אור ברסלב
שות מנחת שי חלק ב מנחת אברהם › סימן נו

שות מנחת שי חלק ב· רבי שמואל יצחק שור

מנחת אברהם · סימן נו

סימן נה

ס"א ניטלו צה"ג טרפה. כ"ז דוקא בחיצוניים אבל בפנימיים כיון דהעיקר כסברא הראשונה בס"ב. אלא דאנן מחמירין לאסור אף בפנימיים. מ"מ היכי דיש עוד צד להקל אפי' אם אותו צד היתר לא נחשב לקרותו ס' בכדי שיהי' ס"ס אפ"ה כשר. ולכן יש לפסוק בנתקפלו כהב"י מאחר שגם העט"ז והפרישה וכי"פ מסכימים לזה. לב"ש ס"א. והיכי דיש עוד צד להקל כגון שנשתיירו ד' שלישים שהביא הט"ז מצטרף לס"ס. אף דלא קיי"ל כן. ובנבראת חסרה מצה"ג כשרה בהפ"מ. והיינו בחיצוניים אבל בפנימיים כשרה אף באהפ"מ. שם. ואם נמצאו צה"ג נפסקים וא"י אם מחיים. בפנימיים מכשרינן בהפ"מ. ובחיצוניים באופן שאמרנו דהוי ודאי טרפה. טרפה מס'. ובאם הוא רק ס"ט מותר בכה"ג בהפ"מ. זולת ברחוק אגודל מעוף הדק וב"ג מגס אף דג"כ הוא ס"ט מ"מ מכשירין בכה"ג אף באהפ"מ. רק באופן של"ה ריעותא מחיים שם. בעוף אא"ב בבדיקת צה"ג. ובאווזא בודקין בהפ"מ. ובאינדיק בהפסד קצת. ובבהמה בודקין בלי שום הפסד. שם. לפעמים נזדמן שע"י הקשירה שקושרין בכח את הרגלים נראה רושם הקשירה ירוק סביב וגם נחתך העיר קצת ושוב א"נ שים ריעותא כשר. שם:

ס"ט בהג"ה נפוח ונצרר הדם. וכ"ז כשהי' נפוח ונצרר הדם בתוך שיעור גודל בדק וב"ג בגס. אבל אם חתך וראה שבתוך שיעור זה אין רקבון ולמעלה יש רקבון בבשר לבדו ובצה"ג ליכא קלקול יש להכשיר אפי' בעוף דק ובאהפ"מ. ומ"מ היינו דוקא שהלקיתא לא שלטה רק אצל צה"ג ולא הגיע עד מקום צה"ג עצמן ואין בהם ולא במקומן שום ריעותא שניכר מקומו היטב והוא נקי אבל אם עברה הריעותא עד מקום צה"ג עצמן שנשאר דם סביבם טרפה בעוף דק. ובגס בודקין הצה"ג בהפ"מ אף למעלה משיעור זה עד חצי עצם. בחזר ונקשר שאשי"י השיעור בעוף מקום צה"ג הוא תוך שיעור אגודל בדק וב"ג בגס לבד מהבוכנא. אבל כל שרחוק משיעור זה כשר אף באהפ"מ בלי בדיקה כלל אבל בבהמה השיעור כנ"ל חצי עצם או טז"ג. לב"ש סי' א' ס' י'. והשיעור צה"ג אם עדיין שבור הוא עד חצי עצם בין בבהמה בין בעוף. שם ס"ט. אכן אם נאבד ולא נמדד אם הי' למעלה מחצי עצם יש להתיר בעוף כל שידענו שהי' למעלה מאגודל בדק וב"ג בגס. שם. ואם נמצא שבור אח"ש וא"י אימת נעשה. משערינן בעוף מקום צה"ג בזה גודל בדק וב"ג בגס אפי' למטה מחצי עצם. שם סי' ג' ס"ז. והיכי דנקשר שעשי"י דינו כשאשו"י שנוכל לבדוק בצה"ג אכן לענין שיעור מקום צה"ג אין דינם שוה אלא משערין בזה עד חצי עצם בין בעוף בין בבהמה. שם סי' א' סי"א. ופשוט דכל השיעורים הנאמרים בסי' זה הן בבהמה הן בעוף אין מודדין מאמצעות השבר אם נשבר באלכסון אלא אף אם מעט מהשבר הגיע אל תוך השיעור טרפה דהשבר מקלקל צה"ג ודמי לדון שבורת גף סמוך לגוף שנתבאר לעיל סי' נ"ג שמודדין מהתחלת השבר. שם במהד"ב אות כ"א. והיכי שנשמט השוק מהערקום בבהמה או בעוף שנשמט מהגליד צריך בדיקה בצה"ג. אכן אם אנו בקיאין בבדיקה נסתפק בפמ"ג רסי' נ"ה ובלב"ש בפתיחה ובפנים סי' א' סי"ב העלה דאם אינו רק נשמט דהיינו שניתק ממקומו אבל לא יצא מחורו אף אנו בקיאין בבהמה ואינדיק אף באהפ"מ. ובאווזא בהפ"מ זולת בעוף טרפה. ואף אם לא בדק רק החיצוניים כשר. ואם נמצא כך אח"ש וא"י מתי נעשה אף אם ראה שנפסקו הפנימיים לבד כשר בהפ"מ ובאווזא בהפ"מ וסמ"ב שם סי' ג' ס"ח. אבל אם יצא לגמרי מחירו זה מקרי נשבר יאא"ב בבדיקת צה"ג אפי' בבהמה אפי' בהפ"מ. אפי' הוחזר הביכנא לחורו כל שלא נתרפאה מצולעתה. ועיי"ש. בתרנגול מסורס רגיל להיות ראש השוק במקום צה"ג בולט בשינוי ואין חשש. דמ"ק סק"ז. נשבר במקום צה"ג בעוף ונקשר שאשי"י ולא נשאר שום עוקץ. ואח"כ נשתהה יב"ח או כ"א יום והטילה בצים מהני. שפ"ד ססקי"ג:

תוכן העניינים

שות מנחת שי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה