אור ברסלב
שות מחנה חיים ח › סימן יט

שות מחנה חיים· רבי חיים סופר

ח · סימן יט

סימן יח

חתימה טובה יחתם ה"ה אלוף בתורה כבוד הרבני מהו' ר' יהודא כהנא נ"י בק"ק סיגעטה יע"א. שאלה ראובן ושמעון נשתתפו וקנו בכלל הסחורות שמן סך מסוים והניחו השמן בבית אחד מהם ונתברך השמן אי יש לשותף השני חלק בברכה ובזכור לאברהם ח"מ ח"ג ערך שותפות בשם הרב אדמת קודש ח"ב סי' נ"ו פסק שאין לשותף השני חלק בברכה וחביריו חלקו עליו ואמרו שיחלקו ביניהם ע"כ ילמדנו רבי' כמי שיש לפסוק שמעתא עכ"ל. תשובה הספרים אשר הזכיר מעלתו נ"י שדברו בזה הענין לא ראיתי מעולם ולא שמעתי שמם בלתי היום ולא אוכל לידע טעמם ונימוקם להימין או להשמאיל ואשר יתן ד' בפי אותו אשמור לדבר בעזה"י. הנה בט"ז הל' חנוכה סי' תר"ע תירץ קו' הב"י למה מדליקין נרות חנוכה ח' ימים הלא על לילה אחת היה שמן בפך הנמצא ותי' הט"ז בדברי הזוהר על פסוק היש לכי מה בבית שאין השפע בא אלא אם יש עכ"פ דבר מיעוט אשר עליו יחול השפע וא"כ ע"כ נשאר מן השמן בלילה הראשון שהיה יכול לחול עליו שפע הברכה יעו"ש ואם כן כיון דמן השמן אשר לקחו בשותפות בא השפע דלולא דהיה נשאר מעט מן שמן הראשון לא היה באפשרות לחול עליו השפע הברכה וא"כ שמן השותפות נתרבה והריוח לשניהם ודוק. ולכאורה יש להשיב על זה דהמוחזק יכול לומר אמת דעל כלי ריקן לא היה חל השפע שיתרבה השמן אבל במה שהיה בו הי' החצי שלי ומזלי גרם שנתרבה השמן והוא שלי לבדי ומספק אי אתה יכול להוציא ממון מידי. אמנם יש לחבירו להוציא מכח ספק ספיקא דיאמר לחבירו דלמא מזלי בחלקי גרם שנתרבה וכולה שלי ואולי מזל השותפות גורם שנתרבה וא"כ עכ"פ החציה שלי ואיך תחזיק בכולה בעבור שמא מזלך בלבד גרם והלא יש לי עכ"פ חלק מכח השותפות שמכוחו חל השפע עליו ואיך תסלק אותי דלמא עדיין נשאר כח השותפות גם על הרבוי שמן ואתה מקטין חלקי אשר לי ברשותך ודוק (ועיין תוס' ב"מ ב' דמכח החצי לא זכה בכולו ולא דמי לירושה דהא סבא). ועוד דכבר הביא הקצו"ח בסי' קצ"ד ס"ק ג' דכלי של אדם קונה מצד חצר כך חידש הש"מ וכאן היה החביות אשר בו השמן חצר של שניהם וקנה בעבור שניהם והמקום של החביות הושאל להשותפות וכבר קנה השני מחבירו המקום לחלק חביות שלו וממילא קונה ועי' נתיבות סי' ר' (ועיין בח"מ סי' קע"ו סעיף י"ב אם שותף גנב שהוא לשניהם) וה"ה כאן שזכה החצר לפני שניהם ודוק. וגם עלה בדעתי דבודאי השפע בא מעט מעט בעוד שהיה שמן הרבה מאשר היה בו בדרך הטבע מתחילה וא"כ קמא קמא נתבטל בתוך הרוב ולא שייך ממונא לא בטל היינו ממון חבירו לא בטל עיין ביצה דף ל"ח ובתוס' מעילה דף כ"א ובפרמ"ג סי' ק"ט בט"ז אות א' אבל כאן השפע בא מיד ד' והוא הפקר ונתבטל מיד בכח גידולו ורבויו בתוך הרוב וא"כ הוה לשניהם ודוק. ועוד הלא אמרו חכז"ל כל מי שנעשה לו נס נתמעטו זכיותיו והיינו אם נעשה נס לאחד אבל אם נעשה הנס לשנים דכל אחד תולה בחבירו אז אין מנכין לו מזכיותיו וא"כ מהכ"ת שיגביה לב אחד לאמור דלרגליו נעשה הנס אין זה מדרכי כשרים בישראל ובפרט דאמרי' בסנהדרין בחלק דף צ"ג דיהושיע אמר דבגדיו נחרכו יען שהיה אחד יעו"ש משמע דנס נעשה יותר בזכות רבים מבזכות יחיד כי טובה השנים מאחד ועל כן נלענ"ד שיחלוקו שוה בשוה, לא כתבתי רק מפני כבוד מה שעלה במחשבה לפני בהרהורי דיומא ובתנאי כפול אם יסכים הגאון אב"ד דסיגוט נ"י ולולא כן יהי' רק פטפוטי דאורייתא הדש"ת. אחרי ימים הגיע לידי ספר גבורת ארי מהגאון שג"א על תענית וראיתי בדף כ"ה בד"ה אמר איכו נימטו כשוריך שהקשה הא אין ראוי להנות ממעשה ניסים כדאמרי' בדף כ"ד גבי חזאי וכו' והוה סמידא דאמר להו ר"מ מהא לא תזבין דמעשה ניסים הוא ועוד האריך בכמה קו' מגמ' מפורשת שלא להנות ממעשה ניסים ותי' וז"ל וי"ל דודאי למי שנעשה נס בשבילו אין מן הראוי שיהנה ממעשה הנס וכל הני בשבילן ובזכותן נעשה הנס וכן כולם אבל ההיא דכשורי לא נעשה נס בשביל איכו אלא בשביל ר"ח שפיר דמי לאיכו להנות ממנו עכ"ל ולדעתי ראיה מאברהם אבינו שאמר הרמותי ידי אל ד' אם אקח מחוט ועד שרוך נעל וגו' בלעדי אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי וגו' המה יקחו חלקם הכוונה בשביל אברהם נעשה הנס שזרק עפר ונעשה חצים לכן אסור לו להנות ממעשה ניסים אבל הנערים וענר אשכול וממרא יקחו חלקם כי לא נעשה הנס בשבילם מותרין להנות ממעשה נס שנעשה לאברהם והבן. וכן נראה מרומז בתורה פ' חקת "ויקהלו משה ואהרן את הקהל על פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המורים המן הסלע הזה נוציא לכם מים" תיבת לכם הוא כמותר הלא די אם יאמר המן הסלע הזה נוציא מים ונ"ל דנרמז בזה לכם נוציא מים ולא לנו למשה ואהרן דאמרו חכז"ל ברבה שם וז"ל התחילו לומר יודע משה חק הסלע אם הוא מבקש יוציא לנו מים מזו נמצא משה עומד בספק אם אשמע להם אני מבטל דברי המקום עכ"ל וכתב במתנות כהונה וז"ל חוק הסלע אותו הסלע שיוצא ממנו מים יודע בו ומכיר טבעו שאם מכין עליו מיד מוציא מים ואינו בדרך נס עכ"ל וא"כ דבר משה עמהם לפי דעתם שמן הסלע ידוע אינו נס וא"כ יכול גם משה ואהרן לשתות אבל מן הסלע הזה נוציא לכם מים ולא לנו שאין נהנים ממעשה נס וחכז"ל אמרו מן בזכות משה ובאר בזכות מרים וענן בזכות אהרן שלא יהנו כל ישראל ממעשה ניסים ומשה ואהרן ומרים זכו אח"כ מרבים והבן. ולדעתי לכן דרשו חכז"ל על פסוק ויעמד השמן שנתייקר דאל"כ איך אמר אלי' הנביא שתחי' בנותר הא אין רשאין ליהנות ממעשה ניסים והלא שם נעשה הנס בשבילה רק מגוף רבוי השמן שהיה על ידי נס היתה משלמת החוב מבעלה ופריעת בע"ח מצוה ומצוה לאו להנות נתנה כמו שנהנה מחומץ שדלק בשבת תחת שמן דקיום מצוה לא מקרי הנאה וממה שנתייקר אח"כ השמן היה דרך הטבע מזה היתה מחיה נפשה ונפש בניה ודוק וכן נס חנוכה שבא הברכה להדליק המנורה לא הוה הנאה מנס דמצות לאו להנות נתנו ודוק. וא"כ לכאורה יש לחקור בהני שותפין שנעשה להם נס בשמן א"כ אינם יכולין להנות מהם כלל וצע"ג ועלה בדעתו דהך שלא להנות ממעשה ניסים הוא רק ממידת חסידות שלא ימעטו זכיותיו בעוה"ב כאלו נטל שכרו בעוה"ז כמעשה שספרו חכז"ל מרגל הורד מן השמים ואם כן נחשב כאיסור דרבנן וכבר העיר השאג"א בסי' צ"ג הא דאמרי' בדרבנן יש ברירה היינו אם טוב לנו לאמור יש ברירה אבל אם טוב לנו לומר אין ברירה כגון בחמץ שעבר עליו את הפסח בשותפות גוי וישראל אומרים אין ברירה ותלי' שהגיע לו חלק נכרי דפח"ח וא"כ כאן אמרי' אין ברירה לקולא שהגיע לכל אחד חלק חבירו וכל אחד מותר להנות אם נעשה הנס לחבירו וכל אחד תולה שנעשה בזכות חבירו א"כ מותר הוא להנות גם מחלק המגיע לו ודוק. ויש לעיין ביומא בנס שנעשה בלחם הפנים ובאבות דקחשב עשרה ניסים שנעשו לאבותינו ויש לחקור בכל הני איך נהנו ממעשה ניסים רק דיש בו הבדל בין המניעת הזיקות וכן הבדל בנס הנעשה בקביעות שחפץ הקב"ה להראות כי הוא שוכן בבית הזה וממילא נהנים הכהנים אשר משולחן גבוה קזכו מה איכפת להם שהיה הלחם חם וכן הבדל מה שהוא רק מניעת ההיזק כגון פלוג לי מימך וכדומה מן כמה ניסים מכל קדושים וכן כל נס שנעשה לצורך מצוה עומדים צפופים ומשתחוים רוחים ויש עוד כמה חקירות בין נס המלובש בדרך הטבע ובין נס הפך הטבע וזה הטעם עשרה דברים נבראו בין השמשות שלא יהיה אח"כ נס המנכה הזכיות ויש להאריך בעניינים הנ"ל כי צריכין בירור גדול בכלל ובפרט בכל הניסים הנזכרים בגמרא ובמדרשים ולחקור על הנס מהיכן שרשו למעלה לדעת להבדיל ביניהם אם מותר להנות בו וקצרתי:

תוכן העניינים

שות מחנה חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה