מרדכי אצבאן . זלה"ה שנשאל על זה ופסק כמו שכתבתי. אנכי העבד אברהם ענתיבי ס"ט