שות מחנה חיים· רבי חיים סופר
ח · סימן מה
רב שלומים להרבני המופלג העוסק בתהליכות נתיבות הורי' ופוסקים כמו"ה ר' אלכסנדר קנאפלער נ"י בקאלאב יע"א. אחד"ש מכתבו קבלתי עם שאלתו ולולא שהפציר עד מאוד לא השבתי כלל כי הוא נוגע בדבר וגם כתיב שמוע בין אחיכם רק חשבתי פן ואולי הכל בכתב יושר ודברי אמת אגלה דעתי מה שנראה לי לפום רהיטא. שאלה במקהלות אחת נקהלו אקרו"ט לתקן בצרכי צבור עמדו והתקינו אודות הגאבעללע אשר עד עתה הי' המשועבדים פטורים מלשלם אותן פרוטות הגאבעללע גם מבשר שלקחו במקולין וכעת מבקשים האקרו"ט שגם המשועבדים צריכין לשלם בעבור הבשר שלוקחים במקולים והוא עולה למי שברכת ביתו מרובה עד שלושים זהובים כסף לשנה ובקשו מהאקרו"ט להוסיף להם סכום זה בשכירתם ולא הטו לזה אזנם ע"כ נפשו איותה לדעת הדין עם מי עכ"ה. תשובה וזה החלי בעזה"י ראשית אקדים אם המשועבדים אין להם פרנסה בריוח אלא שיכולין לחיות כדי ספוקם כראוי' לפני עצמם ולאנשי ביתם אז בוודאי לא נכון לעשות הדבר לקמץ פרנסתם דהרמב"ם פ"ד משקלים הל' ז' כתב וז"ל מגיהי ספרים שבירושלים ודיינין שדנין את הגזלנין בירושלים נוטלן שכרן מתרומת הלשכה וכמה הי' נוטלים תשעים מנה בכל שנה ואם לא הספיקו להן אעפ"י שלא רצו מוסיפין להן כדי צרכן הם נשיהם ובניהם ובני ביתן עכ"ל וכתב בכ"מ שמקורו מכתובות דף ק"ו ועיין באדמ"ו חת"ס ז"ל ח"מ סי' קס"ו שהסביר הדבר מניין שאפי' לצרכי בני ביתן מוסיפין דאל"כ דנתייקר השער מהכ"ת שלא רצו ליקח הוספה הא מעיקרא בקשו כדי פרנסתם שיהי' פנוים לעבודת ד' וא"כ אם נתייקר השער הא חסר להם כדי פרנסתם אלא ע"כ דלא נתייקר השער רק מתוספת בני ביתם אין שכרן מספיק ומנעו עצמם מליקח והוסיפו להם בע"כ דפח"ח ועדיין צריך ביאור דבוודאי מה שצריכין יותר יען דנחלש כוחם שבנעוריהם לא הי' צריכין בכל יום בשר ויין וגם מה שנתגדלו הבנים וצריכין יותר במאכל ובמשתה ומלבושים דזה בודאי בכלל צורך פרנסתם אלא נתוסף בני ביתן הם בני בנים או קרובים אשר נפלו עליהם יתומים קטנים וכדומה עכ"פ כיון שהטעם שצריכין להיות פנוים בעבודת ד' הוסיפו להם אעפ"י שלא חפצו ליקח בעבור הוספת בני ביתם והבן. וא"כ אפוא איך צריך דעתו פנוי יותר משוחט אשר צריך דעתו פנוי לברך את הזבח לדקדק בפגימות הסכין ובדיקות הריאה אשר צריך הרווחת הלב ולא שיהי' לבו דואג במה יפרנס אשתו ובניו וכן שליח צבור אשר יעמוד ויתפלל בישוב הדעת ולא שלבו יהי' דואג מאין יבוא לחמו כחכז"ל אם השעורים אזלי מכדא אתא תיגרא מחלוקת בבית וכן הפוסקים שאלות הוראות איסור והיתר חכז"ל אמרו לבא בכיסא תלי' אשר נקל ח"ו מכשול על כן מסתבר שאין לפחות מהרוחת ביתם והוא פשוט הלא אמרו חכז"ל אין צבור עני למה ח"ו יצמצמו באנשים אשר עוסקים בעבודת ד'. אך פן ואולי ראה אקרו"ט שמשועבדים שלהם יש להם ריוח ביותר שמקבצים ממון הון ועושר א"כ יש מקום לחקור הלא אקרו"ט באמונה הם עושים להקל על הצבור והמשועבדים יטענו הלא קבלנו עלינו עבודת הקודש על שכמינו נכנסנו על מנהג המקום או שהתנו בפירוש שלא ישלמו גאבעלע וזה הוא בכלל שכר שלנו והגם שקהל יוכל ליקח שוחטים אחרים זה יהיה אם יודיענו זה חצי שנה מקודם ויהי' לנו זמן לתור אחר מקום אחר ואם לא ימצא אז נטו שכמינו ליקח פחות אבל עד אותו זמן עכ"פ אנו פטורין מלשלם גאבעלע וגם פן ואולי רוב בעלי בתים יסכימו שלא יבקשו שוחטים אחרים טוב שיהיה שוחטים אשר כבר הוחזקו לכשירים ומרוצים לטובחו טבח כי הם בקיאים וכשירים. וראיתי שמעלתו נ"י העיר מדברי רמ"א סי' קס"ג שכ' בסעיף ה' וז"ל יש מקומות שנוהגין שחזן בה"כ פטור ממסים ומנהג הגון הוא וכן ראוי לנהוג מיהו מדינא אינו פטור ואם שכרהו מתחילה לפטור ממסים ואח"כ שכרוהו סתם ודאי על תנאי ראשון שכרוהו עכ"ל מזה העיר דסתם על תנאי הראשון שכרוהו וא"כ כולם פטורין מהגאבעללע יפה דיבר שתלי' בזה ואין הדבר מבואר בסי' זה אבל בסי' של"ג השיג הש"ך על הרמ"א וגם הט"ז השיג שם בסברה ישרה אם מכח תנאי הראשון לא הי' חיוב כלל כגון גר מה שהתחייב עצמו בגיותו כתובה גדולה פטור לגמרי כאשר התגייר אז לא מהני בסתם אבל אם מתחילה הי' חיוב כגון בשוחט דבא בשכרו אז בסתם נשאר חיוב התנאי שהתנה מעיקרא ועיין בט"ז כי נעמו דבריו. אך באמת אחר עיון היטב נ"ל סברה ישרה בעזה"י דשאני מס אשר קהל ישלמו בעד משרתי בהכ"נ שצריכין לשלם מכיסם בעד המשועבדים אז יש פלוגתא אם בסתם עבדו המשועבדים אי קהל יצרכו לשלם בעדם המס דומיא דגר שהיא תובעת כתובה גדולה משל נכסי גר או בנידן מהרי"ק שתובע מאה דוקטים משותף או מי שדר בבית בסתם ותובע המשכיר אבל בנידן הגאבעלע אשר המשועבדים ישלמו מכיסם בכל ליטרא בשר איזה צל והוא עולה בכל שנה לשלושים זהובים הוה כאלו ישלמו בפעם אחד סך הנ"ל א"כ האקרו"ט פוחת משכרם למשל שנעשה שוחט או שמש בעד י' זהובים לשבוע והוא צריך ליתן משכירתו בכל שבוע חצי זהב פרוטות גאבעלע א"כ הוה פוחת שכירותו אז בודאי אם עובד בסתם אי אפשר לפחות משכירות הקצוב להם מפנקס הקהל חוץ אם כבר שלחו אקרו"ט קינדיגונג ונתקבלו בפחות מחדש או מחלו בפירוש שנתרצו לקבל פחות בשכירות והט"ז בסי' של"ג כתב וז"ל וכמו שאין כח לפחות מסך השכירות בשום אמתלא אף אם הניחוהו ולא קבלוהו בפירוש שנית ה"נ אין כח לפחות ממה שפטרוהו ממס עכ"ל משמע דעכ"פ אין כח לפחות משכירות והך תשלומי גאבעללע הוה פוחת משכירות ודוק. וידעתי שיש לזדנדז בדבר דהא יש בידו שלא לאכול בשר גסה ודקה כי אם עופות ולא יצרך לשלם לקהל משכרו בכל זאת מי לא יבין את זאת כי הוא כפיה לשלם בחזקה משכרו כי איך ישיג ידו לחיות על בשר עוף וגם אין שמחה אלא בבשר שור וק"ל. ויעיין בש"ך סי' של"ג ס"ק מ"ד שחקר אולי לשיטת רמ"א אפי' השכירות לא ישלמו במושלם רק בפחות כמו דין פועל בלא קציצה יעו"ש רק כבר העיר הנתיבות דש"ץ שאני דאין גזל בשומעין את קולו יעו"ש וא"כ בשוחט בוודאי אין פחת לשכירות העובד בנופו ונשמתו וק"ל. היוצא מזה לא מיבעי אם אין למשועבדים לחיות די ספוקם בודאי אין נכון לפחות מפרנסתם אלא אפילו אם יש להם לחיות בריוח אין לפחות משכורתם על פי דין חוץ אם היה קבלה חדשה ונתרצו לעבוד בשכר פחות כן נראה לע"ד בעזה"י. ועלה בדעתי לחקור אי אקרו"ט יש להם כח זה לשנות בדבר הנוגע ליראת שמים כי כמה עניות עושה ר"ל שמעביר אדם על דעת קונו והי' מן הראוי שצריך עכ"פ קובץ רוב בני הקהלה אם מסכימים לזה לקמץ בדבר הנוגע ליראת שמים וגם לחקור הלא הדבר הזה נוגע לנדר אשר קבלו האבות לתכלית יראת שמים אם יש להתיר נדר הנוגע ליראת שמים אך אני טרוד וחלוש אני כגבר אין איל ולא באתי רק יען שהפציר בי עד למאוד להשיב לו הד"ש: