אור ברסלב
שות מחנה חיים ו › סימן טו

שות מחנה חיים· רבי חיים סופר

ו · סימן טו

סימן יד

רב שלומים ורב ברכות לראש הרבני המפורסם כמהו' ר' פלוני נ"י דיין בק"ק פלוני יע"א. שאלה איש אחד ושמו ר' משה כהן הי' מייחוסי משפחה והוא בעצמו הי' בעל יראה והלך בדרך ד' אך הי' לו חולי נכפה ר"ל ונשא פה אשה רך בשנים ושהה עמה ב' שנים באהבה וגם ילדה לו בת ונתחזקה לו החולי כ"כ ר"ל שמחתה לו אשה לילך לבהכ"נ להתפלל עבור שאחזה לו החולי בבהכ"נ פ"א ועי"ז נגמר בדעתו ובדעת אשתו לילך למרחק לעסוק ברפואה וכן עשה בר"ח אייר תרל"ב הלך מפה בדעתה וגם נתנה לו ארגז הנקרא קאפער בגדים וכתונת גם סחורה מחנות כדי שיוכל למכור על הוצאות הרפואה ופתאום בא יום ג' כ"ז אייר תרל"ב טעלעגראם מגראן לאיש א' סוחר עצים מפה לגראן ופארקאן וז"ל מאריטץ קאהן אויס... האט זיך היער פאן דער בריקע אין דער דאנוי געשטירצע שנית בא כתב אגרת מפארקאן ראשון וגם השני מאיש הידוע פה וניכר וגם הוא לפי דעתי הי' מכיר את האיש הנטבע כי לולי הי' מכירו האיך הי' יכול לכתוב שמו בטעלעגראם ואח"כ כתבתי לאנדרע עבורה וקבלתי תשובה משם והנני שולח ג' אגרות למעלת כבוד הדרתו בכדי למראה עיניו ישפוט וגם הנני שולח העתק ב' כתבים אשר נמצא אצלו כתב ידו ואחר ששלחה המעות צרכי קבורה וכתבתי לשם אז קבלה מפעסט הארגז קאפער ע"י עם כל הדברים אשר רשום הנטבע וגם הפאס נמצא אצלו ועוד כמה אגרות המה ת"י בענין זה אך לא רציתי להעמיס כבוד הדר"ג מבלי צורך. תשובה קבלתי שאלתו עם התירא שלו להתיר האשה מכבלי עיגון סידר התירא ופשוט בעיניו להתירה והוסיף להודיע שהסכימו עמו ת"ח אשר דיבר עמהם והציע לפניהם ההיתרים ההמה לא כן עמדי לדעתי היא בחזקת אשת איש ובאתי לסתור דבריו ולא בפלפולים רק בהערות קצרות ובסוף אכתב מה שיש לדרוש במקום ההוא אולי יתחדש דבריו שיהי' בהם להתיר ואכתב בקצירת אומר בעזה"י. ראיתי שפתח מעלתו נ"י ההיתר וז"ל בקונטרס עגונות שפ"ב תשובת מהרי"ט דציצית לא מושלי וסיים שם דלהא לא חיישי' שיעש' דברים בטלים ואם גם שאין כאן סימני' בגופו מכ"מ כיון דכתב ידו ממש הוה לכה"פ לדעתי כסימן בגופו וע"י צירוף סימני בגדיו מהני עכ"ל כבר גליתי לו הטעות כי כתב ידו אי אפשר לן להעיד שמת אלא מעיד שימית את עצמו אבל מבלעדי זה לפי דברי מעלתו נ"י לא הי' צריכים למצוא בעל של האשה הזאת דהא כתב בכתב ידו והוה כסימן בגופו ואפי' כסימן מובהק דסימן פעל רק זאת דלא חיישי' דלמא אתרמי סימן כסימן וכאן דכתב בכתב שיעשה זאת ולהבנת מעלתו נ"י בודאי הוא המית את עצמו ומה נשאר לחוש אם נמצא אותו מת והגם שלא ידענו סימן במת הנמצא וא"כ צירף בגדים למה לו וגם איזה צירף בגדים יש לו הכי הכיר האיש שזה הארבע כנפות של האיש בעל האשה הזאת שהלך מביתו בו אי הכי לא הי' לאיש הזה תפילין עמו המעיין במהרי"ט יראה יען שלא הי' לאיש תפילין רק ציצית אחד אז בודאי לא השאיל מצוה יחידה שלו והוא ישאר ערטלאי בלי שום זכר מצוה והי' רק בין הגוים ולא הי' לו אלא ציצית אחד היינו דידענו שלא הי' לו עוד בגד ד' כנפות ואטו בנידן הזה ג"כ לא הי' באפשרות לו רק אותו ציצית אחד בכל מקום שהי' משעה שעזב ביתו והכי לא הי' לו תפילין או הכי הכירו האנשים שזה הוא ארבע כנפות שלו שהוציא מביתו הלא האיש אשר הי' כשהוציאו מן המים מעיד יען שהי' מלובש בארבע כנפות הכיר במת שהוא ישראל אבל בודאי לא הכיר הארבע כנפות שהוא של בעל האשה הזאת ואטו אם הי' הנטבע ישראל אחר לא יוכל להיות שהי' לו ארבע כנפות הכי המשלח הארבע כנפות בחזרה והכיר האשה או אנשי בית שבזה יצא מן ביתו מזה לא הודיע מעלתו נ"י ואפי' על הנאמרע שהי' על הכתונת ג"כ לא נודע אולי הוא רק רושם מן הכובסים בגדי לבן מן הרבה אנשים עושים רושם או הי' נאמרע שהי' לו הרבה בגדי כתונת ומי עשה הרושם וגם על איזה צד הי' הנאמרע על צד שמאל או ימין הגם שאין בזה תועלת גדול לדינא אבל מעלתו נ"י לא הודיע כלל ומי יודע אם שלחו בחזרה אותן בגדים אשר נכתב במכתב רה"ק או לא הכל חסר מן הכתב וגם הם רק סימני חיוור וכדומה. עוד כתב שהוכיח סופו על תחילתו שנמצא אצלו סכין והוא לא הי' מסתפר שהי' לו זקן עכ"ל רחמנא ליצלן לעלות זה על דעתו אולי מצא סכין הנ"ל ושם בילקוטו שישתמש בו לחתוך דבר או למכור אותו באיזה פרוטות הכי מזה יהי' הוכחה שהי' רוצה לשחוט עצמו והסוף הי' דהטיל עצמו במים ואפי' אם יש עדים שקנה סכין לתכלית מיתה ואח"כ נעלם מעינינו ונמצא איש נטבע במים נאמר זה קפץ לתוך הים מי שלקח סכין להמית את עצמו ביבשה. ומה שהוסיף וז"ל וגם כתב ידו מוכיח שהלך מאשתו באהבתו על מנת לחזור ובנב"י סי' ל"ז ד"ה אמנם דבכה"ג איתרע חזקתו עכ"ל רחמנא ליצלן לקרוא לזה הוכיח סופו על תחילתו יען שכתב להמית את עצמו (כפי הבנת מעלתו) והלא הי' אוהב אותה כשפירש ממנה זה הוכיח שקץ בחייו והמית את עצמו נאמר בהיפך הלא תחילתו הי' אהבה ונימא אוקמי אותו על חזקת אהבה והוא חי כי יש לעץ תקוה והא ראי' שלא שלח אותו מכתב לביתו אך אפי' הי' שלח עביד אינש דגזם הכי זה דומה לנב"י דהניח קמיע בבה"כ יעו"ש סי' מ"ד ד"ה וא"כ] וגם על תשו' הנ"ל כ' אדמ"ו בחת"ס ז"ל א"ע סי' ס"ט חלילה לסמוך על הנב"י אבל בנידן זה אין כאן הוכחה לא תחילה ולא סוף וצריך אני לעצור במילין שלא אקצוף על מעלתו נ"י. והוסף לחדש היתר וכ' וז"ל מחבר א"ע סי' י"א מצאו כתוב בשטר מת איש פלוני או נהרג תנשא אשתו אפי' אינו מקוים וכאן בודאי שמכירין כתב ידו אין לך קיום יותר מזה עכ"ל תמה אני מאוד הכי שכח מעלתו נ"י קו' הגמ' אפשר משה חי וכתב וימת משה אלא יהושע כתבו או משה כותב בדמע ופי' הגאון מווילנא באותיות בלי פירוד התיבות ולא ידע איך יחוברו האותיות מלשון מדמע ומעלתו נ"י לא הקשה איך אפשר שבעל האשה כתב בכתב ידו שמת שיהי' דומה לנמצא כתוב בשטר מת איש פלוני ששם מיירי שאחד חי כתב על איש פלוני שמת ומקלי' בעגונה להתיר ע"י ע"א בכתב אם הוא כתב ישראל ואפי' אינו מקוים עיין שם בח"מ ובב"ש פלוגתת הפוסקים דהוה כאלו ע"א העוד בפנינו שפלוני מת אבל בנ"ד בודאי לא כתב בעל האשה הזאת בכת"י שהוא כבר מת אלא יוכל לכתוב כי ימית את עצמו עכשיו או בעתיד ומנ"ל שעשה זה שהמית את עצמו דלמא התחרט ולא עשה ועדיין הוא חי ומה שנמצא מכתבו באמתחת איש מת זה הוא ראי' שמבעל האשה הזאת נאבד המכתב הזה ואפשר איש הנטבע הוא שמצאו או גנבו מבעל האשה איזה בגד והי' מכתב זה בתוכו או שמכר בעל האשה לו בגד או שהשאיל לו בגד ושכח מכתב זה בתוכו ותמה אני איך הוציא מעלתו נ"י מקולמסו וז"ל אין לך קיום יותר מזה עכ"ל הכי זה קיום גדול לדמות זה לדין בש"ע אם איש אחר כותב על איש ידוע שמת לא ידעתי איך לבו הלך בכח הדמיון. וגם אשאל למעלתו נ"י איך ראה אפי' בכתב ידו של בעל אשה הזאת שכתוב שימית את עצמו בהעתקה ששלח ראיתי שכ' וז"ל מיט איינעס ווארט געזאגט איך וואר עס געצוואונגען צו טהון עכ"ל ולא נזכר מה הוא הי' מוכרח לעשות אולי לברוח לאמעריקא או לעמוד לצבא מלחמה או דלמא רק שיסמא את עיניו או לעשות עצמו קציצי ידיו וכדומה ור"ל מטעות וגם מה שנמצא אצלו כתוב שיש לו חפצים אצל ה' מאריטץ פייערמאן ואותן חפצים יושלחו לאשתו המזה יהי' הוכחה שימית את עצמו אולי מפני שחפץ לילך לאמעריקא או לצבא מלחמה מרחם על אשתו ועל בתו היחידה אבל מעולם לא עלה בדעתו להמית את עצמו להיות מאובד בשני עולמות דהא יש לו חזקת כשרות הכי במכתב כזה יוציא מעלתו נ"י אותו מחזקת חי וחזקת כשרות ואת אשתו מחזקת אשת איש סוף דבר תמה אני על ת"ח כמוהו ישגה שגיאה גדולה כזאת. ויותר מזה אני אומר אלו הי' נגמר בדעתו להמית את עצמו למה לא כתב בעצמו לפעסט אל ה' מאריטעץ פייערמאן שישלח חפציו לאשתו אלא הוא הדבר יען שרוצה לילך לאמעריקא או לעמוד אצל מלך לצבא והי' נבוך אם ישלח חפציו לאשתו או יניחם דלמא יצרך לעצמו וחייו קודמין לחיי אשתו ולכן עיכב הכתב אצלו ולא כתב כזאת לפעסט וגם לא כתב זה לאשתו שחפציו מונחין בפעסט אצל מ' פייערמאן ובתוך כך נאבד ממנו מכתב זה ואיש הנטבע מצאו או נגנב בגד ממנו ואיש הנטבע גנבו או הנטבע לקחו מגנב ועל כן נמצא מכתב זה אצל הנטבע אשר הוציאו מן המים ועדיין ניחוש פן ואולי בעל החפצים אזל לעלמא ויבקש עוד חפציו מן בעל פקדון אשר הפקד אצלו. וממה שסיים בעל האשה הנמצא במכתבו וז"ל דער דיך טרייע געליעבט האט זאמט דיין קינד עכ"ל משמע שמוכרח לעשות לה כן יען שמתחילה הי' אוהב אותה וגם בנה אבל עכשיו אינו אוהב אותה ואת בנה לכן יעשה לה כזאת אשר גמר בדעתו להיות היא גלמודה כל ימי' ובכל זאת לא שלח לה המכתב זה ולא מכתב החפצים כי אין ולאו רפי' בידו כדרך אנשים האלה המתגרשים מן נשותיהם. ואשר כי עפ"י רופאים וז"ל הרופאים מומחים אמרו בחולי זה לא יוכל להמלט אפי' במים קטנים ומכ"ש בדאנוי א"כ אין כאן חשש שאלה בבגדים ואם שיש לחוש למיעוט הלא מים שאין להם סוף הוא גופא חששה מצד מיעוט וע"כ הוה מיעוטא דמיעוטא עכ"ל אם הי' למעלתו עדים שבעל האשה הזאת קפץ למים שאין להם סוף הי' מקום לחקור אם דברי הרופאים אמת אבל כאן מי אומר לו שבעל האשה קפץ לדאנוי הנ"ל דלמא איש אחר ומ"ש מעלתו וז"ל א"כ אין כאן חשש שאלה עכ"ל לא ידעתי פתרון הכי חיישי' שבמים השאיל לאחר הלא חיישי' שבעל האשה השאיל מקודם בגדיו לאיש אחר במלון או בשדה ואותו אחר נטבע אח"כ ודי בזה דברי הדש"ת. מכתב שני (א) כ' וז"ל אודות הטאשערל השיבה האשה איזט איינע בריעפטאש פאן לעדער דיא ער האט מיט גענאממען אונד האבע זיא צוריק בעקאממען מיט איין הער עכ"ל מעלתו לא פירש במה הכירה טאשערל הנ"ל אי בט"ע או ע"י סימנים ולא הי' איש אשר שאל אז שתגיד הסימן מה שיש לה בהטאשערל וגם לא חקר מעלתו נ"י אי אשה נאמנת יעיין ב"ש א"ע סי' קל"ב ס"ק ו' אפי' ע"ה אינו נאמן וכ"ש אשה הנוגעת הכי טאשערל אחת יש בעולם ויען כי כתבו לה שנמצא בעלה אמרה היא היא ודי להערה. (ב) כ' מעלתו נ"י השיבה האשה שמצאה הצעטעל מיט בלייא הי' מונח בארגז וזה הי' אמת שמכוון עם כתבו ועל צד השני נמצא חשבון שהי' לו כבר קודם נסיעתו מפה עם איש אחד מפה עירינו ואינו צריכים לקיום יותר מזה עכ"ל לא ידעתי מה יושיענו זה הלא הניח הקאפערט עם בגדיו נכתבים בפעסט ולא ידענו היכן הוא הלך בעולם ומה הרוחנו באלף כתבים כיוצאי בזה שהוא כתב ידו ובגדו אשר הניח בפעסט אנחנו לא נדע היכן הוא בעל החפצים צער גדול לי מה שסיים וז"ל ואינו צריכים לקיום יותר מזה עכ"ל מה קיום יש כאן הלא דלמא חי והניח חפציו בפעסט כי כל מה שמצאנו הוא בקופערט שלו בפעסט גם מה שכ' שנמצ' שני צעטעל וואר מיט דינטע רעווערס איבער איינע אוהר וכו' מה יועיל זה כיון שנמצא רק בקופערט. (ג) ואודות הבגדים אשר נמצא על גופו שהוציאו מן המים אצל רחים שקורין מיהל אמרה שלא שלחו לה בחזרה ולא ראתה רק יש לשאול לק"ק אנדרע א"כ עכ"פ עד עתה לא ידענו אם הי' על הנטבע הבגדים שאמרה האשה והיכן גביות עדות על זה ובפרט יחקור על מראה של ד' כנפות הנ"ל אם הי' כדברי' אי לא ומעשה שעשה בעצמו הציצית לא יפעל חוץ אם הי' הארבע כנפות ואחד יכיר הציצית בסימן או טב"ע באופן שהערותי באות ד' ה' ו' במכתבי. (ד) כפי מה שמודיע מעלתו נ"י הי' רק הנאמרע של הסוחר סימני' והפרייז א"כ לא יועיל לנו כלל וגם לא הודיע מעל' נ"י אם ראו על הנטבע סימנים בגופו וגם לא שלחו הבגדים עכ"פ אין לנו סימני גוף ולא סימני בגדים ומאין נדע אם הי' נטבע ההוא בעל האשה הזאת בלי עדים על ט"ע הן בגופו והן בבגדיו וגם אין עדים על סימנים לא בגופו ולא בבגדים. (ה) כ' מעלתו נ"י הנאטיצביכעל האט זיא ניכט בעקאמען וגם כל מה שהניח על הבריקען עכ"ד א"כ לא ידענו שבעלה קפץ למים ומאין נדע שהוא מת שנחליט שבעל האשה הזאת העלוהו מן המים אצל המיהל שם. (ו) גם זאת הכתב שכתב לאשתו הי' מונח בקופערט וגם הפאס הי' מונח בקופערט אצל השריפטען וא"כ אין כאן בעו"הר שום היתר עפ"י דין וד' ירחם עלי' שיתנו לו עדים וסימנים ובמכתב הלעז אשר שלח לי בשבוע זו וכ' וז"ל זאלטען זיא איין צייגניס בענאטהיגען ווערהע עס איהנען פאן צייגען דיא איהם האבען געזעהען אינסוואססער שטירצען אויספאלגען עכ"ל בלעז ומזה משמע שיש בעולם ב' עדים שהכירו בעיניהם את בעלה ומעידים שהוא הפיל עצמו למים ולמה לא בקשה משם צייגניס ואולי המה גוים או לא הכירו שהוא אישה רק ראו איש שהפיל עצמו למים והכותב מאמין שזה ברור שהוא בעלה. ואהובי נ"י עד עתה לא אדע שום מבוא לחתור היתר לעגונה זו חוץ אם יבואו עדים שיעידון שהאיש שהפיל עצמו למים הוא הי' בעלה של אשה זו שהכירו אותו בשמו מאריטץ קאהן או שיבואו עכ"פ עדים על סימנים ועל הבגדים או עדים שראו שהניח הנאטיצבוך על הבריקען והכירו אותו במקומו אז יש לחקור בדבר ואנכי לא אוכל לירד לדעת מעל' ולדעת השני ת"ח שהסכימו עמו ישאל אצל גדולי עולם:

תוכן העניינים

שות מחנה חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה