אור ברסלב
שות מנחת שי חלק ב מנחת אברהם › סימן קב

שות מנחת שי חלק ב· רבי שמואל יצחק שור

מנחת אברהם · סימן קב

סימן קא

ס"א ואם נתערבה בשא"מ בטלה בס'. וק"ל לשי' רש"י וסייעתו דמב"מ לא בטיל מאי נ"מ בדבר שיל"מ הלא דבר שיל"מ ג"כ א"ב רק במינו. וא"ל דנ"מ לענין אם אזלינן בתר שמא או בתר טעמא. ועדיין צ"ע ולא באתי רק לעורר ודו"ק – וע' פמ"ג בא"א או"ח סי' של"ה סק"ד דדשיל"מ שנתערב בשא"מ ונתרבה ל"א חו"נ משום דאינו אסור אלא ביומו ולמחר מותר ל"א חו"נ וביצה שנולדה ביו"ט ונתבשלה אם אחרות אם אינה קליפה אפי' ס' א"צ דאפי' משהו ליכא. מג"א סי' תקי"ג סק"ז:

ס"ב יש מ"ש של"א דשיל"מ אלא כשהמתיר עתיד לבא עכ"פ וק"ל ממ"ש הכו"פ בסי' ט"ו לתרץ קו' תוס' חולין י"ב ד"ה לר"מ למה אסרינן בהמה תוך ח' ימים ול"א בתר רובא דהוי דשיל"מ כיון שיכול להמתין. והלא התם אין ההיתר עתיד לבוא בודאי דדלמא תמית ע"י חי' הדורסות ולא נקרא דשיל"מ וצע"ג. וע' בס' ערוגת הבושם דכ' דבבעלי חיים ל"ש דשיל"מ כיון שמזונתן עליו וצריך להוציא עליהם הוצאות ל"מ דשיל"מ ולדבריו ק' יותר מהכו"פ הנ"ל ודו"ק. שם לפיכך ביצה של ס"ט שנתערבה אינו בדין דשיל"מ. ובש"ך הק' למה כתב המחבר ד"ז בשם ימ"ש עיי"ש. ונראה ליישב דהנה רש"י פי' שם שהס' הוא אם נולדה מתרנגולת טרפה והיינו שהי' ב' תרנגולת א' טרפה יא' כשרה ונמצא ביצה ביניהם וכן הביא הפמ"ג והכו"פ מרש"י. ולכאו' ק' למה לא פי' רש"י כפשוטו וע' בהגהות יד שאול שכ' שדבריו תמוהין והניח בצע"ג. ונלענ"ד ליישב דברי רש"י וממילא יתירץ ג"כ קו' הש"ך. דרש"י ס"ל כר"ת דס' א' בגופו וס"א בתערובות מקרי ס"ס אלא דהי' דוחק לרש"י לפרש דנתערבה באחרות קאי אודאי טרפה וכמ"ש התוס' שם דודאי טרפה מאן דכר שמי' דהא הרישא דמיירי בודאי הא מיירי בביצה שנולדה ביו"ט ולא בטרפה וכ"ת דאה"נ דקאי אביצה שנולדה ביו"ט ולא אס"ט א"כ מאי פריך הש"ס אא"א ס"ט הוי דשאל"מ הא אמרת דהך דנתערבה באחרות ל"ק אטרפה אלא ארישא דנולדה ביו"ט והוי שפיר דשיל"מ ומש"ה פירש"י דאה"נ דקאי אס"ט אמאי דסליק מיני' ומש"ה פריך שפיר הש"ס הא הוי דשאל"מ אלא דהי' ק' לפי"ז הא הוי ס"ס ולכן פי' דמיירי בב' תרנגולת ובכה"ג כ' הט"ז בסי' ק"י סקי"ב דגם לר"ת דס"ל ס' א' בגופו וס' א' בתערובות הוי ס"ס מ"מ בנתערב חד בחד גם הוא מודה דל"ה ס"ס כיון דאיקבע איסורא בכה"ג וזה ס"ל לרש"י ועפי"ז שוב ממילא ל"ק קו' הש"ך ודו"ק. אחר כתבי זאת מצאתי בישוי"ע שתי' כן ות"ל כי כונתי לדעתו –:

שם בש"ך והשתא מ"פ דלמא הך דנתערבה באלף מיירי בביצה של ס"ט א"ו כל כה"ג ל"ה דשיל"מ. וקשה לכאורה מאי דלמא דקאמר הא ודאי כך הוא דהרי אמרינן בהדיא סיפא אתאן לס"ט. וע"ז קאי הקו' בגמרא. וע' בשפ"ד מ"ש בכונתו. ולפענ"ד כונה אחרת בדבריו דהש"ך רוצה להקשות אליבא דכ"ע גם לשיטת ר"ת שהבאתי לעיל ולדידי' הא כ' התוס' שם דהך דנתערבה באלף קאי אודאי ולא אס' דהא הוי ס"ס יע"ש. וצ"ל דאף דברישא לא אידכר ודאי טרפה מ"מ כיון דסיפא מיירי מס"ט גם רישא מיירי מודאי טרפה ומ' כו"פ וצ"ל לפי"ז מאי דפריך אא"א ס"ט הוי דשאל"מ דר"ל כיון דסיפא אתאן לס"ט א"כ גם רישא מיירי בודאי וה"ל דשאל"מ. והשתא דאתית להכי יתורץ קו' הש"ך דהא הקו' בגמ' קאי על ודאי טרפה וזה ודאי ה"ל דשאל"מ לכ"ע. ע"ז כ' דז"א דלמא קאי אס"ט ואף דבזה הוי ס"ס לר"ת ובטל שפיר הא כ' הש"ך סק"ב דבשיל"מ לכ"ע ל"ה ס"ס. א"כ נימא דג"כ בביצה ס"ס הוי דשיל"מ ול"מ ס"ס וא"ש הברייתא ומאי פריך א"ו דזה ל"ה דשיל"מ כיון דאינו ודאי שיבא המתיר וא"כ ש"ס ערוכה הוא ואמאי כ' בשם יש מי שאומר כנלפענ"ד בכונת הש"ך:

ס"ג כלי שנאסר בבליעת איסור א"ד אותו כדבר שיל"מ. עי' שפ"ד סק"ח בכלי שבישלו נבילה עם כלי בשר שחוטה בטל ברוב ויגעיל כולם וישהום מעל"ע ובכ"ח דליכא הגעלה די לחוש לחומרא להסיר א' שאין הפסד. וכלי בשר בין חולבות עכ"פ ס' בעינן שמא ידיחם יחד. והחו"ד סק"ג כ' דאפי' כלי בשר בין חולבות בטול ברוב כיון דבלא"ה אסור להשתמש בהן עד אחר מעל"ע. וע' בהגהות מהרש"ק שכ' ג"כ דבטל ברוב ומותר להשתמש בהן אחר מעל"ע בכולן בלי שום פקפוק:

ס"ד י"א דל"ש דשיל"מ היכא שהמאכל מתקלקל. ולא די שיתקלקל מעט רק שיתקלקל לגמרי. טוטו"ד מ"ק סי' קמ"א בהג"ה הא דדשיל"מ א"ב היינו דוקא אם האסור בעין אבל טעמו בטל. והש"ך חילק ע"ז והחו"ד פ' כרמ"א. ובכל איסורי משהו אין חילוק בין אסורא לגו היתרא או היתרא לגו אסורא מלבד ביי"נ כמבואר בסי' קל"ד. חו"ד. – שם בהג"ה כל איסור של"ה ניכר קודם שנתערב בטל אעפ"י שהוא דשיל"מ. ועי' בכו"פ דהכונה כך הוא דהיכא דהאיסור וההיתר שניהם מעורבים אז אינו בטל משא"כ היכא דהאיסור מעורב ולא ההיתר אז בטל אף בדשיל"מ. ובזה מיושב מ"ש בשו"ת הרי"מ מווארשא שהמרדכי סותר את עצמו ודו"ק. שם בהג"ה דבר שי"ל היתר וחוזר ונאסר וכו'. עי' פת"ש סקי"א. ועי' נוב"י ושעה"מ פט"ו מהמ"א עי' בסי' ק"י בט"ז סקי"א ובש"ך סקנ"ו דבדשיל"מ ל"מ ס"ם ואפי' לג' תערובות ל"ב. רק בדרבנן בהפ"מ כגון ביצה שס' אם נולדה ביו"ט שני דל"ה מוקצה אלא מדרבנן ה"ל ס"ס בדרבנן ויש לצדד גם בדשיל"מ:

תוכן העניינים

שות מנחת שי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה