אור ברסלב
שות מחנה חיים ח › סימן לו

שות מחנה חיים· רבי חיים סופר

ח · סימן לו

סימן לה

רב ברכות והצלחות לראש אחי הרב הגאון חו"ב המהולל כבוד הרב ר' זוסמן סופר נ"י אב"ד דק"ק האלאש יע"א. אחד"ש אודיעך כי מאוד שמחתי כי חזקת את לבך שלא לילך לק"ק פלוני בעבור שהקימו הבימה למעלה אשר אסרו גאוני וגדולי עולם אשריך וטוב לך ד' ישלם לך שתהיה משכורתך שלימה מעם ד' אלקי ישראל. ואשיב לך על הקו' אשר בשולי מכתבך וז"ל גיטין דף מ' אמר ליה ר"י כל כך יש בידך ואני שונה הכותב שטר אירוסין לשפחתו ר"מ אומר מקודשת וחכ"א אינה מקודשת ומסיק הגמרא ר"מ סבור יש בלשון זה לשון שחרור וכתב רש"י בד"ה יש בלשון וז"ל הרי את מקודשת לי לשון שחרור וה"ק הוה ראויה להתקדש לי בו והתקדשי בו עכ"ל וכתבת להקשות וזה לשונך וקשה לי להקצו"ח סי' ר' שרק בשחרור וגט אמרי' גיטו וידו באים כאחד אבל לא בדבר שצריך קנין ע"כ לא הבנתי שטר אירוסין איך יש נה יד לקנות בבת אחת עכ"ל. נלע"ד ליישב בעזה"י דכלל גדול אם אחד מקנה לחבירו דבר צריך עוד מעשה קנין מצד הקונה משיכה או הגבהה אבל המקנה לא יוכל לעשות הקנין בעבור הקונה למשל שראובן מקנה חפץ לשמעון צריך שמעון לעשות בהחפץ קנין אבל אם ראובן יקח החפץ ביד שמאל ויאמר אני מקנה חפץ זה לשמעון חבירי ויתנו מיד שמאל ליד ימין ויעשה הגבהה לכוון זכות בהגבהה זאת בעבור שמעון לא מהני כנודע וקשה למה לא מהני הא ראובן נעשה שליח שמעון לזכות לו החפץ כי זכיה בתורת שליחות ואם כן עשה שמעון ההגבהה ע"י ראובן המקנה וצע"ג. אמנם נכון הדבר מאוד ואקדים דברי הש"ע ח"מ סי' קפ"ה סעיף ג' וז"ל אין השליח יכול לקנות לעצמו אפילו באותן דמים שהרשוהו בעלים למוכרו עכ"ל מקורו מגמרא כתובות דף צ"ח ומדברי ר"ן שם שכ' וז"ל ומהא שמעינן שאין השליח יכול לקנות לעצמו אפי' באותן דמים שהרשוהו בעלים למוכרו לפי כיון שהוא שלוחו הרי הוא כיד הבעלים ולפיכך אינו יכול לקנות לעצמו שאין המכר אלא הוצאת הדבר מרשות לרשות וזה לא יצא מרשותו שהרי במקום הבעלים עומד עכ"ל ועיין בש"ך שם ס"ק ג' שהביא כת החולקים שיכול השליח להחזיק לעצמו וכבר העיר ר' ברוך פרענקיל ז"ל בהג"ה שם דבר נפלא היינו שלא הוה שולח יד בשל רעהו אבל לא זכה להיות נחשב כשלו דאין קנין אלא אם יצא החפץ מרשות לרשות יעו"ש דפח"ח והארכתי בשורש זה במקו"א בעזה"י [ועיין בספרי פלס חיים דף ל"ז בד"ה ויש עוד]. ולפ"ז נכון הדבר איך נימא שראובן יהיה שליח של שמעון לזכות בהחפץ אשר מקנה לו ראובן בעצמו עכ"פ לא יצא החפץ מרשות לרשות מה לי יד שמאל של ראובן או יד ימין של ראובן עכ"פ השני ידים המה רשות ראובן ואפי' להחולקים על הר"ן וסוברים דשליח יכול לזכות לעצמו בהמכר באותן דמים שהרשוהו למכור שא"ה דהשליח הוא רשות לעצמו רק נעשה שליח להמוכר לחפץ זה וא"כ מיד שקונה החפץ לעצמו נסתלק ונשאר לעצמו וגם בשעה שהוה רשות המוכר לחפץ זה היה לו ג"כ רשות לעצמו לכל קנינים בשאר חפצים בעלמא אבל שהמוכר או הנותן מתנה בעצמו יהיה יוכל לזכות מיד שמאל ליד ימין לקונה או למקבל מתנה אי אפשר דהכל רשות אחד ואין קנין אלא הוצאה מרשות לרשות וצריך להיות מעשה הקנין ע"י הלוקח או מקבל מתנה בעצמו או ע"י שלוחו איש אחר ולא שעושה להמוכר או לנותן המתנה לשלוחו ודוק. וזה שחקרו בגמרא איך עבד מקבל שחרור או אשה גטה הא הווין שניהם יד האדון ויד הבעל רק גיטו וידו באים כאחת וגיטה וחצרה באים כאחת וחקר הקצות א"כ ה"ה נימא אם אחד כתב שטר מתנה על חצר ונתן באותן החצר שטר מתנה יזכה חבירו דמתנתו עם השטר באים כאחד ותי' וז"ל ולאחר העיון נראה פשיטא דכה"ג אינו זוכה דכיון דחצר והשטר עדיין לא יצא מרשותו איך יזכה בו המקבל ומאין יהיה לו להמקבל זכיה בביתו ובשטרו עכ"ל רמז שאחר העיון היטב דבר זה אי אפשר דכיון דהקונה צריך לעשות קנין להוציא דבר מרשות לרשות וכאן שהניח השטר בתוך החצר א"כ שניהם לא יצאו מרשות הנותן וכי תימא א"כ איך מהני בשחרור וגם דתקשה ג"כ הא הניח שטר שחרור וגט ברשות עצמו ותי' דשאני גט ושחרור דהמה בעכ"ח ולא צריכין קנין מן העבד והאשה וחפצה התורה רק שהבעל והאדון יניח הגט והשחרור ביד האשה והעבד דונתן בידה כתיב היינו שיניח אותו גט על ידה או ברשותה וכיון שהניח שם הגם שהיא או העבד לא חפצים לעשות קנין אעפ"כ המה נפקעים מרשות אדונם דגט ושחרור הוי' בעכ"ח כסברת רשב"א גיטין דף ע"ה דאל"כ יכריח קנין אדם את אדוניו להיות נשאר שלו לעולם ונהפוך הוא כל אדם יוכל להפקיע קנין שלא יהיה עוד שנו וע"כ מוכרח להיות נתינה בעכ"ח הוה נתינה אבל גט אשה וגט עבד לא צריך לפעול בנתינה להיות רצון המקבל יעו"ש ע"כ אמרינן גיטה וחצירה באים כאחד או גיטו וידו באים כאחד אבל אצל מתנה צריך קנין הוצאה מרשות לרשות ע"כ צריך המקבל המתנה לזכות בשטר הבא מיד הנותן ליד המקבל מתנה ודוק. ובכל זה אני צריך לומר דשאני גט ושחרור דלא צריך קנין דאל"כ לא משכחת שיהיה גט ושחרור בעולם דהא ידם הוי' יד האדון והבעל אבל כיון דעכ"פ דחדשה התורה דיש גט ושחרור דאפי' בנתינה מיד האדון ליד העבד מהני דיזכה בעצמו א"כ אם אומר שתהיה בנתינה הנ"ל גם מקודשת לו באים לה הקדושין עם השחרור בפ"א דכיון בנתינת השחרור נעשית בת חורין ובאותו רגע שנעשות בת חורין היא פשטה יד וקבלת הקדושין דשחרור וקדושין באים כאחד להיות לה יד לזכות בקנין לעצמה וגם בידה זכתה בקנין כנלע"ד נכון וישר בעזה"י והיה לי בזה הערה בכמה דברים בפנ"י בפ' השולח ודוק ותשכח בחסדי ד' כי יש להעיר דברי אחיך הדש"ת:

תוכן העניינים

שות מחנה חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה