שות מנחת שי חלק ב· רבי שמואל יצחק שור
מנחת אברהם · סימן צ
ס"א משערין אותו בס'. ע' בשפ"ד סק"ה דכחל מקרי חהר"ל ואם נתערבה כחל שנאסרה באחרות. או טרפה בכשרות ל"ב:
בט"ז סק"ב ואפשר שהרא"ש וטור ס"ל כאן כמו טעם הרמב"ם דדוקא גבי כחל הקילו ולא הצריכו רק נ"ט של היתר. ע' בתרע"א שכ' דעדיין יקשה הא דם ג"כ דרבנן ויהיה סגי בנ"ט וכמו שהק' הט"ז בעצמו על הת"ח. ולענ"ד נראה דאין כוונת הט"ז כפשוטו דהרא"ש וטור ס"ל כטעם הרמב"ם דמש"ה בכחל סגי בנ"ט משום דהוא אסר"ר דהרי הרא"ש גופי' לא כ"כ בפ' ג"ה רק כדברי התוס' והרשב"א דמש"ה הכחל מצטרף משום דהוא עצמו בשר ולא נאסר הכחל משום דקיבל טעם החלב יותר משאר בשר אלא משום דם שבגומות יע"ש דלא הביא כלל טעם של הרמב"ם ז"ל ובעכצ"ל דהט"ז מדייק בלשונו וכ' כמו טעם הרמב"ם וכוונתו דבאמת ס"ל כטעם הרשב"א אלא דבזה אינו סובר כהרשב"א דאין כאן כלל קולא גבי כחל יותר מבשאר דוכתי דגם בשאר דוכתי אם אין על הבשר שם איסור רק שמחובר בו אסור שפיר מצטרף ג"כ לבטל זה לא ס"ל להרא"ש אלא דאפי' בכה"ג שאין על הבשר שם אסור רק שמחובר בו איסור אפ"ה אינו מצטרף דדוקא גבי כחל הקילו מה"ט כמו שאר קולות שהקילו גבי כחל בסי' זה אבל לא בשאר איסור אפי' אסד"ר ומשו"ה בדם הבלוע אעפ"י שהוא מדרבנן אפ"ה אינו מצטרף כמו דבעכצ"ל כן לטעם הרמב"ם דנתן טעם משום דכחל דרבנן אעפ"י דבשאר אסד"ר צריך ס' וכמו שהקשו עליו ובעכצ"ל בכונתו דבכחל הקילו יותר משאר אסד"ר כצ"ל בדעת הרא"ש והטור. ומש"ה דקדוק הט"ז וכ' כמו טעם הרמב"ם וגם דקדק וכ' דדוקא גבי כחל הקילו ולא הצריכו רק נ"ט ולא כ' גבי כחל שהוא דרבנן הקילו. ואף שכ' הט"ז בריש דבריו ע"ד הרמב"ם ואעפ"י ששומן הגיד בס' אע"פ שהוא מדבריהם. ולפמ"ש ל"ק משומן הגיד דהרי דוקא גבי כחל הקילו ולא בשאר אסד"ר י"ל דהט"ז כ"כ אליבא הבנת הרשב"א בדברי הרמב"ם דהוא הבין דברי הרמב"ם כפשוטו ויקשה לפי"ז אמאי לא הקשה הרשב"א עליו משומן הגיד. ע"ז חי' הואיל ונ"ה הוא מה"ת החמירו גם בשומנו. ועוד אפשר לומר דכמו דהקילו גבי כחל יותר משאר אסד"ר הי' להם להקל גם בשומן הגיד דהוא ג"כ קיל משאר אסד"ר דאינו אלא ממנהג ישראל קדושים עיין שפ"ד בסי' ק' סק"ח מש"ה הוצרך לתרץ דאעפ"כ חמור לענין זה דבעי ס' הואיל וי"ל עיקר מדאורייתא. וז"ב ופשוט ודו"ק: