אור ברסלב
שות מחנה חיים ה › סימן ע

שות מחנה חיים· רבי חיים סופר

ה · סימן ע

סימן סט

שמחת פורים באורה וששון ושמחה ויקר לכבוד ראש גבר בישראל ה"ה הרב הגאון הגדול המפורסם בעולם זקן ויושב בישיבה לאויוש"ט כבוד הרב ר' משה שיק נ"י אב"ד ור"מ דק"ק חוסט יע"א. אחד"ש לאלף מש"ק קבלתי מכתבו הנעים עם השגותיו החביבים לי על ספרי והיום עיינתי בראשית דברים הנוגעים לדינא על סי' כ' בהיתר לאיש סוחר לקרוא בעלי צייטונג ואשר עלה במחשבה לפני להצדיק דברי אערוך לפני הדר"ג נ"י שיזכיר ברעיוניו ביום קיימו וקבלו היהודים את תורתינו הקדושה בשמחה ויתפלל עלי ועל זרעי להיות דבוקים ואגודים וקשורים המה וצאצאיהם עד ביאת ינון בתורה ויראה. אודות אשר השיג כבוד הדר"ג נ"י בתמיה גדולה על היתר אשר חדשתי לקרוא בעלי ציוטונג הגם שנדפסו גם בעד אבאנאנטען בני ישראל יען כי באיסור דרבנן אמרינן אין ברירה אם יצמיח קולא מיש ברירה אמרי' בדרבנן יש ברירה ואם יצמיח קולא מאין ברירה אמרי' אין ברירה כאשר הבאתי בשם שג"א בספרי ח"ג על א"ח סימן כ' וכתב פר"מ נ"י וז"ל ותו תמהתי על מעלתו נ"י וכי אינו נעשה חילול שבת בהדפסת העלים הרי קודם הדפסה צריכים לקבוע האותיות ולתקן אותם לפי המצטרך בראשון של הדפוס וזה נעשה בין לצורך ישראל בין לצור נכרים והוא תיקון גדול וגם הוי כתיבה דרושם הוי ככותב וא"כ נעשה מלאכה בשביל ישראל וגוי ואסור עכ"ל והנני אוסיף לגדל הקו' בכל עלי יש בדפוס מאות טעותים אשר המגיה צריך למחוק האות המוטעה ולכתוב בצדו האות הצריך לבוא שם א"כ הרי יש אב מלאכה מחיקות אותיות וגם תיבות וגם כתיבות אותיות ותיבות וכדומה א"כ בודאי קשה הקו' הא עושה מלאכות האלו בשביל גוי וישראל וצע"ג. ונלע"ד דבכל מלאכות הנעשים בעלי הראשון הוא אדעתא דנפשיה קעביד כי המוציא עלי צייטונג הוא נעשה ברשיון מקום גבוה כי לא כל איש יכול להוציא עלי צייטונג רק אם יקבל לזה רשות אז הוא הרעדאקטער מחויב להוציא לאור עולם עלי הנ"ל כפי אשר התחייב עצמו בהפראגראם שלו אם עלי בכל יום ויום או שני פעמים בשבוע או פעם אחד בשבוע לתכלית אשר רשם לפני שרי מדינה לטובת הכלל וצריך להוציא לאור אותו עלי כפי אשר התחייב עצמו הן אם יש לו אבאנאנטען או לא ואם מפסיד ורוצה לבטל עלי שלו צריך קודם להזכיר בפומבי שמאותו זמן אשר קובע יתבטל העלי ולא יצא עוד לאור עולם וצריך להתנצל במקום גבוה מדוע יתבטל עלי שלו כי הכי העולם הפקר הכל בהשגחת השרים היושבים על כסא משפט וא"כ כל מלאכות הנעשים עד שנגמר עלי הראשון בכל יום ויום הוא אדעתיה דנפשיה קעביד דאל"כ ענש יענש מן שרי מדינה אבל אין סכום קבועה כמה עלים צריך להיות כי כפי אבאנאנטען כן ידפיס א"כ נעשה כל חשש חילול שבת הוא רק בהדפסה עלים יתירים ודוק. ואביא ראיה גדולה דהא בודאי פשיטא דאסור לישראל לצוות לגוי שיתן לו מעות מקודם שיעשה מלאכה בעבורו בשבת הגם שישראל יצרוך למלאכה הנעשית ביום א' דעכ"פ הנכרי אדעתא דישראל קעביד כגון בסימן שכ"ה שיתן לו מעות מערב שבת שיאפה לו פת בשבת אשר יצרך אפילו למוצאי שבת אסור כמובן (ואפילו שלא יהנה הישראל כלל מהפת אעפ"כ אסור להשתדל שיאפה הנכרי אדעתא דישראל בשבת דעכ"פ הגוי עובד מלאכה בשביל הישראל בשבת) וא"כ לו יהי' שלא יקרא הישראל כלל בשבת עלי צייטונג אבל בכח אשר הישראל אבאנירט יצרך המדפיס לשלוח לו גם עלי של יום שבת ועושה מלאכת הדפוס בשביל הגוים ובשביל הישראלים ומה לי שישראל לא יקרא עלי צייטונג ביום שבת הלא המוציא לאור הצייטונג מדפיס גם בעד בני ישראל ואיך יהי' מותר לישראל להיות אבאנאנט על צויטונג חוץ אם יתנה בפירוש שרק על ימי חול הוא אבאנאנעט אבל בשבת לא יצרך המדפיס ליתן לו העלי כלל אלא פשיטא דהמוציא עלי הוא על דעתא דנפשיה קעביד ולא נעשה קביעות אותיות או הצבועה של דיו או מחיקות וכתיבות תיקון האותיות התיבות בשביל הבאנאנטען כלל כי הוא הגוי המדפיס אדעתא דנפשיה קעביד ודוק. אמנם גם על מה שחקרתי להקל שאין בו איסור מעשה שבת מכח דלהקל אמרי' גם באיסור דרבנן אין ברירה ואמרינן דהגיע לישראל עלי של גוי וכפר"מ נ"י השיג וז"ל ואני תמה על כבוד מעלתו נ"י הלא מבואר בא"ח סימן שכ"ה סעיף ד' שמבואר משם דאפילו אם רוב עכו"ם אם הקדים המעות מערב שבת אסור דאדעתא דישראל קעביד וכ"ש בנידן הנ"ל שלולי שגם ישראל הוא אבאנירט הי' יוכל לפחות מספר העלים שמיועד לישראל ומבואר בסימן רע"ו ובסימן תקט"ו דאפילו במחצה על מחצה כל שעולה על דעת גוי וגם על דעת ישראל אסור לישראל ולא שמענו מעולם דיהי' מותר בכה"ג משום אין ברירה כיון דנעשה על דעת שניהם כל עלי ועלי כפי כפי המצטרך עכ"ל. הנה גם הדר"ג נ"י כתב רק שלא שמע להתיר מטעם ברירה אבל הא גופה קשה הלא סברת שג"א היא קלורין לעינים דאזלינן להקל מכח אין ברירה ולמה לא דברו הפוסקים להקל וצע"ג. ונראה לי בעזה"י סברא אחת בשלומא בפת פלטר או בפירות וכדומה דכולם חזי לישראל דאי בעי בצע מפת מכל חדא וחדא פורתא או אוכל מכל פרי ופרי חלק א"כ אם הגוי אופה פת או לוקט פירות על דעת גוי וגם ישראל נחשב כאלו הכל נאפה ונלקט בשביל הישראל דאטו אין כל מעשה אפי' וליקוט ראוים לישראל ומלבד דכל הפתים או הפירות או הדגים המה ראוי' לאכילה לאדם אחד לפעמים מפת אחד יותר מחבירו וכן בדגים ובפירות יהנה מאחד יותר מחבירו לכן כולם אסורים לישראל דהא נחשב כאלו נעשה כולם בשבילו דאלו הישראל וגם הגוי ישתתפו ואכלו שניהם מכל פת ופת ומכל פרי ופרי ה"ה אעפ"י שהגוי הפלטר או הגוי הלוקט יתן חלק לגוי בפני עצמו וחלק לישראל בפני עצמו נחשב הלקיטה והאפיה כאלו כל אחת ואחת מן המלאכה נעשה בשביל ישראל ואין שייך לומר אין ברירה שלא הוברר הדבר ודלמא חלק הגוי מגיע לישראל וחלק ישראל לגוי הלא הכל נעשה בשביל ישראל דעכ"פ הכל הי' חזי לישראל שיהנה מכל אחד מקצת או אם יתן כולם לישראל חזי ליה להנות כולם זא"ז ודוק אבל בעלי צייטונג דכל מה שכתב בעלי אחד הוא כתב בכולם בלא יתרון וחסרון כי דפוס אחד לכולם ומיד שראה וקרא עלי אחד לדעת החדשות הנמצא בו מה יתרון לו לאדם ביתר העלים אשר נדפסו היום הכי חזי לי' כל עלי ועלי להנות בו מחדש הן הנאה בכמות או באיכות הלא הכל שוה אות באות א"כ כיון שא"א להנות אלא מעלי אחד וא"א לומר דהדפיס כולם בעבור ישראל אלא דעתו לדפוס כל עלי על תכלית איש אחר א"כ יש רק ספק איזה עלי בעבור ישראל ואיזה עלי בעבור הגוי ואמרי' אין ברירה וחלק הגוי בא ליד ישראל כנלע"ד לאמת ברור בעזה"י. כל זה כתבתי לתכלית הסברא בעזה"י אבל מעיקרא נ"ל ליישב קו' הדר"ג נ"י בשו"ע לא יכול להקל מכח ספק דאין ברירה להקל דהוא דבר אכילה והוה דשיל"מ דיוכל לאכול למחר וכל ספק בדשיל"מ אזלי' להחמיר אבל בעלי צייטונג דנא הוה דשיל"מ כמו שבארתי שם בסימן כ' בד"ה אך ובד"ה גדולה ובד"ה וגם לכן אזלינן להקל ודוק. גם מה שהודיע לי הדר"כ נ"י שנשאל ע"ז וצידד להתיר מטעם דבעל המדפיס אינו עושה בעצמו והם לא ידעו אם הישראלים הם אבענאנטען ומסתמא על דעת הרוב הן עובדים כאשר חקרתי בזה בד"ה ואוסף בהשתנות מעט שאני אמרתי בעבור שבא רק בשכרו כמה עלים ידפס ולא ידע למי העלים ילכו ולא נקרא עושה מלאכה בשביל וישראל דזה מחשב וזה עובד לא אמרי' והשיג הדר"כ נ"י דא"כ באופה בסימן שכ"ה מסתמא עובד ג"כ ע"י משרתיו ואעפי"כ אסור לו ליתן מעות וליקח פת בשבת נ"ל דשם מדייק הרמ"א שנותן לו מעות בע"ש ולא שמשלם בימי חול על חודש על כל יום ויום בסכום ידוע א"כ כיון שיאמר הפלטר בשבת למשרתיו לאפות היום יותר ירגישו שהוא בעבור היהודים שיקחו א"כ המשרתים מכוונים להרבות בש"ק בעבור היהודים אבל בעלי צייטונג כתבתי שם בד"ה ואוסף אבל בודאי הישראל נותן נו המעות וכו' ועי"כ בחול מצווה המדפיס להרבות עלים יעו"ש ויודע המשרת בדפוס לעשות כל יום עלים יותר שנתרבה אבאנאנטען ואיך ירגיש אם יהודים או גוים הלא האבאנאנט של צייטונג לוקח בחול כמו בשבת. ועוד נראה לפמ"ש דשם בדבר מאכל וכל הלחם ראוי' לישראל לבדו א"כ נחשב כאלו בעבורו נאפה הכל (ויעיין בב"י שרש"י פי' שיש ספק אם לא נעשה הכל בשביל ישראל ועיין במג"א שם ובמחהש"ק סימן תקט"ו) אבל בעלי צייטונג לא חזי כל העלים לאדם אחד עלי לאדם ראוי' ועלי השני אינו ראוי' למי שהי' לו עלי הראשון ודוק. ואוסף נופך הלא יש פלטרין בלי משרתים אשר הפלטר עם אשתו ובניו עושים בעצמם הכל אבל בעלי צייטונג דבר זה א"א חוץ במשרתים רבים וא"כ בפלטר השוו האיסור ובצייטונג השוותי להיתר כמובן בהשכל. גם זאת בהאופה נעשה מתחילה על דעת גוי וישראל הרקדה וחימום המים והלישה והדלקת התנור כל מלאכות דאורייתא על דעת שניהם כמו בהדלקת נר על דעת שניהם דהא האופה (וה"ה הלוקט פירות או צד דגים) אינו עושה על דעת עצמו דהא אם יחפוץ לא יאפה יום זה אבל בעלי צייטונג הוא מוכרח לעשות עלי הראשון ואדעתי' דנכרי נעשה כל מלאכות רק בהדפסת ריבוי עלים שם עושה בעבור אבאנאנטען ודוק. ובני מהו' ר' יעקב שלום נ"י עוררני דבעלים היוצאים מן רעדאקטער יהודים או משומדים לא מהני אדעתי' דנפשי' קעביד דהמה ישראלים אך לק"מ דהוא עוסק במלאכתו דהא מחויב לעשות ואין עושה בעבור הישראלים האבאנאנטען ולפ"ע לא שייך דהוא בעצמו אינו מוליך המאשין ומה שמצוה לשלוחיו הוא רק אמירה לנכרי שבות אם דין משומד כישראל ממש ואם משרתיו ישראלים אין שליחות לד"ע וגם המה משרתיו במלאכתם עושים שבאו בשכרם כפי עבודתם ונשאר ההיתרים ובכ"ז הדבר צ"ע אם הרעדאקטער הוא ישראל כפי הערת בני נ"י והעיקר נראה דנודע העלים שיצאו על דאטום יום שבת מאתמול נגמרו כי מאחרים הזמן חוץ מטעלעגראפין אשר לפעמים באים בלילה ונקבע במקומם ואז לא נשאר רק זאת שהדפוס נעשה בליל ש"ק ונעשה בקבלנות מהדפוס שהוא לרוב בעלים עכו"ם ופועלים עכו"ם כנלע"ד להחזיק בכח היתר כי הוא ספק דרבנן ולא הוה דשיל"מ כמו שבארתי עם שאר סניפי היתר וק"ל. והי' בדעתי אז לחקור בענין הדפוס הוה שנים עשו מלאכה דזה יכול וזה יכול וגם הי' בדעתי לדבר גם בענין שתיית קאפע בקאפע הויז נכרי בשבת ועיין בשו"ת שבות יעקב כי הוא נוגע בהתירים הנ"ל רק כמו אז כן עתה הזמן דברי אוהבו הדש"ת:

תוכן העניינים

שות מחנה חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה