שות מנחת שי חלק ב· רבי שמואל יצחק שור
מנחת אברהם · סימן קא
ס"א בהג"ה ואם הוא ס' אם היא ר"ל או לא אזלינן לקולא וק' הא הוי ס' ח"י. והמנ"י הביאו במש"ז סק"ב מצייר שנפל חתיכת איסור וא"י אם גדולה ר"ל. וכ' ובאמת לשון הרב לא משמע כן. ונ"ל דהא דחהר"ל אינה בטולה הוא רק מכח חשיבותה ואם יש ספק אם הוא חשוב אינו ר"ל, וע' שפ"ד סק"ב באם עשו גבינות גדולים וקטנים מכמה בהמות ונמצאת א' טרפה תלינן דהקטנים הם מהטרפה ואין ר"ל וס' ר"ל לקולא. וחמאה של עכו"ם אפי' במקום האסור בטול ברוב כמו פת:
ס"ב אבל אם נאסרה מחמת שקבלה טעם מאיסור אין לה דין חהר"ל. ואפי' בא מבב"ח עד"מ בב"ח ושאר דברים בקדירה אין על השאר דין חהר"ל. ואפי' טפת חלב שנפלה על חתיכה ונאסרה ונפלה החתיכה לשאר חתיכות ויש ס' נגד הטפה אף שאסורין החתיכות מחמת החתיכה הא' מ"מ הוי כשאר אסורין. שפ"ד סק"ד. ובגבינות אם יש חשש שמעמידין אותה בעור קיבת נבילה אסור משום בב"ח. ט"ז. והיינו אם יש בהחלב טעם בשר אבל בליכא טעם רק משום מעמיד ל"ה ר"ל דאין איסור בב"ח משום מעמיד. חו"ד. שם בהג"ה ואפי' חתיכה שלא נמלחה בטלה. ע' שפ"ד סק"ה דכ' דבלא"ה ל"ה ר"ל דקודם שנמלחה היתה היתר ואח"כ תו לא ניכר ודומה לסי' ק"ב בגיגית מלאה ענבים דל"ה דשיל"מ וה"ה חהר"ל כה"ג:
ס"ג תרנגולת בנוצתה בטלה. והיינו בנודע התערובת קודם הסרת הנוצה. חו"ד ופמ"ג. ואף מחמת דבר שבמנין נמי בטלה משום דמאוס. שפ"ד סק"ח בהג"ה וכ"נ מלבד תרנגולת בנוצתה וכבש בעורו וכה"ג. ש"ך. ואם הופשט עורו אף שלא נבדק עדיין ולדידן מעכב הבדיקה מ"מ אינו בטיל. שפ"ד סי' ק"י סקי"ג וע' בחו"ד סק"ה שכ' לתרץ קו' הכו"פ אהא דאמרינן דא"א להתנות בשלמים משום חזה ושוק והק' הא בטל ברוב. וכ' דל"ש ביטל ברוב רק במקום שהס' נולד מכח התערובות ואם ל"ה רק א' ל"ה ס' אבל בדבר דאם ל"ה רק א' ג"כ הי' ס' עליו כל חד וחד אסור מה"ת משום הס' שנולד עליו בעצמו וראי' ממה דפריך ור"מ היאך אכל בישרא והא ר"מ ל"פ אביטול ברוב א"ו כיון דאף אם ל"ה רק בהמה א' הי' ס' בה ל"ש ביטול ברוב ע"ש. וע' בס' בית אפרים שהק' כיון דעכ"פ יאכל כולן הוי ריב דהתירא וראייתו מש"ך סי' ק"ה סקמ"ד בחלב הנבלע בחתיכה א' ויש בכ"א מהחתיכות נ"ט נגד החלב דבטיל ברוב. ולענ"ד אפשר לחלק דבסי' ק"ה אם הי' חתיכה א' ל"ה שום ס' משא"כ כאן דאף אם ל"ה רק א' הי' ס' בה כנ"ל ל"ש ביטול ברוב וצ"ע:
ס"ה קורקבן וכן שאר ב"מ אינם ר"ל. והלב משום דק' לשכחה אינו ר"ל. וריאה מסופק אם ר"ל. שפ"ד סי' ק"י סקי"ג וע' ט"ז דהראש של בהמה אינו חשוב ואם הלשין בתוך הראש גם הראש חשוב ר"ל. עסי' ק"י. וכרכשא טרפה שנתמלאה מקרי אינו ר"ל דבלא המילוי אינו רי"ל. מש"ז בסי' ק"י סק"א. ובקרעפליך פסקינן להיפך. ע' בשפ"ד סקט"ו ההפרש בין ברי' לחהר"ל. דחהר"ל אם נסרחה קצת בטלה והיה נשתנות צורתה וברי' כה"ג ל"ב כל שתחילת ביאתו לעולם ע"י תערובות ל"א חהר"ל. וה"ה לשאר ד"ח. מש"ז בסי' ס"ט סקל"ה:
ס"ז אותה שנחתכה בלבד מותרת ממ"נ. ובס' יהושיע בפו"כ אות תנ"ב הק' דאחר שהנחתכים נאכלין גם השלימות יהי' מותרות דהא קיי"ל בסי' ק"י דהיכא דנאכל א' מהם או נפל לים דהותרו כולן. אך לפמ"ש הש"ך שם סקמ"ב דהיכי דפי' מתחלה ואח"כ נפל לים לא הותרו האחרים ניחא. ודו"ק. – שם ואפי' נחתכו רובן. ומ"מ משכחת הפרש בין נחתך א' לנחתכו הרבה אם נתערבו ב' חתיכות טרפות ר"ל דבנחתך א' הט"ז בסי' ק"י סק"ה אוסר אף החתיכה שנחתכה ובנחתך ב' אף הט"ז יודה:
ס"ט דומות ומכונות יפה. ע' ט"ז דגם במראה יהי' שוות. והש"ך בסי' פ"ג סק"ד כ' דבמראה א"צ שווה. ולדינא אין להתיר רק שיהי' הפרש גדול וניכר:
שם בט"ז לענין כבש שנמצא מים במוח לבדוק בחוט השדרה אם ימצא מים. כ' שאין בדבר זה כדאי להתיר עליו ס"ט וע' בשפ"ד בסי' ל"א סק"ו דבנתערב הכבש חד בתרי דבטיל מה"ת יש לסמוך ע"ז: