שות מחנה חיים· רבי חיים סופר
ז · סימן ז
שאלה פנוי' שנתעברה ואמרה מפלוני לוי נתעברתי והוא מכחישה שלא בא עליה והיתה דיימה מכמה נערים ואח"כ ילדה בן ונתגדל והוא מחזיק עצמו ללוי עולה לתורה בתורת לוי ורוחץ לכהנים בתוך שאר לוים כי אמו אמרה לו שהוא בן מפלוני הלוי וקמו עוררים ואומרים שצריך למחות בידו שלא יהי' מוחזק ללוי פן יקדש מקרובי פלוני הלוי אשה ויתירו המתקדשת בלא גט כי יאמרו אין קידושין תופסין בערוה ויש טוענים שנהפוך הוא שצריך להחזיק בלוי דאל"כ יש לחוש שמא יתירוהו בקרובי פלוני אשר אמו אמרה שנתעברה ממנו א"כ שוא"ת עדיף ולא ימחו הב"ד מאשר החזיק עצמו. תשובה נראה בעיני כי חשש שמא יתירו קרובי פלוני המתקדשת בלא גט רחוק בעיני הגם דיהי' נראה שהוא מחזיק עצמו ללוי מכל זאת אין הוכחה דלמא אמו יודעת שזנתה מלוי ע"כ הודיעה לו שהוא לוי אבל בכל זאת אין ראי' שהוא בן מפלוני הלוי שהזכירה להתיר המתקדשת בלא גט וגם זאת הב"ד יזכרו דלמה החזיקו אותו ללוי שיהי' נזכר להיות אסור בקרובי אותו פלוני אבל אם עבר וקדשה צריך ליתן לה גט דמנ"ל שהוא ודאי בן של אותו פלוני דלמא החזיקו אותו בשם לוי כדי שיזכור שלא יקדש מקרובי של אותו פלוני א"כ מסתבר שיהי' הב"ד שב ואל תעשה והוא יחזיק עצמו ללוי ונהפוך הוא אם מחינן בו כעת שלא יחזיק עצמו עוד ללוי יבוא לידי מכשל שיאמר בודאי עמדו ב"ד בדבר שאינו בן לוי פלוני ויבא לינשא קרובה ערוה ודוק. ואוסף נופך דיותר צריך תיקון שיהי' זכרון לפני הולד שיהי' יודע שהוא בן אותו פלוני הלוי כדי שלא יבוא לישא ערוה מאשר נדאג שבכל זאת יקדש ערוה ויתירו אותו הב"ד בלא גט מהכ"ת ניחש שיקדש ערוה הלא יש זכרון לפניו ולפני כל העולם שאסור בה אבל אם לא יהי' מחזיק ללוי מי יזכור שהוא באיסור ערוה עליה ולא יבוא הוא או העולם ליתן ללב לבוא לב"ד ע"כ מהכ"ת לחוש על ב"ד טועין שאם יעבור ויקדש ערוה להתירה בלא גט וק"ל. וגם נ"ל אחרי שאמו אמרה לבנה שידע שהוא בן מפלוני הלוי הגם בשעת מעשה לא היתה נאמנת כיון שפלוני מכחישה ואפי' שבועה לא צריך להכחישה עיין בב"ש סי' ד' ס"ק מ"א דלא תוכל לתבוע מזונות לחייבו שבועה אבל עכ"פ מהכ"ת לחשוד אותה דאמרה לבנה שידע שהוא מפלוני הלוי שיעלה לס"ת בתורת לוי מהכ"ת להכשילו שיעלה תחת כהן אשר הי' הדין אם אין שם לוי צריך הכהן לעלות פעם שני וגם נ"מ לענין פדיון בכור אשר יולד לו שלוי ובניו פטורים מפדיון בכור עיין יו"ד הל' בכורות והגם שהוכחות הנ"ל אינם להיות בנו של פלוני לירושה כיון שהכחיש עכ"פ אין הב"ד צריכין למחות בידו שלא להחזיק עצמו ללוי דלו יהי' שאינו בן פלוני הלוי אוני יודעת שעכ"פ מלוי נתעברה ושמו כשמו ועולה לס"ת באותו שם ובאמת האם נאמנת לאיסור שמפלוני הלוי נתעברה ואסור בקרובי' ודוק. אך מצאתי בנב"י מהד"ת סי' מ' שהחליט בנידן שלו שולד החזיק בעצמו ללוי שאזיל בסברה דיותר יש לחוש אם יחזיק עצמו ללוי פן יאמרו אם קידש קרובה שלא צריכה גט וכתב עוד אלא שגוף הדבר הזה לאסרו בקרובי פלוני הוא מרמב"ם פט"ו מא"ב היינו באין אותו פלוני מכחישה בפירוש שאינו בנו אלא שלא הודה לה ומיירי שאינו כאן או שישנו כאן ומודה שבא עליה אבל אומר אולי זנתה גם עם אחרים אבל באומר בודאי שאינו בנו התורה נתנה לו נאמנות ואפי' בארוסתו או אשתו נאמן לומר שאין הולד ממנו להתירו בממזרת ולמה לא יהי' נאמן להתירו בקרובותיו עכ"ל. ולדעתי הגם שעפר אני תחת רגלי תורתו הנוראה בכל זאת לא אוכל לחשות מלהודיע שדבריו נפלאים בשלומא אם האב אומר על בן בין בניו שהוא אינו בנו מן ארוסתו או אשתו א"כ הוא ממזר בבטח ומותר בממזרת א"כ האמינו התורה דאם הוא בנו והוא אומר עליו שהוא ממזר וא"כ עכ"ח יקח ממזרת ויהי' בני בניו ממזרים א"כ מכשיל בנו וגם בני בניו עד דורי דורות באיסור ממזרת וע"כ קושטא שיודע שבן זה אינו ממנו דהלא הי' מחזיקים שהוא בנו והוא אומר שאינו בנו אבל בפנוי' שנתעברה והיא אומרת מפלוני נתעברתי והוא מכחישה שולד אינו ממנו חיישינן דלמא ממנו הוא והוא מכחישה מפני בושה דלמאי יחוש הלא הולד יהי' ישראל כשר אפי' אם נתעברה מן שאר ישראלים אשר דיימו מהם ומהכ"ת לסמוך על הכחשה להתיר הולד בקרובי'. ולא עוד אולי הוא חושדה שזנתה גם עם אחרים ולא חפץ להכיר מספק שהוא בנו דאפי' אם נתעברה ממנו והוא מכחישה יהי' הולד ישראל כשר דממנ"פ הולד הולך אחריה וכי תימא להחזיקו בלוי על זה הוא מסופק דלמא זנתה גם עם אחרים ולא יודע אם הוא לוי דאם אומר על בן בין הבנים בארוסתו או באשתו שאינו בנו א"כ הוא עושה אותו ממזר ברור לישא רק ממזרת על זה האמינו התורה אבל כאן בפנוי' שנתעברה מהכ"ת יהי' בהכחשה שלו הוכחה שיהי' מותר בקרובי' מן אותו פלוני שהמה ערוה לו הוא הכחיש משום כיסופא או מסופק אם הוא בנו ויודע שולד יהיה ישראל אפי' לא נדע ממי היא נתעברה ודוק. ואין להשיב דגם כאן אם הוא מסופק שהוא בנו הי' לו להודות או לומר מסופק אני אם ממני או מאיש אחר אבל כאשר יכחיש בבירור דלמא כאשר יגדל יקח אשה מקרוביו זה נ"ל אין הוכחה מהכ"ת יחוש שכאשר יגדל יקח אשה מקרוביו יתלה בודאי יקח אשה מרובא דעלמא אשר אינם ערוה עליו הלא אפי' אדם בעצמו מקיל בספק כרת עיין ברמ"א בהל' יוכ"פ בשם ר"י שלא ימצא ספק נדה דשמא יפתה לבו לתלות בצד היתר יעו"ש ק"ו שהוא לא יחוש פן לא יקח אשה מרובא דעלמא דהא אפי' אם יקח קורבתו דלמא גם היא אינה ערוה עליו דדלמא נתעברה מאיש אחד שבא עליה דהוא חושדה שזנתה גם עם אחרים ועל ספק איסור בבלי דעת לא חש ודוק. והרהרתי עוד דלמא דיבור האב שאומר בנו ממזר עושה רק ספק ממזר ואעפ"כ מותר בממזרת ודאי דכל ספק ממזר מותר בממזרת ודאי דכל ספק ממזר להקל אבל כאן דספק ערוה אסור א"כ מנ"ל דדבורו אשר אומר אין זה בנו מתירה בקרוביו הלא ספק ערוה לחומרא ובפרט לשיטת בה"ג דאב נאמן לעשות בנו ממזר כאשר עוסק בהכרה שמכיר לבן אחר אבל לא לומר שבנו בן גרושה שמעיד רק לפסול וא"כ מהכ"ת יהי' נאמן פה להתירו בקרובות ערוה הלא אינו נאמן עליו בכה"ג לפסלו וה"ה אינו נאמן בכה"ג להתירו ודוק ועיין בבית מאיר סי' ד' שחולק על דין דלא תוכל להשביע על מזונות יעו"ש ה"ה בנידן שלנו שאמו הגידה לו בברי שהוא בן פלוני הלוי דמהני ברי שלה בנב"י הוא החזיק עצמו בלוי בלי הגדת אמו אבל כאן מהני ברי של אם כנלע"ד עיין ברא"ש פ"ק דכתובות סי' כ"ט ובב"ש ס"ד ס"ק מ"ו וק"ל]. והנני חוזר על גוף החקירה שפסק הנב"י אם יחזיק בלוי יש חשש אם יקדש ערוה יאמרו שלא צריכה גט כלל שהרי הוא מוחזק ללוי יעו"ש ולדעתי פלא השואל הביא דעת האומר שטוב שיהי' מחזיק עצמו בבן לוי כדי להיות היכר אם יקדש קרובות פלוני יהי' הב"ד אוסרין אותה עליו מכח ספק לו יהי' שאי אפשר לידע בבטח שהוא בן לפלוני הלוי דכשם שזנתה עמו זנתה גם עם אחרים עכ"פ כיון שמחזיק עצמו שהוא בן לפלוני הלוי נאסר האשה עליו דשמא הוא בן פלוני ואסורה האשה עליו מכח ספק וגם הוא יתרחק מלישא אותה ואפי' אם ירצה לישא אותה יהי' היכר לאסרה עליו אבל מה שחשש הנב"י אם יחזיק בשמו יאמרו אם קידש אחת מקרובות האסורות שלא צריכה גט הוא נפלאת הכי יש אפוטרופוס לעריות שמא נבעלה ג"כ מאנשים אחרים והוא בן מאיש אחר וצריכה גט מספק עכ"פ דאטו הי' אז ב"ד נביאים לדעת בבירור שמפלוני הלוי נתעברה כמו ביבמות דף ל"א שאמרו בגמ' מפולת מי קמו רבנן במפולת כתב רש"י בד"ה אבל מפולת וז"ל אי נמי מצרכה לה חליצה מי אתי למימר קמו בהו רבנן במפולת אלו הדיינים המצריכין אותה חליצה נביאים הם וידעו שהיא מתה ראשונה דליתי לייבם לצרה ומידע ידעו דהאי דחלצה משום ספיקא הוה עכ"ל וה"ה הכא איך יאמרו איזה ב"ד שלא צריכה האשה גט כלל אטו דיינים שלא מיחו בו להחזיק עצמו ללוי נביאים המה שידעו בברור שנתעברה מפלוני הלוי אשר אמרה הפנוי' שממנו נתעברה להתיר קידושיו מקרובות פלוני בלא גט ומה שלא מיחו מלהחזיק עצמו בלוי הוא שיהי' זכור שלא יקדש מקרובות פלוני עכ"פ דלמא היא ערוה עליו ודוק. ויגעתי ומצאתי בעזה"י שהנב"י עצמו בח"ר א"ע סי' כ"ג השיג על מהרי"ו שחידש אם הבעל מודה שזנה עמה אין להקל במיניקת דחיישי' לתקלה שיאמרו קמו רבנן במילתא שהוא בנו ודאי ויתירוה בלא חליצה וכתב עליו הנב"י וז"ל אני תמה דבשלומא בספק גירושין כיון דמשכחת למיקם עלה דמילתא דהרי אפשר להתברר בעדים שהי' קרוב לה א"כ שפיר אמרו דנפיק חורבה שיאמרו באמת קמו רבנן עליה דמילתא אבל כאן איך שייך למיקם עלה דמילתא שממנו נתעברה ולא מאחר ואלו לשומר מסרוהו אין אפטרופוס לעריות וכיון דליכא שום אפשרות למיקם עליה דמילתא ליכא חשש כלל שיאמרו קמו רבנן עלה דמילתא וכמו שאמרו ביבמות דף ל"א מפולת מי קמו רבנן עלה דמילתא עכ"ל הזהב וא"כ נראה לי ברור שלא ימחה הב"ד בידו מה שהחזיק עצמו ללוי כנלע"ד נכון בעזה"י. ודע דיש עוד להשיב על הנב"י מדברי תוס' רי"ד בפ' עשרה יוחסין דסובר דהוא נאמנת אעפ"י שהוא מכחישה וזה דתנן אומר זה בני ממזר נאמן כשהאשה מתה יעו"ש וגם יש להשיב לשיטת ר"ת ובה"ג דדווקא זה בני ממזר נאמן ועיין בשעה"מ פרק ט"ו מהל' א"ב הל' י"ז שהעיר בהם ועיין בתרה"ד סי' רס"ז ובש"ך יו"ד סי' ש"ה היטב סוף דבר הב"ד יהי' שב ואל תעשה שלא ברור הדבר כאחותו שאסורה לך אמרו חכז"ל כנלענ"ד להלכה בעזה"י דליכא למיחש שיתירו קידושיו בלא גט ולהיפך יש לחוש אם לא יחזיק ללוי יוכל לבוא למכשול ח"ו: