אור ברסלב
שות מר ואהלות חשן משפט › שאלה כב

שות מר ואהלות· רבי אברהם ענתיבי

חשן משפט · שאלה כב

שאלה כא

נשאלתי על הא דקי"ל דהנושא ונותן באמנה דאין בו אונאה אי בטול מקח יש בו או אפי' בטול מקח אין בו:

תשובה לכאו' נר' דבטול מקח יש בו וראיה ממ"ש מרן בסי' רב"ז הא דנושא ונותן באמנה ובסי' כ"ט סמוך לזה כת' ואלו דברים שאין להם אונאה וכו' אפי' מכר שוה אלף בדינר וכו' ומדהוצרך לומר ולפרושי כאן אפילו מכר שוה אלף וכו' ובכאן בדין המוכר באמנה לא ביאר זה ש"מ דבדין זה דמוכר באמנה אונאה אין בו אבל בטול מקח יש בו דאל"כ הול"ל כדלקמן:

אמנם אחר העיון יראה לדייק בהפך דאדרבה מדסתם וכתב אין בו אונאה ולא חלק בין בטל מקח לאונאה משמע דבכל גוונא אין בו אונאה והראיה דבסעיף כ"ד כתב דבמוכר כלי ביתו אין בו אונאה וסיים וכתב דה"ד בשתות אבל ביותר משתות יש בו ובכאן גבי אמנה לא חלק כמו שחלק כאן ש"מ דבשום גוונא ליכא אונאה אפילו ביותר משתות ועוד מדסמך דין זה דאמנה גבי דין כותי דאין בו דין אונאה וכו' וכי היכי דהתם אפי' יש בו בטול מקח אין בו אונאה ה"נ דכוותה ועוד דטעם כעקר דהנושא ונותן באמנה דאין בו אונאה הוא משום דלא סמך על ערך המקח אלא על הדמים שנתן המוכר אם מעט ואם הרבה ועל אמונתו סמיך ובודאי דלהאי טעמא אפי' בטול מקח אין בו וא"כ עכ"ל דמה שהוצרך. מרן לו' גבי עבדים וקרקעות אפי' מכר שוה אלף וכו' הוא לאפוקי מכת הסוברים דעד פלגא אין בהם אונאה אבל ביותר מפלגא יש להם אונאה לזה קאמר דליתא אלא אפי' מכר שוה אלף וכו' ולפי זה איכא למידק על הש"ך ז"ל שכתב דלענין מעשה צריך להתיישב בדבר ולדידי ליכא ספיקא כלל דודאי דעת מרן ז"ל. בש"ע דלא חלק ש"מ אפי' בטול מקח לא יש בו אונאה וגם הרב משאת משה בשניות בסי' כ' אסיק הכי להלכה ולמעשה ולא חש לספיקא דהש"ך. איברא מה. שהקשה שם על הש"ך כמ"ש ועיין במהרשד"ם שהרשד"ם ליכא ממנו ראיה וכו' לק"מ שמ"ש הש"ך ועיין במהרשד"ם אין הכוונה להביא ראיה לדבריו אלא הכוונה שכיון במהרשד"ם בדין זה וזה פשוט וכן מוכח מתשובת מהרש"ך ח"א סימן קנ"ו דאין בו אונאה דקאמר במוכר באמנה היינו אפי' בטול מקח ותימא על הש"ך שלא הביא דברי מהרש"ך דאלו היה. מביאו ודאי דלא היה כותב כן וכן ראיתי למהר"ש צרור הובא בסוף הרשב"ץ שכתב להדיא ל"ש אונאה ל"ש בטול מקח אין בו והביאו ג"כ בתשו' זרע יעקב ופסק בפשיטו' דל"ש אונאה ולא שנא בטול מקח ולא חש לספיקא של הש"ך והוצרכתי לזה לפי שראיתי אחד מאחרוני זמנינו בספרו אשדות הפסגה שכתב וכבר כתב. הש"ך דלענין מעשה וכו' ואנן מה נענ' אבתריה עכ"ל וליתא שלא כתב כן אלא משום שלא ראה דברי מהרש"ך ומהר"ש צרור שסבירא להו בפשי' כן ולא חשו לספיקו של הש"ך ועוד הרי סיים הרב ועיין בספר משאת משה ור"ל שכתב בפשיטות ולא חש לספק הש"ך ואם כן לא שבקינן פשיטותייהו דכל הני מקמי קצת ס' של הש"ך:

ודרך אגב ראיתי להרב זרע יעקב שם שכתב דאם לא הזכיר סכום הקרן קודם גמר הקנין לא הוי נושא ונותן באמנה וחתמו עמו שלשה רבנים מחכמי דורו עש"ב. ולכאורה דהכי הלכתא כיון דלהרמב"ם לא מקרי נושא ונותן באמונה ולהיש מפרשים שהביא הטור דשפיר הוי זה גם כן נושא ונותן באמנה ובש"ע העתיק דברי הרמב"ם והשמיט ספיקות היש מפרשים משמע רלא סבירא ליה כהיש מפרשים:

אמנם אחר העיון יראה דדברי ה' תמוהים דהיכי מצי סבר אליבא דמרן בשלחן ערוך הכי הא מרן בב"י ביאר להדיא דליכא פלוגתא בין הי"מ להרמב"ם וגם הרמב"ם מודה דאפילו לא הזכיר לו הסכום הוי בכלל נושא ונותן באמונה וכן כתב הסמ"ע להדייא דמה שהשמיט הש"ע דברי הי"מ משום שגם הרמב"ם מודה בזה באופן דאליבא דמרן ז"ל דקי"ל כוותיה אפילו לא הזכיר הסכום אינו מעכב והוי שפיר בכלל נושא ונותן באמנה דלא כמו שפסק הרב זרע יעקב ודעמיה ודו"ק:

נאום הצעיר אברהם בכמהר"ר יצחק ש ענתיבי זלה"ה ס"ט

תוכן העניינים

שות מר ואהלות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה