שות מנחת שי חלק ב· רבי שמואל יצחק שור
מנחת אברהם · סימן מג
ס"א ניטל הטחול כשרה, היינו שהקטינה ולא שלקתה או שנימוקה דאיך תחזור לכשרותה, כו"פ הביאו הפמ"ג בש"ד סי' מ"ד סקט"ו, ועיין תב"ש כאן סק"ה דלא משמע לכאו' הכי, ומיהו כ' התב"ש דלקוי כולו אף שיש מסמוס ורקבון ממש ל"ה כניטל, והיא"פ כ' שבתוי"ק כ' להכשיר, ובמח"ב הסכים לכו"פ, וההפרש בין נימוקה או שהקטינה נראה אם הכיס הוא ריק בודאי נימוקה ואם נמצא גדים של הטחולה ניכר שהקטינה כמו לענין כליות בסי' מ"ד ס"ו ודו"ק:
ס"ב פחות מכאן ה"ה כמפולש וטריפה, אפי' נשאר באורך עד"ז שלא ניקב, כל שלא נשאר בנקב עד"ז טרפה, שפ"ד סק"א וה"ה להיפוך כל שנשאר תחתיו עד"ז אפי' לא נשאר כלום באורך ובצדדין כשרה תב"ש, ואם ניקב מב' הצדדין צריך שיהי' ביניהם עד"ז, ובשור הגדול דמשערין בפחות מחצי עוביו א"צ שיהי' בין הנקבים שיעור כזה ורק שיהי' בריא בין שני הנקבים. אם יש שינוי מראה בעד"ז כשרה. כ"ד הט"ז וש"ך ומנ"י ומש"ז סק"ה וכן המנהג דלא כתב"ש שאוסר. – הט"ז הביא מעשה בנמצא באיזה גליל בעגלים שי"ל נקב מפולש בטחול והכשיר, וע' תב"ש סק"א ומש"ז סק"ב דאם רוב מין כך בבירור אז יש להכשיר, וע' תשו' רח"כ סי' י"ג שגם כוונת הט"ז כן, ולב"ש בסי' ל"ה סק"א פ' כהצ"צ ואפי' בריאה משמע שם דכשר כה"ג. שם אבל אם ניקב הדק כשרה, מיירי שאין מחט לפנינו מונח שם, או שנתחב לפנינו וראינו שלא ניקבו אברים הפנימים דאל"כ טרפה כמו מחט שנמצא בחלל הבהמה, ט"ז סק"ד ש"ך סק"א, ועי' בשאילת יעב"ץ ח"א סי' נ"ח שהאריך ומסיק דאף בניקב ויצא לחוץ ל"ה רק ס"ט עיי"ש. טחול שהיתה מובלעת בו שלפוחית מים ומצד א' בשר הטחול מקיף אותה, ובצד השני מקיף הטחול בדקות עד שהי' נראה כעור בלבד, ובשר הטחול בריא ושלם ועור השלפוחית עבה והתיר, שאילת יעב"ץ ח"ב סי' ק"ה ע"ש, וע' פר"ח סק"ז פר"ת סק"ב כו"פ סק"ז שו"ת פני יהושע סי' ט"ו:
ס"ג שדבוק לכרס, משמע דאם אין דבוק אף שמונח על הכרם הוי מקום הדק, וע' שפ"ד סק"ו ופר"ח סק"ח ותב"ש דבהפ"מ כשר בזה בין ניקב ובין נחתך:
ס"ה בהג"ה וטוב להחמיר א"ל במקום הפ"מ, וכ"פ הש"ך, ואף בדבוקים הכל בסומכי' א"ל ס"ס שמא נחתך כולו כשר, שפ"ד סק"ט, ודע דיתר טחול ל"ה אלא כשהוא בצורת טחול, שם ובל"י סקי"ב, וע' בשפ"ד סי' מ"ד סקט"ז ועי' בלב"ש בחד"ד סקי"ג:
ס"ו טחול העוף אין הנקב פוסל בו, והאחרונים חולקין ע"ז וע' כו"פ סקי"ג ופר"ת סק"ו דמכשירין, טחול שנשתנה צורתו דהיינו שהיא מרובעת העלה דכשר. בינת אדם שער או"ה סי' י"א: