אור ברסלב
שות מר ואהלות אבן העזר › שאלה ז

שות מר ואהלות· רבי אברהם ענתיבי

אבן העזר · שאלה ז

שאלה ו

נשאלתי על האי אתתא אשת יחייה בן משה יהודה שזה לה כמה שנים שהיא אסור' בכבלי העיגון ומזה כמה שנים בא א' מחכמי ירוש' תובב"א והביא לנו עדיות והתחלנו לכתוב בשריותא דהאי אתתא ולא אסתייעא מלתא והן עתה בא לפנינו איש א' ושמו ח' אברהם אפרים מזרחי הי"ו והביא כתב והוא חתום בו עם כמה ישראלים שהעידו ששמעו גוי מסל"ת וזה נוסח העדות ששמעו מן הגוי המסל"ת היו הולכים בשיירא כת ישראלים ופגעו בשיירא אחרת שבאים מתל עפר וגוי א' מבני השיירא היה מסיח לפי תומו בלי שאלת ישראל ואמ' להם יוודע לכם יהודים שאיך נהרג יחייה בן משה יהודה ב'גבל סנ'גאר ולא ידעתי ששלשה אחים אחרים ואביהם נהרגו אלא חיים ואני ראיתי ראשו של יחייה בין הראשים הנהרגים שהביאו אותה הראשים מ'גבל לתל עפר להוליך אותם לאשור לפשוט עורם ומ'גבל לתל עפר דרך יום א' ולנו באותו היום בתל עפר ואני הלכתי לראות הראשים וראיתי את ראש יחייה בתוך הראשים ואני מכיר אותו בבירור כמו שיכיר איש את אחיו וזהו הסמנים שלו כל הגויי' הנהרגים אין להם זקן וזה יש לו זקן וגויים אין להם פאה וזה יש לו פאה וגם זקנו שחור ולבן וגם חוטמו נקוב וזה הגוי המסל"ת ביתו בתל עפר ודירת יחייה ב'גבל סינ'גאר וזה הגוי הנז' היה נושא ונותן עם זה יחייה הנז' כמה שנים וכל זמן שילך יחייה הנז' לתל עפר לישא וליתן זה הגוי אכסנאי שלו וגם הגוי הנז' כל זמן שיבא ל'גבאל סינ'גאר יכנס אצל אכסנאי שלו גוי אחר שהוא שכן של יחייה הנז' שהגוי הנז' ויחייה הנז' הם דרים בחצר אחד וזה ידוע ומפורסם לכל הישראלי' הדרים באלו הכפרים שהגוי מכיר את יחיה בברור בלי ספק כמו שמכיר איש את אחיו כל זה מסיח הגוי בשיירא בלתי שאלת ישראל ואנחנו עדים חו"מ אמו"ץ בצוארינו יום הדין הגדול שכך היה המעשה ע"כ נוסח הכת' החתומי' בו ג' ישראלי וח' אברהם הנז' והעיד בפנינו חכם אברהם הנז' על חתימת יד אלו הג' עדים הנז' וגם העיד בפנינו ח' אברהם הנז' שכך שמע מפי עדים ששמעו מהגוי כמ"ש:

עוד יש נוסח עדות אחרת בכתב אחר שגם ח' אברהם הנז' חתום בו ששמע מפי ישראל אחר ששמע מפי גוי אחר מסל"ת וז"ל העדות אחר ג' ימים שחזרו החיילות מ'גבל סינ'גאר הלכו אחיו לראות אחיהם יחייה שלא ידעו שנהרג ופגעו בגוי א' שהיה מסל"ת וא"ל יודע לכם שאחיכ' נהרג ואנחנו קברנו את ההרוגים במקום פ' ובכללם אני קברתי את אחיכם יחייה במקום פ' לצפונו של כפר עם ב' גויים וג' קברות הם סמוכים זה לזה ואח"כ הלך אחיו של יחייא למקום שאמר לו הגוי וחפר הג' קברות וראה את גוף אחיו בלי ראש שהראשים הוליכום לאשור וזהו הסימנים שראה בגוף אחיו סי' הא' שהיה מכת חרב מקודם בידו ימין שלו ונתרפא וסי' הב' מלבוש שלו ניכר ממלבושים של הגוים וסי' הג' שכל הגוים ההרוגים הנז' יש בגופם שערות וזה יש שער לבן ושחור וזה היה אחר ח' ימים שנהרגו ע"כ עדות של אחיו של ההרוג ושמו ענתר ששמע מפי אחיו אליה בשעה שחזר מבית הקברות ספר לו המעשה כל זה העיד חכם אברהם ששמע מפי אחיו ענתר הנז' אחיו של יחייא ואליה ע"כ נוסח עדות של ח' אברהם הנז' שהעיד כן בפנינו ב"ד:

תשובה לכאור' יש בעדויות הללו כמה ספיקו' הא' דזה לכאו' לא הוי מסל"ת ד דכיון דלא ספר הגוי דברים אחרים אלא זה הענין דוקא ומי שהוא מסל"ת אינו אומר אותו דבר בעצמו דוקא אלא בקשר ענין לפניו או לאחריו וכל שלא אמר כן אינו אומר כמספר דברים אלא כרוצה להודיע אותו דבר לבדו ובפרט דקאמר הגוי דעו לכם וכו' הרי שהוא רוצה להודיע אותו דבר לבדו ואינו נאמן וכמו שכ"כ הפוס' בשם הר"ן ז"ל ומכללם מרן הקדוש בתשובות אה"ע עש"ב וזאת שנית דלא קאמר הגוי וקברתיו דהא כשנהרג במלחמה לדעת רוב הפוסקי' בעי למי' וקברתיו אליבא דהרמב"ם ז"ל. ג' שהגוי לא ראה כי אם הראש לבד ולא הגוף ובעדו' הב' של הגוי האחר לא ראה אלא הגוף בלי ראש. . רביעית שלא אמר הגוי שראהו תוך ג' ימים להריגתו וכבר תנינן דאין מעידין אלא עד שלשה ימים וכיון דלא ידעינן אי תוך ג' הו"ל ספיקא דאורייתא ולחומרא וכמ"ש בשם הרשב"א והר"ן ז"ל החמישית דהכא קאמר הגוי שיודעו ומכירו ומסיים דבריו וזהו סימניו וכו' משמע דע"י טביעו' עינא וסימנים הוא דמכירו וטביעות עינא וסימנים לא מהני בגוי מסל"ת כיון דאין דעתו להעיד אלא שאומר אותו ממילא לא סמכינן עליה דבשלמא ישראל דנתכוון להעיד איכא למימר נתן עיניו בו בכוונה וכמ"ש הפוס' בשם רבי' שמחה ור"ן עיי"ע ועוד דהכא בנ"ד דכיון שהוא מכירו בחייו ועכשיו הכירו ע"י ני"ע וסימנים איכא למיחש טפי דאמר בדדמי דדילמא לא נתן עיניו לכוין יפה וכמ"ש בתשו' תורת אמת סי' ב' ע"ש הספק הו' דכתב שהביא חכם אברהם אינו מקויים אלא על פיו ואנן קי"ל דקיום בג':

האמנם כד מעיינינן שפיר חזינן דכל ספיקו' הללו אין בהם בית מיחוש ומותרת אשה זו לינשא עפ"י כל העדויות הנז' כי על ספק הראשון דשמא לא חשיב כי האי גוונא מסל"ת וכו' הרי כתב מהרח"ש בדף י"ב ע"ב דכל שאומר הגוי בלתי שאלה ובלתי הזכרת האשה ובלתי שיבא לב"ד הרי זה מסל"ת מקרי והעיד הר' ב"י בשם רבו שהיה מורה כן בפשיטו' וגם חכמי שלוניקי ומקומות אחרים הסכימו לזה וכ"כ הרא"ם ז"ל וגם מהרי"ט העיד שכך נהגו בכל בתי דינין בימי איתני וגאוני בב :בג עולם ופשיטא דהכי נקטינן וכ"כ מהריב"ל שכך נתפשט המנהג וכ"כ הר' דרכי נועם בסימן כ"ט על נדון שלו שאמר הגוי דעו לכם וכו' ועכ"ז אסיק וכתב שהפוסקים קמאי ובתראי לא הוציאו מכלל מסל"ת רק בא' מתלתא גווני או שהזכיר אשה בעדותו או שבאו דבריו ע"י אחר או שבא לב"ד אבל כל שאמר מעצמו אעפ"י שהוא מתכוין להודיעם ליכא בית מיחוש עכ"ל הרי הותר ספק הא' ועל ספק הב' דלא נאמר בעדות הא' וקברתיו גם מהא ליכא למיחש שכבר כתב הריב"ש ז"ל דהא דבעי לו' וקברתיו אינו אלא כשאין הגוי מכירו וכו' ומרן בב"י כתב דלא בעי וקברתיו אלא כשהגוי נמצא בעת מיתתו אבל היכא שלא נמצא הגוי בעת ההריגה מודה הרמב"ם דלא בעי וקברתיו וכתב מהרח"ש דף כ"א ע"ב דהכוונה דדוקא היכא דודאי נמצא בעת מיתתו אבל על הסתם אמר פ' מת לא אמרינן שנמצא בעת מיתתו ובתשו' הרב דרכי נועם סי' ח' כתב ק"ו בנדון דידיה שמזכיר שמו ושם עירו דודאי אין צ"ל וקברתיו ע"ש וא"כ ק"ו בנ"ד שהזכיר שמו ושם אביו ושם אבי אביו ושם עירו דלא בעי לו' וקברתיו ועוד הרי כתב הריב"ש ז"ל וכמה פוסקים דבעד השומע מפי עד לא בעי לומר וקברתיו וכמ"ש הרב תורת אמת ומהרח"ש משמו יע"ש ועוד הרי כתבו כל הפוסקים ז"ל דלאו דוקא דבעינן האי לישנא אלא כל שאמר דברים ברורים שאין לספק בהם כגון שאמר אני נגעתי בו וכו' או שנתעסק בטלטולו אלא שהוא לא נתעסק אלא העיד שנתעסקו בו אחרים בהא סגי וכמ"ש הריב"ש בסי' שמ"ח וא"כ הכא בנ"ד שאמר אני ראיתי את ראשו בין הראשים וכו' א"כ כיצד פסיק רישיה ולא ימות הא ודאי חשיב כאומר וקברתיו ויותר וכ"ש בנ"ד שאין אנו צריכין לכל זה דהא בעדות שניה קאמר הגוי וקברתיו ועל ספק הג' שלא ראה הגוי כי אם ראשו דוק' גם מהא לא תיחוש שכבר כתב מהרח"ש דף ל"ה אליבא דכל הפוסקי' ז"ל דהיכא דאיכא פרצוף פנים עם פדחת וחוטם לכ"ע מעידין אפי' בלי סימנים כלל ובלי גוף ובנ"ד דהראש קיים ואמר שמכירו כמו שיכיר איש את אחיו והזכירו בשמו ושם אביו ועירו וכ"ש בנ"ד שהיה עד מפי עד שכתב הרב זרע אברהם דף י"א דבכי הא שמוכרח לפרש דבריו לדעת במה הכירו שבזה מודים כ"ע דתלינן להקל דראהו תוך ג' ימים וכמו שכת' מהר"א ששון בשם מהריב"ל ז"ל ועל הספק ה"ה דגוי מסל"ת לא מהני להעיד בט"ע וסימנים ומכ"ש היכא שמכירו בחייו הא נמי ליפא למיחש שכבר אסיק מהרח"ש שם והעלה אליבא דהאחרוני' ז"ל דמהני גוי מסל"ת ט"ע וסימנים מובהקי' עש"ב ומכ"ש הכא בנ"ד דטפי יש להקל משום דהוי עד מפי עד וכמ"ש בשם הרב זרע אברהם ז"ל וא"כ הכא בנ"ד דקאמר מר ואני מכירו כאשר יכיר איש את אחיו וסיים וזהו הסימני' שלו וגם אמר בתחלת דבריו דעו לכם שאין יחייא ן' משה ב'גבל סינ'גאר משמע שברור לו דבר זה וסיים ואני ראיתי וכו' וזהו סמניו דמשמע דמלבד שיש לו בו ט"ע מתוך שהיה מכירו לשעבר אלא גם זהו הסמנים שלו ומעקרא לא יש לו בו שום ספק ולא שהיה מסופק בו ועל ידי הסימני' הוא שנתברר לו כנדון מהר"א ששון ז"ל ואפי' תימא דעל ידי הסימנים הוא שנתברר לו שהוא יחייא ע"י זקנו וחוטמו נקוב ופיאה שלו הנה כבר עלה בהסכמה מהרח"ש ודעמיה דע"י סימנים מובהקים מתירין והכא נמי הוו סימנים מובהקים לגמרי שזה הראש אינו גוי כשאר ההרוגים ואין מקום לספק אלא שמא ישראל אחר וחוטמו נקוב אפשר דאינו סימן מובהק כ"כ ולא דמי לנקב יש בו בצד אות פ' אלא דמי לנקב יש בו בצד תיבה פ' וגם לא דמי למצא גבשושית על חוטמו שכתבו הפוס' ז"ל דהוי סי' מובהק דהתם אפי' א' מאלף לא ימצא גבשושית בחוטמו אבל הכא דחוטמו נקוב כבר ידוע שבאותם המקומות שכמה אנשים ונשי' דרכם בזה בעבור הגוים:

אמנם גם מהא לא ארייא דליכא למיחש דדל מהכא סי' זה דכיון דהזכיר שמו ושם אביו ושם עירו ולא הוחזק ב'גבל סינ'גאר מקום שדר בו יחייא הנז' יהודי אחר ששמו כשם זה וגם לא נשמע שנהרג במלחמה הלזו כי אם כמה גוים ועמם דוקא יהודי א' יחייא דוקא ונעלם עד עתה ובא הגוי ואמר אני ראיתי ראשו בין ההרוגים וזהו סימניו וכו' הא ודאי שזהו הנהרג יחייא ולא אחר כיון דלא אתחזק שמת בההיא מלחמה אלא יחייא ן' משה וכמו שלמדתי דבר זה מתורתו של הר' דרכי נועם ז"ל והר' זרע אברהם ז"ל עיי"ע באורך:

וגם מעדות השניה יש להתיר בפשיטו' וממנה מוכח ג"כ שבתוך הג' ימים רא' הגוי ליתייא ההרוג הנז' וגם אמר להדיא שקברתיו ועוד מאחר שאמר שבמקום פ' קברו והלך אחיו של ההרוג וראה כמו שאמ'הגוי הא ודאי כל דברי הגוי כנים וקושטא קאמ' שאחיהם נהרג ובודאי שנתברר לו בירור גמו' שיחייא נהרג ולא אחר ומכל שכן דהוי עד מפי עד דתלינן להקל לדעת במה הכירו וגם מעדות הב' מוכח ג"כ דלא נהרג יהודי אחר אלא זה דוקא וא"כ הגוף שמצא אחיו בקבר כמו שאמר ליה הגוי ודאי הוא אחיו הנהרג ולא אחר:

ועוד דהכא בנ"ד אין אנו צריכין לכל זה דהכא אחיו הלך ומצא את גופו בבית הקברות והכיר שזהו גוף אחיו ולא אחר ע"י שראה שיש בידו מכת חרב מקוד' ביד ימין ונתרפ' ומזה הסימן הכירו שהוא אחיו ולא אחר וזה ודאי הוי לגמרי וזה דומה ממש למ"ש הר' זרע אברהם ז"ל דף יו"ד דסמכינן אסימן שאמר העד שראה בראשו של מת רושם פצע מכת חרב בצד השמאלי דהוי סי' מובהק וסמכינן עליה אליבא דכ"ע וכו' גם בנ"ד לא חיישי' לשאלה וכו' עש"ב א"כ גם בנ"ד מודה הר"ן ז"ל כיון דהכירו גם כן ע"י מלבושיו דלהר"ן לא חייש לשאלה ועוד דבנ"ד כ"ע מודו כיון דנתן סי' אחר שכל ההרוגים לא יש בגופם שערות והוא אחיו יש בגופו שער לבן ושחור עם סי' המובהק שנתן אפי' הר"ן מודה בזה ומה גם דבנ"ד ג"כ יש עדות הגוי המסל"ת מלבד אחיו כנז"ל:

הכלל העולה דאתתא זו דנ"ד שריא והותרה מכבלי העגון ומכל הטעמים שכתבנו שבכל טעם לבדו יספיק להתירה כ"ש בהצטרף כל הטעמים כולם הנז' ודי לה צער זה י"ד שנה ובודאי שאלו היה חי לא הוה אבד זכרו עד היום הזה ויצאה והיתה לאיש אחר אם אין עליה לחלוץ וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות היום ראש חדש סיון שנת התקפ"ב ליצירה ח"ש פנ"י נאום העבד:

אברהם בכמהר"ר יצחק ענתיבי זלה"ה ס"ט

תוכן העניינים

שות מר ואהלות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה