אור ברסלב
שות מחנה חיים ה › סימן ל

שות מחנה חיים· רבי חיים סופר

ה · סימן ל

סימן כט

שמחת חג הפסח יחוג בשמחה ה"ה י"נ ראש גבר הרב הגאון המפורסם אב"ד דק"ק פלוני. גי"ה הגיעני בעת אשר הייתי מוטל על ערש דוי ורופאים נכנסים ויוצאים ולא יכולתו אז להסתכל במכתבו וגם כהיום אני חלוש מאוד בכל זאת אהבה דוחקת לבוא במעט אומר ודברים לאמור לו שנפלאת בעיני אשר עלה במחשבה לפניו להיות נקל בעיניו שהגאונים יגדרו גדר בעד רשעי הארץ שיבדלו מכלל ישראל. הדר"ג נ"י במכתבו כ' וז"ל לא אדע אם הכוונה שיש לגזור על זה לא אדע מי נתן לנו כח לגזור על מקומות אחרים ואפי' הי' לנו כח הרי בגזירה ובתקנה הדבר תלוי אם הצבור רוצים ויכולים לקבל ואם הכוונה שכולם אסורים מדין זה לא יוכל לומר מנ"ל שלא למול בניהם או ליקח עזר מהנכנסים לבית תפילתם איסור מנ"ל ושלא לדור בשכונתם מנ"ל ואפי' דברים שאסורים מדינא צריך בירור אם רק מידת חסידות או אזהרה סוף דבר אין זה מעלה לדעתי להפליג ולהגדיל החטא ולא תשא עליו חטא נאמר עכ"ל. טרם אדבר אעתיק דברי מהרי"ק שורש קל"ה בנידן מי שקידש אשה שנטען עלי' כ' מהרי"ק וז"ל ומ"מ כדי להסתלק מכל ספק הי' נלע"ד לעשות כמ"ש רבינו תם בתשובה גבי אומרת מאיס עלי וז"ל אך כל רבותיי שווים בדבר תגזרו באלה חמורה על כל איש ואשה מזרע בית ישראל ועל כל הנלוים עליהם שלא יהי' רשאים לדבר עמו ולישא ולטעון עמו ולהרויחו ולהאכילו ולהלוותו ולהשקותו ולבקרו בחלותו ועוד יוסיפו חומרות כרצונם על כל אדם אם לא יגרש ויתיר אותו האיש את הילדה הזאת שבזה אין כפי' עליו שאם ירצה ימצא לו מקום והוא לא ילקה בגופו מתוך נידוי זה אך אנו נתפרד מעליו עכ"ל הובא בד"מ אה"ע סי' קנ"ד והוסיף וז"ל וכן כתב בב"י בסי' פ"ח דיכולין להחמיר עליו שלא ימול לו בניו ולא יכניסום לבית הספר ולא יקבורו אותו אם ימות אם לא מגרש מרצונו כי אין זה כפי' על הגט לקיים מה שמחויב לעשות כן כ' הב"י בריש סי' זה בשם ר"י בן רא"ש עכ"ל וברמ"א סי' קנ"ד סעיף כ"א בהג"ה וז"ל ומ"מ יכולים לגזור על כל ישראל שלא לעשות לו שום טובה או לישא וליתן עמו או למול בניו או לקוברם עד שיגרש ובכל חומרא שירצה ב"ד יכולים להחמיר בכה"ג ובלבד שלא ינדו אותו אבל מי שאינה מקיים עונה יכולין לנדותו ולהחרימו שיקיים עונה או שיגרש כי אין זה כפי' רק לקיים עונתו וכן כל כיוצא בזה עכ"ל והוא בשם ר"ת ומהרי"ק ובנימן זאב וריב"ש ועיין בביאורי הגאון בס"ק ס"ז. וביו"ד סי' של"ד סעיף ו' כתב המחבר וז"ל אם רצה הב"ד למעט הנדוי מל' יום או להוסיף הרשות בידם הג"ה ויש רשות לב"ד להחמיר עליו שלא ימולו בניו ושלא יוקבר אם ימות ולגרש את בניו מבית הספר ואשתו מבית הכנסת עד שיקבל עליו הדין עכ"ל ובסעיף יו"ד כתב המחבר וז"ל ואם ראה הב"ד לנדות שלא יזמין בג' ולא יתפלל בעשרה ולא יקברו לו מת ולא ימולו לו בן רשאים הם עכ"ל ויעיין בש"ך ס"ק כ"א שהתפלא כיון שהדין מבואר בהמחבר סעיף י' מה חידש הרמ"א בסעיף י' והגאון ר' ברוך פרענקיל ז"ל בהגהותיו שם כתב דרמ"א הוסיף שאפי' המנודה בעצמו לא יוכל למול בנו ויעיין באחרונים שם ובבאה"ט בשם מהרש"ל יעו"ש (ועיין בחת"ס ז"ל יו"ד סי' שכ"ב). ומעתה מה יפלא בעיני הדר"ג מהמדובר שכל גאוני מדינת המלך יעמדו כנגד הפושעים הרוצים לכפור ביד רמה בביאת משיח ובבנין ירושלים ובהקרבת הקרבנות בעתיד וכדומה שיגזרו על הפושעים שיבדלו מקהל הגולה שלא למול בניהם הכי רשעים האלו אינם מנודים לשמים כופרים בכל התורה כולה הכי כת זה אינם גרועים מכת שבתי צבי שם רשעים ירקב הנשמע כזאת שיעברו יסודי אמונה אשר התחזקו בית ישראל בעת השמדות והצרות אלפי שנים כי לולי התקוה הזאת כבר מתו כל הצאן קדשים ח"ו בימי חושך ואפילה כנודע מהמון מדרשים מספרים הקדושים אשר העידו שרק תקוה על משיח וקיבוץ גליות נתנו כח לכל המון בית ישראל ומי לא יכיר שתכלית רשעים האלה שלא יזכר עוד תקוה על ביאת משיח כי כבר בא משיח אשר גאל העולם זה ח"י מאות שנים ימח שמם של רשעים האלה העמיקו אשר עשו שומו שמים על השמועה אם יש עוד לחקור אם לגדור הכופרים שלא למול בניהם וכדומה כדי להרחיקם מבית ישראל. וגם לו יהיה כדברי הדר"ג נ"י שלא מפורש בדין לעשות כן אשאל הכי גדולי ישראל מכל מדינת המלך אינם צריכים לעמוד בפרץ שלא לראות כבלע את הקודש ולהקים הדת והאמונה והדר"ג נ"י כתב וז"ל מי נתן כח לגזור על מקומות אחרים ואפי' הי' לנו כח הרי בגזירה ובתקנה הדבר תלוי אם הצבור רוצים ויכולים לקבל עכ"ל תמה אני איזה גזירות ותקנות חדשות יעשו הגדולים אשר יחפצו לאסור המותר שיש לחקור על הכללים המבוארים ברמב"ם ה' ממרים הלא הארץ רגזה ממקומה ועמודים יתפלצון שקמו עדת מרעים חבור עצבים מומרים כופרים ומורדים ולהרוס הדת ולעקור האמונה מבית ישראל ולהשחית כל הדור ובפרט לבנים היולדו ע"כ חיוב על כל ישראל מאמינים בני מאמינים ומי בראש גדולי ישראל וזקני דור בראש להרעיש עליהם תבל כי כתיב "ארור אשר לא יקים את דברו התורה הזאת" אמרו חכז"ל מי שיש בידו להקים כאשר הבאתי דברי חכז"ל בספרי שערי חיים אני שואל הייטב בעיני ד' אם ישבו גדולי עולם וזקני דור ולא יצאו חלוץ לפני ד' אפי' במסירת הנפש שיאמרו נעשה ונשמע אנחנו נעשה את שלנו וד' יעשה את שלו כאשר עשו מוסדי דור ודור מלפנים. הראשונים כמלאכים המה עמדו במשבר הבנים ולא נתנו להרוס התורה ולחלל האמונה והחרימו מדינות עין בעין נראה מקדושת רשב"א ואחוזת מרעים הגדולים והקדושים וכ' במכתב השני וז"ל ואתם אילי הצדק אם טוב הדבר בעיניכם כי לא טוב הדבר אשר הם עושים ולא טובה השמועה מעבירים עם ד' וחלילה פן יחלק העם לשנים ויתחלל ע"י ח"ו שם שמים כי זאת באמת לאמור להם חובה על כל ישראל ולנו בזה עד נאמן את אשר עשו ישראל כאשר בנו בני גד ובני ראובן את המזבח מעבר לירדן הלא הם חשו לקרוא לצבא על ספק המחשבה אף ישחיתו אלה לעין כל את כל האשכול וח"ו אם נהיה בהסתירנו פנים לשמועה הרעה בכלל מה שהאשים הנביא שם עמדו ולא תשיגם מלחמה בגבעה עכ"ל הרי שהרשב"א הורה גבר ללמוד מבני גד ובני ראובן לקרוא למלחמה כנגד אחיהם על ספק מחשבה פן יש בהם פורה רש ולענה ולא לבד אם החלל קרוב במדינה אלא גם כנגד אחיהם שבעבר הירדן וע"כ הלהיב הרשב"א לקרוא לצאת למלחמה בחרב פיפיות חרמות ושמתות כנגד בני ישראל במדינה רחוקה ומעתה יאמר נא הדר"ג נ"י מה מחוייבים רבנים הגדולים אשר בחר ד' בהם להיות רועים מורים ושופטים בדור לעשות כנגד הרשעים אשר הגידו כסדום ועמורה חטאתם לכפור בשורשי אמונה לעשות בהם משפט כתוב כדת הלא כל מדינת המלך יר"ה אחת המה הלא מעט ישחיתו הכופרים כל מקהלות ישראל בכל מדינות המלך כי עגל המינות ילך על בדי ברזל חיש מהר ח"ו כאשר נעשה עם הקאהר טעמפלען בערי אונגארן ופולין נערים ממצות יאמרו רוח חדש מתהלך במחנה העורים לפקח עינים מהחדשים מקרוב באו אשר לא שערום אבותינו אוי לדור שכך עלתה בימיו דשתקו רבנים ימים אחר ימים ולא נעשה דבר להראות מי הזרע מרעים ההם אשר העפילו לעשות להם שם להעמיד צלם בהיכל ד' ונעשה אמונה חדשה מזרע זמזומים אשר לבני ישראל יחשבו גם הם. ורמב"ם במורה אשר העתיק הרשב"א שם בשמו כ' וז"ל וכן אני אומר בעשרה מישראל שבדו לעבור על איזה מצוה שתהיה ועשו ביד רמה יהרגו כולם וראיה לדבר ענין בני גד ובני ראובן שבא מהם ויאמרו כל העדה לעלות אליהם לצבא ואח"כ באר להם בשעה התראה שהם כבר כפרו בהסכימן על העבירה ההיא וכפרו בכל התורה כולה והוא אמרם להם לשוב מאחרי השם והשיבו ג"כ אם במרד אם במעל עכ"ל הרמב"ם והוסיף הרשב"א עליו וז"ל מורה דעה ומי כמוהו מורה תורת אמת ומשפטי צדק גם הוא יורה ישמעו הדור כולם הבנים אין לישראל האם מקנא לתורת האל האם תורה אין מנהל לה מכל בנים גדלה החטאים האלה בנפשותם מחויבים כל ישראל להחרימם ולנדותם ולא יכופר להם העון הזה עד ימותון עכ"ל מי האיש אשר לא ימס לבבו בראות דברים קדושים יוצאים מפי רשב"א ויאמר גם עתה הגיע התור אשר נשאל איש את רעהו הבנים אין לישראל האם התורה מנהל אין לה ח"ו מכל בנים אשר גדלה אבל מחויבים כל ישראל להחרימם ולנדותם החטאים האלה בנפשותם ולא יכופר למרעים האלו העון הזה עד שימותון. ומה אשיב להדר"ג נ"י על שאלתו איסור כניסה מנ"ל נפלאת בעיני מאוד הכי זוטר מאמר חכז"ל בשבת דף קט"ז שאמרו בגמ' אפי' אדם רודף אחריו להורגו (ועיין רש"י שם) ונחש רץ להכישו נכנס לבית ע"ז ואין נכנס לבתיהן של אלו שהללו מכירים וכופרים והללו אין מכירים וכופרים ועליהן הכתוב אומר אחורי הדלת והמזוזה שמת זכרונך וכ' רש"י וז"ל זכרון הוא בידך ואינו שכחה לך אלא שהשלכת אותם אחרי הדלת עכ"ל והכי בתי כנסיות שלא לשם שמים של רשעים ופועלי און אשר ביד רמה ימרדו מעל בד' ובאנשי כנה"ג אשר תקנו ופקדו לזכור ולהתפלל בכל יום על ביאת משיח ובנין ירושלים ועל הקרבת קרבנות אשר הוא פינת יקרת תקות ישראל הכי מקום זה אינו מקום טומאה בית אפיקורסים בית מורדי אור בית משחיתים הכי זה אין בית און אשר מי שבשם ישראל יכונה אסור לכנוס לשם וטוב לרוץ לפני סכנה לבית ע"ז שהללו אין מכירים וכופרים אבל רשעים האלה מכירים וכופרים הלואי שיסגרו הדלתים ולא יתפלל כל השנה אז בטלו רק מ"ע אבל להתפלל וליתן מגרוע באמונת ישראל המקום הזה הוא מקום טמא מקום צדוקים וכופרים כל המאמין בקב"ה ובתורתו טמא טמא יקרא לו ויעצם עיניו מראות ברע לא אדע אם בר ישראל באמת יקרב לבית תפילה הלזה. ואשר דיבר שהכל במתינות רגיל אני בלבי לומר מה שאמרו חכז"ל דוד למד מאחיתופל בבית אלקים נהלך ברגש הכוונה מתינות טוב במה שנוגע לאדם אבל מה שנוגע לקנא קנאת ד' צבאות אם מלאך המות מלא עינים לחוש שלא יצמיח נזק במתינות צריך אדם לעשות דבר בזריזות כנראה בקנאת פנחס "וירא ויקם וירץ ויקח ויצא'' בזריזות במהירות ולא זכר על שמא יאמרו והצליח ודוד למד מאחיתופל כל בבית אלקים נהלך ברגש בסאון ברעש במסירות כמו שפי' מר"ן חת"ס ז"ל "בכל דרכיך דעהו" והגם במהירות אפשר שיהיה עקום "והוא יישר אורחותיך" הוא יעשה דרכיך ישר אוהבו הדוש"ת הכותב לכבוד ד' ואמונתו:

תוכן העניינים

שות מחנה חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה