שות מחנה חיים· רבי חיים סופר
ח · סימן כ
רב שלומים לראש גבר אשר ידיו רב לו המאור לממשלת התורה חו"ב כבוד מהו' ר' חיים געלערנטר נ"י בק"ק קוטב יע"א. מכתבו קבלתי עם בקשתו להשיב על שאלה הזאת כי שמו רבים פניהם אלי ומבקשין לשמוע דעת תורה מפי על כן הגם שאני מוטרד מאוד בעבודת הקודש אעשה רצון רבים שהדבר נוגע בכבוד שמים. שאלה פה עירנו מעכב עצמו זה כמה עני בן תורה והי' מכובד עד כי זה ימים אירע שעשיר אחד עשה סעודה ביום אשר הכניס בנו לבריתו של אברהם אבינו ובא העני בתוך הבאים וביקש מעשיר אחד להניקהו לו מטובו ואמר לו העשיר אין לי ליתן בחנם אבל אמכור לך דבר ואתן לך עוד כסף שתקח ממני את אשר אמכור לך תכלית הדבר הי' שעשיר נתן לו עשרה זהובים ומכר לו כל העבירות שעבר מעודו עד היום ההוא ואמר העשיר על חטאים וכו' ועל חטאים וכו' והעני הרכין בראשו הן שהוא קונה אותם וקבל העשרה זהובים מידו וכצאת העני החוצה פגעו בו המונים שידע כי בנפשו הוא כי נדפס שמעשה כזה אירע שמכר אחד עבירה אשר עשה בשוק הצמר באלפי כסף ובא המוכר לתבוע את הלוקח אחרי מותו שיכנס תחתיו לעונש מיד רץ להעשיר ואמר תן לי הנפש ורכוש קח לך והעשיר ממאן בשום אופן לא יקבל והוצרך העני להשליש המעות ביד אחר אבל נפשו עליו תאבל כי לא ידע איש את עתו מתי יהי' יום פקודתו והוא שוקד על דלתי חכמים להגיד לו אם המקח הוא קיים ח"ו כי מר לו מאוד וגם המון עם מרחקים אותו וישטמהו וישנאו אותו על כן נפשו בשאלתו לדעת עפ"י תורתינו הקדושה אם המקח זה קיים או הוא בטל זה תמצית שאלתו ומעלתו נ"י האריך במעטה הלשון להציג הדבר. תשובה הדבר הוא פלא לא שמענו מעולם הנהיה כדבר הזה בישראל ומה שהמונים מגידים בשם מהרש"א מי יודע אם יש ממשות במה שהמון עם מספרים המה מפיחים בעולם אשר לא הי' ולא נברא ואני תפילה שד' יאיר עיני בדבר הלכה בעזה"י. ראיתי במכתבו ששאל את הדבר מפי הגאון הגדול. מלעמבערג נ"י והשיב וז"ל לא מועיל מכירת העבירות כי זה נהנה וזה מתחייב לא אמרי' ושמעתי בטעם של דברים מפי זקני הרב ז"ל דאפי' הוא אכל ולא נהנה פטור מכש"כ כשזה לא נהנה וה"ה בכאן עכ"ל דברי הגאון בשם זקנו דפח"ח לעצמם אבל לתכלית המבוקש לא נגלה טעמו אולי יש קנין לכנוס תחתיו לעונש כמו הגורם תקנה לחבירו שנכנס תחתיו לעונש עיין רש"י פ' מטות על פסוק ונשא את עונה וז"ל הוא מכנים תחתיה למדנו מכאן שהגורם תקלה לחבירו הוא נכנס תחתיו לכל העונשין עכ"ל והגם דיש לחלק דכאן שכבר נולד העבירה לא יוכל להעמיד איש אחר תחתיו לקבל עונשו שכבר מונחת העבירה על איש העובר ואי אפשר להפטר ממנה אבל מי שגורם תקלה לחבירו אז הגורם נכנס מיד תחתיו לכל העונש אשר ראוי לבוא להעובר חל מיד על הגורם התקלה כמו שאמרו חכז"ל בשבת דף נ"ד פרתו של ראב"ע יצאה וכו' על שלא מיחה בה נקרא על שמו כי מי שלא מוחה נתפס וכתב רש"י שם וז"ל נענש על העבירות שבידו עכ"ל יעו"ש אבל אם כבר חל חיוב עונש על האיש העובר לא משכחת שיבוא איש אחר תחתיו לקבל עונשו ואשמה הנפש ההוא דווקא אשר חטאה לד' דלא מצינו שטובי' חטא וזנגיד מנגיד בכל זאת אולי בדרך מקח וממכר יוכל איש להעמיד אחר תחתיו אשר ענש יענש בעדו כופר נפש איש עשרו שקנה איש עבד לו בדין וצע"ג. אמנם נ"ל דאי אפשר להעמיד אחר תחתיו לקבל העונש דחכז"ל אמרו בשבת דף נ"ה ע"א אמר רב אמי אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון אין מיתה בלא חטא דכתוב הנפש החוטאת היא תמות בן לא ישא בעון האב ואב לא ישא בעון הבן צדקת הצדיק עליו תהי' ורשעת הרשע עליו תהי' אין יסורין בלא עון דכתיב ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם יעו"ש בתוס' ד"ה ש"מ דאין יסורין בלא עון לא איתותב יעו"ש הרי מבואר דאי אפשר שיבוא על איש יסורין בלא עון כי יחזקאל רמז רשעת הרשע עליו תהי' כשם שאי אפשר שאדם ימכר זכיותיו אשר ראוי לו בעוה"ב דכתיב צדקת הצדיק עליו תהי' כך אי אפשר שיבוא רשעת רשע על איש אחר כי רשעת הרשע עליו תהי' ולא יועיל הון ביום עברה ואין משלחת במלחמה לשלוח עבדו או שכירו תחתיו אפי' אח לא פדה יפדה איש ואין מגין בפני פרעניות אלא מצות ומעשים טובים המה ילכו לפניו לזכות בדין. וגם דנודע דהעבירה היא פועלת כתמים בנפש אשר על כן כתיב עונה בה עיין בהגהת מיימוניות הל' תשובה בשם רמב"ן בשער הגמול ועיין ברמב"ן בתורה בהבנת כרת ואיך יהי' פועל מכירה הלא נחתם עונה בה עד שבא תמרוקה כפי ראות עין עליון היושב על מדין ואיך יהי' נידון נפש חבירו אם נשמתו זכה שוב אין מקום לדונה ואיך תהי' נשמת החוטא חפשי אי נקי הלא עונה בה הלא אין לבוא לפני המלך בלבוש שק תועבות ועבירות אשר לקחו את רדודי'. ולא יפלא א"כ איך אמרי בקדושין ד' ל"א שבן על אביו ואמר הרני כפרת משכבו והובא בש"ע יו"ד סי' ר"מ סעיף ט' ופי' רש"י שם וז"ל יבא עלי כל דבר רע הראוי לבא על נפשו עכ"ל וקשה איך יוכל הבן או התלמיד לקבל הרע אשר ראוי לבוא על נפש המת בעבור חטאיו ועונותיו אשר עשה בעוה"ז הלא עונה בה בהנפש ואיך יכנס אחר תחתיו. נלע"ד דשאני התם דהוא סוג כבוד דהבן או התלמיד מכבדין אותו אחר מותו כי המה מזכירין שחפצים לקבל מעונשו כדי להקל מעליו עונשו לו יהי' שלא יועיל קבלתם להקל מעליו עונשו עכ"פ כבוד עושין לו הבן והתלמיד במאמרם שיחפצו להקל עולו זה עונשו בעוה"ב ודוק ועוד דשאני תפילה דמהני שהקב"ה יכפר ולא ישחית כמו דהוכיח תוס' בסוטה דף י' ע"ב הגם דאבא לא מזכה ברא אעפ"כ העלה דוד לאבשלום מז' מדורי גהינם בכח תפילה וה"ה דהתלמיד והבן יכולין להציל בתפילה לפני הקב"ה כי הם חלק ממנו דגם תלמיד נקרא בן כנודע וכמו דספרו חכז"ל במעשה דר"ע דלמד קדיש לבן הרשע עי"כ נפטר מיסורי' קשים כנודע וכן דאמרו בחגיגה דף ט"ו דר"י אמר אי נקטיה בידי מאן מרמי ליה מנאי וכשמת ר"י פסק קוטריה מקבר דאחר ופתח הספדן שומר הפתח לא עמד לפניך רבינו ופי' רש"י שומר הגהינם לא עמד לפני ר"י שהציל את אחר יעו"ש הרי שר"י הציל אחר מגהינם הגם שהי' רק תלמיד עיין רש"י שם היטב וצריך לומר תפילת רבו מהני כמו תפילת דוד על בנו כך הציל ר"י את אחר מגהינם ודוק. וראי' לדבר שאדם לא יוכל למכור עבירה שעשה ממדרש רבה שיר השירים על פסוק אם יתן איש כל הון ביתו באהבה וז"ל אם פותחין הן כל אומות עולם את כל תסבריות שלהם ונותנים ממונם בדבר אחד מן התורה אינו מתכפר בידם לעולם ד"א אם פותחין אומות עולם כל תסבריות שלהן בדבר אחד מן התורה ונותנים כל ממונם בדמיו של ר"ע וחביריו אין מתכפרת להם לעולם עכ"ל הרי שדייקו אם האומות יתנו כל ממונם לא נתכפר להם העון אשר עשו ואטו לא ימצא ישראל משומד או נכרי אחד אשר יקח מהם העבירות אשר עשו אלא פשוט הנפש החוטאת היא תמות ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם אח לא פדה יפדה איש ודוק. ועוד ראי' עיין ילקוט זאת הברכה על פסוק יחי ראובן וז"ל חכמים אומרים לעולם אין מחליפין לא זכות בחובה ולא חובה בזכות אלא נותנין מתן שכר על המצות ועונשין על העבירות ומה תלמוד יחי ראובן ואל ימות שעשה ראובן תשובה עכ"ל הרי דלא מהני רק תשובה שהעון עצמו נתהפך לזכות אבל אם העון קיים אז עונותיו על עצמותיו כי לא יועל הון ביום עברה והלא דרשו חכז"ל בספרי הובא בילקוט פ' הנ"ל על פסוק אף חובב עמים כל קדושיו בידך וז"ל אלו פרנסי ישראל שעומדים על ישראל ונותנים נפשם עליהם במשה מה הוא אומר ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא ובדוד הוא אומר הנה אנכי חטאתי ואלה הצאן מה עשו תהי נא ידך בי עכ"ל הרי שמסרו נפשם על ישראל מלבד גופם אלא ביקש משה שימח מספר החיים ועם צדיקים לא יכתב והקב"ה השיבו מי אשר חטא לי אמחנו מספרי שלא אחליף טוב ברע הנפש החוטאת היא תמות ואי הי' מהני מכירת עון הי' משה לוקח עונות מישראל אלא פשיטא דלא מהני מכירת עון ופשע שלא יהי' החוטא בג"ע ואי נקי בגהינם כחכז"ל במחטיא רבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה שלא יהי' הוא בג"ע ותלמידו בגהינם וק"ו בנידון זה והבן. ועלה בדעתי אם אפשר למכור חטאים ועונות א"כ למה נתן דניאל עצה לנבוכדנצר עיין דניאל ק' ד' "וחטיך בצדקה פרק ועויתך במחן ענין הן תהוה ארכא לשלותך" וקשה למה לא נתן לו עצה למכור חטאיו ועונותיו דהא גוי יכול למכור לגוי ואפי' שליח לדבר עבירה יש בגוי לגוי עיין מדרש רבה בראשית פ' ל"ד ר"ח אומר ע"י שליח ועיין במתנות כהונה שם וא"כ ימכור נבוכדנצר עונותיו אלא דאי אפשר למכור עבירות וחטאים דאין זה דבר הנקנה מיד ליד. אך יש להשיב הלא אפי' על עצה שנתן ליתן צדקה לאחר העונש מעליו נענש דניאל והורד מגדולתו או שהופל לגוב אריות כחכז"ל בילקוט סי' א' ס"ג וז"ל אמר ר"י אמר רב מפני מה נענש דניאל מפני שהשיא עצה לנבוכדנצר הרשע שנאמר מלכי ישפר עליך וכו' ומנ"ל דאיענש דכתיב ותקרא אסתר להתך אמר רב התך זה דניאל הניחא למ"ד שחתכוהו מגדולתו אלא למ"ד דברי מלכות נחתכין על פיו מאי איכא למימר שהשלכוהו לגוב אריות עכ"ל ועיין תוס' בב"ב דף ד' שנהרג דניאל מהמן וא"כ אם חטא בעצה הזאת ליתן צדקה מכ"ש שלא רצה דניאל ליתן לו עצה שיופטר מעונש ודוק. ולכאורה עלה בדעתי דיוכל אדם לכנוס תחת חבירו לעונשין דרבקה אומרת ליעקב "עלי קללתך בני" א"כ יעקב חטא ורבקה תקבל הקללה חלילה וה"ה שלאחר החטא יוכל חבירו לכנוס תחתיו רק באונקלוס כתב שם וז"ל ואמרת ליה אמה עלי אתאמר בנבואה דלא ייתין לוטיא עליך ברי עכ"ל הרי שהרגיש שאין הפי' שהיא תכנס תחתיו לקללה רק שנגלה לה בנבואה שלא יבוא עליו קללה ודוק וכן במדרש רבה הסיבו פי' בו שכתבו וז"ל ותאמר לו אמו עלי קללתך בני ראבה"כ אמר אדם שחטא לא אמו נתקללה שנאמר ארורה אדמה בעבורך אף אתה עלי קללתך בני עכ"ל הרי שאמרו הפי' דשאני אם שהיא הסיבה הגורמת אם הבן לא טוב הוא שבחטא יחמתנו אמו כמו שנתקללה אדמה בחטא אדם כך היא תקבל הקללה בעבורו אבל אדם דעלמא אי אפשר לכנוס תחתיו לקבל עונשו ודוק. גם נראה לי ראי' דאי אפשר למכור עבירות וחטאים ממה דאמרי' ברבה בפ' אחרי על פסוק בזאת יבוא אהרן וז"ל זש"ה כי בתחבולות תעשה לך מלחמה ר"נ ור"א בשם ר"ס אמר אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות עינים רמות והי' לטוטפות בין עיניך לשון שקר ולמדתם אותם את בניכם ידים שופכות דם נקי וקשרתם לאות על ידיך לב חורש מחשבות און והי' הדברים האלה רגלים ממהרות לרוץ לרע הוי רץ אחר מילה שהוא בין ברכים יפיח כזבים עד חמס ואתם עדים נאום ד' משלח מדנים בין האחים בקש שלום ורדפהו עכ"ל כמה קשה לעשות חבילות מצות האלה ולא נתנו תחבולה אחת למכור חבילות העבירות בעד רצוי כסף ולאמור על חטאים וכו' על חטאים וכו' ועל חטאים וכו' הכי יש תחבולה יותר מזה אלא פשיטא זה התחבולה שקר ותרמית נתהפך לו לרועץ שהוסף חטא ופשע דכתיב "ואהבת לרעך כמוך" רבה בראשית פ' כ"ד וז"ל ר"ע אומר ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה שלא תאמר הואיל ונתבזיתי יתבזה חבירי עמי הואיל ונתקללתי יתקלל חבירי עמי אמר ר"ת אם עשית כן דע לפני מי אתה מבזה בדמות אלקים עשה אותו עכ"ל הרי שאם מבקש שיתקלל ויתבזה חבירו עמו הוא מבזה דמות אלקים ומכ"ש העושה זאת הוא נתקלקל ונתלכלך בעבירות יתקלקל ויתבזה חבירו אשר עליו צלם אלקים שלא חטא ולא פשע יתקלקל ויתבזה תחתיו הוא עון פלילי אשר לא יוכל להתכפר ואיך יהיה זה תחבולה להפטר מחבילות חטאיו ועונותיו על כן אמרו התחבולה הוא לעשות מצות כנגד העבירות בזה שב ורפא לו. עוד נ"ל ראי' מן דברי רבה קהלת על פסוק מעוות לא יוכל לתקון שכתבו וז"ל יש מן הרשעים שהי' חברים זה לזה בעולם א' מהן הקדים ועשה תשובה בחייו קודם מיתתו וא' לא עשה תשובה קודם מיתתו זכה זה שעשה בחייו ועמד בצד חבורה של צדיקים וזה עומד בצד חבורה של רשעים והוא רואה את חבירו ואומר שמא משא פנים יש בעוה"ז אוי לאותו האיש הוא וזה היינו בעולם יחד שהיינו כאחד וגנבנו כאחד וגזלנו כאחד ועשינו כל מעשים רעים שבעולם כא' מפני מה זה בצד חבורה של צדיקים ואותו איש בצד חבורה של רשעים ואומר לו שוטה שבעולם מוטל היית לאחר מיתתך ימים ושלשה ולארון לא הכניסוך ובחבלים גדרוך לקבר תחתיך יוצע רמה ומכסך תולעה וראה חברך בנוולך ונשבע לשוב מדרך רשעתו ועשה תשובה כצדיק וגרמה לו תשובתו ליטול לכאן חיים וכבוד וחלק עם צדיקים עכ"ל וקשה מה תמה הרשע על שחבירו עומד בעדת צדיקים דלמא מכר עונותיו ופשעיו לאיש אחד אשר נכנס תחתיו על עונשו אלא פשיטא דזה אי אפשר ודוק. עד עתה דברתי אם יוכל איש למכור עבירה ידוע או עבירות הרבה אם מפרט בפירוש עבירה זאת עברתי ופשע זה פשעתי ועון זה עשיתי אי מהני בו מכירה אשר בררתי בעזה"י דאין בכח איש למכור עונו לחבירו. אך אי אפי' יהיה הדין דמהני מכירה על חטא ופשע שיכניס אחר תחתיו לעונש היינו על עבירה ידועה אבל בנידון דידן שמכר לו כל העבירות מעודו עד היום הזה ואמר על חטאים וכו' ועל חטאים וכו' כאשר מסודרים בסידור ולא פרט גופי העבירות אשר עשה אז מכר לו דבר שאין לו קצבה עיין בח"מ סי' ס' סעיף ב' דגם הלוקח אינו סומך דעתו לקנות דבר שאין לו קצבה ואף שבעה"ת סובר אם מוכר מה שעלה מצודתו מהני הגם שלא ראה מה נלכד במצודה יען דכבר הוא מוגבל בעצמו רק שנעלם ממנו הקציבות (והובא בתומים שם) שאני בעונש עבירות הגם שכבר קצובים עבירותיו אשר עשה מעודו עד היום הזה נכתבים בספר זכרון לפני ד' בשמים בכל זאת עונשם אינם קצובים דעומק הדין לא יוכל אדם לדעת בעולם הזה לפעמים בעבירה אחת הכריע כל בני עירו לחוב עיין רמב"ם הלכות תשובה שהוא השלים הרוב לחייב יעו"ש ולפעמים היה מחטיא רבים בעבירתו אשר נחשבים לו כי הוא החטיא אותם ואם בעל אשת איש והיתה אשת כהן אסר כל הבעילות על בעלה אף שהיא היתה אנוסה ואולי אכל נבילות וטריפות ביוכ"פ שנתנבלה מערב יוכ"פ וחל בכולל ואולי גזל וחמס עניים ויתומים ואלמנות ונפש הוא עשק וכדומה עד אין מספר מי ישער הפארות אשר יגדלו עוד סעיפיהם יום יום עד אין די (ועיין חכז"ל ז' דברים מכוסים מן האדם עומק הדין אחד מהם ועיין רמב"ם הל' תשובה פ"ג הל' ב' וז"ל ואין שוקלין אלא בדעת של אל דיעות והוא היודע איך עורכים הזכיות נגד העונות עכ"ל) ואפי' להחולקים על רמב"ם שם שיוכל להשעבד בדבר שאינו קצוב היינו שיהיה להם קצבה אח"כ אבל בעבירות מי יוכל לשער קצבתם גם הבורא וירא און ולא יתבונן לא יקצוב העונש עד שיצמיח החטא אשר נפעל ממעשיו יום יום בכל עת ובכל שעה וכי תימא שמכר לו רק עד היום הזה זה אינו דהא מכר לו הפעולות העבירות שעשה ולקבל העונש אשר יבוא עליו לעוה"ב ואם בא על אשת איש והוליד ממזר ואין קץ אפי' עד דור עשירי וא"כ אין לו קצבה אז ולכ"ע אין שיעבוד לדבר שאין לו קצבה לעולם והבן זה בקיצור. ולא עוד עיין ח"מ סי' ר"ט סעיף ב' במוכר דבר שאינו מסוים אשר הלוקח אינו יודע והמוכר יודע אז הלוקח אינו סומך דעתו ולא דמי למשחק בקובי' דשם שניהם אינם יודעים זה כמו זה אבל אם אחד יודע והשני אינו יודע לא הוה קנין יעו"ש בסמ"ע ס"ק ב' והש"ך מוסיף אפי' המוכר ג"כ אינו יודע עכ"פ הלוקח טועה באומד הדעת לכ"ע אינו קונה ועיין בנתיבות שם וא"כ במי שאומר על חטאים ועל החטאים שהוא לשון נוסחת הוידוי ועיין במג"א הל' יוכ"פ שלכן לא נקרא חצוף מאן דמפרסם חטאיו דכולם אומרים נוסח שוה ולא יודע מי שחטא באמת יעו"ש וא"כ זה המוכר שלא פירש עבירותיו ופשעיו ויש עבירות חמורות מאוד ויש עבירות קלות ומי יודע איזה עבר המוכר ואיזה לא עבר ולא דמי אפי' למ"ש הרמ"א בשנים שהחליפו כל אשר להם דכאן זה מוכר לו חבילות חבילות עבירות בלי די עבירות עבירות שונות רע לשמים בלבד ורע לשמים ולבריות ועבירות שאין להם פירות כחכז"ל עבירה עקרה אין לה פירות וגם עבירות שיש להם פירות ופירי פירות בביאה אחת בעל אשת איש וחמותו והיא נדה ונתעברה ממזר או חילל שבת ויוכ"פ והדליק גדישו של חבירו וגרם חילל שבת ויוכ"פ לרבים וכדומה ר"ל ניר רשעים לחטאת אשר יאכל פרי בגדיו וכדומה אפשר למאות ואלפים חטאים ופשעים והכל לקח בעד עשרה זהובים ולכ"ע לא מהני ועיין בסימן קע"ו ועיין סי' רמ"א וסי' ר"ז ודוק (ועיין משנה בב"ב פ"י שלא על אמנותו הלוהו ועיין בתויו"ט שם). ואוסיף אטו בשופטני עסקינן שבעבור עשרה כסף ימכור נשמתו וגופו לסבול עונשו באשתו ובניו וקרוביו שיש עבירות אשר ישלמו עונשם בעוה"ז עיין רמב"ם פ"ו מהל' תשובה הל' א' דבר פלא וגם יאבד נשמתו בעוה"ב או לדראון עולם עיין רמב"ם שם פ"ז בעבור עשרה כסף בשלומא אם החליפו זה יקבל עבירותיו וזה יקבל עבירותיו הוה כמו החליפו כל אשר נמצא בביתם אבל ליקח כלוב מלא עבירות בעד עשרה זהב איזה שוטה יעשה זאת מסתמא היה משחק עמו אולי עובדא המסופר בשם מהרש"א היה על עבירה אחת ידועה ואולי בת"כ ובקנין אבל למכור כל עונותיו ופשעיו בכולל קלים וחמורים עדרים עדרים אנן סהדי דלא גמר לשעבד נפשו (ועיין במעשר שני פ"א משנה ה' ו' ובקידושין דף מ"ז דלאו עכברי גנב אלא חורי גנב) הכי כח אבנים כחו ליטול פי שנים בגהינם עונות עצמו ועונות חבירו בלי לידע סך מסוים אין זה אלא היתול ושחוק ובפרט אם לא תקע כפו ודוק. עד כה דברתי לגלות דעתי שאין בזה קנין ומקח כפי אשר היה בעזה"י כח ידי לברר וגם יש לי עוד כמה הערות שאין חל קנין כלל בכעין זה רק מה בצע להאריך עוד אבל על גוף הדבר ידוה כל הדווים הישמע כזאת בישראל מדוע המוכר לא נעשה בעל תשובה לפני ד' כמשל מחכז"ל מי שיוכל לברוח מבית אסורים ולא ברח דמו בראשו למה ביקש מפלט לו להביא חטאיו ופשעיו ואשמיו על ראש דל עני ואביון אשר עניות מעביר אותו על דעת קונו שאין פחד אלקים לנגד עיניו שיקבל עבירות ועונשים בעבור בצע כסף הכי העני הוא "השעיר" אשר ישא עליו כל עונות "העשיר" הלא מרחם אחד יצאו אב אחד ואל אחד לכולם מדוע בגד בעני ואביון היוסלח לו להעשיר עון זה מלבד שעובר על לפני עור אשר הכשיל העני עוד זאת הלא הוא מהמחטיא להעני בממכרו ונכנס תחתיו לעונשו א"כ כל העבירות עליו חזרו העני האמין שיש לעשיר חזקת כשרות ואין לו עבירות אבל עכשיו שמחזיק העשיר במקחו נגלה שלב יודע מרת נפשו כי רבו עונותיו אם כן אפוא הוא המחטיא לחבירו ונכנס תחתיו ואין קץ לאשמיו כי מידי עני ישוב להעשיר אשמיו בראשו ועוד זאת יגדל אשמו כי יש בו חשש מינות ר"ל כי כן היה מלפנים אמונות גוים שבעל עבירה מכר עונותיו לשלוחי קדושיהם בעד כסף וזהב אשר נתן להם אבל בעם ד' ישראל לא נשמע רק תשובה תפילה וצדקה שערי דמעות כי לא נשלבות והלא אחר ששמע אחורי בהמ"ק שובו בנים שובבים חוץ מאחר למה לא מכר עונותיו בעד כסף ולא היה צריך לו תשובה רק הוא הדבר אחר לא היה מחטיא אחרים דאמר לר"מ חזור לאחורך עד כאן תחום שבת עיין בגמרא ואם היה מוכר חטאיו ועונותיו היה מוסף פשע להיות מחטיא רבים וגם עונותיו הישנים היו נשארים על עצמותיו א"כ האיש העשיר צריך כפרה גדולה על כי נבלה עשה בישראל וגלל חרפה לכל עדתו בפרט. וגם להעני אשר מעל מעל בד' לילך בשרירות לבו וביד רמה פשע ומרד בד' להיות בבור מות ר"ל ליטול פי שנים בגהינם על עונותיו ועל זדונות חבירו לאמור הכוני פצעוני כפלים אני שואל הנשמע כזאת מפי בן אמונה הלא ארזי לבנון התנאים בכו אם זכרו אחריתם שלא ידעו באיזה דרך מוליכים אותם ומכ"ש שיקח איש חטאים ופשעים בעד בצע כסף הלא נזיר צריך קרבן על שציער עצמו מן היין אמרו חז"ל אומר הקב"ה לא די לך במה שאסרתיו לך היש עזות גדול מזה לא די לו במה שרובץ עליו עונשיו על עונותיו ופשעיו מלא לבו לאמור לחבירו אנכי ערבנו מידי תבקשנו פשעי ואשמי חבירי מות אני תחתיך כל דבר הקשה יבואון עלי על גופי ונשמתי כי לא ידע שאדם דין אם ידוקדק לא יצדק לפניו כל חי (עיין במדרש על פסוק מה נאמר ומה נדבר ומה נצטדק אלקים מצא עון עבדיך מוצה הדין) ומאין יהיה לו ליתן לאלקים עוד כופר נפש חבירו הכי לא אמון בו בהעני או הכי נבער מדעת הוא אין זה נכלל בדברי חכז"ל חוצפא כלפי שמיא מהני חלילה חלילה כי מי הקשה אליו ויושלם טוב היה לו לאמור חנוני רעי מלפשע בעבור פת לחם הנשמע לעשות כזאת אפי' בעד אלפי אלפים דינרי זהב. סוף דבר הכל נשמע אני אדין שניהם לכף זכות אולי היה נכנס היין בהם והיו שכורים אשר נחשבו כשוטים אשר אין להם לב להכיר את רבונם וחטאו בלא לב שגו בלא דעת פשעו בלא רצון אך גם נפש בלא דעת לא טוב ואלקים אנה לידם להיות כבעל תלם עם בעל חריץ על כן שניהם צריכין כפרה להתוודות את החטאתם על חטא שחטאנו בבלי דעת ביום תענית וטות יבקשו מחילה ברבים בס"ת וד' יסלח להם כי הכל בשגגה הכסף יחלק לעניים והעני החוטא לא יהנה ממנו ח"ו וראוי' שיקבלו שניהם אותו היום ליום תשובה לקיים וחטאתי נגדו תמיד להיות לאות להם לדעת שלא יועיל הון ביום עברה רק תשובה תציל ממות והוא רחום יכפר עון כן נ"ל בעזה"י. וידע כי מצינו שקיבל שלמה קללת אביו שקלל את יואב הוא דבר אחר שלא יענש שתי רשעיות וכן מה שמצינו תנאים שקבלו עליהם צרות כל ישראל ענין אחר הוא וגם מה שנמצא בס' חסידים [סי' תמ"ה] שקבל אחד להיות חולה תחתיו הוא עניני פתחון פה לשטן ר"ל וענין פוקד עון אבות על בנים ויחזקאל אמר נפש החוטאת היא תמות עיין מדרש וכן ענין מכוחכם שחדו בעדי באיוב הכל מחשבה אחרת ועיין מדרש ילקוט חביבים ישראל ונתתי מצרים כפרך הוא ג"כ ענין אחר כמובן ועיין ילקוט משלי יד ליד לא ינקה וענין ערבות בודאי ענין אחר. דברי הכותב לכבוד שמים: