אור ברסלב
שות מחנה חיים ו › סימן ג

שות מחנה חיים· רבי חיים סופר

ו · סימן ג

סימן ב

שפעת ברכות יעטה מורה מן השמים על ראש גבר העומד להקים על המאור הגדול לממשלת התורה כבוד הרב ר' מאנדל כהן נ"י רב"ד בק"ק הונסדארף יע"א. הובא לפני ספרו הוא מכתבו אשר שלח לי ובפתחי ראיתי ששאל ממני הלכה למעשה כי רבו ספיקותיו איך לעשות כדין בקריאת התורה בכהן שנשא גרושה וחי עמה שלא כדת לולא שראיתי שיחשב לי ד' און אם אשים לפי מחסום לא השבתי כעת בתענית אסתר אבל מלאכה היא לד' לקנא קנאת ד' צבאות לא אחשה מלאמור לו שנפלאות בעיני לראות חזיון הזה אשר ראיתי במכתבו כאשר יבואר בעזה"י. שאלה איש פלוני וכהן הוא אשר מעל בד' לעבור ביד רמה את פי ד' הכתוב מפורש בספר תורת משה שהלך האיש ופרש ידו לקדש אשה גרושה מאישה ונשאה אותה (ועיין בריב"ש סי' כ' דאין חילוק אם החזיר גרושתו או גרושה אחרת על כן כתבתי שלקח גרושה הגם ששואל כותב החזיר גרושתו ודוק) ודר עמה כאות נפשו נפש רשע חמדה לו וביום יאהרצייט ביקש לעלות לתורה וקפץ זקן אחד וקראו אותו ראשון בשם כהן רק לא קרא אחריו לוי ומעלתו נ"י חלק עליו שלא עשה כהוגן כיון שמפורש יצאו בש"ע א"ח סי' קכ"ח סעיף מ' דאין נוהגין בו קדושה לקרוא אותו ראשון לתורה והגם שלא קרא אחריו לוי פן יאמינו העולם שלא הי' שם לוי ומה שלא קראו אותו גם במקום לוי לא ידע העולם שהוא נפסל מכהונה אבל נפשו בשאלתו אם לקרוא אותו לאחרון או למפטיר פלוני בן פלוני הכהן שהוא כבוד אביו שהי' כהן כשר רק אולי גם לאביו נח בקבר שלא להזכיר שהוא כהן יען שבנו מחלל כהונה וסיים וז"ל ואולי יש לצדד דאף אם אין קורין אותו לא יחזור וזולת זה הוא איש נושא בעול עם הצבור ויש להם הכנסה אם עולה לתורה ומפני דרכי שלום יש לקרוא אותו לאחרון ומפטיר בשם כהן עכ"ל. תשובה הדבר ברור בעיני מי שקורא אותו לתורה הן במקום כהן או במקום ישראל הן באחרון והן למפטיר הן בשם תואר כהן או בשם ישראל הוא עושה שלא כדת ושלא כדין ואבאר הדבר בעזה"י ואני תפילה גל עיני ד' ואביטה נפלאות מתורתך. טרם אענה אעתיק דברי רבינו הרמב"ם שכתב באגרת אשר שלח לנוא אמון אודות כהן שנשא גרושה וז"ל ואם יתמידו במרים ומאנו לקחת מוסר תודיעני זה כדי שיצאו הפתוחין עליהון בהעיירות הקרובות והרחוקות ותחדשו ברוכים תהיו עוד עליהם את החרם ברבים אם לא ישובו כי לא יתכן להתרשל בכמו המעשה הרע הגדול הזה והוא להרים יד במרי ולכפור במשה רבינו ובתורתו התמימה בגלוי ובפרהסיא ונתעלם מזה וחלילה לנו שנסביר פנים בזה או שנפחד משום אדם או נעשה לכבודו אבל תחלצו ההשגחה להעביר הדין בהם על מה שעשו ויורום הקהל כולם בקשר אחד ארור עושה מלאכת ד' ברמיה וארור מונע חרבו מדם עכ"ל בקול ד' חוצב להבות אש שלהבת יה. הדור אתם ראו איך הזהיר רבינו שחלילה שנסביר פנים או נפחד מאדם או נעשה לכבודו לאיש רשע עריץ להרים יד במרי לכפור במשה רבינו ובתורה התמימה בגלוי ובפרהסיא כי הלא מפורש כתוב בתורת ד' ואשה גרושה מאישה לא יקח כי קדוש הוא לאלקיו נהפוך הוא לחלוץ למלחמה בקשר אמיץ שארור עושה מלאכת ד' ברמיה וארור מונע חרבו מדם ואיך לא יבוש האיש לבקש דרכי שלום עם איש פריץ עז פנים לנגד כל רואי שמש אשר הרים יד בתורת משה על פי ד' ונשא אשה גרושה אשר עובר בכל ביאה וביאה ג' לאוין משום אשה גרושה מאישה לא יקח ומשום לא יחלל זרעו ומשום לפני עור לא תתן מכשול הלא אין שלום אמר ד' לרשעים או הכי בעבור בצע כסף אשר מנדר אם עולה לתורה הלא כתוב לא תעשון אתי אלקי כסף ההימר גוי אלהיו בעבור צרור כסף אם יתן איש כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו לי הכסף ולי הזהב אמר ד' הנה שמוע מזבח טוב להקריב מחלב אלים ולא להחניף לרשע יודע רבונו ומורד בו בעבור כי יזל מי זהב מדליו הלא אין צבור עני אין מעצור לד' להושיע ראוי' להדפו ולרדפו שלא להנות מכספו וזהבו כי כל היוצא מטמא טמא משורש נחש יצא אפעה. הביטו וראו דברי רבינו הרמב"ם שם במכתב קדשו כתב וז"ל וכבר ידעתם יוסף לכם האל יראת חטא כי כל מי שיצטרף אל הרשעים וישתתף עמהם בדבר מן הדברים שיוכלו אותם מי שיכלם אותם באבדם והוא מאמר אדון הנביאים אשר ביאר לנו

האמיתיות והצילנו מלטבוע במי הכסילות אמר ומה נכבד האומר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאותם וכזה ראוי' לנו אנחנו השומעים לקול ד' המגיע לנו על ידו שנפריש ונבדיל כל הקמים עליו ועוברים על מצות ממצותיו שהם מצות האל יתעלה כמו שאמר כי לא מלבי ולא נניח בינינו ובניהם שום שתוף ולא שייכות בשום פנים ולא בשום ענין עכ"ל היקר מפז ומי הוא זה ואיזה הוא אשר לא יכיר כי רוח אלקים דיבר בו להזהיר לדורות שלא יחניפו להמרים יד כנגד מצות ד' בזרוע חשוף לעיני כל רואי שמש בעבור בצע כסף ואמר אל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם כי כל המחובר לטמא טמא תזרם כמו דוה צא תאמר לו כספו וזהבו לחוץ תשליכו ולא תתחברו לרשע עריץ. ואם יפלא בעיניו מה חרי אף הגדול הזה על כהן שנשא גרושה יותר מאלו אכל הכהן חזיר או נבילה וטריפות אשר אעפ"כ הוא נשאר להיות אחי הנכבד ואם עבר ונשא גרושה או זונה מרדפים אותו וצע"ג. אך לא נפלאת ולא רחוקה היא לדעת פתשגן כתב הדת אותן העבירות אשר הם מכח שם ישראל אין מחללים כהונתו אבל נשואים מנשים פסולות או מטמא למתים שבאים מכח כהונתו אם יעבור עליהם אז כפי קדושתו טומאתו לרדוף אותו עד חובה. וידע כי הגם שקטן אוכל נבילות הב"ד מצווין להפרישו וה"ה בגדול אם הוא שוגג הב"ד מצווין להפרישו אבל גדול העובר בשאט נפש עבירות אין חביריו מצווים להפרישו דהלעטהו לרשע וימות דבר זה מפורש יוצא מדברי דג"מ יו"ד סי' קנ"א יעו"ש אבל בוודאי שהב"ד של ישראל מחויבים להפריש אפי' גדול מעבירה אשר יחפץ לעשות עבירה והוא מפורש יוצא מדברי רמב"ם פכ"ד מהל' סנהדרין וז"ל וכן יש לדיין לעשות מריבה עם הראוי לריב עמו ולקללו ולהכותו ולתלוש שערו ולהשביעו באלקים בע"כ שלא יעשה או שלא עשה שנאמר ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם באלקים עכ"ל אבל בשאר כל אדם מישראל הרואה עבירה כתב בפ"ו מה' דיעות וז"ל וכן תמיד חייב להוכיחו עד שיכהו החוטא ויאמר לו איני שומע עכ"ל אבל אין צריך להוכיח וגם להכות את הרשע ומכ"ש שלא ימרט ראשו ולא יכה אותו עד שתצא נפשו יעו"ש והטעם מפורש יוצא מדברי רמב"ם בספר המצות סי' קע"ו וז"ל היא שציונו למנות שופטים ושוטרים שיכריחו לעשות מצות התורה ויחזרו את הנוטים מדרך האמת אלי' על כרחם ויצוו לעשות טוב ויחזרו מרע ויעמידו הגדרים על העובר עד שלא יהי' מצות התורה ואזהרותיה נידונות לפי אמונת כל איש עכ"ל והבאתי במקו"א ראי' לכלל זה מדברי הרא"ש כתובות פ"ד סי' ג' שכתב וז"ל כמו שמחויבים הב"ד לפרוש את האדם מן העבירה כך מחויבים להפרישו שלא יפשע בנפשו עכ"ל הרי שגם הרא"ש רמז שהב"ד מחויבים להפריש אפילו גדול אשר עובר בשאט נפשו עבירה וה"ה שלא יפשע בנפשו לישא קטלנית אבל איש יחיד שאין מכלל הב"ד שופטים ושוטרים הגם שמחויב להוכיח את חבירו אבל אין מחויב להפרישו בזרוע ודוק. אמנם בכהן כתיב בתורה וקדשתו מזה ילפינן שתי דרשות (א) לכבדו להיות הכהן בראש לקרוא אותו ראשון בתורה ולברך וליטול מנה יפה הכלל לכבד הכהן לפארו ולנשאו (ב) אם מחלל כהונתו וישא נשים פסולות או מטמא למתים כי הוא ממאס בקדושתו אז דפנו להלקות אותו עיין יבמות דף פ"ח וקדשתו דפנו יעו"ש והטעם כי מצות עשה הוא על כל איש ישראל לקדש הכהן אפי' הוא עניו ולא מבקש כבוד ופאר כל האיש ישראל מצווה לקדש אותו וממילא אם אירע שכהן רוצה לחלל קדושתו יש ג"כ מצוה על כל איש ישראל לדפנו להלקותו וזה שרמז הרמב"ם בספר המצות מצוה ל"ב וז"ל לשון ספרי וקדשתו על כרחו לומר כי זה צווי נצטווינו בו ואינו בבחירת הכהן עכ"ל הזהב הרי שפתיו ברור מללו שהך וקדשתו משני פנים הוא מצות ישראל בעל כרחו של כהן ויש חיוב על כל אחד ואחד מישראל לרדפו ולהלקותו בעבור מצותו ודוק. וגדול הדבר שכתב הרמב"ם באותו מכתב וז"ל ועתה כשיעמוד התלמיד ר' יוסף ש"ץ על הפתח יקרא ברבים ויפרסם אותו כדי שיבדלו העם באלו שני רשעים החטאים האלה בנפשותם ויפרשו מהם ויזהירו הנשים בתכלית האזהרה מליכנס עם הזונה הנזכרת בשום מקום אפי' בבית המרחץ עכ"ל הרי שהזהיר שהנשים לא יכנסו עם הזונה הזאת אשר היא גרושת איש ונשאת לכהן אפי' לבית הטבילה והבן. שוב נתתי ללבי הרי שהחמירו רבותינו ז"ל אפילו אם הוא אנוס לגרש וגם נדר הנאה ממנה אעפ"כ אינו קורא ראשון עיין במג"א סי' קכ"ח ס"ק נ"ט וקו' מג"א מנודר ועובד יורד ומגרש כבר הביא הבאר היטב ומחה"ש היינו אם יגרש מיד מהני הנדר אבל אפי' אם הוא אנוס מלגרשה לא נוהגים בו קדושה שהיא בחזקת אשתו יעו"ש וק"ו בנידן דידן דאוקמי לרשע הנ"ל על חזקתו כיון שעבר עבירה הזאת רבות בשנים נעשה לו כהיתר ועיין בפי' הגאון מווילנא אם קידש בפסולי עדים לא חיישינן דלמא הירהרו בתשובה דדוקא אם אמר בפיו ע"מ שאני צדיק אז אמרינן דעשה תשובה ודוק. ואעתיק דברי תרה"ד בפסקיו סי' רכ"ב שכתב וז"ל ותו נראה לומר שדווקא אאיסורי כהונה שלגבי ישראל שרי כדפרישת התם שאיירי כה"ג שאתו תרי ואמרו לא מת באותו שעה שנשאה זה ואח"כ מת ונמצא אסורה לו משום זונה כה"ג אמרינן איסור כהונה שאני שכיון דלישראל שרי ודווקא לכהן קדשתו תורה לאסור לו הקפידה תורה לקדשו כדי לברר קדושתו ולהחמיר על המצות שנצטוו לו יותר מישראל אבל מילתא של ישראל נמי הוי איסור לא שייך התם וקדשתו ולכך קאמר לכהן שאני משמע דווקא איסור דליתא אלא בכהונה עכ"ל הרי מבואר באיסורי כהונה היינו שאסור לו החפץ רק מחמת קדושת כהונתו מחמירים עליו יותר לברר כהונתו ולא על איסורים שאוסרים גם לישראל ולא באים עליו מחמת קדושת כהונה לא מחמירים עליו ודוק. ושישו בני מעי תל"י שמצאתי בב"י סי' קכ"ח וז"ל אבל רבינו הגדול מהרי"א כתב שנראה דלדעת הכל כהן שהוא נשוי גרושה אין לו לישא את כפיו ואין לו לעלות לתורה שהרי בכל שעה עומד במרדו עכ"ל הרי שביאר אם עדיין הוא קשור בגרושה והיא זונה שלו א"כ הוא עומד במרדו אין לו לעלות לתורה ולא הזכיר לעלות לתורה ראשון אלא אין לו לעלות לתורה כלל ודוק א"כ מה שכתב המחבר בסעיף מ' אפי' לקרות בתורה ראשון היינו שסיים אפי' גרשה או מתה פסול עד שידור הנאה יעו"ש שם מקילין כיון שכבר מתה הזונה או גרשה די בזה שלא לקרוא ראשון אבל אם אוחז בזונה בידו איך יקרב לס"ת להעיז פניו לברך הודאה שנתן הקב"ה התורה והוא בשאט נפשו כופר בה אין זה מברך אלא מנאץ יודע רבונו ומורד בו ודוק. ולא אוכל להתאפק מלהודיע אשר דנתי לפני גדולי ישראל שלדעתי לא יפה עושים גדולי הדור אשר מרפים מלבוא לפני מלך ושרים כנגד הרשעים אשר מונעים מלמול בניהם ומפירים בריתו של אברהם אבינו הגם שיש עכשיו חירות אמונה היינו שיצא מפי מלך ושרים שלא יכופו לאדם לשמור דתו אבל מצות מילה שכל הבן היולד בישראל יש חיוב על כל איש ואיש מישראל וביותר על הב"ד למול את הבנים אשר יולדו בכלל ישראל א"כ כיון שהאב אינו רוצה למול ממילא חל חיוב מצות המילה על כל ישראל בכלל א"כ הוה מצוה של בני ישראל הרוצים לשמור דתם והלא המלך ושריו לא גזרו עלינו שלא נקיים מצות שלנו ובל"נ אתחיל עוד הפעם לעורר על זה והלואי שיצליח ד' בידי וביד כל המאמינים בכל המון ישראל וה"ה כאן מ"ע וקדשתו הוא מצות ד' על כל איש ישראל ועל כן צריך לעשות הכל כדי שיהי' הכהן בקדושתו והבן זה. ואוסף עוד בסברה דכל בעל עבירה בשעה שבועל עריות או אוכל נבילות וטריפות או אוכל שקץ והחזיר יחדיו אז עוסק בעבירה אבל בשעה שפורש מהעבירה ובא לקרוא בתורה כבר פסק עבירתו אולי הרהר בתשובה עיין בא"ע סי' ל"ח ע"מ שאני צדיק ונמצא שהוא רשע וכדומה אבל בכהן שנושא גרושה דכתיב לא יקח ועיין קידושין דף ע"ח פלוגתא אי לקו על קידושין לבד אבל קודש ובעל אז לכ"ע לוקין ועדיין העבירה בידו דהיא הגרושה הקיחה שלו שהיא אשתו ובכל רגע עובר עדיין א"כ מי יוכל לראות שהכופר בתורה בשעה שקורא בתורה ישתיק לו ומי ידין אותו לכף זכות שמתחרט בלבו וילך לביתו ויגרש את הזונה אשר קשור בה ככלב ואין חילול השם גדול מזה שהאוחז את השקץ בידו ועובר על תורת משה ויקרא בה לכבדה ודוק. וראיתי במכתבו שכתב שדיבר מזה עם הגאון ר' שלמה זלמן ז"ל וכדומה שהראה לו שפרמ"ג אינו מתיר לקרוא אותו גם לישראל אך מעלתו נ"י כבר התירו לאחרון ולמפטיר רק מסופק אם יקרא לאביו בשם כהן כמו בגיטין עכ"ד בקיצר. לא מצאתי מפורש בפרמ"ג לאסור אותו לקרוא במקום ישראל אבל מכללא איתמר שמצאתי לפרמ"ג שכתב באשל אברהם ס"ק נ"ח וז"ל ולענין כהן שנשא גרושה ואומר שאינו כהן וכבר החזיק עצמו לכהן כמה שנים הנה במהרי"ט ח"א סי' קמ"ט האריך ומסיק כל שהוחזק שלושים היא חזקה וסוקלים ושורפים על החזקות ע"כ אין להאמינו ואסור לטמא למתים ולישא פסולה גם אין קורא בתורה ראשון ואין נ"כ עוד אלא יעלה למפטיר ולא בשם כהן (וה"ה אחרון לדידן כמו שיתבאר אי"ה בה' קריאת ס"ת) אבל לא שלישי וכדומה דאסור לן לזלזל בכבוד כהונה עכ"ל הרי דווקא בנידן מהרי"ט שהוא מכחיש לגמרי שאינו כהן כלל שאז הדין הגם שגירש הגרושה כפסק מהרי"ט דאינו נאמן לומר שאיני כהן כנגד חזקה אשר הוחזק אבל עכ"פ נאמן על עצמו לחומרא שיופסד ממנו כל הכבוד כמבואר בבאר היטב סי' קכ"ח ס"ק ס"ח וז"ל אם אמר שאיני כהן ונשא אשה פסולה אפי' גירשה והידר הנאה לכל נשים הפסולות אין לו דין כהן לישא את כפיו ולקרות בתורה ראשון מהר"י הלוי סי' צ"ג עכ"ל אז מותר לקרוא לו אחרון או מפטיר אבל כהן אשר אינו מכחיש כהונתו לאמור שאביו לא הי' כהן אבל הוא רשע עריץ עבד תאוותיו ומחזיק בגרושה לאשתו מי יתיר לו לעלות לתורה למרוד פני ד' יכסהו בושה וכלימה עד שיגרש זונה שלו וישוב אל ד' וידור מנשים פסולות אז ירחמהו ד' שלא יפול ממנו נדח. סוף דבר הכל נשמע שלא יכופר לו העון הזה לכל מי שמכבדו עוד וקורא אותו לתורה הן במקום כהן או במקום ישראל הן לאחרון או למפטיר הוא התחבר עמו ברשעו וירא לנפשו על אזהרת משה רבינו פן תספה בכל חטאתם כי גם הוא מבטל מ"ע וקדשתו דפנו ומסייע לממרים פי ד' ביד רמה כנלענ"ד ברור בעזה"י לדינא ולמעשה (ועיין ביו"ד סי' של"ד ברמ"א סעיף ו'). ואולי העיז האיש עוד לצוות לשמש לעשות מי שבירך לאשתו זו הזונה אשר עוברת עמו בכל יום ביאה ובכל כח עבירות חמורות ומולידים חללים אין חילל השם גדול מזה ר"ל עשיתי את שלי וד' יהי' עמו ועם כל המשחרים פני ד' שיהי' עמהם להגדיל התור' ולהחזיק בדת ואמונ' דברי הדש"ת. ואגב גררא אעתיק מ"ש בגליון חת"ס א"ע ח"ב סי' קע"ד בד"ה ופר"מ שכ' אדמ"ו ז"ל חקירה אם יש חיוב על הב"ד לחקור אחר עדים לגלות מעשה זנות כתבתי וז"ל עיין ביבמות דף פ"ח ע"ב ברש"י ד"ה דפנו בעדים ב"ד מוזהרים לטרוח אחר עדים להכחיש את הראשונים כדי לקדש את הכהן וזה כנגד דעת אדמ"ו ז"ל שכ' וז"ל אבל לחקור על עדים לאסור אשה על בעלה מנ"ל זה עכ"ל ויש להצדיק דעת אדמ"ו ז"ל דקדושת כהן שאני דעיין רמב"ם בסה"מ סי' ל"ב דהוא מ"ע על כל ישראל לקדש את הכהן א"כ מוטל עלינו דרישת עדים לקיים מצוה שלנו משא"כ לדרוש אחר עידי זנות לפרוש אשה מבעלה לא אמרינן עכ"ל. עוד כתבתי שם על הגליון בד"ה ומ"ש עוד שהביא אדמ"ו במעשה שאשה א' גבירה באיטלין כפאה לבעלה עד שנתן לה גט שהי' מכלל אותן שכופין להוציא ונשאה עיניה על כהן א' ואסרו חכמי איטליאן הנשואים עד שבא הדבר להיושבים ראשונה במלכות קאנסיטריום בוויען והמלומדים שם הצדיקו דברי הבליעל הכהן כי הוא טען התורה אסרה אשה גרושה מאישה שהוא הוציא אותה אז היא אסורה לכהן אבל אשה שהיא גירשה את בעלה אינה אסורה לכהן עד שאחד מחכמי הדת דיבר על לב המלך ושרים באיזה חקירה שהיא אסורה וכתבתי על הגליון וז"ל כמה גדולה חכמת רז"ל שהר"ן פ' המגרש בסוגי' גט מעושה כ' וז"ל אפשר שיטעה לומר שלא פסלה תורה גרושה לכהן אלא היכי דאיהו מפיק לה מפני כבוד הכהונה אבל במעושה דאיהי מפקי ליה נהי דכשר ואינו פוסל עכ"ל הרי שכבר הקדימו חכז"ל כנגד הטענה והשוו הפסול בכהן ואפי' במעושה ע"י עכו"ם פסלו עכ"ל שם ופלא שלא הביא אדמ"ו ז"ל הר"ן הנ"ל:

תוכן העניינים

שות מחנה חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה