שות מחנה חיים· רבי חיים סופר
ה · סימן כד
רב שלומים ורב חנינא לאיש הלוחם בעד לגדור גדר בעד טהרת בני ישראל ה"ה המאור בתורה הרב ר' יצחק יוסף רב דק"ק גאווע יע"א. אחד"ש קבלתי אתמול מכתבו אשר עמד וגדר בעד האשה אשר פרצה גדרות עולם והחטיאה רבים טוב עשה בעמיו ויהיה אלקים בעזרו לדרוש טוב לעמו הד"ש. אודות האשה אשר היתה משמרתה להסתכל על שמירת טבילת נשים וגם לחמם המקוה ולתקנה והיא מעלתה מעל בד' בכמה דברים אשר מזכיר במכתבו ואסדרם אי"ה בתוך הדברים ומעלתו נ"י קנא קנאות הדת להסיר אותה מכנה שלא יהיה בידה עוד המקוה וגם לא תהיה נאמנת עוד על שמירת טבילת כשירות בעדתו רק יש להאשה גואל אשר חפץ לדעת אם הוא על פי חק ומשפט התורה להסירה או הוא רק חסידות וזהירות להסיר האשה הזאת מבית טבילת הנשים ושם מעלתו נ"י לבו עלי להשיב לו משפט התורה על פי הש"ע. תשובה הגם כי הקשה לשאול ממני כעת כי טרדותי רבו מאוד בכל זאת יען כי היא מלאכת שמים אשר יוכל לבוא מכשולים גדולים בהתרשלות יום אחד ח"ו על כן באשמורה בלילה אשיב לו בקצירת אומר (א) הזכיר מעלתו נ"י בדור הזה ימצאו נשים בשערות ארוכות אשר צפים על פני המים אשר הרוב לודאי אם אין אשה מסתכלת על טבילתה לא טובלת כהוגן וכמה נשים מעידות שהאשה הזאת לא היתה רואית אפי' מעט אם טובלות כהוגן ובפרט המקוה שם עמוקה במקום אפל כי המים בעמק עכור אודיע דעתו ואעתיק דברי גדול האחרונים הוא בסדרי טהרה סי' קצ"ח סעיף מ' שכתב המחבר וז"ל צריך להעמיד על גבה יהודית גדולה יותר מי"ב שנה ויום אחד בשעה שהיא טובלת שתראה שלא ישאר משער ראשה וכתב בס"ט ס"ק ע"ח וז"ל דהטעם דבאורייתא אפי' במה שבידה לתקן אין הקטן נאמן כדלעיל סי' ק"כ גבי ט"כ וצ"ל דהכי הוה כמו בידו לתקן כיון שהטובלות צותה עליה שתראה אם טובלת שפיר והטובלת יש בידה לתקן משו"ה הוה כמו שהיא בידה לתקן דאי לא תימא הכא הא קמיי"ל דאין ע"א נאמן במילתא דאתחזק איסורא והכא הא אתחזק איסורא כמ"ש הב"י ועיין בסי' ר"א סעיף ד' בהג"ה עכ"ל מפורש יוצא שחקר הס"ט איך אפי' ע"א כשר יהי' נאמן שטובלת שפיר הא איתחזק איסורא ואין ע"א נאמן והסביר הטעם דנאמנת אפי' אשה אחת יען דטובלת יש בידה לתקן להכניס שערות ראשה במים רק היא אינה רואה לידע ולתקן וכיון שהטובלת מבקשת מהאשה העומדת על גבה להסתכל עליה אם טובלת שפיר וגילתה דעתה שחפצה לשמוע אליה וכל אשר תאמר א"כ הוה כאלו יש ביד האשה העומדת לשמור לתקן לכן נאמנת האשה השומרת הגם דאיתחזק איסורא ודוק. וא"כ אפוא אם האשה קלה הדעת ולא ירדה עם האשה למקום האפל להסתכל עליה במאוד מאוד אשר קרוב לודאי שנכשלו הנשים כשירות על ידה והיא בכלל ריקים ופוחזים ועיין בש"ך יו"ד סי' קי"ט לרמב"ם צריך להיות מוחזק בכשרות אפי' אם הוא בידו כגון בשוחט ולהמרדכי סתם ישראל בחזקת כשרות אבל באשה הקלה הדעת אשר אינה מסתכלת היטב ומרע אומנתה כי הופקדה על תכלית זה מאי מהני אם תאמר שטבלה שפיר הגם דהוה בידה שהאשה הטובלת שומעת לה הא היא אשה ריקה ופוחזת קלה דעת מתרפות במלאכתה ונקל להכשיל בני ישראל ובנות ישראל אשר ישבו ימים רבים של צער רק לשמור חק ודת נדה והיא מכשלת אותם מי יתן לה נאמנות הלא היא אינה בכלל בנות ישראל הכשרות שוב ראיתי שמעלתו נ"י רמז על הר"א ממינץ שצריך אנשים כשרים כנגד אתחזק איסור והאשה ריקנית ופוחזת ולא היה צריך לזה כי ממקומו מוכרח כאשר הבאתי בשם ס"ט ואפי' לכל השיטות ריק ופוחז אינו נאמן וכאן בודאי אינה נאמנות כיון שהתרפה במלאכה דהך איסור גופא ולא הסתכלה על טבילה מעלי' א"כ היא חשודה על אותו דבר להכשיל בלפני עור ודוק (ועיין בנה"כ סי' ב'). (ב) כתב מעלתו נ"י שסיפרו הנשים אם שאלה את פיה אם הטבילה כהוגן השיבה בחציפות שיכולה לשכוב עם בעלה אפי' היא לא טוב עכ"ד ר"ל א"כ היא אשה עם מינות כי בודאי כפי חציפות מדברותיה תוכל לשכוב ג"כ אפי' בלא טבילה כלל או אם תמצא דבר חוצץ על גופה או שכחה לגלח צפרניה הלא היא תהי' שומרת על זה להזהיר שיהי' טבילה טוב כי לא יבוא לידי מכשול ותהי' נדתה עליו כמבואר בספרי קודש. והנה הטו"א במגילה כ"ד על הברייתא אף בלבנים לא יעבור הקשה שבפ"י מה"ת פסק הרמב"ם דווקא באותו תפילה אבל בשאר תפילות יעבור ובפ"ב מהל' שחיטה כתב יבדקו אחריו שאסור לשחוט עוד עד שיבורר דלא הוה מין הלא הכל חשש ספק מין ותי' דבר נפלא כיון דהוה ספק מין א"כ הגם דיש לחקור העמיד גברא על חזקתו ראשונה ואל תפסלה מספק הלא יש כנגד זה חזקת איסור בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת ובחזקות כשרות יש ריעותא אבל בתפילה הגם דיש ספק מינות אמרי אוקי אחזקת כשרות קדמייתא ואין חזקת איסור כנגד ודי לאסור אותו תפלה בלבד עוד תי' דשחיטה הוא דאורייתא וחששו לספק דאורייתא לחומרא אבל תפילה דרבנן וספק לקולא יעו"ש דפח"ח וא"כ הכא דהוה איתחזק איסורא וגם ספק דאורייתא בודאי חיישי' שמא מינות נזרקה בה שאין קפידה בדברים הללו שתוכל להיות עם בעלה בלי קפידה הללו וא"כ אינה נאמנת עוד ודוק. (ג) כתב מעלתו נ"י שנודע כעת שהאשה הורה לנשים לטבול ביום ז' בעוד היום גדול ר"ל כמעט אי אפשר להאמין שנעשה כזאת בעדה מישראל ועיין בש"ע סי' קצ"ז בש"ך ס"ק י"א שמביא שהב"ח פוסק אם טבלה ביום ז' צריכה טבילה שנית בלילה כמהרי"ל והג"מ והגהות ש"ד בשם מהר"ם וראב"ד והר"א בשם שאלתות ובבאר היטב מביא הלכה למעשה בשם רבן של ישראל בעל פנ"י שהצריך טבילה שנית וא"כ איך מלאה החצופה הזאת להורות להקל ומי יודע כמה מכשולים יצאו מזה כנודע עפ"י הגמ' ועיין בס"ט שם סי' הנ"ל ס"ק ט' גודל רעש הפוסקים אם להתיר בערב שבת לטבול מבעוד יום או בין השמשות וישארו בבית הטבילה עד הלילה אם להתיר כזה רעשו הגאונים כדי שלא יתבטל עונה אחת אבל להתיר לטבול ביום בחול ובאותו עיר דעוד היום גדול אין זה כי אם מינות שרוצה להכשיל בית ישראל אלו הנשים הכשירות וכל המחטיא חבירו נכנס תחתיו לעונש כנודע מחכז"ל עכ"פ האשה החצופה הזאת נחשדת לעבור על לפני עור לא תתן מכשול ואין לה נאמנות כלל באותו דבר ויש לחקור אם יש לה נאמנות גם על דברים אחרים הנוגעים לכשרות להעיד על אחרים אבל על עצמה נאמנת דאולי לעצמה היתה זהירה יען כי היא תעשה האיסור ג"כ עיין בפנ"י בריש גיטין מתוך שנאמנת על עצמה נאמנת גם על בעלה יעו"ש בשם רמב"ן ואין כאן מקומו להאריך. (ד) וכתב עוד מעלתו נ"י דעברה ג"כ על שפורסמה איזה אשה תלך לטבילה והביא דברי רמ"א דאשה המפרסמת עברה על ארור שוכב עם בהמה לא דבר על נכון כי זה באשה עצמה אשר הולכת לטבילה ולא אם אשה אחרת תפרסם אבל עכ"פ גרמה כפי אשר מספר מעלתו נ"י שהרבה נשים אחרו לילך לטבילה כדי שלא יוודע לכל זמן טבילתה וכדאי לרדוף אותה רודף מלא אם היא גורמת בנבול פיה כזאת עונשה גדול. (ה) שכתב מעלתו נ"י שנודע שלא שבקת לנשים לעשות חפיפה יותר מן ח' מינוטען ועי"כ לא הי' חופפות כהוגן עכ"ד הוא מעשה רשעה מאוד ויעיין בשו"ת מהרש"ל כי הטובלת בלילה בודאי צריכין שעה כדי שלא יהי' מהוממת לביתה ועיין בס"ט בזה נכלל כי האשה הזאת מרשעת ביותר וגם מה שכותב מעלתו נ"י עוד שהיתה מבעלת כמה וכמה אנשים מפ"ו ולוקחת שכר יותר מאשר הי' קצוב לה מאלופי קהל וגורמת שנשים הי' טובלות בנהר וכדומה שהוצרך אשה בנדתה לשמש בעלה החולה כי לא רצתה ליתן המפתח לאשה לטבול בחנם במים קרים וכדומה כמעט לא נשמע כזאת. סוף דבר זכה מעלתו נ"י וכל העוזרים לו לקיים מצות ובערת הרע מקרבך וחלילה להחזיר אותה למקוה שנית כי אין לה נאמנות כלל וכלל דברי הטרוד מאוד: