שות מחנה חיים· רבי חיים סופר
ז · סימן טו
להנ"ל מכתבו הנעים לי קבלתי ביום א' שמחתי מאד בבשורה בפיו כי תל"י הוא הכותב הקונטרסים ואם כן יש עוד צד היתר לעלובה היושבת ומצפית לצאת מכבלי עיגון ויהי' ד' תמיד עמנו לטובה. אודות אשר הודיע לי שתל"י כאשר חקרתי כן הי' שנתברר שאותן ב' הקונטרסים מלאים הוללות וסכלות הי' כתב ידו של שלמה שטראסמאן כמבואר במכתבו באריכות וסיים וז"ל הדר"ג עוררני על זה ועלתה בידי כי ע"י זאת יש להתיר האשה הינדל אשת שלמה שטראסמאן מאחר שידוע שב' קונטרסים המה כתב יד של שלמה שטראסמאן א"כ אפשר שדברים הללו אינם עשויים להשאיל ומי ישאל קונטרס מלא שטות וגם אם יש חשש שאלה מב' קונטרסים בודאי הוה שאלה דיחיד דאז לא שייך לומר שהי' במכווין להשאיל למי שפרצופו דומה מכל וכל לפרצופו ואם אבד הוה נפילה דיחיד ואני זובח זבחי תודה להדרת גאונו על אשר עוררני ע"ז עכ"ל מעלתו נ"י. תשובה לו שהי' בא לי בירור זה מקודם לא ג' ימים קודם שבת הגדול הארכתי בענין זה אבל כעת אשיב רק הערה אחת כי אמת שבזה לבד יש היתר לעגונה הזאת אשת ר' שלמה שטראסמאן. לכאורה יש עוד חשש דכבר העיר הח"מ בס"ק ל"ד דה"ה על חשש גניבה חיישינן יעו"ש א"כ אפשר מי שהי' רואה שפרצופו דומה לשלמה שטראסמאן גנב כליו ומלבושיו והי' בתוכו הפאס וגם הב' קונטרסים הללו בכלל וא"כ חזר החשש הגם דליכא חשש שאלה ואבידה אבל הוה חשש גניבה שגנב בגדיו בלילה במלון אורחים דגנב הי' מוכשר להיות דומה בפרצופו בעבור שנפרט בפאס דמותו וכמו שהערותי בתשובה הקודמת וא"כ ממילא הגיע לו בבגדיו שני קונטרסים הללו. אמנם אבאר בעזה"י דכלל גדול דאזלינן בתר רובא ורוב בני אדם הן עכו"ם הן ישראלים המה בחזקת פקחות כי זה בטבע בריאות בני אדם ולא ימצא בהם הוללות וסכלות כי בזה יצא האדם מרוב בני אדם אשר המה פקחים ולא שיאחזו בסכלות שהוא כנגד שכל איש בריא במוח ושלם בלב ואם המצא תמצא איש אשר פיהו ולבו אוחז בסכלות ודברותיו מלא אולת ומכתביו שגיונות הוא פריש מרוב והוא בכלל מיעוט כמו שימצא מיעוט אלם או חרש או עור או חגר וכדומה הוא אשר יצא מן הכלל שלימות אדם. הן אמת שאין בידי ראי' מבוררת על זה רק אם באנו אנו לחוש אולי איש אשר לא נודע לנו מקדם בחזקת פקחות ואנו רואים ממנו רק דבר אחד מג' סימני שוטה דאמרינן בחגיגה דף ג' דתלינן גנדריפס אחזו עד שיהי' מוחזק בג' דברים ונתקשה הטו"א שם בד"ה והלן בשני קו' גדולות איך אנו מקינין אם תרם תרומה דאמרו בירושלמי פ"א דתרומות עד שיהי' בכולן וקשה נו יהי' שנימא דאוקמי אותו על חזקת קמייתא חזקת פקחות הא יש לנו חזקת טבל כנגדו ויהי' לחומרא ועוד אי מטעם חזקת פקחות תינח אם הי' ניכר לנו מקודם לפיקח אבל הברייתא סתמא משמע אפילו אם בא אנוש מעלמא אשר לא נודע בחזקת פיקח ותי' הטו"א וכתב וז"ל וי"ל דאזלינן בתר רובא דאינשי דלאו שוטים הם ומשו"ה אפי' איכא חזקה להחמיר כמו הא דחזקת טבל ולדידיה ליכא חזקת פקחות כגון בא ממדינת הים הא קיי"ל רובא עדיף ברפ"ז דיבמות עכ"ל מדבריו למדנו שנילך בתר רוב בני אדם אינם שוטים כפי טבע הבריאה ואני הוספתי נחדש שרוב בני אדם פקחים ולא סכלים מלאים שגעונות והוללות ואם המצא תמצא איש סכל מלא שגעונות יצא מרוב פקחים ולמדרגות שוטים לא בא ולכן סמכינן להקל אפי' בתרומה כנגד חזקת טבל הגם שאפי' באחד מסימנים יצא מרוב פקחים עכ"פ לא בא בכלל מיעוט שוטים ודוק. ובזה תרצתי מה שהקשתי על דברי טו"א רבות בימים שיפלא בעיני הלא רוב עולם אינם עושים דבר שטות להיות קורע כסותו או ללון בבית הקברות או לצאת יחידי בלילה א"כ יצא האיש מכלל רוב עולם פקחים ואותו האיש לא נודע לנו אם הי' פיקח בקטנותו וא"כ נימא להחזיק מחזקת קטנות לחזקת שוטה דבחזקת טבל לא נמצא ריעותא כלל א"כ יהי' עדיף חזקת טבל שלא איתרע מרוב אשר נמצא בו ריעותא שעבד מעשה שטות דוגמת סברת התב"ש ביו"ד סי' ל"א במים במוח כיון דנמצא ריעותא חזקת איסור עדיף מרוב בהמות כשירות יע"ש ראי' מגמ' כתובות רוב בתולות יש להן קול וזו אין לה קול איתרע וצע"ג. ולפמ"ש נכון הגם דיצא מרוב פקחים לא יצא מרוב אינם שוטים דשם המים במוח הוא יהי' הטריפות וכן באשה ליכא דרך אמצעי רק או בתולה או בעולה וכן אם נמצא סימני סריס חידש הריב"ש דאיתרע רובא וכדומה אבל כאן יש ג' פנים פיקחת סכלות שטות וא"כ הגם דיצא מרוב פקחים עדיין לא בא בכלל שוטים ודוק כי קצרתי ולפ"ז אני אומר הגם אי ניחוש שאיש הדומה בסימנים גנב הבגדים עם הפאס וב' קונטרסים מלא סכלות ושגעונות בכל זה רוב בני אדם המה פקחים וכאשר מצאו קונטרסים עם הוללות וסכלות שגעונות אשר לא יוצלחו לאדם פיקח בודאי הי' קורעם וזרקם באשפה ולא שיסתירם ויעכבם לעצמם ולא נשאר לחוש רק שגנב שהוא דומה לפרצופו הי' ג"כ יוצא מכלל רוב פקחים והי' בכלל מיעוט הוללים וסכלים זה בוודאי גרע מנפילות היחיד ולמציאת היחיד ודוק. ועלה בדעתי עוד א"כ שהוא כתב ידו א"כ כאן הי' אצל שלמה שטראסמאן כאן נמצא עדיין תחת ידו רק כבר הערותי כאן נמצא כאן הי' אמרו חכז"ל אבל לא אמרו כאן הי' כאן נמצא דבשלומא אם ידענו מה שנמצא באיזה מקום נמצא אמרינן שהי' כאן גם למפרע אבל אי לא ידענו מי נמצא ומה נמצא ובאיזה מקום נמצא לא אמרינן בהיפך יען שהי' אצל מקום או גוף ידוע עדיין נמצא שם וכבר השגתי על הנב"י מהד"ת א"ע סי' ס"ה שכתב וז"ל ואם הי' אומר שראוהו מתחילה תוך ג' ימים מוטל על ערס דוי באותו מטה שמצאו מת הי' מקום לומר כאן נמצא כאן הי' עכ"ל והפלאתי עליו במקו"א שבער אנכי מהבין דזה נקרא כאן הי' כאן נמצא דהא אנו דנין על איש הנמצא כאן מי הוא האיש הנמצא שמא איש אחר הדומה לראשון שהי' כאן בכל מקום הוא להיפך שאנו ידענו מה נמצא כמו במשמרת הבית בית א' שנמצא סכין יפה בין הסכינים ומומר לתיאבון שחט וכן בחטה בעיסה או בכרוב עיין במג"א סי' תס"ז ועיין בפנ"י כתובות בסוגי' דמומין דף ע"ה אבל לומר יען שכאן הי' באותו מטה כאן נמצא לא שמענו מעולם ובפרט שהי' במטה אדם חי ונמצא אדם מת רק זה יש לתרץ בדברי רמב"ן ובעה"מ בב"מ דף מ"ז זיקא הוא דנפקא הערותי תל"י בזה בספרי קול סופר על המשניות אבל הבנת כאן הי' כאן נמצא פלא. סוף דבר שגם אני מצרף להסכים להתיר אשה הינדל אשת שלמה שטראסמאן וישב ב"ד של ג' להתירה כמבואר בפוסקים ונודע לפני כבודו נ"י חתימה מעין פתיחה יחוג בשמחה את חג המצות הדש"ת: