שות מנחת שי חלק ב· רבי שמואל יצחק שור
מנחת אברהם · סימן קיא
ס"א חולין להקל ובדשיל"מ אם תולין שנפל לתוך האיסור צ"ע. שפ"ד סק"ב ואם עמדו ב' קדירות עם תלב א' של איסור וא' של היתר ונפל בשר צונן לא' מהן ושהה מעל"ע וסלקוהו וא"י באיזה הי' מותר דכבוש מדרבנן אמרינן שאני אומר. אבל אסור להרתיח החלב דאז הוי איסור תורה. שם סק"ג – ע' בחו"ד סק"ג כ' דאם הקדירה א' אסורה רק שאם תתלה בה תאסור אותה יותר כגון בהנאה או מדאורייתא בכה"ג אין תולין ופשוט הוא. וכ' ואין ללמוד מהא דנדה דחולה בספרה ז' שלא טבלה אף שאתה מקלקלה יותר שסותרת מנינה דשם הוא משום דמעיינה פתות. ובספ"ד סקי"א נשאר בזה בצ"ע. עוד מסופק שם באם בקדירה א' הוא ס' איסור תורה כגון למשל ב"ק בא' בשר עוף ובא' בשר בהמה ונפל חלב לא' מהן מהו אי אמרינן ב"ק היתר ואסד"ר לא' מהן שתיהן אסורות אלא אם יהי' בשתיהן אסד"ר אמרינן מה חזית וכו' משא"כ בא' יהי' איסור תורה וכו' וא"כ תולין להתיר הקדירה שני' בדרבנן. א"ד כל שאתה מוציא א' מחזקה אין תולין והניח בצ"ע. ולענ"ד נראה להקל בזה דמה נ"מ אם לא היינו דנין רק על כל קדירה בפ"ע וא"י אם נפל חלב או מים דבודאי הקדירה שיש בה בשר עוף מותרת והקדירה שי"ב בשר בהמה אסורה. ה"נ אם אנחנו דנין על שתי הקדירות בפ"א למה נחמיר על הקדירה שי"ב בשר עוף בשביל מה שנולד הס' גם על הקדירה שי"ב בשר בהמה ודו"ק וצ"ע ואם תחב כף ב"י מבשר עוף לא' מב' קדרות של חלב נקיים שעמדו עם מים אצל האש א' ב"י וא' אב"י כ' דיראה להתיר דתולה באב"י דמדינא אב"י שרי ורק מחמת חומרא בעלמא אסרינן לאב"י וא"כ כאן מוקמינן אדינא ותולין באב"י ואב"י מקולקל ממנהגא וקדירה ב"י והכף שרי. ואם תחב מקודם כף ב"י לקדירה אב"י ונאסר ממנהגא ואח"כ תחב וא"י תולין נמי באב"י אף דל"ה רק ממנהגא. מש"ז סק"ז:
ס"ה הי' כאן שתי קדירות של היתר וכו' אסורות שתיהן. ובאם הן של שני ב"א ובאין לשאול בזאח"ז מתיר הש"ך אפי' אין בא' מהן לבטלו. וע' חו"ד סק"ט דאפי' בכה"ג אסור וב' קדירות א' איסור וא' נ"ט היתר ונפל זית אסד"ר תולין באיסור ואח"כ נפל זית מין אחר להיתר דאם נאמר דזית איסור הא' להיתר נפל הרי איסורין מבטלין זא"ז. כ' יראה כיון דמתחלה אתה דן דבאיסור נפל שוב א"א לתלות שבהיתר נפל ונשאר בצ"ע שפ"ד סקי"ח בדאורייתא ל"א שאני אומר רק בדרבנן אבל בס' אסור דאורייתא יראה מדברי השפ"ד בסי' ט"ו סק"א דאמרינן שאני אומר עיי"ש: