שות מנחת שי חלק ב· רבי שמואל יצחק שור
מנחת אברהם · סימן קג
ס"א כל דבר שטעמו פגום אינו אוסר תערובתו. גם בב"ח נוטל"פ מותר. חו"ד כאן ושפ"ד סי' פ"ז סקי"ח. ומקור חיים סי' תמ"ב סק"ב. ועי' בשפ"ד סק"ד דכ' דצ"ע בב"ח וכ"ה שלוקין שלא כדה"נ אם נפסד בב"ח מאוכל אדם ונפל להיתר באין רוב אם נאמר אף בב"ח דטפרא הוא:
ס"ב בהג"ה אע"ג דהאיסור נטל"פ והמאכל מותר מ"מ הקדרה אסירה. ואם האיסור פגום אפי' קצת רק שהוא פוגם לכל התבשילין שרי הקדירה. מש"ז סק"ו. – ספק פוגם או משביח דהיינו שהי' שני איסורין א' פוגם וא' שא"פ וא"י איזה נפל ויש רוב נגדו אם הוא מב"מ אפילו באיסור דאורייתא או בשא"מ באסד"ר מותר דה"ל סד"ר ולקולא. פר"ח ובס' אם דבר זה פוגם או משביח הוי ס' ח"י ומחמרינן. שו"ת בית שלמה או"ח סי' צ"ו עיי"ש שם בהג"ה אעפ"י שיש שם רגלי הדבורים. ואף אם הדבורים עצמם מעורבין שם ג"כ מיתר דנטל"פ כזבובים ויתושים. שפ"ד סקי"א. – עיין בחו"ד סק"י דאם הכף בלוע מאיסור ותחבו לקדירה עם תבשיל שנטל"פ בו ואח"כ בישל בקדירה זו שרי דהוי נטבנ"ט. וכן אם בישל תבשיל בקדירה שאב"י של אסור ונותן התבשיל לתוך דבר חריף ג"כ מותר מטעם הנ"ל – עי' בשפ"ד סקי"ז דאם לא נודע בס"ט עד אחר מעל"ע דוקא אז יש לצדד בכלים חשובים בהפ"מ עיי"ש. ואם מהני בכלים יישון יב"ח וכן לענין חמץ וד"ח עי' בפת"ש סי' קכ"ב סק"ג. – מעשה שבישלו תרנגולת ובעת האכילה מצאו בזפק ברזל דק נקיב כמו מחט תחוב ול"נ מהיכן בא. והי' תערובות גדול מכלים שהדיחו ביחד ואסר כל התערובות והכלים שאפשר בהגעלה צוה להגעיל וכלי פורצליין טוב שא"א בהגעלה התיר שישהו אותם מעל"ע ויהי' נוטל"פ כיון שא"א בהגעלה חשיב כדיעבד. שו"מ מ"ק ח"ב סי' צ"א:–
ס"ג ואלמלא המלח ותבלין שבה וכו' עי' ש"ך דכ' וה"ה איפכא כשהוא פוגם מפני שאין שם מלח או תבלין וכו' ועי' כו"פ דכ' דאסור ליתן לתוכו מלח או תבלין שיהי' מורגש האיסור. מיהו להוסיף עד ס' וליתן אחר כך מלח ותבלין שישביח משמע מהפמ"ג דאין בזה משום מבטל איסור:
ס"ו שאם שמו פלפלין בקדרה של איסור שאב"י הכל אסור דחורפי' משויא לי' לשבח אבל אם הי' האיסור חריף ואחר מעל"ע בישלו בו היתר שאינו חריף אין החריפות הראשון משויא לי' לשבח. רמ"א בסי' קכ"ב. וגם אם בישלו ד"ח בכלי של בשר ואחר מעל"ע מבישל הבשר בישלו בו חלב אף שהוא תוך מעל"ע מבישול הדבר חריף מותר. ש"ך שם:
ס"ז בהג"ה אבל אם עברה לילה מותר. ע' בתרפ"א שהביא דברי המנ"י דבכל ס' מצטרפין דעת ר"ת דבעבר לילה הוי נטל"פ ושרינן בהפ"מ מטעם ס"ס: