אור ברסלב
שות מחנה חיים ז › סימן כב

שות מחנה חיים· רבי חיים סופר

ז · סימן כב

סימן כא

ראיתי שהגאון הנב"י הרעיש למה חיישי' בבגדים לחשש שאלה או מכירה או מתנה כמבואר בא"ע סי' י"ז בח"מ למה לא נימא חזקה כל מה שתחת אדם הוא שלו כמבואר בח"מ סי' צ"ט סעיף א' ובש"ך שם ס"ק ו' ומהכ"ת לחוש שהכלים שנמצא על המת הי' שאולים בידו וגם כנגד חשש מכירה או מתנה יש נוקמי הכלים בחזקת מרא קמא שהי' לפני ימים של בעל האשה הזאת וא"כ ע"כ בעלה הוא מונח לפנינו הוא שמת ותי' דיש חזקה אחרת לאסורא דאוקמי הבעל בחזקת חי והאשה בחזקת אשת איש וא"כ הוליד דבר חדש אם יש סימנים בגופו אפי' סימנים לאו דאורייתא עכ"פ ספיקא הוה א"כ מותרת ע"י היכר בגדים ולא חיישינן לשאלה דיש חזקה כל מה שנמצא תחת יד האדם הוא שלו עי' ח"ר א"ה סי' מ"ד ובכמה תשו' אשר בונה על זה גדולות. ונלע"ד לחקור בעזה"י מה שחקר הגאון דלא ניחש על מתנה ומכירה דנאמר נוקמי הכלים על חזקת מרא קמא שידענו שמלפנים הי' כלים הנ"ל לבעל האשה העומדת לפנינו אם מת הנמצא הוא בעלה וא"כ אוקי הכלים על חזקתן בזה נראה לי דבר חדש דכל אשה הוא כלי הנקנית לבעלה והיא נקראת קנין כספו לאכול בתרומה אם בעלה כהן וכן בישראל היא קנין כספו שקונה אותה שיכול לבעול אותה אפי' בעכ"ח ולא צריך לשלם לה הנאת בעילותיו כי גופה הוא קנין כספו ועיין רשב"א גיטין דף ע"ה דלכן חקרינן דנתינה בע"כ לא הוה נתינה בע"מ שתתני לי מאתים זוז יען דבעל מפסיד בנתינה זו בע"כ את האשה שהיא קנין כספו דכתוב כי יקח איש אשה וקנין כספו היא כמבואר בגיטין דף פ"ה אם אמר חוץ מתרומותיך מהו קנין כספו אמר רחמנא יעו"ש ועיין כתובות דף נ"ז ביבמה והאי קנין דאחיו הוא יעו"ש ברש"י היטב וכל אשה קודם שנתקדשה גופה היא רשות לעצמה וע"י קידושין נעשית היא רשות בעלה ועיין ר"ן קידושין דף ה' דחקר בספק קידושין אוקמי אותה על חזקתה ואיך מוציא כמו בכל ספק ממון יעו"ש ועיין ר"ן נדרים דף נ' בד"ה ואשה כשפדאו אחרים דמי' יעו"ש כלל גדול האשה היא כלי היא שמלתו לעורו שהבעל קנה אותה ועל כן אמרו שיכולה לומר נסתחפה שדך כי האשה שדה של בעל זה דבר ברור ומבורר בכל הש"ס ופוסקים. ומעתה הגם שאמרו במשנה בקידושין שקונה עצמה במיתת בעלה היינו אם בעלה מת ופקע קניינו ובא לה בחזרה להיות ברשות עצמה עיין קידושין בגמ' במיתת הבעל מנ"ל דילפי' מקרא שע"י מיתת הבעל נפקע קנינו וא"כ אם יש ספק אם המת המונח לפנינו אם הוא בעל האשה הזאת או המת איש אחר הוה ספק אם איש ראובן אשר הי' לו קנין באשתו רחל העומדת לפנינו הפסיד קנינו היא אשתו הידוע או שמא ראובן הוא עדיין חי בעולם ולא הפסיק קנינו היא אשתו רחל שנקנית לו מלפנים וא"כ אמרינן אוקמי האשה בחזקת מרא קמא שעדיין היא קנינו יען דבעלה עדיין בחיים חיותו. ולפ"ז מה חקר הנב"י דנימא אוקמי הבגדים על חזקת מרא קמא שלא מכרם ולא נתנם במתנה ונחליט מזה שהוא למשל ראובן בעל של רחל האשה העומדת לפנינו וא"כ נאמר שבעלה מת ויצאה היא מחזקת מרא קמא שהיתה קנין כסף של בעלה כמו שהי' הבגדים קנין כסף של בעלה דלמא בהיפך שהיא האשה נשארה קנין כסף של ראובן והבגדים האלו על המת נמכרו לו או נותנו במתנה מן ראובן בעלה האשה העומדת לפנינו והבן זה מאוד. ואוסף נופך בעזה"י על גוף האשה יש לנו לדון אם נימא שהיא נשארת קנין כסף של האיש אשר קנה אותה או נימא שאיש ההוא מת ונפקע קנינו מן האשה הנצבת לפנינו ותוכל להיות קנין לאיש אחר א"כ מסתברא אוקי גופה על חזקת מרא קמא שהיא נשארת קנין ראובן בעלה כי הוא חי עדיין והיא קנינו עוד אבל על הבגדים אשר נמצאו על גוף המת אין לנו לדון כי אין שום אדם דורש אותם לזכות בהם הגם דחיישינן דאין המת הנמצא הוא בעל האשה הזאת אבל עכ"פ הוא מרובה דעלמא אשר לא ידענו מי הוא וא"כ בודאי הקרובים של המת איושי מיאשי מן הבגדים אשר מכר לו בעל האשה או נתנם במתנה וא"כ אין לנו לדון על חזקת קמייתא של הבגדים ועיין ר"ן גיטין דף ס"ד חזקת קרובים שאין לפנינו לא מהני לומר לוקמי על חזקתו יעו"ש ק"ו כאן לדחות מכח חזקות קמייתא קנין בגדים לחזקת קמייתא קנין גוף האשה. והלום ראיתי בנב"י ח"ר א"ע סי' נ"א שהרחיב הקו' הזאת אלו מצאנו האיש שעה קודם מותו מלובש בבגדים הנ"ל והי' אומר שאולים המה בידי לא היינו משגיחים בדבריו דחזקה כל מה שתחת יד האדם הוא שלו כמבואר בש"ך ח"מ סי' צ"ט שהוא חזקה אלימתא וא"כ למה ניחש אם נמצא על חשש שאלה ואם נימא לאו דוקא שאלה אלא חיישי' על מכירה ומתנה א"כ קשה נוקמי הכלים בחזקת מרא קמא עכ"ד יעו"ש. ולדעתי הקו' מתורצת בירך חברתא הא דאמרי' חזקה כל מה שנמצא תחת יד אדם הוא שלו היינו אם אין לנו על הכלים חזקה חזקת מרא קמא כנגדו כגון שם בסי' צ"ט יעו"ש אבל כאן בודאי אם היינו מוצאים מת זה בעודנו חי ולא הי' מכירים אותו מי הוא רק היינו מכירים הבגדים בסימנים שהם של ראובן בעל אשת רחל הנצבת לפנינו כעת והאיש אשר הי' מלובש בהם הי' אומר ששאולים הם בידי בודאי הי' מאמינים לו דאוקמי הכלים בחזקת מרא קמא דידענו שהכלים היו של ראובן הנ"ל א"כ מהכ"ת שלא להאמין להמלובש בהם שהם שאולים בידו הא יש חזקת מרא קמא אשר יחזיק דבריו שהכלים היינו הבגדים שאולים בידו שאפי' שלא הגיד בפה מלא שאולים הם מראובן בעל אשת רחל רק אמר סתם שאולים המה בידי הי' נאמן דאוקמי הכלים בחזקת מרא קמא וא"כ אם נמצא איש מת מלובש בבגדים של ראובן בעל רחל חיישינן שמא בעלה חי והאיש הנמצא מת הוא אחד מרובא דעלמא אשר שאל הבגדים מבעלה ראובן אולי אם היינו מדברים עמו קודם מותו הי' האיש בעצמו מספר לנו שבגדיו שאולים בידיו והי' נאמן מכח דיש חזקת מרא קמא למי הבגדים האלה מכח הסימנים ודו"ק. ונפלאת בעיני על הנב"י שעלה בדעתו לאמור שאלה לאו דווקא מכח חזקה כל מה שתחת אדם הוא שלו אלא החשש הלא שמא במכירה ובמתנה בא לידו והוא פלא שגמ' מזכיר שאלה לבד והי' לגמ' להזכיר חשש מכירה ומתנה והפקר ולא לנקוט חשש שאלה וצע"ג. ולפמ"ש נכון חשש מכירה או הפקר וכדומה לא היינו חוששים דאלו דברנו עם האיש מת קודם מותו והי' אומר לנו שראובן נתנם לו במתנה או מכירה או שהפקירם ראובן בעל הכלים והוא זכה בבגדים להיותם שלו לא היינו מאמינים לו דאוקמי הכלים בחזקת מרא קמא והיינו מצטרפים חזקה כל מה שתחת יד האדם הוא שלו עם חזקת קמייתא שהי' הכלים לראובן בעל האשה רחל ולכן הזכירו חכז"ל רק החשש שאלה שאם היינו מדברים עם האיש קודם מותו ואמר שאולים הם בידי בודאי הי' נאמן דאוקמי הכלים בחזקת מרא קמא ולא שייך לומר חזקה מה שתחת אדם הוא שלו אם יש חזקת קמייתא בכלים הנ"ל ודו"ק. ובחדושי הערותי הגם דהחליט המ"ל פ"א מהל' מלוה ולוה דאין מקור בגמ' לחזקה אשר חידש הרמב"ן דחזקה כל מה שתחת יד אדם הוא שלו יעו"ש לדעתי יש מקור דאמרי' בשבועות דף ל"ב בהאי גברא דחטף נסכא מחבריה לישתבע כיון דאמר אין חטפי ודידי חטפי הוה ליה כגזלן וכתב בתוס' בד"ה הוה ליה כגזלן וז"ל משום דכל דבר מחזיקי' ליה בחזקת מי שהי' בידו ואם הי' שני עדים לא הוה מהימן למימר דידי חטפי השתא נמי כיון דמודה הוה ליה כגזלן עכ"ל וא"כ מפורש יוצא דכל דבר מחזיקים ליה בחזקת מי שהי' בידו והוא ע"כ מטעם דחזקה כל מה שתחת יד האדם הוא שלו כמובן ודוק ואולי מי שהי' בידו יש לו חזקת תפיסה הגם שלא נימא חזקה שהוא שלו עכ"פ תפוס בו ומי שחוטף הוה ליה כגזלן שחטף מהרשות תפיסה ומדויק הלשון הוה לי' כגזלן ולא אמרו הוה לי' גזלן והבן ועיין לאדמ"ו בשערי תורה ח"ב כלל ג' פרט ז' שמברר כח מעלת התפיסה בשם רמב"ן ובעה"ת דפח"ח ודו"ק כי קצרתי. ועלה בדעתי לחקור אם חזקה כל מה שתחת יד האדם הוא שלו הוה חזקה מעלי' א"כ החוטף הוה גזלן ופסול לשבועה ככל שאר גזלנים ואם חזקה כל מה שתחת יד אדם הוא שלו הוה רק חזקת תפיסה א"כ החוטף לא נפסל לשבועה ותלי' בפלוגתא דרמב"ם וראב"ד פ"ג מהל' גזילה הל' ט"ז ועיין במגדל עוז ובלח"מ שם ומפני תשות כוחי לא אוכל לבאר כאשר עם לבבי:

תוכן העניינים

שות מחנה חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה