שות מנחת שי חלק ב· רבי שמואל יצחק שור
מנחת אברהם · סימן קט
ס"א בהג"ה אבל שלא במינו ואינו מכירו אפי' יבש ביבש צריך ס' ובאסד"ר יש להקל בהפ"מ אף בא"מ ביבש ביבש דהש"ך הביא ראיות לזה. בל"י. ודוקא שעיקר איסורו מדרבנן אבל בעיקרו מה"ת ונעשה דרבנן צריך ס' מש"ז סק"ב. המש"ז סק"ד הביא שאלה ביבש ביבש ברובא במינו ונודע התערובות ונתבשל כך בהפ"מ ואח"כ הוכר האיסור בקדירה מהו. ונשאר בצ"ע לדינא. ונראה שדעתו נוטה להתיר בהפ"מ רק באופן שהוכר האיסור אחר שנצטנן. – עי' בס' יוסף דעת להגאון מלבוב שנשאל על שלקחו כף עם מעט חמאה ובחשו במצה מכותשת בשומן ורצו לבשלו לעשות חרעמזליך וחסר דבעת שהי' צונן נתקנח על המצה מכותשת החמאה והשומן ואז לא שייך צירוף ס' דהי' עוד צונן ולבשל אח"כ ה"ל מבטל איסור לכתחילה עיי"ש. ולכאורה צ"ע דהא כ' הרמ"א בס' צ"ט ס"ו בכזית חלב שנפל למים ונתבשל בס' ואח"כ נפל מן המים לקדירה של בשר דמותר וכ' הש"ך שם דאפי' לכתחילה מותר ליתן המים לקדירה של בשר והא גם שם משמע דמיירי שנפל בצונן ואעפ"כ מותר ליתנו לכתחילה בקדירה של בשר. ואפשר לחלק דהתם בלח בלח כבר נבלל ונתערב ונתבטל – יבש ביבש מקרי כל שאינו נבלל ונימוח כגון חטים ואורז ואפי' נתבשלו במים הרוטב מקרי לח בלח והחתיכות יבש ביבש. וביצים אם הם שלימים מקרי יבש ביבש ואם הם שבורים החלבונים מיקרי לח בלח והחלמונים אם הם טרופים מיקרי ג"כ לח בלח ואם כל חד וחד לחוד קאי מיקרי יבש ביבש. וקמח בקמח הוי לח בלח. אך בהפ"מ במב"מ יש לסמוך ע"ד הרמב"ם דמיקרו יבש יבש. כו"פ. וחכ"א כלל נ"א להלכה. ועי' דגמ"ר או"ח סי' ת"ל יבש ביבש שנתערב אסור ברוב היתר הרבה וידוע כשיצטרך לבשלו בודאי יהי' ס' עם הרוטב וא"כ אין חשש שמא יבשלם. עי' בשפ"ד סק"ד דכ' דאפשר דיש להקל בזה. והחו"ד מיקל בלי פקפוק. ועי' בדגמ"ר סס"י קי"ד דכ' ג"כ דבכה"ג יש להקל ומותר לערבו אח"כ לכתחילה בתבשיל לבטלו בס' – יבש ביבש שנתערב בשא"מ ונתבשלו יחד ויש רוב בחתיכות ההיתר נגד האיסור ובין הכל יש ס' אסור ליקח מהקדירה שום דבר שיתמעט מס' עד שיצטנן. ואם לקחו קצת רוטב משם קודם שיצטנן ולא נשאר ס' מתיר בהפ"מ. שפ"ד סק"י. – ויבש ביבש שנתערב בשא"מ וא' נוטל"פ בחבירו בטיל ברוב וא"צ ס' כלל. ש"ך בסי' ק"ד סק"ג. עי' בשפ"ד סק"ח דיבש ביבש שנתערב בשא"מ ברוב ונפל א' לים או נאכל בשוגג דאוסר לאכול הנשארים שנים שנים אפי' בהפ"מ. ועי' בחו"ד בסי' ק"י סקי"ג שהביא שהמ"י כלל ס"ג ס"ק כ"א מתיר בזה עי' בסי' קי"א בחו"ד סק"א באם נתערב חתיכת איסור ביבש עם עוד חתיכה א' דאסורין שניהם ונתערב מאותן שני חתיכות חתיכה א' עם עוד חתיכה א' דהב' חתיכות מותרין דהוי כנתערב מתחילה חתיכת איסור בשני חתיכות דביבש לא נ"נ. ועי' במנ"י כלל מ"ג סקכ"א – עי' במש"ז סק"א לענין חתיכת איסור יבש שנתערב ברוב היתר של איש אחר דבמב"מ כולן מותרין אם החתיכה אסורה בהנאה אינו מחייב לשלם לו עבור החתיכת איסור ואם אינה אסורה רק באכילה ודאי מחויב לשלומי לי' דמי חתיכה מעליא. – ויבש ביבש בב"ח עי' בש"ך בסי' רצ"ט דבטול מה"ת ברוב ומדרבנן צריך ס' ואף שכ"א בפ"ע היתר בטל ואיני דומה לצמר ופשתים עיי"ש ועי' בתוס' ע"ז ס"ה ע"ב ד"ה הבגד דבב"ח גלי קרא בהדיא דבטל דדרך בישול אסרה תורה. והפמ"ג בשער התערובות מפרש דברי הש"ך הנ"ל דמיירי בנתערב גבינה עם בשר ונפרך לחתיכות דקות דדינו כיבש ביבש בשא"מ דאפי' ביש ס' אסור לאכלן יחד וכאן בב"ת אסור לאכלן קודם ששה שעות זא"ז עיי"ש:–