שות מחנה חיים· רבי חיים סופר
ז · סימן יט
חג המצות יחוג בשמחה ה"ה איש העוסק במצוה לקרב רחוקים ה"ה המאור הגדול לממשלת התורה ה"ה הרב ר' אברהם קארנפעלד נ"י אב"ד דקהל יראים במאקאווא יע"א. אחד"ש הקארטל שלו קבלתי אשר מודיע שהי' לו לפלפל על מכתבי בנידן עגונה וציין לעיין בשו"ת שיבת ציון שהוא כנגד דברי אמרתי להודיע דעתי שנית כי הודעתי במכתב ראשון שדעתי לכתוב שנית רק שאני איני בבריאות ואגלה כעת הערות אשר עמדי בענין הזה וכבר הודעתי שאל יעכב בעבורי הגדולים שהתירו בודאי שפטו כדת וכדין אבל אני ראיתי מאדמ"ו הגאון הגדול בע"מ ספרי שערי תורה שלא הי' מהיר להתיר עגונה וכן הגאון הנב"י ואדמ"ו החת"ס ז"ל ימצא שלפעמים צוו להמתין כן הי' דעתי הלא בנידן דידן ליכא משום קיום מצות פ"ו. (א) ראשית אודיע בקצירת אומר מה שהעיר הנב"י ח"ר סי' מ"ג בד"ה ומ"ש ובד"ה וא"כ ובנו הגאון מהר"ש בסי' ע"ט בשיבת ציון הוסיף לחדש דהוה המקום ממש סימן דומי' דאבודה יעו"ש שהאריך הערותי במקו"א דפלא בעיני דנודע דבנהר רץ המים תמיד והמים אשר יש למשל במקום אשר איש עומד שם בשעת חצות היום אחר איזה רגעים יש במקום עמידת האיש מים אחרים ועיין בב"י בא"ח סי' ר"ו ובש"ע במג"א וע"ז סעיף ו' איך מהני הברכה הא לא הווין המים שבירך עליהם וצריך לומר שלכך נתכווין תחילה יעו"ש ועיין בב"מ דף ט' ספינה מינח נייחא ומיא קממטי' לה ועיין בשבת דף ה' אגוז בכלי והכלי צף על המים ועיין בתוס' שם היטב וא"כ אדם שנטבע במים בנהר אשר המים הולכים אפי' אם הנטבע עבד בכל כוחותיו לבוא על פני המים למעלה ובכל זאת המים גבר עליו והמיתו אותו והוא שט או נשטף במים במקום אחר ואפי' נטבע כעופרת ונפל במקום עמוק ביסוד הקרקע המים על ראשו בכל רגע מים חדשים וא"כ אפוא הלא בעינינו ראינו רק שנטבע במים ואם נחנק במים אותן המים כבר חלפו ועברו ואיך נאמר שהוה המקום סימן מקומו הי' המים שהלכו בנהר בשעה שנטבע והמה בודאי אינם עוד במקום שנטבע ולא דמי כלל לחפץ שהונח בארץ רק יש חשש שרגלי בני אדם הזיזו ממקומו אבל עכ"פ הי' מקומו ממש אם לא נעשה מעשה חדש ע"י רגלי בני אדם אבל אם השליך עצמו למים או הוטבע באונס במים הלא המים אשר הביאו המיתה עליו טבעם לרוץ ממקום למקום כל הנחלים הולכים לים ואטו יען שבמקום הזה קפץ לנהר או במקום הזה נשקע באונס במים נימא דהמקום הוה סימן שהמת שנמצא הוא האיש שאבד הלא הוא נטבע בשוטף מים רבים אשר טבעם להוביל עמם האדם אשר נטבע נימא דנשאר מונח במקומו במים אשר הומתו אותו רק המים הולכים תמיד כמו הספינה מינח נייחא ומים הוא דממטי לה וא"כ האדם שקפץ או נטבע אצל הגשר או פלעססען אם מת אז הוא מונח בתוך המים שהי' אז כאן והמים הלכו עמו ומי יודע איך הוטבע אדם במקום רחוק ונשאר במקומו בתוך המים וכעת שהגיעו המים לכאן מצאו המחפשים אדם מת בתוך המים וא"כ אמרינן כאן נמצא במים אשר באים כעת מרחוק לכאן כאן הי' במים האלה הי' האיש הזה אפי' מימים רבים והאיש אשר השליך עצמו למים במקום הזה הוא נשאר ג"כ במים שנטבע רק גלי הנהר השפילו אותו על היבשה או בכוחו הציל עצמו ליבשה כמובן וא"כ נשאר החשש שהנטבע בכאן נשאר חי ויצא ע"י גלי הנהר מרחוק ודוק הארכתי בזה בחדושי בעזה"י על דברי נב"י ח"ר סי' מ"ז בד"ה ומה שכתב דבעל חי נייד יעו"ש ואין כאן מקומו להאריך. (ב) גם מה שהגאון שיבת ציון השיג על אביו דחייש כאן נמצא כאן הי' מכבר והשיג הוא על אביו אם יש לתלות במקרה שנעשה אמרי' האי שאבד הוא והביא דברי בתוס' חולין דף צ"ה אלו נא נפל רק ראש אחד לא הי' חיישי' דלמא הך שנמצא הוא מכבר דכאן נמצא כאן הי' יעו"ש באריכות ובמכ"ת לדעתי לא דבר נכונה כי בנפל למים שאין לו סוף חיישינן שמא עמד על נפשו ויצא דמכח חזקת חי וחזקת א"א הוה ספק דאורייתא כמבואר בפוסקים וא"כ אם לא נמצא מת כלל בודאי היא ספק אשת איש כנודע א"כ הגם אם נמצא איש מת וחיישינן שמא מת זה הנמצא הוא כבר במקום הזה ונשאר החשש דבעל של אשה זו העומדת לפנינו המליט והציל נפשו והוא חי וא"כ שם בנפל ראש ומצא ראש אם ניחש שזה ראש אחר א"כ ראש שנפל במים הנ"ל נאבד ונשאר במים הראש שנפל ומהכ"ת לומר כן שזה שנפל נשאר שם וראש אחר נמצא ואמרי' האי שנאבד הוא שנמצא אבל בנפל אדם חי חיישינן שהוא נמלט ויצא מן המים והאי שנמצא מת במים הוא אדם אחר ולא נשאר עוד אדם מת במים דבעל האשה אשר נעלם ממנה והשליך במים חיישינן שיצא מן המים ואזיל לעלמא ועיין תוס' גיטין דף כ"ו בד"ה כאן נמצא ראי' לדברי יעו"ש והגאון מהר"ש השיג על אביו בחנם ויש לי להאריך אבל חולשת גופי מונע ממני עכ"פ יראה שלא בסתר דברתי בעזה"י. (ג) פלא אם הערר שויר יהודי איך עמד על דם רעהו אם הכיר את ישי צינער שהוא השליך עצמו בנהר איך לא שכר הספנים שירדו אחריו אולי עדיין חי ולמה לא הרעיש לשלוח לראשי העיר הן הגוים והן היהודים שיבואו להצילו ועמד על דם רעהו בן עירו ושהה שם ד' שעות בעסק וגם כאשר שב לערב לא הרעיש בני העיר דהא בגב"ע כתוב שישי צינער קפץ בנהר בשעה רביעית יום עשירי של מנחם אב והר"ר וישראל סופר להאשה ביום י"א אב וז"ל איהר ערצעהלט דאם איהר מאן ישי צינער זעלבסמארדע- רישער ווייזע אין נהר טהייס בייא דיא פלעססען העריינגעשפרונגען עכ"ל א"כ לא נודע ביום יוד אב כלל להאשה שבעלה המית עצמו בקפצו לנהר וע"כ שהערר שויר לא הודיע כלל לא להאשה ולא לראשי העיר וגם לא ביקש מהספנים לירד אחריו ולהביאו שמא הוא חי ואיך נאמין לו לעשות עצמו רשע שעבר על לא תעמוד על דם רעך (ועי' רשב"א כתובות פ"ב מבואר אפי' ליכא מלקות רק לומר שעשה שלא כדין אמרי' אין אדם משים עצמו רשע ודוק) ועיון רמב"ם פ"א מהל' רוצח הל' י"ד וז"ל וכן הרואה את חבירו טבע מים ולסטים באים עליו או חיה רעה קפץ עליו ויכול להצילו ולא הציל עובר על לא תעמוד על דם רעך יעו"ש וא"כ בודאי שהערר שויר לא הכיר אז שהקופץ לנהר הוא ישי צינער וביום י"א אב ששמע מהר"ר ישראל שישי צינער נטבע בנהר השיב לו הערר שויר כפי אשר כתב בגב"ע וז"ל אונד הערר שויר מסעגעדין האטטע מסל"ת פיר הר"ר ישראל געזאגט דאס ער שאן פריהר געוואוסט אונד גאר אויגענצייגע וואהר דאס הר"ר ישי בן יעקב אין דער טהייס העריינגעשפרונגען אונד ה' שויר בייא דער פלעססען פיער שטונדען פערוויילט אונד ה' ישי הנ"ל ניכט מעהר צום פארשיין געקאממען עכ"ל א"כ הלא הר"ר ישראל הלך ביום י"א אב בחצי פיהר אוהר אונד געפראגט ביים בריקקען קאססיר אב ניכט יעמאנד אין דער טהייס געשפרונגען והשיב לו דאס איין איהם אונבעקאנטער פערזאן העריינגעשפרונגען א"כ נגלה שהער שויר שתק כמעט כ"ד שעות ואלו הכיר בשעה שהשליך האיש עצמו בנהר שהוא ישי צינער איך שתק אין אדם משים עצמו רשע והגם שהוא רע לשמים מחלל שבת בפרהסיא לא הוה רע לבריות למנוע עצמו להציל בן עירו ואפי' ימצא מת יעשה טובה לאשתו שלא תהי' עגונה כי נקל הי' שיושטף במים רבים ותהי' האשה עגונה עולמית אלא בודאי בשעת טביעה לא ידע מי האיש אשר קפץ לנהר וכאשר נודע לו אח"כ מפי הר"ר ישראל שישי צינער טבע בנהר השיב דאס ער שאן פריהער געוואוסט דאס הנטבע הנמצא ישי צינער הוא יען ששמע ג"כ הקול ועי"כ זאגאר אויגענצייגע וואר דאס ישי צינער קפץ לנהר וסיפר שעמד שם ארבע שעות אצל הפלאססען אונד הר"ר ישי ניכט מעהר צום פארשיין געקאממען דאם הי' מכירו בשעה שקפץ לים למה הקדים שאהן פריהער געוואוסט וא"כ אמר שהי' אויגענצייגע למה לא אמר איך וואהר אויגענצייצע שישי צינער קפץ לנהר אלא הר"ר ישראל סופר לו חדשות והשיב תשובה שנודע לו מקודם א"כ אין הערר שויר עדות שקפץ ישי צינער לנהר וגם מי יודע אם הסתכל בכל פינות אם לא יצא ישי צינער וגם מה שהשיב לר' ישראל על שפתח ר' ישראל להודיע לו החדשות וכמה מצער עצמו שנשאר אשתו ובניו וכדומה השיב לו ולא נקרא מסל"ת ואם לא הסתכל על כל צדדים להיות עיניו ולבו עליו לא נקרא ששהה עליו עד שתצא נפשו והוה ספק דאורייתא עיין בנב"י ח"ר סי' כ"ח בד"ה הואיל אם לא הסתכל בכל צדדים הוה איסור דאורייתא יעו"ש והגם שהארכתי במקו"א ששיטת המבי"ט לא כן הוא מי אנכי להכריע ח"ו להקל נגד הנב"י (ועי' בנב"י סי' כ"ח בד"ה ונ"ל בשם מהר"ם פאדווא). (ד) לא אוכל לעצור ולהודיע עוד הערה אחת הלא עכו"ם ופסול בעבירה דאורייתא חד דינם יש להם כנודע בפוסקים וא"כ באיסור דאורייתא בכל התורה אינו נאמן מסל"ת ועיין בש"ך יו"ד סי' ס"ט ס"ק מ"ג דנתקשה איך נאמן מומר בעדות אשה מסל"ת הא יודע דאיסור והיתר תלוי בו וע"כ דמשכחת שאעפ"כ יהי' מסל"ת ועיין בחות דעת שם שכתב וז"ל היינו שיאמר עם קישור דברים הרבה שלא מענין זה ובתוך הדברים מסיח מזה אבל בלא"ה לא מקרי מסל"ת כיון שיודע מנהג ישראל אבל אם אין יודע מנהג ישראל מהני בכל מסל"ת עכ"ל וא"כ בפסול עבירה דאורייתא מחלל שבת בפרהסיא לא נקרא מסל"ת אלא אם דבר ומסיח בתוך קישור דברים הרבה שלא מענין זה ובודאי לא הי' כן אצל הר"ר ישראל עם הערר שויר ודוק ועיין ביו"ד סי' ט"ו ובמג"א סי' תקי"ג בשם תרה"ד וקצרתי רק לרמז שאפי' בלי הנאה אינו נאמן ודוק והגם ביו"ד הנדפס בלבוב הובא הגהות יד שאול שיש חולקים על הש"ך תשובת מיימוניות וב"י עכ"ד לא דבר פשוט הוא להחליט שנקרא מסל"ת ודוק. (ה) עוד הי' לי פקפוק המעיין ברמב"ם סוף הל' גירושין הא דהאמינו חכז"ל לנכרי ועבד היינו משום מילתא דעבידא לגלוי יעו"ש הכוונה דלא חיישי' דלמא משקר הגוי במכווין להכשיל משום דגם גוי לא חפץ לשקר במה דיגלה שקרו או כיון שיוכל להגלות שקרו אם משקר שיבוא האיש ברגליו לא צריך עדות דבכה"ג אין אדם משקר יעו"ש ועיין בנב"י ח"ר א"ע סי' כ"ז יעו"ש וא"כ יש לחקור בשלומא במסל"ת שנשמע שמספר פלוני מת פלוני נהרג אז האמינו במסל"ת ואפי' בלא קישור דברים לכמה שיטות אבל להאמין לעכו"ם במסל"ת דמצאו להנאבד אשר קפץ בנהר באותו מקום ממש שהפיל עצמו לנהר ואנן נאמר מכח זה כאן הי' והוא ישי צינער הא עדות זה שסיפר העכו"ם שנמצא בכאן אי אפשר לגלוי אם משקר דמי יוכל להכחיש הספן שאיש אשר העלה ברשתו שלא מצאו במקום הזה ואלו יבא ישי צינער ברגליו עכ"פ המת שהעלה הספן יוכל להיות שהי' מונח אצל הפלעססען ואנן טעינו שאמרנו כאן נמצא ישי צינער כאן הי' ונהפוך הוא ישי צינער אזיל לעלמא והך שנמצא הי' בכאן ואיך נעשה חזקה כאן נמצא כאן הי' היינו הך שנמצא הוא הנאבד במקום הזה הלא מי יאמר לנו שנמצא במקו' הזה ממש הגוי מסל"ת ובכה"ג לא מהני מסל"ת דלא יוכל לגלוי ששיקר בנו הספן בסיפורו בעובדא דשב יעקב ונב"י ושיבת ציון ישראל מעידים דכאן נאבד וכאן נמצא אבל בעובדא דידן מי יאמר שכאן נמצא במקומו עכו"ם מסל"ת ומנ"ל דהאמינו חכמים בכה"ג ודוק שוב מצאתי כהיום לאדמ"ו חת"ס ח"ש א"ע סי' קמ"ג בד"ה שחקר מנ"ל להאמין לגוי במסל"ת שלא שהה הלא לא הוה מילתא דעבידא לגלויי שקרו ותי' כיון דהך אעפ"י שמכירים אותו בט"ע דחיישינן שמא נשתנו בשהה הוה דרבנן נאמן הגוי במסל"ת יעו"ש דפח"ח וא"כ ה"ה כאן אם המתעסקים הכירו בט"ע ועוד רבים א"כ מה שצריך חזקה כאן נאבד וכאן נמצא ומי שאבד הוא הנמצא רק מחומרא דאשת איש נסמך במסל"ת על העכו"ם שנמצא במקומו. (ו) באתי לעורר היתר אשר מצאתי בחת"ס לאדמ"ו ז"ל ח"ב א"ע סי' קמ"ב בד"ה והשתא שחידש אי אפי' שייך בדדמי אפי' בתרי היינו בשני עדים אבל בדבר הניכר וידוע לכל עלמא בלי כוונת עדות כלל כל רואיו ויודעיו מתמול שלשום הכירוהו שזה הוא וק"ו אם תרי עדים מסהדים בב"ד יכולים המסיחים לתומם כולם לדבר אחד מתכוונים אז לכ"ע לא ניחוש על בדדמי יעו"ש דפח"ח א"כ המתעסקים יעידו עדות בב"ד וכל רואיו הן גוים הן ערלים הי' מסיחים לתומם שישי בן יעקב צינער מת א"כ יש למעלתו נ"י לישב ב"ד ולהתיר אותה אם גדולי ישראל יש להם התירים אחרים מצרף אני בהיתר זה אם יעידו המתעסקים בב"ד שלא הי' רק שעה אחת שהוציאו ממים והתעסקו עמו והבח' כה' אברהם העיד ששמע מפי עכו"ם וגם ישראלים שאומרים שהכירוהו את ישי צינער מת אבל עכ"פ יעידו המתעסקים בב"ד כדברי אדמ"ו ז"ל כנלע"ד בעזה"י ולא השבתי על שחפץ לצרף הטאטענשיין כמו שאדמ"ו ז"ל מצרף הכתב בחותם של ערכאות והגם שיש לפקפק בין גענעראל קאמאנדע שהוא כתב מקום גבוה מכל מקום יש לצרף לסניף היתר עכ"ד מלבד שכבר הערותי שהפיזיקוס אומנותו רק להודיע שאיש המונח לפניו מת ומותר לקברו יהי' מי שיהי' אבל כתב טאטענשיין באנשי מלחמה הוא הגענעראל צריך ליתן חשבון על אנשים אשר תחת משמרתו איש ואיש בשמו ואם נכתב אצלו שאיש הזה מת בוודאי שדייק היטב שאם ברח בעולם צריך לכתוב שאיש הזה ערק לעלמא שיחופש עוד זאת הערותי בספרי קול סופר גיטין אות תק"י משו"ת עטרת חכמים דערכאות דווקא דיינים והערותי מלשון הברטנורא ודווקא אם נכתב במקום בית המשפט שלהם אבל כאן חסר הכל מה איכפת ליה מי הוא המת בדדמי אומר שישי צינער מת ודוק ואודות שני אותיות על שמו ושמה בכתונת בודאי יודע מה שכתבו בשו"ת שיש פתרון על כמה שמות ומה אאריך בו ויש לי עוד הערות רבות על גב"ע זה רק כעת בוגד לי הזמן ואם יש למעלתו נ"י השגות על דברי יודע אותם לי. (ז) ולא אמנע מלהודיע הערה והוא חקירה גדולה בעזה"י בענינו עגונה אשר הערותי במקו"א בשו"ת פני יהושע סי' נ"ג חקר אי סמכי' על הקול שנהרג יהודי פלוני והביא בד"ה וכבר דברי רש"י פרק בתרא דגיטין שכתב מגורשת לחומרא לאוסרה על בעלה כהן דאי למישרא לעלמא לא ס"ד למישרא אשת איש ביציאת הקול ודייק הגאון מדלא כתב רש"י בגירושין משמע אפי' בעיגן ג"כ לא סמכי' על הקול יעו"ש וחקרתי דניהו דב"ד לא שרינן לה מכח הקול להתיר לינשא אבל גם הב"ד לא מחינן לה אם דייקית ורצה לסמוך על הקול כי הקול שובר חזקת אישות אבל העיקר חדשתי דשאני בגירושין דהקול נגד חזקת אישות דאטו משכחת גירושין בלי כריתות אישות א"כ הקול עצמו הוה נגד חזקה של אשת איש אבל אם נמצא איש מת או נהרג אין נקשר בהקול שיש לו אשה הקול הוא רק כנגד חזקת חיות ובכל אופן נאבד מאיש ישראל אחד חזקת חיות רק לא ידעי' מאיזה איש ואמרי' הקול מברר שאיש הנעלם מאתנו הוא נהרג דחזקת חיות איתרע דנעלם והקול מברר ודוק וא"כ בנידן שאלתינו דהקול יצא מפי נכרים ויהודים בין כשירים ובין פסולים שישי צינער מת ויש עדים אשר הכירוהו שאיש שנמצא הוא ישי צינער ויש היכר בבגדיו בט"ע ולא נקשר במיתתו רק לסתור חזקת חי דאטו מוכרח שיש לו אשה וא"כ בצירף העומד על הגשר שאמר שקפץ אחד בנהר רק לא נודע מי הוא הגם דלפי דבריו הי' לתלות בגוי כי אזלינן בתר רובא דעלמא מכל מקום זה הקול אמר שישי צינר קפץ למים וגם הערר שויר לא הגיד לשם עדות רק סיפר מה ששמע או ראה אז נכלל בכלל מסל"ת קצת ועיין בשו"ת פנ"י ח"ר סי' נ"ד בד"ה עכ"נ בכוונת מהר"ם וז"ל ה"נ אע"ג דהוא משיב על החיפוש כיון דלאו לדידיה גופי' שיילא איכא למימר דהוא מסל"ת ואין מכווין לעדות ולהודיע אלא שמגיד מה ששמע או ראה דרך מגיד שמיעה בעלמא לא להודיע ועיקר ראיתי הוא דכל כמה דאפשר לעשות מסל"ת עבדינן כך נראה דעת מהר"ם עכ"ל וא"כ לפי דעת מהר"ם כפי הבנת פנ"י א"כ הערר שויר דלא כיון לעדות רק סיפר מה שראה בעיניו דרך שיחה רק אם הר"ר ישראל שאלו יש לפקפק דלא מהני ספורו ודוק כי קצרתי כי מרוב חולשתי הקסת נופל מידי ולא אוכל להאריך לבאר הדברים דאפשר גם הש"ך סי' ס"ט מודה בכה"ג דעכו"ם מסל"ת נאמן הגם שירגישו שיש נ"מ לישראל אולי בעבור להתעסק בו כמו בבן עיר ולעשות תכריכים ולהספידו שלא נקשר בו לדעת שיש לו אשה ודוק. וד' יודע כי אחר שכתבתי זאת מצאתי לאדמ"ו חת"ס ז"ל סי' קל"א בד"ה וכתב ביש"ש בסוף כתב וז"ל ומשו"ה הדר ופריך ואלא לשון המשנה דאין עדותו עדות היכי משכחת לה ומשני באותו מסל"ת שהוא כעין הני עובדא שאינו אומר שום דבר מקושר לפניו ולאחריו אלא בא כשואל מאן הוא מבני ביתו של חיואי כי באתי להודיעם שמת חיואי והר"ז כמעיד ומהימן כיון שלא בא להעיד בב"ד וגם לא הזכיר אשה בדבריו מ"מ מבואר מפשטיות הסוגי' כריב"ש לפע"ד ובהסכמת רוב הפוסקים ככולם עכ"ל ברוך ד' אשר הנחני בדרך אמת דכיון שלא בא לב"ד ולא הזכיר אשה הרי בכלל מסל"ת וק"ו אם מספר רק דרך סיפור שלא בב"ד ולא הזכיר אשה דלא נקשר בספורו אם יגיע לאשה הנאה מזה וכמו שהערותי ע"ד פנ"י שמדמה קול בגט לקול בעגונה ודוק. (ח) טרם אסיים בעזה"י אזכור מה שנפלא בעיני שבג"ע כתב וז"ל הר"ר ישראל האטטע בתורת עדות פאלגענדעס געזאגט ער האטטע י"א אב חצי פיהר ביים בריקקענקאסירער געפראגט אב ניכט יעמאנד אין דער טהייס העריינגעשפרונגען אונד ער אנטווארטעטע דאם געסטערן איין איהם אונבאקאנטער פערזאן בייא דיא פלעססען העריינגעשפרונגען עכ"ל הגב"ע ופלא בעיני איך נפל ברעיון הר"ר ישראל לשאול אצל הקאסיר אם לא קפץ איש בנהר הכי ישי צינער אמר לאשתו ליקפוץ לנהר מחמת שרבו החובות עליו או אולי מחמת קטטה עם אשתו שקנא לה כדרך מיעוט אנשים שמקנאים לנשותיהם אפי' בלא דבר אמיתיות א"כ אשת צינער הזאת גילתה הדבר להר"ר ישראל שיש לה מורא שבעלה עשה כאשר אמר לה ואולי גילה ישי צינר דעתו להר"ר ישראל ועל כן חקר הר"ר ישראל על שלא ראה אותו כל יום י"א אב ודרש אם שב לביתו מאשתו וכדומה זה חסר מגב"ע ואם נדע האמת יוכל להצמיח היתר חדש לאשה אשת ישי צינר עיין בשו"ת מהר"ם מינץ מאובן ישן ז"ל חידש מי שמפיל עצמו למים שאין לו סוף כי מאס בחייו לא חיישי' לשמא גלי נהר הובילהו למקום רחוק ויצא כי הלא קץ ומאס בחייו ואדמ"ו חת"ס ז"ל בח"ר א"ע סי' ס"ט חולק עליו דאפשר דהתחרט כאשר בא המים לנפשו שמח לצאת יעו"ש והערותי בגליון חת"ס דבשלומא מי שנטבע באונס יש לו חזקות כשרות שבכל כוחותיו השתדל לצאת ואחז בענף או בחור אבן סלע בצדי הנהר להציל נפשו וגם אפשר דהשפילהו גלי הנהר ליבשה שהקב"ה עשה לו נס בזכות עצמו ובזכות אבותיו כחכז"ל בבת חופר בורות לעולי רגלים אבל מי שמפיל עצמו בשאט נפש בתוך הנהר מים שאין להם סוף והוה מאבד עצמו לדעת אבד זכיותיו ולא יעשה הקב"ה לו נס וגם בדרך הטבע שהציל עצמו ע"י השתדלותו אמרי' בודאי לא נמלט דהלא עשה כאשר זמם ולכ"ע בכה"ג במים שאין להם סוף החשש שגלי ים השפילהו ליבשה מיעוטא דמעוטא והוא רק מדרבנן וא"כ מהני צירף סימנים שאינם מובהקים או ט"ע ולא חיישי' על בדדמי ולא חיישי' לשאילת בגדים ומהני מסל"ת גרוע ויש בזה ליישב סתירת הרא"ש אשר העיר הבית מאיר ועיין ר"ן פ"ב דחולין דשני מיעוטא הווין כמחצה ועיין פלתי ומה אאריך אם לא ידעתי האמת ד' יודע כמה עמלתי לברר היתרים חדשים לעגונה אשת ישי צינער אשר שלח כ"ת נ"י גב"ע ואם יש שני בעלי הוראה המתירים אז גם אני מצרף עצמי עמהם ואקוה שלא יבוא ח"ו שום חשש מכשלה וישב ב"ד שלשה ויקראו להאשה פעסל שהיתה אשת ישי צינער מסעגעדין ויתירה מחבלי העיגון ותהי' מותרת לינשא לגבר אחר דברי הכותב וחותם לכבוד המצוה: