שות מנחת שי חלק ב· רבי שמואל יצחק שור
מנחת אברהם · סימן נח
ס"א בהג"ה ואין חילוק בזה בין בהמה לעוף. וע' בשפ"ד ובל"י סק"ג דבעוף ל"ש בי' גובה עשרה אם לא שרגליו קשורים. וע' בד"ק סק"ב שדחה דבריהם יע"ש. ומלשון הרמ"א שכ' ואין חילוק בזה בין בהמה לעוף דבעוף נמי דינא הכי. משמע דבכל הדינים העוף והבהמה שוים. ע' ביוסף דפת דמכשיר בעוף שנפל לארץ ואח"כ הלכה וצולעת על רגל א'. ושהתה כך ג"ח והטילה בצים ונשחטה ולא ראו מבחוץ שום ריעותא עיי"ש. ע' ש"ך סק"ה דאפי' עמדה ושהתה מעל"ע ל"מ רק הלכה. ובלא נודע היאך נפלה אם על מתני' או על צדי' ועמדה ושהתה מעל"ע התיר גם בלא הלכה. ערוגת הבושם. ע' בפת"ש סק"ה שהביא בשם הגרע"א בשור שהי' כחו חזק בהליכה יותר משאר שוורים ונפל והולך רק כשאר שוורים דמקרי הילוך יפה. וע' בתשו' הנ"ל שהביא ראי' דא"כ הוי מצי הש"ס בזבחים ע"ד לאוקמי מתני' דנתערבה בטרפה דמיירי בכה"ג והיינו דאיערב בהם נפילה דיכולה להלוך כשאר בהמות ולפיכך אינו ניכר ומ"מ הוא טרפה כיון שא"י להלוך כמקדם עיי"ש. ולפענ"ד נראה לתרץ זה דבש"ס דחולין נ"א פליגי אמוראי אליבא דרב אי בעינן הלכה ממש או דסגי בעקרה רגלה להלוך דרב יהודה אמר רב דא' הלכה א"צ בדיקה משמע דבעינן הלכה ממש. ור' ירמי' בר אחא משמי' דרב אמר דעקרה רגלה להלך אעפ"י שלא הלכה. ופשיטא דלמ"ד דעקרה רגלה להלוך מועיל כ"ש דאם הולכות כשאר הבהמות רק דא"י להלוך כמו שהלכה מקדם דודאי נחשב הליכה טובה. ועפי"ז יתורץ שפיר דשם מתרץ אליבא דר' ירמי' ור"י דלא מוקמי כר"ל דמיירי דאיערב בנפילה משום דס"ל דהלכה א"צ בדיקה ורב ירמי' לשיטתו אף בעקרה רגלה להלוך מהני וכ"ש באינה יכולה לילך כמו שהלכה מקדם דודאי אין קפידא ומסתמא גם ר' ינאי ס"ל כר' ירמי' בהא ודו"ק וצ"ע:
אחר כתבי זאת הראני הרב הגאון מאוה"ג מוהר"ח ברלין שליט"א בסה"ד דר"י ב"א א"ר הוא תלמידי של רב ולא נמצא בכל הש"ס עוד הפעם. ועיינתי ברא"ש ומצאתי שהגירסא בשם א"ר ירמי' א"ר. ובר"ן הגירסא א"ר ירמי' בר אבא. וצ"ע ודו"ק:
עוף שחבטוהו בקרקע והלך הילוך יפה רק שמנענע בראשו כשרה. בל"י סק"ז. נפילה בלא בדיקה אם הוא ודאי טרפה או רק ס"ט. עיין בתשו' עבודת הגרשוני סי' ק"ו דכ' בפשיטות דל"ה כס"ט אלא כודאי. ועיין במש"ז סק"א שהניח בצ"ע. והביא דברי הבל"י בשם דבר שמואל וכ' ולא הבינותי עיי"ש. ולא אבין דהרי הש"ך בס"ס ק"י בדיני ס"ס סקס"ו כ' דהרי רק ס"ט ומצטרף לס"ס. ובפמ"ג עצמו סיים שם הרי דברי הש"ך ברור מללו עיי"ש וצ"ע. ודו"ק: