שות מחנה חיים· רבי חיים סופר
ה · סימן מ
את חג הפסח יחוג בשמחה ה"ה הרבני המופלג מורג חרוץ שונה הלכות ועיניו על אפיקי פוסקים כבוד הרבני מוה' ר' שמעון מאיר דערשאוויטץ ב"י במישלעניטץ גאליציען יע"א. אחד"ש מכתבו קבלתי והגם כעת אני טרידנא טובא בכל זאת עיינתי מעם ואשיב מפני הדבר צריך זירוז אבל להלכה ישפטו גאוני פולין אשר ישים הדבר למשפט לפניהם. שאלה שקמו אנשים בראש להיות גבאים דחב"ק ולקחו להם קברן וחייט והמה אינם בקיאים לעשות כדת ואירע שהובא ילדה בת י"ג שנים לקבור ועשו עמה שלא כהוגן שהמנהג להניח המת בקבר ראשו למעריב ורגליו למזרח והם עשו בילדה להפך מהו לקנוס המתעסקים שלא יהי' מתעסקים כי עשו שלא כהוגן עד כאן תוכן השאלה תשובה הנה אם יש סדרים אצל צל מות אשר המתים יתלוננו שם עד תחית המתים אם ראשם למערב ורגלם למזרח או ראשם למזרח ורגלם למערב או ראשם לצפון ורגלם לדרום או ראשם לדרום ורגלם לצפון דבר זה נא פורש בש"ע ואדמ"ו החתם סופר ביו"ד סי' של"ב החכים על מנהג ישראל שקוברים או ראשו לצפון ורגליו לדרום או ראשו למעריב ורגלם למזרח כי באחד משני פנים הללו יהי' נסיעה לארץ ישראל ובמתי חוצה לארץ ע"י גלגול מחילות יעו"ש (ויש טעות בדפוס שם שכתב וז"ל הרי הוא כמו ראש לצפון ורגלים למזרח צ"ל כמו ראש לצפון ורגלים לדרום). אמנם בענין שינוי רגילות כתב אדמ"ו ז"ל שמסכים עם הגאון השואל שלית לן בה ולכן אם עד עתה קברו הראש לצפון ורגליו לדרום יכולין לעשות להתחיל שורה אחרת ממזרח למערב ומביא ראי' מדאמרי' שלהי נזיר כדרכו לאפוקי ראשו בין ברכיו והוא דבר רחוק וקשה למה לא אמרו כדרכו לאפוקי מונח שלא כדרך הרגילות אע"כ יכולין לשנות מהרגילות יעו"ש ואני אומר אם אינו נקבר המת כרגילות נקרא שאינו מושכב כדרך היינו שהקוברים לא קברוהו כדרך שנוהגין בני ישראל לקבור מתיהם וא"כ הי' למשנה לומר מושכב שלא כדרך לדעת שלא נקבר כדרך כל מתי ישראל אבל מדנקט רבינו קדוש מושכב כדרכו משמע שעל המת הזה קאי שהוא לא מושכב כדרכו וא"כ ע"כ למעוטי ראשו בין ברכיו שהמת זה אינו מושכב כדרך שאדם מת מושכב באורך גופו שאפי' אם אדם ימות ונפל לארץ מונח בשטח כל גופו מראשו ועד רגליו על פני הארץ אבל אם יהי' הפירוש שמונח בשטח אורך גופו רק שלא נקבר כרגילות א"כ הי' למשנה לומר מושכב כדרך שבני ישראל נקברים והבן זה. ואוסיף נופך דשם בנזיר אנו דנין אם להחזיק שהי' הנקברים ישראלים ולא גוים א"כ יש חזקה שכל בר ישראל יודע מנהגן של ישראל שמניחים המת באורך שטח גופו לא יושב ולא ראשו מונח בין ברכיו אבל אטו כל איש ואיש מישראל יודע שיש קפידה אם הוא סגולה שראשו למעריב ורגליו למזרח או ראשו לצפון ורגליו לדרום א"כ מהכ"ת להקל עי"כ אם אינו מושכב כדרך רגילות מי הוא זה ואי זה הוא אשר יודע שיש קפידה בדבר ואולי אפי' ידע לא הוכר איזה הוא מזרח או מעריב או צפון ודרום שהי' בלילה ולא ידע להשמר אבל ראשו בין ברכיו הוא לא נעשה אלא אם כיון הקובר לעשות לו כן א"כ חזקה שיהודים אינם עושים כן למתיהם אבל להקפיד ברור לא הקפידו וגם לא ידעו להקפיד ואפשר הי' בלילה ולא יוכלו להוכיח והבן זה בכל זאת בשלומא בדבר הנעשה בגוף המת קפדינן עיין בטור סי' שס"ב וז"ל ולדברי הכל נותנים המת על גביו ופניו למעלה והכא איתא בירושלמי יהבינן על גבו לא עומד ולא יושב ולא מונח בין ברכיו אלא כאדם שהוא ישן עכ"ל ועיין בב"י שהביא דברי רמב"ן פניו למעלה כמו שמונחים מתי מדבר או על הצד כדאמרו בירושלמי יהביני על סטרי יעו"ש א"כ מה דאיכא קפידה שיהי' המת נראה רק כישן להורות שמאמין שיחי' בתחית המתים כמו בשוב ד' את שיבת ציון היינו כחולמים קפדינן על הקוברים אבל אם המת מונח כאדם ישן מה לי שמונח בין מזרח למעריב או בין צפון לדרום וכדומה כאשר פסק אדמ"ו חת"ס ז"ל לדינא אין קפידה ברגילות אם אי אפשר להקפיד על הרגילות ודוק. ואגב גררא אזכיר עיין בחק יעקב הל' פסח סי' תס"ז ס"ק כ"ה שמביא ראי' דג' פעמים הוה חזקה אפי' בדבר דאתי מעלמא מהא דאמרי' ג' הוה שכונת קברות בפ"ט דנזיר דלא כמהרש"ל שסובר דווקא בתולעים דמיניה רבו יעו"ש והשיג עליו החכמות אדם בכלל קכ"ב וז"ל ולדעתי משם ראי' שהרי דווקא במושכב כדרכו אז הוכחה שהוא קברות ועכ"פ אין ראי' לדבריו עכ"ל והדבר פלא הך כדרכו הוא לאות שהוא שכונת קברות ישראל ולא חיישי' שהוא שכונת קברות עכו"ם והך דצריך ג' קברים הוא להוכחה שהי' לבית הקברות ולא באקראי אדעתא לפנותו דאלו ידעי' שהי' לקבורה עולמות אפי' בקבר אחד אסור לפנותו ועיין בתויו"ט שם שאפי' במת אחד אם לשם קבורה אסור לפנותו א"כ אפי' ידעי' שהי' ישראל צריך ג' לדעת שהי' שכונת קברות א"כ ראי' ברורה אפי' דאתו מעלמא הוה ג' פעמים חזקה ומה דצריך כדרכו היינו לדעת שלא הוה שכונת קברי עכו"ם והוא פלא גדול מאוד וצע"ג ובזה נפלא בעיני גם על דברי מקו"ח שם שכתב יען שיש הרחק משש עד שמונה יעו"ש ולדעתי זה הוכחה שהמה ישראלים אבל ג' הוה הוכחה שהוא שכונת קברות דג' פעמים הוה חזקה צע"ג. אך מעלתו נ"י הביא מתניתא בידו שבספר פתחי תשובה סי' שס"ד ביו"ד ס"ק ד' הביא בשם שו"ת חות יאיר שהקיל להחזיק שהמה קברי עכו"ם יען שלא מונחים בסדר כי ישראלים נקברים כולם בחדא מחתא ולא כדרכי אמורים שקוברים שלא כסדר יעו"ש עכ"פ ומכח זה שאל אם לפתוח הקבר בעבור הילדה הזאת פלא גדול על אדמ"ו חת"ס ז"ל אשר כל רז לא אניס ליה והוא התיר להלכה למעשה לעשות שלא כסדר בבהק"ב אחד. והנה שלחתי לחפש ולהלוות ספר חו"י הנ"ל לראות בתוכו ואעתיק לשונו ד"ה אמנם וא"כ בנידן דידן בהני קברים אשר נמצאו בב"ה בכותל מזרחית ראשו למזרח ורגליו למערב וקבר הנמצא לצד מזרח ולחוץ רחוק י"ז אמות מן קבר הי' רגליו לצפון וראשו לדרום וא"כ זהו מופת חותך שאינן ב"י הנקברים המה רק ישמעאלים כי ישראלים כולם נקברים בחדא מחתי' מחתינהו ובסדר א' מונחים ודרכי האמורים הוא זה לקבור שלא כסדר וע"כ מידי ספיקא לא נפקי פן המה ישמעאלים אשר נקברים שמה עכ"ל והוא מהיפך להיפך מדברי אדמ"ו ז"ל אשר טרח והמציא טעם למנהגן של ישראל שקוברים או ראש לצפון ורגלים לדרום או ראש למערב ורגלים למזרח יעו"ש ובעובדא דחו"י הי' ראשו למזרח ורגלים למעריב ובקבר הרחוק י"ז אמות הי' רגלים לצפון וראש לדרום הי' לחו"י לומר מן סדר זה יש ראי' שהם ישמעאלים למה לו לומר כי ישראלים כולם נקברים בחדא מחתי' מחתינהו ובסדר אחד מונחים תיפוק ליה דכולם נקברים בהיפך סדר ישראל מזה נלמד דלחות יאיר אין קפידה ברוחות באיזה רוח יהי' הראש ובאיזה הרגלים אבל העיקר קפיד שכל מתי ישראל יהי' נקברים בסדר אחד לאפוקי מדרכי אמורים שמכוונים לקבור שלא כסדר ואדמ"ו ז"ל מתיר הגם שבק"ק אייבשיטץ קברו מתחילה הראש לצפון ורגלים לדרום יכולין להתחיל שורה אחרת מן ראש למעריב ורגלים למזרח א"כ באותו בהק"ב יהי' שלא כסדר ויש בו מדרכי אמורי ח"ו כפי העדות של החות יאיר וצע"ג. ואחר התבוננות אמרתי בלבי אדמ"ו ז"ל דן לעשות שורה מן מעריב למזרח אז כאשר יעשה שורה כולה מן מעריב למזרח אין זה דרכי אמורי אבל קבר אחד לשנות מקבר האחר הוא דרכי אמורי החו"י דן שנראה שקבר אחד נעשה ראשו למזרח ורגלים למעריב וקבר אחד רגלים לצפון וראשו לדרום וחקר החו"י שאין זה מדרך ישראל לשנות קבר היפך קבר אחר כי בבני ישראל בחדא מחתי' מחתינהו בסדר אחד מונחים כל שורה ושורה כך נ"ל ליישב שלא יהי' סתירה בין גדולי פוסקים ודוק וגם אדמ"ו מסיים שם סי' של"ב וז"ל ואם גם זה אי אפשר לקבור ראש למעריב פשיטא דהכל מותר עכ"ל ואולי כאשר הי' בנידן החו"י ע"כ אין להוכיח שהי' ישמעאלים אבל מה שקבר משונה מקבר הוא הוכחה שהי' ישמעאלים א"כ עולים דברי אדמ"ו ז"ל עם דברי חו"י כאחד. וא"כ אפוא בנידן השאלה דנשתנה רק קבר אחד יש בו חשש מראית עין משום דרכי אמורי ואם לאו חזקת כשרות של מקברים הי' חשש גדול ח"ו לחוש חשש על דרכי אמורי כי הלא ראו סדר איך מונחים מתי ישראל ולמה התחילו לשנות חוץ אם יאמרו שדעתם הי' לגמור כל השורה על דרך זה מי התיר להם זאת אם אין דוחק בקרקע ויוכל לבוא מכשול מזה אם ישאר קבר אחד שלא כסדר ולעשות שורה שלא כסדר למה מקדימים פורעניות ח"ו לפתוח פיו לשטן אם אין המקום צר שהלחץ זה הדחק מתיר כאשר מסיים אדמ"ו ז"ל ואין דנין אפשר משאי אפשר עכ"ל. סוף דבר הכל נשמע שאני לא אתערב להורות הלכה בדבר הזה רק ישים פניו אל גדולי וגאוני פולין המה ישפטו כדת ולא באתי אלא לזרז שלא דבר נקל הוא והמתחיל במצוה אומרים לו גמור צא ולמד אם הגדול בתורה אב"ד ק"ק אייבשיטץ ז"ל ירא לנפשו לשנות לעשות שורה בהיפך הגם שהי' צר להם המקום חוץ אם יסכים אדמ"ו רבן של ישראל ז"ל איך העיזו מקברים לשנות בלי שאלת פיו גדולי ישראל הגם שלא הי' צר המקום ובהקמת מצבה יהי' ניכר אות אשר בו מראית עין מדרכי אמורי ח"ו הגם ברבים ליכא חשדא אין זה נקרא רבים ועיין בחת"ס א"ח סי' ס' בבנין בתי יהודים אחר המלחמה בפ"ב ודוק דברי הטרוד הכותב רק לזרז לגדור גדר וד' יגדור פרצות עמו בית ישראל אמן: