אור ברסלב
שות מחנה חיים ה › סימן כג

שות מחנה חיים· רבי חיים סופר

ה · סימן כג

סימן כב

שפעת ברכת שמים מעל לאיש אשר נשא עיניו על ההורים הליכות עולם הלכות הפוסקים כמהו' ר' אלכסנדר יצחק קנאפלער נ"י בישוב אורוש. שאלה בכפר א' שאין להם מקוה ואשה א' הלכה לעיר לטבול ושכחה קודם הטבילה לבדוק בין שיניה ובבואה לביתה עלה בדעתה שלא בדקה השינים ובדקה עכשיו אם מותרת לבעלה או צריכה להיות מופרש ותיסע פעם שנית לטבול ואת"ל שצריכה להמתין ליום מחרת ולטבול פעם שנית אם מותרת לטבול ביום ח' בעוד היום גדול יען שהמקוה רחוק מהכפר יותר ממהלך דרך שני שעות אם שייך כאן סרך בתה או לא וגם כאשר תטבול למחר אי תברך קודם הטבילה או לאחר הטבילה עכ"ד בקיצור. תשובה אשיב מפני הדין והאמת ואשר יתן ד' בפי אותו אשמור לדבר בעזה"י על ספק ראשון כתב מעלתו נ"י וז"ל ולפי דעת הש"ך בסי' קצ"ד ביו"ד ס"ק ל' דחיוב הוא לבדוק ואפי' אמרה אבדוק אחר הטבילה בין השינים חיישי' שמא תשכח מלבדוק הרי חזינא דשינה לא מועיל בזה וודאי צריכה לחזור ולטבול אמנם בנידן דידן שאין לה מקוה במקומה וצריכה להחזיר אל העיר ובלילה אי אפשר שהיא כרחוק מהלך שתי שעות וצריכה להמתין עד יום ח' שלה אי מותרת לטבול ביום ח' עכ"ל. לא אוכל לדעת הספק אשר בא למעלתו נ"י בהמעשה שבא לפניו ששכחה האשה לבדוק בין השינים קודם הטבילה וכשבאת לביתה נזכרת ובדקה עצמה ממנ"פ איך הי' המעשה שבא לפניו אי הי' שמצאה אח"כ עצם או בשר או איזה דבר הדבוק בין שיניה א"כ לכ"ע לא עלתה לה טבילה הגם דפה הוה בית הסתרים עכ"פ בעינן ראוי' לביאת מים כמבואר בגמ' בנדה דף ס"ו והובא בב"י סי' קצ"ח ובש"ך ס"ק ל"א ואי הי' המעשה דבדקה עצמה אח"כ ולא מצאה שום דבר דבוק בין שיניה א"כ לכ"ע אינה צריכה טבילה כמבואר בש"ע יו"ד סי' הנ"ל סעיף כ"ה וז"ל ואם לא נמצא עליה דבר חוצץ אעפ"י שלא בדקה קודם טבילה עלתה לה טבילה עכ"ל ובש"ך ס"ק ל"ב הביא שני טעמים על זה הגם דאם לא בדקה הגוף לא מהני טבילתה דשאני בית הסתרים דאין דרך שיפול משם הדבר החוצץ אם הי' לה שם בשעת הטבילה וטעם שני דהא לא צריך לביאת מים רק שיהי' ראוי' לביאת מים ולכך תלינן להקל יעו"ש ואיך שגה ברואה להביא לכאן דברי הש"ך שהוא חקר אי רשאי לאשה לסמוך שתבדק עצמה אחר הטבילה ואם תמצא לא יעלה לה טבילה או שאין רשאי לסמוך עצמה ולבדוק אח"כ דגזרי' שמא תשכח ולבדוק ולא דמי לשחיטה דשם אפי' אם נבדוק עכשיו צריך ג"כ אח"כ בדיקה א"כ רגיל לבדוק אח"כ וליכא חשש שכחה אבל כאן אם בדקה מקודם הטבילה אינה צריכה בדוקה אח"כ א"כ אין אשה רגילה לבדוק אח"כ הגם שאשה רוצית עכשיו לבדוק אחר הטבילה חיישי' שתשכח אח"כ מלבדוק ועיין ט"ז ביו"ד סי' ב' ס"ק ד' ובסי' צ"א ס"ק ז') אבל לדין אם לא בדקה קודם הטבילה ובדקה עצמה אח"כ אין כאן פלוגתא אם לא מצאה דבר חוצץ לכ"ע עלתה הטבילה ואם מצאה דבר חוצץ לכ"ע לא מהני הטבילה דעכ"פ ראוי' לביאת מים בעינן כמובן והוא פשוט. ובני הבח' החרוץ ר' יעקב שלום נ"י דן למעלתו לכף זכות שחסר איזה תיבות במכתבו דנידן הי' שהאשה שבה לביתה ואכלה ואח"כ נזכרה שלא בדקה שיניה ומצאה דבר חוצץ וא"כ אי עשתה כדין שמותרת לסמוך על שרוצית לבדוק עצמה אחר הטבילה א"כ תלינן שהדבר חוצץ בא מאכילה שאכלה אחר הטבילה אבל להש"ך שמחויבת לבדוק עצמה דווקא מקודם טבילה וזו שלא בדקה מקודם הטבילה הגם שאכלה אחר הטבילה לא תלינן בו וצריכה טבילה אחרת עכ"ד בני נ"י אך א"כ הוא פלוגתא ישינה שמבואר בש"ך שם ס"ק ל"ג דדעת הטור והש"ע להקל דכיון שאכלה אחר הטבילה תלינן להקל ודעת הש"ך בשם רוקח להחמיר וכן מסיים הש"ך שיש להחמיר ולא תלי' בדברי הש"ך ס"ק ל' וק"ל. ואני הוספתי בטעם להתיר בבדקה ולא מצאה דהא מיעוט ומקפיד לא הוה מן התורה רק מדרבנן ודווקא בחוץ דצריך לביאת מים החמירו חכמים אפי' בספק מיעוט ומקפיד אבל בבית סתרים דלא צריך לביאת מים רק ראוי לביאת מים אז בספק מיעוט ומקפיד תלינן להקל ובפרט לשיטת ריטב"א דכל בית הסתרים הוה רק מדרבנן בודאי יש להקל ומצאתי אח"כ בס"ט סי' קצ"ח ס"ק נ' שהעיר בזה ושמחתי בו תל"ו עכ"פ מבואר דאין מבוא לשאלת מעלתו נ"י בזה. אך בחקירה שנית יש לדון אם שבה לביתה ומצאה עצם או בשר וכדומה בין שיניה אשר עפ"י הדין צריכה טבילה שנית נשאר חקירת מעלתו נ"י אם יכולה לטבול ביום ח' דהא דגזרו שלא לטבול אשה אפי' ביום ח' משום סרך בתה היינו דווקא אם לא טבלה כלל ביום ז' אבל אם כבר טבלה ביום ז' רק שצריכה טבילה שנית משום השינים שלא בדקה בזה לא גזרו משום סרך בתה ואין לאסור כלל לטבול אפי' ביום עכת"ד. הדבר הזה כבר עמד בו בתשובת מהר"מ לובלין סי' ע"א והביאו הש"ך בסי' קצ"ז ס"ק ח' ונהפוך הוא שהשואל חשש אי לא נאמר דצריכה ז' נקיים משום סרך בתה דהבת תטעה שהאמה טבלה אחר ב' ימים או שלשה ותתלה שראתה דם וטבלה אחר איזה ימים ומהר"ם לא השיב רק הש"ך מכריע לענין אי תהי' מותרת לטבול פעם שנית אפי' ביום יש לאסור לכתחילה אבל לצרוך ז' נקיים משום סרך בתה לא גזרינן דלא מצינו גזירת סרך בתה רק שהאם לא תטבול ביום יעו"ש עכ"ד מבואר הגם שכבר שטבלה וצריכה טבילה שנית לא תטבול לכתחילה ביום אבל עכ"פ בדיעבד מהני ולכל הפחות מותרת לטבול ביום ולבוא לבית בעלה בלילה הגם דאם טבלה בז' מבעוד יום בעל פנ"י מחמיר אפי' בנשים דידן דהווין ספק זיבות אבל ביום ח' בודאי מהני כמבואר בש"ע ובכל אחרונים ודוק. וראה פלא גדול שהגאון בעל סדרי טהרה בסי' קצ"ז סוף ס"ק י' כתב וז"ל כתב הש"ך מי שלא טבלה כראוי בענין שאחר ב' או ג' ימים צריכה לחזור ולטבול יכולה לטבול ביום ולא שייך סרך בתה עכ"ל והוא פלא גדול דנהפוך הוא שהש"ך החמיר שלא תטבול ביום רק שלא צריכה לספור ז' נקיים הקיל הש"ך ומסיים וז"ל וכן אם לא טבלה יכולה לטבול בכל עת עכ"ל היינו אפי' ביום ב' או יום ג' שלא גזרי' משום סרך בתה אלא שלא תטבול קודם הלילה אבל לא גזרי' שתטעה הבת שיש טבילה אחר ראיה לשלשה ימים יעו"ש ודוק. עוד מצאתי בחכמת אדם כלל קי"ח אות ז' שכתב וז"ל וכל זה שטבלה לנדתה אבל אם כבר טבלה אלא שלא טבלה כראוי' ואחר יום או ימים נזכרה וטבלה שנית אם יש קצת דוחק מותרת לטבול אפי' ביום דכולי האי לא גזרו משום סרך בתה ש"ך ס"ק ח' עכ"ל ובער אנכי מהבין איך ראה זה בש"ך נהפוך הוא הש"ך מקיל דמותרת לטבול אפי' ביום ג' אבל לעולם הטבילה דווקא בלילה דהבדל גדול בנתינת טעם לשבח נתן הש"ך דטבילה קודם הלילה גזרו משום סרך בתה אבל לגזור שהבת תטעה לטבול ביום ג' אחר ראית דם לא מצינו בחכז"ל ותרי פליאות מדכר דכיר אדם וגליתי דעתי שדעת קדושים בזה לא אדע. ועל חקירה שלישית אם טבלה שנית תברך קודם טבילה יען שטבלה פעם אחד אתמול כבר זה אינו דעיין בש"ך יו"ד סי' י"ט דהטעים דכל ברכות דרבנן ותקנו בשאר מצות לברך קודם עשיה ובטבילה תיקנו אחר העשיה יעו"ש וא"כ לברך קודם הטבילה לא תיקנו חכז"ל ברכה ולא יוכל אדם להמציא ברכה אשר לא תיקנו חכז"ל ועוד כיון דצריכה טבילה שנית לו יהי' דראוי' לטבילת בית הסתרים הוה מדרבנן כדעת הריטב"א עכ"פ הוה הטבילה שנית מצוה דרבנן וצריכה ברכה אחר הטבילה דקודם הטבילה אכתי גברי לא חזי דשורש הוא ברכת הגר דלא ראוי לברך קודם הטבילה ודברי של"ה דצוה שיטבילו פעם אחת ואח"כ יברכו ויטבלו שנית בודאי עיקר הברכה על שטבלו פעם ראשונה כתקנת חכז"ל רק יטבילו דהא הם במים אבל חלילה לעקור הברכה ממקומה לברך טרם שתטבול ועיין פלתי בסי' י"ט ובפרמ"ג שם ועיין במרן חתם סופר יו"ד סי' קצ"א לענין ברכה על טבילת דם טוהר שיש בו אל תטוש תורת אמך יעו"ש דפח"ח ועיין רבה פ' נשא פ' י"ד וז"ל מברך על לולב בשאר ימים על מצות זקנים עכ"ל ראי' לדברו מרן ז"ל והמדרש צריך ביאור רחובות ואשים קנצי למלין כי אני טרוד מאוד ועל הדבר הנוגע לדינא ולהעמידו על האמת פניתי מכל עמלי להשיב בקצירת אומר הדש"ת:

תוכן העניינים

שות מחנה חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה