שות מחנה חיים· רבי חיים סופר
ה · סימן יד
אלקים יענה את שלום האברך ענף עץ אבות מגדולי העוסקים בתורה ועבודה מורג חרוץ בעל פיפיות כבוד מהו' ר' משה בריקענשטיין נ"י בק"ק טריפינקא. שאלה שפחת ישראל החולבת בהמת ישראל ודירת עכו"ם מפסיק ביניהם ואין אדם עומד אצלה וגם אין אדם יוצא ונכנס הנה דעת הרמ"א בסי' קע"ו דאסור בכה"ג והש"ך והעור מביאים דעת מהרא"י ודעת מהרש"ל דגם בכה"ג מותר בדיעבד וגם מוסכם בש"ס ופוסקים דכל שאינה נהנה בחליפין מותר אבל יש לחוש דלמא נשתפך מעט חלב דאז מירתת וודאי תתערב וגם אין חלב טמא מצוי בינינו וגם אין דבר טמא בעדר זה א"כ יש להתיר בדיעבד אמנם יש לחוש למה שכ' הש"ך בס"ק י"ג דמשמע מדברי מהרש"ל ומהרא"י דתרווייהו בעינן בהמות ישראל ודיר של ישראל ובנ"ד הוא הדיר של עכו"ם שהבהמות עומדין בגראלני של אדון וגם לענין כלים יש להסתפק אם צריכין הגעלה ג' פעמים כמבואר בה' חלה עכ"ה. תשובה הגם דלא הי' מן הראוי' להשיב בדבר שנגלה הדין ברור כשמלה בש"ע כאשר הביא בעצמו לא נולד דבר לחקור עליו רק ראיתי שרמז עוד חומרא בנידן שאלתו וז"ל אבל יש לחוש דלמא נשתפך מעט חלב דאז מירתת וודאי תתערב עכ"ל א"כ העיר חומרא אם יש לחוש שנשתפך מהחלב אז המשרת מירתת ותערב בו חלב טמא ולא מצינו שהעירו הפוסקים על זה. ונלע"ד ללמד זכות שלא חיישינן על זה דהש"ך ביו"ד סי' קי"ט ס"ק ח' כתב דסגי בחלב בחותם אחד הגם דחלב טמא מדאורייתא יען דממנ"פ אם עירב בו רוב חלב טמא ניכר שהחלב טמא ירוק וחלב טהור לבן א"כ הי' ניכר וע"כ דחיישינן בעירב בו מעט חלב טמא א"כ נתבטל ברוב מדאורייתא ואסור רק מדרבנן וסגי בחותם אחד יעו"ש ודברי הש"ך מופלאים הא חלב טמא משונה בטעמא ונרגש הטעם כמבואר בסי' צ"ח וצע"ג אך הגאון הנב"י מהד"ת או"ח סי' ס"ו חידש דבר דטע"כ דאורייתא ילפינן ממשרת ומגעולי עכו"ם היינו באיסורי לאוין עכ"פ אבל בחלב דליכא לאו כמבואר ברמב"ם פ"ג מהל' מ"א הל' ו' א"כ לא אמרי' בזה טע"כ דאורייתא א"כ יפה כתב הש"ך דבטל ברוב ולא נשאר רק איסור דרבנן יעו"ש דפח"ח וא"כ אם אין כאן חשש רק דלמא נשפך מעט מחלב טהורה והשפחה מילאה בחלב טמאה א"כ הוה רק ספק דרבנן וספק אם נשתפך מהטהורה ומלאה בטמא או לא א"כ הוה ספק דרבנן ואזלינן לקולא ואם לחוש שנשפך הרוב ומלאה בחלב טמא א"כ הי' ניכר לחלב טמא ירוק ומירתת לעשות פן יהי' ניכר ואין חשש רק על מעט חלב טמא והוה ספק דרבנן להקל ודוק. ואוסף עוד דיש לדמות לסי' צ"ח בנשפך כיון דעכ"פ מדלא ניכר דחלב ירוק וגם דמרתת לערוב הרבה חלב טמא דלמא יהי' ניכר ולא נשאר החשש רק דלמא ערבה בו מעט חלב וא"כ דומה לנשפך דנימא דהי' ס' פעמים כנגדו ואזיל איסור דאורייתא ואיסור דרבנן לא בא כלל דהא יש ששים כנגדו ולאיזה תכלית יהי' איסור דרבנן הא יש ס' בכה"ג לא עשה איסור שלהם כלל והארכתי בזה במקו"א כי הוא חקירה גדולה ואוקמי' החלב על חזקת היתר ודוק. שוב ראיתי בפרי תואר סי' קט"ו סק"ד שהעיר מדברי רשב"א דיש חשש דלמא הוה מחצה על מחצה דיש איסור דאורייתא ואפי' הי' ישראל נותן ללב להסתכל והי' מכיר שהחלב לבן חששו שמא לא הסתכל על החלב וגזרו שיהי' אסור יעו"ש וא"כ בודאי יש ג"כ כאן החשש מי נתן ללב להסתכל על החלב וא"כ הכלים אסורים וק"ל ואפי' הי' ישראל בעדר רק השפחה הלכה לביתה וגוים דרים ברחוב אסור ולא שייך כאן נמצא בכלי כאן הי' כיון שיש חשש חילוף עי' משמרת הבית דף ח' ד"ה קטן היודע לאמן ידיו. וממילא יבין הדבר ע"ד ששאל אם צריך הגעלה ג' פעמים ישאל אם מהני הגעלה ג' פעמים דכאן יש החשש על דבר שעיקרו איסור תורה ולא מהני הגעלה ג' פעמים בכלי חרס עיין לאדמ"ו חת"ס יו"ד סי' קי"ג שביאר הדבר שדווקא באיסור דרבנן מהני הגעלה ולא באיסור דאורייתא שכאן יש חשש על חלב טמא ולא באתי אלא להעיר ואם שיש לפלפול אכ"מ: