אור ברסלב
שות מנחת שי חלק ב מנחת אברהם › סימן קח

שות מנחת שי חלק ב· רבי שמואל יצחק שור

מנחת אברהם · סימן קח

סימן קז

ס"א ובלבד שלא יגעו זב"ז. ואם נגע חלה בלחם יבש סגי בכ"נ אפי' לדידן. מש"ז סק"א. בהג"ה ואם אפה פת עם בשר אסור לאכלו עם חלב. אבל בפת מרובה ואין היכר אפי' לאכלו לבדו אסור גזירה שמא יבא לאכלו בחלב. ש"ך. שוע' בהגהות מהרש"ק שחולק ע"ז דמותר ול"ח שמא יבא לאכלו בחלב דהא בהפ"מ מותר ולא גרע דיעבד מהפ"מ. שם בהג"ה ואם האיסור ד"ח. ובהפ"מ וצו"ג המצדד להקל אין גוערין בו. מש"ז סק"ה. וכ"ז בדליכא ס' אבל בדאיכא ס' אפי' בכל מה שבתנור מותר בהפ"מ. שם סק"ו. וע"ש שנסתפק בתנור גדול ופתוח והיתר חריף דאסור לדעת הר"ב אפי' בהפ"מ. אם יש בתנור ג"כ היתר שאינו חריף אם מצטרף ההיתר שאינו חריף לס' ונשאר בצ"ע:

וע' בשפ"ד סקי"ח כמה דינים. וע' בס' יוסף דעת שנשאל אי אמרינן בריח חנ"נ. וכ' דהא הרבה פוסקים ס"ל דאף במליחה אמרי' חנ"נ וכ"ש ריחא. ולפענד"נ דברית ל"א חנ"נ דריח קיל ממליחה דהרי בהפ"מ מותר בריח ועוד כמה קולות יש בריח משא"כ במליחה. משום דריח אינו רק טעם קלוש. ואפי' בחב"פ דבמשהו מחיר הרמ"א במקום הפסד וצ"ע:

–

ס"ג אם יש שמנונית של איסור על המרדה אסיר ליתן עלי' היתר כל היום מיהו כשאב"י מותר. להשתמש בה ודוקא במרדה של עכו"ם אבל של ישראל אף שאינו אוסר אלא כ"ק אפ"ה אסורה אף באב"י. מש"ז סק"ח:

ס"ה מותר לשאוב בפיו רוח יי"נ ע' בלחה"פ שהביא בשם הפר"ח דבשמים של עכו"ם אף שעיקרן לאכילה אסור להריח בהן. ושל שאר אסה"נ כגון ערלה וכה"כ אם עיקרן להריח אסור להריח בהן ואם עיקרן לאכילה מותר להריח בהן. ואם הם דברים המותרין בהנאה ואסורין באכילה אף שעיקרן להריח מותר להריח בהן דריחא כהנאה חשוב לא כאכילה ע"ש וע' רדב"ז ח"ה סי' מ"ד. – אם מותר להריח פלפלין להבדלה. ע' ט"ז ונקה"כ ובמג"א או"ח סי' רצ"ז. ובמש"ז סק"י כ' דמ"מ אין לברך כלל דמזיק הריח שחזק הוא וצ"ע בס' ברכות:

תוכן העניינים

שות מנחת שי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה