אור ברסלב
שות מחנה חיים ה › סימן סט

שות מחנה חיים· רבי חיים סופר

ה · סימן סט

סימן סח

שמחת פורים ורב חדוה לתלמידי היקר הרבני המופלג מורג חרוץ ושנון ירא אלקים כבוד מהו' ר' אהרן ווייס נ"י הלוי. אודות אשר יצאת להקשות על הסברא שחדשתי (במ"ח ח"ג חאו"ח סי' ה') דביטל מהני לסלק שם איסור מעל חפץ אבל אין ביטל ברוב פועל שלימות על חפץ לעשות מאין יש שיקנה שלימות שהמיעוט יהי' במעלה כמו הרוב והקשית אם כן מאי הקשה תוספות בביצה דף י' בד"ה איכא חד דיבטל ברוב וקשה גם אם איסור מוקצה הלך על כל פנים חסר המעלה שלא הוכן בפה כמבואר בפנ"י בד"ה אמר ר"י בר אמי עכ"ד ושמחתי בו מאוד. ונ"ל לתרץ דכל הטעם דצריך הכנה בפה הסביר הפנ"י יען דאם לא יזמין בפה זימנין דמשכח כולם כחושים וימנע משיו"ט כמבואר במסקנא בגמ' וכל זה אם לא הזמין מעיו"ט אבל כאן דהזמין שנים א"כ לא משכחת דימנע משמחת יו"ט דממנ"פ אי השנים הי' שמנים והשלישי רזה או השנים רזים והשלישי שמנה א"כ מכיר האחד שנתערב ועכ"ח דהשלישי דומה להשנים שהזמין מעיו"ט וכיון דהזמין א"כ הי' מגלה בלבו דנייח באלה על סעודת יו"ט וא"כ לא שייך דימנע משמחת יו"ט כיון דהשנים אשר הזמין המה בתוך השלשה למה יהי' נאסר על שלא הוזמן בפה השלישי הלא די לו בשנים אשר הזמין מכ"ש שנתוסף עוד שלישי כדומה לו ולא שייך אלא איסור מוקצה על השלישי אשר לא הזמין כלל שהוא בודאי מוקצה שלא הי' בדעתו עליו מאתמול וא"כ שפיר הקשה תוס' דיבטל ברוב האיסור מוקצה אבל לאסור מטעם דלמא ישתכח כולם כחושים ל"ש הכא דהא עכ"פ נשארו השנים אשר הכין לסעודת יו"ט ואם הכין לא שייך דלמא ישכח אותם כחושים כמבואר ברש"י ודוק. ואוסף לבאר בעזה"י דבשלומא מי שלא הזמין בפה ואסור לאכול היונים ונמנע משמחת יו"ט לכאורה יפלא מהכ"ת לבטל ממנו שיו"ט היום בודאי בעבור דאם לא יזמין בפה דלמא יארע שישכח כחושים ויבטל משמחת יו"ט א"כ מבעלים בודאי שמחת יו"ט משום ספק שמא ימנע משמחת יו"ט וצע"ג. אמנם לק"מ דחכמים התחילו לתקן דצריך הזמנה בפה משום גזירה דלמא אם לא יזמין יוכל להצמיח מניעת שמחת יו"ט ואם עבר ולא הזמין דאסור לבשלם יען דלא הזמין כמו דתיקנו מי שלא עשה עירוב תבשילין אסור לבשל הגם אם יש בו משום מניעת שמחת שבת ויש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשוא"ת משום מגדר מילתא כמו בק"ש דגזרו שלא יקרא ק"ש אחר חצות משום דלמא יתרשל ואם פשע והתרשל אסור לקרות ק"ש והסביר רבינו יונה בריש ברכות דיש כח ביד חכמים לעקור בשוא"ת יעו"ש אבל אם הכין והזמין בפה רק אירע שנתערב בו אחד מעלמא א"כ מהכ"ת דנבטל ממנו היום בודאי שמחת יו"ט משום ספק דיכול לבוא בלא הזמין כלל למניעת שמחת יו"ט באם ימצא כולם כחושים הא כאן לא פשע כלל מהכ"ת למנוע ודאי שמחת יו"ט משום גזירה דלמא יבוא למנוע משמחת יו"ט וא"כ בכולם אזלו לעלמא והנך אחרינא נינהו המה אסורים רק מטעם מוקצה אבל משום דלא הזמין לא יהי' אסורים דהא עשה את שלו והזמין רק הלא המה כולם מוקצים וה"ה באחד שנתערב כולם אסורים משום איסור מוקצה של האחד דנתערב בהם דמוקצה הוא איסור כולל אשר אסרו חכמים א"כ אפי' אם מגיע במניעת שמחת יו"ט ע"י אונס לא הותר לו לעבור איסור דרבנן אבל הכנה בפה ביונים דהוה רק גזירה משום חשש מניעת שיו"ט א"כ אם הכין והזמין לא שייך לבטל את האיש משמחת יו"ט בודאי משום גזירת ספק מניעת שיו"ט וא"כ עכ"ח כל האיסור משום מוקצה לכן הקשה התוס' ולבטל האיסור ברוב ודוק. והן אמת שבמקו"א הארכתי ליישב קו' שג"א על ר"י הנ"ל בסברה ישרה בעזה"י דאם רבנן מעכבים אותו שלא לקרות ק"ש ניהו דשכר אין לו אבל גם עונש אין לו דמכח תקנת חכמים הוה אונס ואונס רחמנא פטרי' ואם לא יגדרו גדר ויארע שיעבור זמן ק"ש גם ענש יענש עיין תוס' שבת דף ד' וכתובות דף ז' ומג"א סי' תמ"ו דאונס פוטר מבל יראה אבל כאן משום מניעת שמחת יו"ט שיוכל להיות אם ימצא כולם כחושים ימנע ממנו שמחת יו"ט אם הוא הזמין והכין ונאנס שנזדמנו אחרים תחת שלו שהזמין ודוק. ואשר הקשית דאין מוקצה נקשר בשם שהוא בעל חיים וא"כ איך שייך לומר כאן בעלי חיים חשיבו ולא בטלו והוא קו' נאותה ובנו הב' ר' משה דוד נ"י תי' יען דשאר דברים בבית לא צריכין הכנה כמו תרנגולים רק יונים דעומדים לשובך א"כ בא האיסור מכח שהם בעלי חיים ונ"ל תוס' כתבו בעלי חיים לא בטלו דחשיבי ולא כתבו בעלי חיים חשיבי ולא בטלו כמו בכל מקום בש"ס אולי רמזו הגם דכאן דאין האיסור נקשר בעצמיות בעלי חיים רק בעלי חיים לא בטלו דחשיבי בכל מקום שיש איסור קשור בעצמיות חיות ודוק. ואודיעך הרהור ראיתי בצל"ח בסוגי' הנ"ל שחידש דמותר לתקן ע"י נכבשינהו או להוסיף כדי להיות שיעור ביטול ביו"ט דאטו יהי' אסור יותר מאפיה ובישול ושחיטה דלא כמג"א בסימן שכ"ג דאוסר ביו"ט כמו בשבת ולדעתי שאני שחיטה ובישול ואפיה דמקרב הנאת אוכל נפש דאפי' בשחיטה הוא מקרב להיות בשר דלא תאכל הנפש עם הבשר וא"כ נטילת הנפש הוה בסכין חלק כמו בסכין פגום א"כ אין תיקון האיסור פועל המלאכה רק שם נטילת הנפש והוא צריך לקרב הנאת האדם אבל תיקון האיסור שרובץ על החתיכה ע"י שנפל ונתערב בו איסור או איסור אותו ואת בנו בתיקון הנ"ל לא התחיל מלאכות אוכל נפש המקרב הנאת אדם רק בתיקון ביטול האיסור הוא ממציא שיהי' כאן חפץ אשר מותר לאדם לעשות ממנו אוכל נפש והתורה אמרה רק אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם אבל לברוא ע"י פעולה דבר אשר יהי' ראויה לתקן ממנו אוכל נפש זה לא הותר ביו"ט דכתיב אך אשר יאכל לכל נפש אך מיעוטא שרק בהכנה שיאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם. והוספתי נופך דתורה אמרה אשר יאכל לכל נפש דנטילת נשמה ואפי' ובישול וכדומה הוא מעשה אשר פועל באוכל לכל נפש אפילו לעכו"ם דגם עכו"ם נהנה משחיטה היא נטילת הנפש של בעל חי או ע"י אפי' ובישול אמר הקב"ה הוא לבדו יעשה לכם שתעשה האוכל נפש לכם ולא לעכו"ם ולא לכלבים כמבואר בביצה אבל עכ"פ אותו תיקון אוכל הוא אשר יאכל לכל נפש אבל תיקון ביטול האיסור או תיקון אותו ואת בנו לו יהי' שנחייב תיקון הכנה לאכילה לישראל אבל אין הוא אשר יעשה לכל נפש דלעכו"ם לא פועל מאומה תיקון כזה שהוא רק לישראל לא הותר ביו"ט אפילו לישראל ויש להעיר בזה בסוגי' דנדרים ונדבות אין קרבין ביו"ט דברי הדש"ת:

תוכן העניינים

שות מחנה חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה