אור ברסלב
שות מנחת שי חלק ב מנחת אברהם › סימן צג

שות מנחת שי חלק ב· רבי שמואל יצחק שור

מנחת אברהם · סימן צג

סימן צב

ס"א אבל אם שהה מעל"ע קודם שבישל בה ה"ל נוטל"פ ומותר התבשיל אבל הקדירה אסור. ועי' פת"ש סי' קכ"ב סק"א. ושפ"ד כאן סק"ג. ובשפ"ד סי' ק"ג סקי"ז עי' במש"ז סק"ב מה שהביא בשם חכם א' דאם מלח בשר בקדירה ישינה חולבות דמותר משום דאין מליחה לכלים להפליט והכלי כבר שבע מלבלוע. והוא דחה דבריו – בהג"ה ויש מחמירין בכיסוי. עי' ש"ך. וביוסף דעת כ' דאפשר דאין להחמיר בכיסוי משום דהמהרש"ל לשיטתו הובא בש"ך סי' ק"ג סקט"ז דכל שיש ממשות בעין שוב גם מה שבתוך הכלי לא נפגם. אבל לדידן דלא קי"ל כן כמ"ש הש"ך שם א"כ אין להחמיר בכיסוי ועי' פוד שם לענין שלקחו כיסוי של חמץ ושל חלב ונתנו על קדירה של בשר בפסח. ונסתפק משום דחמץ הוי דשיל"מ. ולפי זה בכיסוי דמחמירין אפי' באב"י והצ"צ נסתפק בשני איסורין שא' יל"מ והשני אל"מ אי חשוב שאל"מ. וכאן ג"כ כיון שמצד א' אל"מ. וא' לפמ"ש הר"ן דאף דחמץ לאחה"פ אסור מ"מ כיון שאינו אסור אלא מדרבנן שוב אין החומרא עושה קולא. א"כ ה"ה כאן מה דמחמירין בכיסוי שאב"י אין עושה קולא. עי' ח"ס יו"ד סי' צ"ח דמותר למכור לנכרי כלי הבלוע מבב"ח עי' בשו"ת יד יוסף סי' ס"ג לענין אם בישול בקדירה חולבות אב"י בארשט חריף ולקחו בכף ג"כ אב"י ונתנו להרוטב של בשר ב' כפות זא"ז ובקדירה הי' לערך קווארט והתיר מטעם ס"ס מעשה שהי' בכלי חלב ס' ב"י בישלו בשר עוף ואח"כ לקחו הבשר עוף ובשלו עם בשר בהמה. והתיר אבי מורי הגאון זצ"ל מטעם דהא סתם כלים של ישראל אב"י כמבואר בסי' קכ"ב ס"ז. ואף דהד"מ הביא בשם הגש"ד דבשל ישראל שייך קנס היינו בעבר ונשתמש דאז שייך קנס ולא בשוגג דהא מבואר להדיא בהגש"ד בסי' מ"ט בשם רש"י בנשתמש בכף ס' ב"י מותר מס"ס שמא ל"ה ב"י ושמא אף בפחות מס' אינו נו"ט. וכן ביו"ד סי' צ"ד ס"ו פ' המחבר דאם א"י שהוא ב"י שוה לאב"י דסגי בקליפה. וכן בסי' י' סק"ו בט"ז ונקה"כ שם כ' בפשיטות דסתם כלי ישראל אב"י לכך הדבר פשוט דכשר גם הבשר בהמה. ומ"ש השו"מ בנדון זה דס' ב"י הוי ס' ח"י תמה עליו א"מ הגאון זצ"ל [דהא מכשירין משום ס"ס ובס"ס ל"ש ח"י כמ"ש הש"ך בסי' נ"ג סקט"ו בהפ"מ. אם לא שהב' ספיקות הם ח"י. וכאן הס' שהוא פוגם הוי ס' לכל העולם דלא ידעינן מה פוגם בתבשיל כמבואר בפוסקים] וע' בסי' ק"י בש"ך בשם התה"ד דבס"ס א"צ לברר כלל. וע' מנ"י דאף דהס"ס מאב"י ל"ה ספיקות גמורות מ"מ כיון דיש כמה ספיקות שרינן לה. ומ"ש בשו"ת שו"מ הנ"ל דהוי זילזול אף דל"ה בב"א תמהני דלפי"ז נאסר כל ס' דרבנן שמא יבא לידי דאורייתא. וגם בט"ז או"ח סי' תמ"ז סק"י כ' דס' זו דהגש"ד לקנוס בישראל אינה מוסכמת להלכה רק בפסח מחמרינן. וא"כ הדבר פשוט דסתם כלי ישראל אב"י ואם בישלו בשר בכלים ואח"כ נודע שהבשר הי' ס"ט ונודע זאת אחר שכבר שהו הכלים מעל"ע מתיר בהפ"מ. שפ"ד בדיני ס"ס סק"א. וע' בלב"ש בחד"ד סקי"ב. וע"ע שם בסק"ב ד' וה' לענין נתבשל בשר מעגל ס' בן ח' ימים ולענין כ"ח אם בולע מיד בצונן כ' הפמ"ג להקל בהפ"מ ובסי' ק"ה במש"ז סק"א כ' דאף בהפ"מ אסור. רק בכ"ח גלאזירט יש להקל בהפסד קצת. וע' בהגהות מהרש"ק זצ"ל בסי' ק"ה שפוסק דכ"ח חדש אינו אוסר רק כ"ק. ובודאי יש בכלי ס' נגד קליפתה ע' סי' פ"ז במש"ז סק"א לבד בקערה. וע' בטוטו"ד מ"ק סי' קל"ד לענין אם בישל בכ"ח חדש פ"א בשר. ואח"כ עירו לתוכו חלב צונן לערך שעה ואח"כ בישלו בה בשר והתיר משום דבבישול פ"א שבע מלבלוע ע"ש. – אם בישל ס' איסור בכלי ואח"כ בישל במקצת הכלי היתר ויש ס' נגד מקום התבשיל שנוגע וגם נגד הקליפה שבמקום הריקן מתיר מטעם ס"ס משום דאנו דנין על התבשיל לא על הקדירה. שפ"ד בסי' צ"ח סקי"ז. – ואם בישל בקדרה איסור שאנו אסור רק לזמן ובישל תו"ז מותרין הכלים לאח"ז דבכה"ג ליכא למיגזר אטו ב"י כיון דעכשיו היתר הוא שפ"ד סק"ג:

תוכן העניינים

שות מנחת שי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה