שות מנחת שי חלק ב· רבי שמואל יצחק שור
מנחת אברהם · סימן פט
ס"א וי"מ להמתין שש שעות וכ"נ. ע' בס' יוסף דעת להגאון מלבוב ז"ל דאם הוא ס' אם כבר עבר שש שעות מותר לאכול. דאף דהוי סד"ר סד"ר באתחזק אסורא. מ"מ ל"ה אתחזק אסור דהא א"א לומר דעד משך ששה שעות הטעם לגמרי בפיו ואח"כ עבר. וע"כ שמעט מעט עובר הטעם עד כלות הששה שעות וא"כ איקלש הטעם בכל פעם ואתרע החזקה:
ס"ג בהג"ה מיהו אם אין בשר בתבשיל. רק שנתבשל בקדירה של בשר, לכאו' משמע דה"ה להיפך אם אכל בשר בעין מותר לאכול אחריו תבשיל שנתבשל בקדירה של חלב. והעולם נוהגין אסור בזה. ונראה לענ"ד לחלק דשאני הכא דנהי דטכ"ע דאורייתא ואין במה שבקדרה ס' נגד הקדירה ונעשה התבשיל של בשר מ"מ הקילו בזה מחמת דאינו מושך הטעם אם לא אכל הבשר עצמו. גם ליכא בין השינים. משא"כ באכל בשר עצמו איכא שני הטעמים שפיר י"ל דאסור לאכול תבשיל שנתבשל בקדרה ב"י של חלב דכיון דאין במה שבקדרה ס' נגד הקדרה נעשה התבשיל של חלב ואסור לדידן דאסרינן בסי' צ"ה בנתבשלו. ודוקא בצלול או בגוש ורוצה לאכול הרוטב דזה הוי כנצלו דאסור אפי' דיעבד לרש"ל בסי' צ"ה. אבל אם אינו רוצה לאכול רק התבשיל כמו בצים או ד"א ששופך המים ואוכל הבצים בזה נראה לענ"ד דליכא שום חומרא להחמיר כיון דמתירין בסי' צ"ה דיעבד אפי' עם חלב ולכלי שלהם אפי' לכתחלה ע"ש בס"ב א"כ בכה"ג בודאי מותר לכתחלה וא"ב שום חשש לענ"ד. –
ע' במש"ז סק"ז דאסור להגעיל כלי מבשר לחלב. וה"ה ללבן. וע' במג"א סי' תק"ט סקי"א דהוא משום דלא יהי' לו תמיד רק כלי א'. וע' שעה"מ פ"ב מהל' יו"ט הל' ח' דחולק על המג"א וס"ל דע"י ליבון שרי. והפמ"ג כ' דאם רוצה להגעיל נוהגין להטרוף הכלי מקודם ע"ש וע' בא"א מהגאון מבוטשאטש זצ"ל דהכשיר להגעיל כלי עץ חולבות בשביל להשתמש בו בארשט שיקחו ממנו לחלב ולבשר עיי"ש. – ולענין אם הכלי הי' פאריווע ונזחל תחתיו חלב או רוטב. נלע"ד דמותר להכשירה כמבואר בט"ז בסי' צ"ז לענין מדוכה ודו"ק. ואם מצא סכין חריף ברחוב של יהודים ודאי של חלב הוא. מש"ז כאן ובסי' ס"ג סק"ב: