אור ברסלב
שות מחנה חיים ח › סימן מד

שות מחנה חיים· רבי חיים סופר

ח · סימן מד

סימן מג

שאלה בכפר אחד שבק חיים לנו ולכל ישראל ת"ח גדול וצדיק ובאו שני אחים עשירים וביקשו מחברא קדישא שיתנו לחברא חמש מאות זהובים וגם לאלמנת מנוח ז"ל אשר הניח ביתו ריקם חמש מאות זהובים כדי שיקבר האיש הצדיק אצל אביהם אשר נקבר לבדו בסוף בית העלמין כי הי' בחייו איש רע מעללים וזה בושה להם ואם יקבר האיש המפורסם שם יהי' המקום מכובד גם לשאר אנשים אשר ימלאו ימיהם בטובה וגבאי דח"ק שלחו אחרי האלמנה ונתרצה בזה כדי שיהי' לה צרור כסף לפרנס בניה הקטנים וגם הגבאים שמחו בזה שיהי' להם מעות לשלם החובות אשר עשו כדי להקיף חומה לבה"ק ונתנו תקיעת כף לשני האחים העשירים וכאשר בא לשם המורה צדק להספיד הת"ח וכבר התחילו לעשות חפירת הקבר צעק ככרוכיא על הגבאים שת"כ שלהם בטל דהוה כנשבע לעשות עבירה כי דין מפורש הוא שאין קוברים רשע אצל צדיק וה"ה שאין קוברים צדיק אצל רשע דהכל חד והגבאים לא שמעו לדבריו כי יראו מפני ת"כ וגם היצר להם להחזיר המעות וגם בעבור האלמנה אשר קבלה מיד הכסף ויהי' קשה להוציא ממנה אבל רבים צועקים כי צריכין הגבאים להוציא את הצדיק משם ולקברו במקום חשוב כראוי לו אצל שאר צדיקים והגבאים צריכין לשלם מכיסם את אשר אי אפשר להוציא המעות מיד האלמנה אשר שלמה חובותיה ושאלו הגבאים אם מוכרחים לעשות כן וגם אם לא מוכרחים היקרה להם עון בדבר הזה ויבקשו לעשות תשובה כדת וכדין כי ידעו שהתרה בהם המורה צדק ולא שמעו לקולו. תשובה הדבר קשה וצריך התבוננות רב לדעת מה יעשה לפום רהיטא מעלו מעל בצדיק המנוח כי במתים חפשי אין עליו לפרנס אשתו ובניו ומכ"ש לעזור לחברא קדישא ולא יהי' לו מנוחה בקברו ח"ו א"כ גדול עון הגבאים עד מאוד. ולכאורה עלה בדעתי דכלל גדול דמשפט רשעים בגהינם י"ב חדשים עיין ברמ"א סי' שע"ו ובט"ז סי' ר"מ אבל אחר י"ב חודש כבר יצא נקי בדינו שיצרף ככסף וכל ישראל יש להם חלק בעוה"ב א"כ דווקא אין קוברים רשע אצל צדיק יען דעד י"ב חודש רשע נקרא וגם יהי' עליו דין שמים אבל אם הרשע כבר מת יותר משנה וכבר עברו עליו דיני דינים ופסקו זרעו לאמור קדיש אז מותר לקבור אצלו צדיק כי המת כבר נעשה זכאי ולא נקרא רשע וא"כ לא חטאו הגבאים כלל כי כבר נעשה מרשע איש נקי והבן. וראי' לדבר דהא דאין קוברים רשע אצל צדיק ילפינן בסנהדרין דף מ"ו מהך מעשה דמלכים ב' דקם האיש על רגליו אשר השליכהו בקבר אלישע דלא חפץ הקב"ה שיהי' האיש הרשע נקבר אצל אלישע יעו"ש והיינו רשע אצל צדיק דהא הרשע יהי' נידון בקברו אחרי מותו יעו"ש וא"כ מנ"ל שלא לקבור צדיק אצל מי שהי' רשע וכבר עברו עליו כל משפטי גיהינם י"ב חודש וזכה בחלק עוה"ב והבן. ולכן מה דהי' לב"ד שני בתי קברות הוא דאין קוברין רשע קל אצל רשע חמור דפן יצרכו לקבור מי שחייב הרג וחנק אצל הנסקל והנשרף והוא בתוך י"ב חודש א"כ יהי' נקבר צדיק אצל רשע מי שעדיין לא נפדה מיד שאול אבל אי הי' צריכין לקבור מי שחייב הרג וחנק אצל מי שכבר נשרף ונסקל לפני שנה הי' רשאין לקבור אותו אבל הלכה למשה מסיני הי' שהב"ד יצרכו ב' בתי קברות דלולא כן יהי' נקבר רשע חמור אשר לא עבר עליו י"ב חודש ודוק וכן כל המקומות שהבאתי בספרי שערי חיים שער כ"ב מגמ' יבמות דף ל"ב ודברי תוס' שם ומירושלמי פ' נגמר הדין ורבה משפטים ותנחומא פ' ויחי וילקוט תהלים כ"ו ור"ן גיטין דף ס"א הכל קאי על קבורת רשע אצל צדיק או על קבורת צדיק עם רשעים ביחד אבל שלא לקבור צדיק אצל רשע מישראל שעבר עליו י"ב חודש מנ"ל שלא לקבור ודוק. ולפ"ז בנידן דידן שכבר עבר רבות בשנים אשר נקבר פלוני בריחק מקום על שהי' רשע בחייו בודאי כבר סבל דינו ויצא נקי ואין כאן איסור כלל שנקבר צדיק אצל רשע קבור אשר נצרף על עונותיו ודוק. אך אחר העיון נראה לחקור דלו יהיה שבת קול יגיד לנו שהקבור סבל דינו למעלה בכל זאת ניהו דרשע לא מקרי אבל גם צדיק לא הוה כי לא היה צדיק מעיקרא וצדיק משמע צדיק מנעוריו כחכז"ל והצדיקו את הצדיק צדיק מעיקרא וגם אז נקרא צדיק אם עשה מצות רבות והאי רשע ניהו דקבל עונשו על שעבר ל"ת וגם לא קיים מצות אבל עכ"פ סוף כל סוף אין לו מצות אשר על ידם יזכה להיות בעדת צדיקים אשר קיימו בחייהם היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם וניכר למעלה לעולם כמאמר הנביא ושבתם וראיתם בין עובד אלקים ללא עבדו וא"כ ניהו דרשע לא מקרי אבל גם צדיק לא נקרא דוגמא שאמרו חכז"ל בנזיר דף כ"ג על פסוק צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם דרצה לומר דקאי על אחד שאכל לשם פסח ואחד אכילה גסה והקשה ר"ל ניהו דמצוה מן המובחר לא קעביד רשע קאמרת יעו"ש וה"ה כאן בהיפוך ניהו דלא מקרא עוד רשע אבל מצוה לא קעביד ונח נקרא צדיק וזה ברור בעזה"י וא"כ אכתי אסור לקבור צדיק אלא אצל צדיקים כמבואר בב"י מגמ' מועד קטן דף כ"ה ודף י"ז דמערה קבלה לר"ה ולא לצורבא מרבנן וכן פסק בטוש"ע וז"ל אין קוברים צדיק ובינוני אצל חסיד מופלג עכ"ל וא"כ איך נתיר לקבור צדיק אצל איש אשר היה בחייו רשע וניהו דכבר כיפר לו מיתה וקבורה וחבוט הקבר ויסורי גיהינם עכ"פ צדיק לא הוה ואין קוברים צדיק ות"ח אצל איש בער וריק ודבר זה שיש לקבור צדיק אצל צדיק יש לו גם שורש בתורתינו הקדושה דעל פסוק פ' ויחי וקברתני בקבורתם כתב רבינו בחיי וז"ל מכאן דרשו רז"ל לעולם יקבור אדם צדיק אצל צדיק שנאמר ויהי' שם קוברי' איש והנה ראו את הגדוד וגו' וזהו שאמר הנביא במיתתו מלכים א' י"ג וקברתם אותי בקבר אשר איש האלקים קבור שם אצל עצמותיו הניחו עצמותי עכ"ל רמז שמפסוק דראו את הגדוד מוכח רק שלא לקבור רשע אצל צדיק וה"ה צדיק אצל רשע אבל מנ"ל לקבור צדיק אצל צדיקים והביא דאותו נביא צוה לאחר שיהיה נדון על עבירה שלו ולא יהיה עליו בשר אז יניחו אותו אצל עצמות האיש אלקי' דהא גם הוא היה צדיק רק חטא פ"א ושקר בשם ד' וכאשר יעבור עליו עונשו אז יניחו עצמותיו אצל נביא עדי ועיין במהרש"א ח"א שביאר כן שדייק אחר שיעכל הבשר ויתכפר לו אז יהיה נקבר עצמותיו אצל הנביא יעו"ש הובא בעין יעקב סנהדרין אם כן מוכח שנייח דווקא להיות צדיק קבור אצל צדיק ודוק. והארכתי במקו"א כי השג"א בתשו' החדשות סי' טוב הקשה קושי' גדולה לרב אשי בסנהדרין דף מ"ו דסובר דקבורה לבד מתכפר ולא צריך עיכול בשר ופריך הגמ' א"כ למה לא מוציאין אותו מיד ולהביאו לקבורת אבותיו ומשני משום סרחון שנקבע כרסו והקשה הגאון אבל עכ"פ הנהרג עפ"י הב"ד סר עונו מיד כאשר בא בקברו ונתכסה באדמה א"כ איך קוברים למחר איש שהומת בב"ד אצל זה שנקבר אתמול הא הוה אין קוברים רשע אצל צדיק דהנקבר מאתמול נעשה צדיק ועכ"ח יען דהנקבר היום יהיה ג"כ למחר צדיק כמוהו ואין חוששים אם מונח רשע אצל צדיק לפי שעה וזה א"א דא"כ אם מותר להניח אצלו לפי שעה למה היה צריך הב"ד שני בתי קברות הא רשע חמור יהיה מונח אצל רשע קל רק לפי שעה דהא אחר העיכל הי' קוברים אותו בקברות אבותיו והוא קו' גדולה וחמורה. עוד הקשה הגאון אם מותר לקבור רשע אצל צדיק לפי שעה א"כ יקברו אותו מיד אצל אבותיו שהרי מזמן עיכל הבשר ואילך יהיה צדיק א"כ הוה קבורת רשע אצל צדיק רק קבורת שעה אלא ע"כ גם על שעה אחת אין קוברים רשע אצל צדיק וא"כ נשאר הקו' איך קוברים מי שהומת היום אצל מי שהומת אתמול לרב אשי דסובר דקבורה לבד מכפר כבר הוא צדיק מי שנקבר אתמול ואיך קוברים אצלו היום רשע וצע"ג. ואמרתי בזה בעזה"י בוודאי בעבירות אשר לא ידענו אוקי גברא בחזקת כשרות רק עכשיו חטא בעבירה אשר על ידה נעשה האיש רשע למות שהב"ד ידונו באחת מארבע מיתות ב"ד והנך ד' אופני מיתות גילה הלכה למשה מסיני הרג וחנק המה לרשעים קלים ואותן בעלי עבירות אשר יתחייבו סקילה ושריפה המה רשעים חמורים דכפי חומר וגודל העבירה ענשה התורה אופן המיתה מי שהוא רשע למות על עבירות הקלות ימות במיתה קלה ומי שהוא רשע למות בעבירה חמורה ימות במיתה חמורה וא"כ אין קוברים בעלי רשעים בעבירות קלות אלו הן הנהרגים והנחנקים אצל בעלי רשעים בעבירות חמורות אלו הן הנסקלים והנשרפים והטעם שאין קוברים צדיק אצל רשע דחשוד על הקל אינו חשוד על החמור בעלי עבירות מיתה הקלה נעשים רשעים למות במיתה הקלה אבל לא נחשדו לעבור על עבירות חמורות אשר יתחייבו ברשעתם מיתה חמורה ובענין עבירות חמורות הווין זה צדיק מעיקרא שלא עברו מעולם עון החמור ולא נקברו צדיקים אצל רשעים כי הכל נידן על שם העבירה אשר על ידה נקרא רשע למות אבל מי שנהרג או נחנק אתמול ונעשה רשע בעבירה ההיא מותר לקבור אצלו בעל אותו עבירה אשר הומת יום מחרת הגם שביום מחרת כבר כפר להנקבר אתמול ולא הוה עוד רשע אבל גם צדיק לא נקרא כי שם צדיק הוא מי שלא עבר עבירה זו מימיו אבל מי שעבר וקבל ענשו די שלא נקרא רשע אבל גם צדיק לא נקרא ולא שייך לומר אין קוברים רשע אצל צדיק דבאותו עון שנהרגו או שנחנקו שניהם אינם צדיקים ואנו לא מצאנו רק שלא נקבר רשע אצל צדיק או צדיק אצל רשע אשר אחד הוא צדיק והשני הוא רשע אבל לא מצינו איסור לקבור רשע אצל מי שאינו לא צדיק ולא רשע ודוק. אך בנידן שאלתינו שהי' קוברים הגבאים צדיק אצל רשע מי שהיה רשע ונתכפר לו לא הוה עוד רשע אבל עכ"פ לא נעשה צדיק בקבר ואין קוברים צדיק אלא גבי צדיק ולא אצל מי שאינו צדיק ואיך עשו הגבאים לבזות איש צדיק מפורסם ודוק. ונלע"ד דבודאי מצוה על קרובים לעשות נחת רוח לנשמת המת שיהיה שכיבתו אצל צדיקים כמותו כאשר רמז רבינו בחיי שלכך ביקש יעקב מיוסף וקברתני בקבורתם וכן ביקש הנביא להניח עצמותיו אצל עצמות הנביא עדי כל זה ממצות קרובים כי כל עורב למינו ובן אדם לדומה לו הן בחייו והן במותו אבל כל ישראל לא נפקדו על זה הגם שמצוה לקבור את הצדיק בכבוד גדול בלוויה ובהספד אבל אין מחוייבים לברר לו מקום חבר בדומה לו דווקא רק שלא וקברו אותו אצל רשע אבל לקבור אותו אצל מי שאינו רשע הגם שלא הוה צדיק אין זה חיוב המוטל על כל ישראל או על שלוחיהם המה הגבאים ויוכלו לקבור אותו אצל איש שאינו צדיק והגם דגמ' מספר דמערה לא קבלה לצורבא מרבנן היינו יען הנקבר שם מכבר זכותו גורם שלא קבלה אותה שלא יהיה נקבר אצל חסידא עיין תוס' דף י"ז כי כבר חסידי עליון קבורים שם ומעלין בקודש ואין מורידין אבל אם כבר מונח שם איש שאינו לא צדיק ולא רשע מותר להניח שם צדיק כי לא המקום מכבד את האדם אלא האדם מכבד את המקום שיהיה כל המקום חשוב ע"י שנקבר שם אדם צדיק ות"ח ולכן לא הוזכר בטוש"ע סי' שס"ב רק שלא לקבור צדיק וכ"ש בינוני אצל חסיד מופלג היינו שקדוש עליון זכה מקודם ונקבר שם לא ינוחו אצלו פחות במעלה דהוה הרדה אבל להעלות בקודש שפיר דמי ודוק. ואוסיף נופך דבשלמא לקבור שם צדיק אצל חסיד אסור דמינו מחריב בה עיין דוגמא זבחים דף ג' דנראה כאלו הוה חבירו אבל שאינו מינו דהוא רשע שנתכפר עונותיו והוא ריק מכל אינו מחריב בו דוגמא לסברה זו העיר השג"א דמותר להעביר לפני תפילין וליקח טלית להתעטף בו יען דטלית רשות ותפילין חיוב ולא שייך אין מעבירין על המצות דזה דווקא בשני מצות דומות ששניהם המה מצות מחויבות עיין באריכות סי' כ"ח ורק צדיק אצל חסיד דלא וה"ה רשע אצל צדיק דלא ודוק (ועיין בב"י סי' שס"ז מה שהשיג על כל בו יעו"ש). וגם זאת אדרוש הגם שממעשה אלישע ילפינן שאין קוברין רשע אצל צדיק בכל זאת יפלא למה החיה הקב"ה את הרשע כדי להרחיקו מקבר אלישע למה לא החיה את אלישע כדי שיתרחק מקבר הרשע ויהיה לנס יותר רק באמת כי לא ינוח שבע הרשע על גורל צדיקים כחכז"ל פ' לך לך וז"ל און ארור מדבק בברוך עכ"ל אם בסביבו של הצדיק יהיה רשע יהיה עונשו גדול מאוד כחכז"ל באת אלי להזכיר עוני שהיתה נחשבת לצדקת וכנגד אליהו הנביא נפקד עונה עליה וממילא כיון שהצדיק יגרום עונש לבר ישראל על ידו גם ענוש לצדיק לא טוב כאשר כתב היש"ש יבמות פ"ג סי' ט"ז וז"ל ומה שנוהגים העשירים לקנות מקום חשוב לקוברם כדי להיות שוכבים אצל צדיק לפי הסברה יוצאים שכרם בהפסדם כי אולי אינם ראוים לכך ויענשו כי צר ורע הוא לצדיק שישכב רשע או שאינו הגון אצלו ממעשה אלישע יוכיח ג"כ צריך לראות היטב אם לא שידי בעלי כיסין תקפה עלינו עכ"ל הגם שמפשטות דבריו משמע שהוא רע וצר להצדיק בכל זאת נ"ל ששורש הדבר כי הוא רע ומר לרשע שיפקד עונו עליו ביתר שאת רק אם הוא בוחר בחייו להיות קבור שם חידש המהרש"ל כי הוא רע וצר גם לצדיק ולכן לא בחרו בטוב העשירים הקונים בחייהם מקום קברם אצל צדיק וחשוב והבן עכ"פ אלישע זכה בראשונה ונדחה הרשע אשר הושלך בקברו כי לא ינוח שבט הרשע על גורל צדיקים וא"כ בנידן דידן שכבר הוא קבור רבות בשנים וכופרו עונותיו א"כ אין שכיבת הצדיק אצלו פקידת עונות וממילא גם לצדיק אין רע וצער אם יושכב סמוך לקבר אשר מונח בתוכו איש אשר כבר סר עונותיו ממנו והבן זה. ונוסף עוד כיון שלא נשאר לצדיק לשלם כתובת אשתו אשר כמעט בכלל לוה רשע ולא ישלם ניחא ליה להיות קבור אצל רשע מלהיות הוא כלוה רשע ולא ישלם וגם זאת כיון שבניו של הרשע המה יראי ד' ומכבדים בהון רב לאביהם אחר מותו גאולה היא לו כחכז"ל יעקב אשר פדה את אברהם וגם נעשה כבוד לו אם נשמע שנותן הון רב שיהי' קבור שם שמתכבדים בו ושאני באלישע שהושלך לקבר אלישע מפני פחד הגדוד ולא שהתייקרו בו והגם שטעם שמתכבדים בו לא יועיל לקבור רשע אצל צדיק עכ"פ מועיל לקבור צדיק אצל מי שאינו רשע ודוק. ולא עוד שנתנו הגבאים ת"כ לטובת שני אחים והיו סוברים שהוא מותר וחל הת"כ על איסור דרבנן רק אם היה הרשע בתוך י"ב חודש הוה נשבע להרע לאחרים אבל לאחר י"ב חודש שאין כאן להרע חל הת"כ והבן בקיצר. סוף דבר הכל נשמע שלא יבוא לגבאים שום עונש בדבר הזה והצדיק יהיה מונח על משכבו בלי פחד רע ח"ו וצדקתו עומדת לעד אמן:

תוכן העניינים

שות מחנה חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה