שות מחנה חיים· רבי חיים סופר
ז · סימן יח
שאלה במותב תלתא כחדא הוינא ואתא לקדמנא האשה העלובה מ' פעסל בת כ"ה יעקב מק' סעגעדין בוכה במר נפשה על בעל נעורה כי איננו ולבבה מרה לה כי נלכדה בחבלי עיגון כי בשנת תרמ"ב יו"ד מנחם אב שעה רביעית איזט זעלבער פאן צוהויזע אבעגאנגען אונד זייט דאמאלס ניכט צוריק געקאמען איזט דעם אנדערן טאג י"א אב האטטע איהר הר"ר ישראל במו"ה יהודא ערצעהלט דאס איהר מאנן ישי בן יעקב צינער זעלבסמארדערישער ווייזע אין נהר טהייס בייא דיא פלעססען העריינגעשפרונגען אונד ניכט מעהר צום פארשיין געקאממען. הר"ר ישראל במו"ה יהודא האטטע בתורת עדות אל"י וכו' פאלגענדעס געזאגט ער האטטע י"א אב חצי פיהר בריקקענקאססירער געפראגט אב ניכט יעמאנד אין דער טהייס העריינגעשפרונגען אונד ער אנטווארטטעטע דאס געסטערן איין איהם אונבעקאנטער פערזאן בייא דיא פלעססען העריינגעשפרונגען אונד ניכט מעהר צום פארשיין געקאמען אונד זעלבער האטטע הוט אונד שטאק צוריק געלאססען הר"ר ישראל הנ"ל איילטע צור שטאטהויפט- מאנשאפט אום דען פאלל צו מעלדען אונד אויך אום דיא דארט הין טראנספארטירען הוט אונד שטאק צו בעזיכטיגען אונד הר"ר ישראל הנ"ל ערקאנט דאם דיזעלבע הר' ישי הנ"ל אנגעהערטען אונד אינפאלגע דיעזער מעלדונג איילטען דיא ארגאנע דער הויפטמאנשאפט צו דען פלעססען אום דען ערטרונקענען הערויסצופפישען וואס אויך געשעהען איזט אונד די ארגאנע דען לייכנאס אינם שפיטאל איבערפיהרט וואורדע אונד ועהרענד דיא ארגאנע פאם שפיטאל רעעור געקאממען זינד האטטען די פישער מסל"ת דעם הר"ר ישראל ערצעהלט דאס זיא הר' ישי בן יעקב צינער שאן אינס שפיטאל איבערפיהרטען האבען אונד איהם בטביעת עין רעכט ערקענע דאס דיא לייכע הר' ישי צינער איזט דאנן איזט הר' ישראל זאממט שטאדטפיזיקוס אינם שפיטאל געגאנגען אום זעלבען צו בעזיכטיגען אונד ביידע הר"ר ישראל הנ"ל זאממט פיזיקוס האבען איהם ערקאנט בטביעת עין אונד אין זיינע פיר אביגע העררן בעקאנטע אנציגע אונד הערר שויר מסעגעדין האטטע מסל"ת פיר הר"ר ישראל הנ"ל געזאגט דאס ער שאן פריהער געוואוסט האטטע אונד זאגאר אויגענצייגע וואהר דאס הר' ישי בן יעקב אין דער טהייס העריינגעשפרונגען אונד הערר שויר בייא פלעססען פיער שטונדען פערוויילט אונד הר"ר ישי בן יעקב הנ"ל ניכט מעהר צום פארשיין געקאממען אונד אויך דיא פישער זאגטען מסל"ת דאס ער בייא דיא פלעססען דארט ווא ער העריינגעשפרונגען אויף דעם זעלבען פלאטץ אויך געפונדען ווארדע אונד ווען הר"ר ישראל הנ"ל דיא לייכע געזעהען העטטא איזט נור איינע האלבע שטונדע פאריבער זייט וואן מאן איהם פאם נהר טהיים הערויס- געפישט אונד אויך דיא מתעסקים בייא דער טהרה האבען איהם אללע ערקענט בטביעת עין דאס דער לייכנאם הר' ישי הנ"ל איזט הר"ר אברהם במו"ה מנלי מפעסט זאגטע בתורת עדות אל"י וכו' ער האטטע אין סעגעדין געשפראכען מיט דיא מתעסקים הערר ראזענבערג אונד סאבא דאם זיא הר"ר ישי צינער ערקענט האבען אונד צוואר וואר דיא
אויסזאגע ניכט מסל"ת אונד אויך עכו"ם שיסלער עט פרויא דיא איינוואהנער פאן העררן צינער זאגטען דאס דיא לייכע הערר צינער איזט אונד נאך קיינע האלבע שטונדע פאריבער זייט וואן מאן דיא לייכע פאם וואססער הערויס געפישט אונד אויך ה' פריידער אונד פאשקעס אונד דער שו"ב האבען געזאגט מסל"ת דאס זיא געהערט האבען פאן לייטע אין דער שטאדט סעגעדין דאס ה' צינער אין דער טהייס העריינגעשפרונגען. מרת פעסל בת כ"ה יעקב דיא וויטווע דעס פער- שטארבענען הר' ישי בן יעקב הנ"ל זאגטע בתורת עדות אל"י וכו' דאס מאן איהר די וועשע איהרעס מאננעס צוהויזע געשיקט פאן דער חברה מיט דען מאנאגראם .C. Y אונד מרת פעסל הנ"ל דיא וועשע ערקענט דאס איהר מאן זעלבע ביים ערטרונקען האטטע אונד אויך אין איהרען הענדען בעפינדליכע טאטענשיין פאם שטעדעישען ארצט אינדעם קונשטאטירט ווירד דאס דער טאדט פאן ישי צינער דורך טרטרונקען איינגעטרעטען איזט אונד אויך דער ארצט איהם אלס ה' צינער ערקענטע. הר"ר אהרן בן שמעון מסעגעדין זאגטע בתורת עדות אל"י וכו' דאס ער אללע געריכטע קיינען גלויבען שענקטע אונד זיך זעלבער איבערצייגען וואללטע אונד אינפאלגעדעססען איזט הר"ר אהרן געגאנגען ווען מאן דיא לייכע פאר זיינער וואהנונג פאראיבער פיהרטע האטטע ער דען דעקקעל דער לייכע הערונטער גענאממאן אונד איהם בטביעת עין ערקאנט דאס דיא לייכע הר' ישי בן יעקב צינער איזט אונד אויך דער דארט געוועזענע הר' ישי בן אלחנן זאגטע מסל"ת דאס דיא לייכע ליידער הר' ישי בן יעקב הנ"ל איזט אונד די פאהרט פאם פלוס טהייס ביז איהם הר"ר אהרן ב"מ שמעון געזעהען דויערטע נור איינע האלבע שטונדע אונד הר"ר אהרן הנ"ל אויך בייא דער קבורה געגענווערטיג וואר כל זה העידו לפנינו העדים הנ"ל אחר האיום בתורות אל"י וכו'. פה מאקא יום ד' לסדר פקודי כ"א אדר ראשון תרמ"ג לפ"ק. הק' אברהם קארנפעלד חונה פה ק"ק מאקא הק' יעקב ווייס הק' צבי הירש ר"ב בה"ג מוהר"מ זצ"ל. תשובה ש"מ וכ"ט להעוסק בתורת ד' יושב על מדין כבוד המאור הגדול לממשלת התורה כבוד הרב ר' אברהם קארנפעלד נ"י אב"ד דקהל יראים במאקאווא יע"א. אחד"ש שאלתו בנידן עגונה מ' פעסל הגיעני רק בעוה"ר זה ט"ו ימים אני חולה בקדחת שני פעמים בכל יום ערב ובוקר בטוב ישמע והמה יסורים שיש בהם ביטול תורה ר"ל ולכן באתי רק באיזה הערות להשיב מפני הכבוד שהפציר להשיב לו אבל לבי וראשי בל עמי לא אוכל כעת לקבל עלי להעמיק ובודאי שאל מבלעדי ג' רבנים אשר יוכל לסמוך עליהם וכאשר יודיע לי דעת הגדולים אשיב אז אם ירפאני ד' וארפא בל"נ אשיב שנית אי"ה להגדיל התורה ואם יהי' מהגדולים כח להתיר אל יעכב ח"ו בעבורי שגם אני סומך על גדולי תורה. (א) העתיק מג"ע שכתב וז"ל אונד הערר שויר מסעגעדין האטטע מסל"ת פיר הר"ר ישראל הנ"ל געזאגט דאס ער שאהן פריהר געוואוסט האטטע אונד זאגאר אויגענציוגע וואר דאם הר"ר ישי בן יעקב אין דער טהייס העריינגעשפרונגען אונד הערר שויר בייא דיא פלעססער פיער שטונדען פרעוויילט אונד הר"ר ישי הנ"ל ניכט מעהר צום פארשיין געקאממען עכ"ל ועל זה כתב מעלתו נ"י וז"ל הנה לפי העדות הראשון הר' ישראל במו"ה יהודא שהוא העיקר אצלינו שהעיד לפנינו שאמר לו האיש שויר מסעגדין מסל"ת שראה כאשר נטבע ה' ישי צינער וגם עמד שם ד' שעות שהוא יותר מכשיעור כדי שתצא נפשו ולפ"ז כבר יצאה מחזקת אשת איש דאורייתא כמבואר בש"ע ובפוסקים רק אסורה מדרבנן עכ"ל פלא בעיני בודאי הערר שויר אינו יהודי דאם הי' יהודי למה לא הרעיש מיד להודיע לראשי קהל לבקש מהספנים לשוט אחריו ולהצילו בין חי ובין מת וסיפר ביום מחר להר"ר ישראל דאס ער שאהן פריהר געוואוסט א"כ משמע שהר"ר ישראל סיפר לו שאיש ישי בן יעקב צינער נמצא בנהר א"כ לא הוה הנכרי מסל"ת ואם הערר שויר יהודי צריך חקירה אם אינו מחלל שבת בפרהסיא או רשע בשאר עבירות דאינו נאמן בעדות אשה כמבואר בש"ע סי' י"ז סעיף ג' ובב"ש ס"ק י"ב חוץ במסל"ת ובכה"ג שהוא הכיר ישי צינער הנ"ל והוא בן עירו ושמע מן הר"ר ישראל את המקרה א"כ אינו מסל"ת ופלא שלא הזכיר אם הערר שויר יהודי שם ישראל שלו וע"כ שהוא עכו"ם והר"ר ישראל סיפר לו כל הנעשה א"כ אינו מסל"ת. גם לא הודיע אם הערר שויר הסתכל בד' שעות שנשאר אצל הפלעססען אם לא המליט ישי צינער עצמו במלא שיכול עיניו לראות אולי עסק הערר שויר במלאכתו ועסקו ולא הסתכל כלל לראות רק זאת יודע שלא בא צום פארשיין שאלו ראה אותו בודאי קרבו אליו להצילו אבל הוא לא נתן עיניו להסתכל ולראות אם לא יצא באחד מצדי הנהר כי במים שאין לו סוף יש שני חששות אם לא גלי המים הובילהו למרחוק וגם פן עמד על נפשו והציל עצמו בקרוב על צדי הנהר ועיין בשו"ת הב"ח ועיין בנב"י ח"ר סי' כ"ח בד"ה הואיל כיון שלא העיד ששהה והביט על כל צדדים הוא איסור דאורייתא יעו"ש אבל בשו"ת מבי"ט משמע כיון שנפל במים שאין לו סוף הוה רק איסור דרבנן ובודאי צריך העד להעיד שנתן לבו ועיניו ולא שעסק בעסקו ולא פנה אל תכלית הנטבע ואם לאמור יען דלא נמצא בגמ' במים שאין לו סוף שצריך לשהות כדי שתצא נפשו והוא רק מרמב"ן כמבואר בש"ע יש להקל בספק בכה"ג הוא דבר חדש הארכתי במקום אחר אבל אין זה פשוט. (ב) כתב כתב מעלתו נ"י וז"ל ולפ"ז יצא אשה זו מחזקת אשת איש דאורייתא כמבואר בש"ע רק אסורה מדרבנן וגם הנכרי מסיח לפי תומו שבמקום שנאבד שם נמצא דהיינו תחת הפלעססען ובדרבנן אמרי' כאן נמצא כאן הי' וסמכי' אחזקה זו בעלמא כמפורש בח"ס חאה"ע סי' ס"ג ובנב"י סי' מ"ג ח"א עכ"ל השתוממתי הלא כאן נמצא אדם עומד על הפלעססען והי' חי וליום המחרת נמצא אדם מת נאמר בהפך כאן נמצא תחת הפלעססען אדם מת וכאן הי' ימים רבים אדם מת וישי צינער שראינו על הפלעססען חי, הוא עודנו חי שעמד על נפשו והציל עצמו ומחמת בושה ערק לעלמא ואדמ"ו ז"ל סי' ס"ג דן דלא חיישי' שמא פלטו המים המת ליבשה וחידש דאמרי כאן נמצא במים וכאן הי' במים הכל על מת שראה יעו"ש. ולא עוד ממנ"פ אם מכירים אנו שהנמצא הוא ישי צינער א"כ מאי איכפת לנו אם הי' בכאן או נמצא במקום אחר עכ"פ ישי צינער מת הן שמת ביבשה והושלך למים או מת במים עכ"פ ישי צינער מת אם אין לנו מכירים שמעידים עדות שזה הנמצא מת הוא ישי צינער שנאבד מאתנו א"כ לא ידענו מה נמצא וחזקה כאן נמצא כאן הי' הוא אם ידענו מה נמצא ואנו מסופקים אם הוא מכבר באותו מקום עיין מג"א סי' תס"ז אמרי' כאן הי' אבל אם לא ידענו מה נמצא עכשיו אמרינן כאן נמצא איש מת כאן הי' מימים רבים וע"כ אין זה ישי צינער שנאבד ולא דמי לדברי אדמ"ו ז"ל דחקר רק כאן במים הי' נמצא מת כאן הי' ולא חיישי' שהספן השני הביא מת אחר מן היבשה או אפי' אותו מת שראה הספן הראשון שלא חיישי' שמים השליך אותו בינתים ליבשה אבל בנידן שלפנינו האיך נתחיל כאן נמצא ישי צינער כאן הי' מי יאמר לנו שנמצא ישי צינער הלא אין לנו סימנים בגופו ואם נתחיל כאן קפץ למים הלא אז הי' חי ועכשיו מצאנו איש מת ואם נתחיל כאן נמצא איש מת בודאי הוא ישי צינער מי יאמר לנו כן דלמא הוא ערק לעלמא ולכאן הושלך אדם מת מיבשה והוא הנמצא שהי' כאן ימים רבים ודומה לישי צינער ועיין בב"ש ס"ק צ"א שחולק על הב"ח דמתיר אם נמצא בכבשן אש עצמות והסביר בנב"י סי' ס"ו בד"ה וכן דאמרי' דעצמות הי' מזמן רב אבל בנצלב דצריכים לומר דלקחו משם הנתלה ומחדש תלוהו לשם איש אחר אמרי' כאן נמצא כאן הי' הראשון שתלאוהו יעו"ש וה"ה כאן נמצא תחת הפלעססען איש מת אמרי' כאן הי' מימים רבים ואין זה ישי צינער. (ונפלאתי במקו"א על דברי רמב"ם פ"ד מהל' טומאת מת הל' י"ב שכתב וז"ל כזית מן המת שאבד בתוך הבית וביקש ולא נמצא הבית טהור ולכשימצא הבית טמא למפרע מעת שאבד עד שנמצא עכ"ל ומביא בכ"מ בשם מהרי"ק דאמרי' כאן נמצא כאן הי' יעו"ש והוא פלא הלא לא ידענו מה נמצא ואיך נימא כאן נמצא כאן הי' וצע"ג וצריך לומר דהכוונה בהיפך כאן הי' הכזית ההוא שמכיר הכזית כאן נמצא תמיד ולא תלינן שהי' בינתים במקום אחר וכעת הובא בחזרה ודוק ואחר זמן רב מצאתי לנב"י מהד"ת א"ע סי' נ"ט שפי' כן שהכיר שהוא הראשון והרבותא שלא מטהרים הבית בינתים יעו"ש). והן אמת שמדברי שו"ת המבי"ט סי' קל"ח משמע הגם שנאבד אדם חי ונמצא אח"כ מת אמרינן מה שנאבד הוא שנמצא וקצו"ח בספרו ש"ש שמעתא ז' פרק ח"י השיג הלא נאבד אדם חי ונמצא אדם מת דומה לנאבד ככר ונמצא פרורין דלא תלינן לאמור הוא ככר שנאבד יעו"ש ואני הערותי במקו"א דשאני התם דנשתנה צורת הגוף אבל אדם מת הגוף כמו אדם חי רק זיקא הוא הרוח נפק ממנו ותלי' בדברי בעה"מ ורמב"ן במלחמות פ"ד דבב"מ יעו"ש וכבר רמזתי זה בספרי קול סופר ביבמות אות קי"ח יעו"ש ולדמות זה לדברי רמב"ן בענבים בכרם דמקומו ממש עדיף מרוב וה"ה בנידן דידן דנמצא בייא די פלעססען דנימא שמסתבר ביותר האי שנמצא הוא הנאבד גם זה אינו מלבד מה שהעיר הש"ש שם פרק ח"י דמה שהושלך לכבשן או לגוב אריות זה לא נקרא מקומו ממש יעו"ש ק"ו בנידן דידן דהוא השליך עצמו בייא דיא הפלעססען אונד דיא פישער זאגטען דאס זיא איהם אויף דען זעלבען פלאטץ געפונדען האבען אשר לא נגבל המקום כמו בכבשן וגוב אריות כי מי יודע אם נטבע כעופרת במקומו ממש וקצרתי מאד ומה שכתב בשם הנב"י סי' מ"ג דאם נמצא במקומו הוה כמו עובדא דשב יעקב עכ"ד מלבד שהנב"י מסופק בדבר כמבואר בד"ה והנה אף גם זאת דנהפוך הוא דנימא על המת כאן נמצא כאן הי' מכבר וזה שנטבע הלך לו בעלמא דשאני בעובדא דשב יעקב דצריך לומר דלקחו משם הנתלה כמבואר בנב"י מהד"ת סי' נ"ט ודוק. (ג) כתב מעלתו נ"י וז"ל ועוד הלא הר"ר ישראל העיד שאמרו לו הספנים בעת חזרתם מהשפיטאל מסל"ת שמיד בהעלותם מהנהר טהייס הכירו בעת עסקם במלאכתם את ישי צינער הנ"ל וגם בשפיטאל ראו אותו והכירו בטביעת עין והעכו"ם מסל"ת שהכירו בטב"ע נאמן כמבואר בשו"ת מהר"ם פאדווע שהלכה כן שכבר פשט הוראה בישראל שמהני ט"ע והביאו בב"ש ס"ק ע"ו להלכה וכן פסקו כל אחרונים ודלא כתרומת הדשן עיין בקו"ע סי' צ"ב ובשו"ת ח"ס סי' מ"ו א"כ לפי העדות זו שהעיד העכו"ם מסל"ת לפני הר"ר ישראל אשה זו מותרת עכ"ל מאוד פלא הלא הר"ר ישראל הנ"ל הוא הי' רץ על השטאדט הויפטמאנשאפט להודיע את הדבר והכיר שם השטאק וגם אותו הוט כמבואר בגב"ע וז"ל הר"ר ישראל איילטע צור שטאדטהויפטמאנשאפט אום דען פאלל אונד אויך אום דיא דארט הין טראנספארטירטען הוט אונד שטאק צו בעזוכטי- גען אונד הר"ר ישראל הנ"ל ערקענט דאס דיעזעלבע הר"ר ישי הנ"ל אנגעהערטען אונד אינפאלגע דיעזער מעלדונג איילטען דיא ארגאנע דער שטאדטהויפטמאנשאפט צו דען פלאססערן אום דען ערטראנקענען הערויס צו פישען וואס אויך געשעהען איזט אונד דיא ארגענען דען לייכנאם אינס שפיטאל איבערפיהרט וואורדע אונד וועהרענד דיא ארגאנע פאם שפיטאל רעטור געקאממען זינד האטטען דיא פישער מסל"ת דעם הר' ישראל ערצעהלט דאס זיא דיא לייכע הר"ר ישי בן יעקב ציענער שאן אינס שפיטאל איבערפירהט האבען אונד בט"ע רעכט ערקאנט דאס דיא לייכע הר"ר ישי בן יעקב איזט עכ"ל וא"כ הר"ר ישראל הגיד לפני השטאדטהויפטמאנשאפש שע"י הוט ושטאק הוא מכיר שאיש ישי צינער השליך עצמו למים ועל זה שלחו הארגאנען לבקש מן הפלאססען לחפש את ישי צינער כי ע"י הוט ושטאק נודע שהוא השליך עצמו בנהר וא"כ אין דיבורם מסל"ת וק"ו לסמוך על טביעת עינם כי הלא הר"ר ישראל בוודאי שאל אותם אם מצאו בנהר את ישי צינער והשיבו שמצאו אותו וכבר הובא לשפיטאל וא"כ אין זה נחשב מסל"ת דהא נשאל עליו ועיין בב"ש סי' י"ז ס"ק ג' באריכות ועיין בבית מאיר מה שהעיר על הב"ש אם גוי שאל מפי גוי שלא בפני ישראל אם הוה מסל"ת יעו"ש אבל בודאי אם שאל הר"ר ישראל והפישער מעצמם ספרו לו כי חפשו ומצאו והכירו מיד שהוא ישי צינער א"כ הוה גוי מסל"ת רק הב"ש שם כתב דמסתמא שמע קול של העולם שפלוני טבע במים שאין לו סוף יעו"ש וא"כ לו יהי' שהר"ר ישראל לא שאל מהם מאומה רק הארגאנען של העיר אמרו להם לחפש את ישי צינער כי כפי דבור של הר"ר ישראל ההוט ושטאק הוא ישי צינער א"כ אמרו ג"כ בדדמי ודוק. (ד) כתב מעלתו נ"י וז"ל ועוד הלא הר"ר ישראל העיד שהוא עצמו ראה אותו בשפיטאל וגם הפיזיקוס הכירו אותו בט"ע בפרצוף פנים עם החוטם בלי שום שינוי וגם הכירו אותו בטב"ע בבגדיו והי' כמו חצי שעה שהעלוהו מן המים כאשר הכירו אותו ולדעת רוב הפוסקים שיעור אשתהי הוה שעה שלמה וכל זמן דלא אשתהי שעה אחת מעידים עליו בדלא אשתהי כמפורש בא"ע סי' י"ז ס"ק כ"ו ובב"ש ס"ק פ"ו וא"כ יש להתיר אשה זו מכבלי עיגון עכ"ל. לדעתי לו יהי' שכן הוא עדות השטאדטפיזיקוס לא נחשוב למסיח לפי תומו דהא הוא במלאכתו עוסק ליתן טאטענשיין שיהי' רשות לקבור את המת כנודע וגם שיכתב במאטריקען בספר המתים א"כ מכווין להעיד ובודאי אומר בדדמי שהוא ישי צינער דעכ"פ נדמה לו וכבר יצא שם שישי צינר הפיל עצמו לנהר ונמצא מת על ידי עצמו שהי' זעלבסמארדער ולא דמי לשאר מסל"ת דהולך אחר שיחה בעלמא ולא אם עוסק באומנתו להודיע שאיש פלוני מת ורשאי לקברו ומה איכפת ליה אם הוא באמת ישי צינער או איש הדומה לישי צינער עכ"פ האיש מת ונותן רשות לקברו וע"פ דמיון וקול בעיר שישי קפץ לנהר אומר שזה הוא ישי צינער ודוק. (ה) כתב מעלתו נ"י אפי' לשיטת דסוברים דחיישינן על בדדמי אם ידע מן הטביעה וא"כ הר"ר ישראל ידע מטביעה ושייך לומר שט"ע שלו הוא בדדמי רק הלא הוא מעיד גם בשם הפיזיקוס שהכירו בטב"ע שהוא ישי צינער ובשני עדים ליכא בדדמי כמבואר בק"ע סי' רל"א שאפי' עד ישראל מעיד בעבור עצמו ובעבור ערבי מסל"ת מהני עכ"ד בקיצר. הנה מלבד מה שעורר על דברי המבי"ט הנ"ל הנב"י ח"ר סי' כ"ח בד"ה אמר הכותב יעו"ש מבלעדי זה נ"ל דשאני בעובדא דמבי"ט שמספר עדות בפני עצמו מפי העכו"ם אבל אם יהודי ועכו"ם יחד רואים פני הנטבע ומחזיקים להחליט שהוא ישי צינער א"כ שניהם יחד הוה רק עדות אחד דפיזיקוס אשר עוסק במלאכתו ליתן רשות לקבור את הנטבע סומך על דברי הר"ר ישראל שהוא מכיר בודאי חבירו הנטבע שהוא ג"כ יהודי והמה מבני קהלה אחת בעיר סעגעדין חוץ אם יאמר הר"ר ישראל שהפיזיקוס אמר מקודם שזה הנטבע הוא ישי צינער אשר הכיר בטוב אבל אם הפיזיקוס אמר אח"כ אחר שהחליט הר"ר ישראל שזה הוא ישי א"כ יש לחוש על בדדמי שהר"ר ישראל אומר שהכיר ההוט והמטה ואמר שישי צינער המה א"כ הלא הוט ומטה פעלו אצלו להחליט הדמיון שישי נטבע. (ו) כתב מעלתו נ"י שיש לצרף שיטת ר"ת כשגופו שלם עדותם שהכירו בטביעות עין בתמונות בנין גופו המתעסקים בטהרתו שהוא ישי צינער מקהלתם. לדעתי אם הי' המתעסקים כשירים שראוי לסמוך על עדותם שהכירו בטביעות עין בתמונות בנין גופו ואיבריו וגם פרצוף פניו שהי' כולו שלם יהי' עמוד חזק לסמוך להתיר כי הארכתי במקו"א שיש בזה אלף הכרות אם הגוף עם הפנים שלם יש הכרה בעובי' של גופו וארכו בידיו ורגליו בצווארו ובחזה וכדומה שזה עיקר סברת ר"ת והמתעסקים רבים הרגישו אם הי' נדמה בגופו לאיש אחר או להחליט שהוא ישי צינער כפי הכרות סימנים האלה בגופו וטב"ע בפרצוף פניו וחוטם הגם בנטבע שנכנסו בגופו המים קשה לאמור שלא נתעבה הגוף בכל זאת יש להתיר כנלע"ד. סוף דבר הכל נשמע המעיין במבי"ט סי' קפ"ו קפ"ז קפ"ח קפ"ט ילמוד גודל הצדקות של גאון ישראל הנ"ל אשר חתר מחתרת רק להתיר אשה מכבלי עיגון לכן יזרז כבודו נ"י כאשר יקבל היתר מגדולי ישראל יחוש מעשהו להודיע והגם שאני חלוש וחולה בכל זאת עשיתי את שלי לעורר כפי אשר עלו ברעיוני לשם שמים ומעלתו התחיל במצוה יגמר לטובה בעזה"י ואם הי' הערר שויר עכו"ם מסל"ת או שהוא ישראל ואינו מן העוברים פקודי ד' והמתעסקים כשירים ויש ט"ע גם על הבגדים כולם אז גם אני מצרף עם המתירים את האשה מכבלי עיגון להנ"ל אחד"ש אתמול קבלתי שביקש להשיב לו על עגונה מסעגעדין והגם שכבר שלחתי עב"ד תשובתי באתי כהיום תו שלא הזכיר במכתבו שקבל שערי היתר לעגונה הזאת אני מוסר מודעא אם ח"ו לא התירו שני בעלי הוראה וגדולי הדור לא יסמוך עלי כלל וכלל כי קשה ההיתר מאוד שלא הזכיר סימן הגוף כלל רק בצירוף שאר מתירים גם אני מצרף כפי אשר הודעתי במכתבי הד"ש: