אור ברסלב
שות מחנה חיים ה › סימן ד

שות מחנה חיים· רבי חיים סופר

ה · סימן ד

סימן ג

שפע רב שלום ורב ברכות לראש גבר הרבני המופלג חו"ב מהו' ר' נפתלי נ"י בן הרב הג' אב"ד דק"ק סאניוואץ נ"י איש האראוויטץ. אחד"ש קבלתי מכתבו הגדול לפני חג שבועות העבר ולא היה לי פנאי וכהיום ראיתי מכתבו ובאתי בקצירת אומר להיות נטפל לעושי מצוה מפני הכבוד. אודות השוחט אשר בא בעיר להיות שוחט בלי רשות והרמנא מאב"ד העיר נ"י ולא שמו לבם אשר אסרם זקן ואב"ד נ"י הגם דיש בידו קבלה שהוא שוחט בכל זאת אסור לאכול משחיטתו כאשר אבאר בעזה"י. (א) הגם שמבואר בש"ע יו"ד סי' ח"י סעיף טו"ב וז"ל והאידנא נהגו למנות אנשים ידועים על השחיטה והבדיקה ולהם מחלו חכמים כבודם כי הם זריזים עכ"ל היינו שנהגו אם השוחט נתקבל עפ"י חכם העיר שהעמוד לפניו סכינים שונים וגם נסהו בהלכות אם הדינים שגורים על פיו וגם הביא תעודה על תהלוכותיו ומצא חן בעיני חכם העיר נהגו הדורות שכבוד חכמים למחול על כבודם שלא יצרך השוחט להביא לפניו כל סכין וסכין אבל מעולם לא נהגו חכמי דור ודור למחול על כבודם שהשוחט הבא מעלמא ישחוט בגבול ודגל הרב אשר לא הסכים עליו יהיה מאיזה טעם שיהיה א"כ באופן זה לא מחלו חכמים על כבודם ונשאר הדין מעיקרא טבח שלא הראה סכינו לחכם מנדין אותו ודוק. אך אפשר לומר דזה דווקא אם השוחט העיז ולא בא לפני החכם אבל אם הוא בא ורוצה להראות סכינו רק החכם לא יחפץ בו להיות שוחט בעירו עכ"פ לא שייך אפקרותא לאמור מנדין על כבוד הרב עיין רש"י בחולין דף ח"י ומי יודע אם בזמן הגמ' היה איסור לשחוט בכה"ג דהלא אמרו רק טבחא שלא סר סכינו היינו אם השוחט הוא מונע עצמו מלהראות סכינו אבל אם השוחט לא החציף נגד החכם מלהראות רק הרב לא יחפץ לראות סכינו לא ידעתי מקור מן הגמ' וצע"ג. בכל זאת נ"ל כיון דנהגו בכל תפוצות ישראל שלא יקובל שוחט במתא בלי הרמנא מחכם העיר א"כ זכה בזכות כבוד הזה מאז שנתמנה לחכם העיר ומעולם לא מחל על זה א"כ השוחט בלי רצונו אינו מן הירא את דבר ד' ולא יאכל ישראל כשר משחיטתו כנלע"ד בעזה"י. (ב) עוד נ"ל בטעם הדבר דהנה הרמב"ם בפ"ד מהל' יו"ט הל' ט' כ' וז"ל ומפני זה אסרו להראות סכין לחכם ביו"ט שמא תהי' פגומה ויאמר לו אסור לשחוט בה משום פגומה וילך ויחדדנה במשחזת עכ"ל ולכאורה נראה כשפת יתר חלילה במה שכתב וז"ל ויאמר לו אסור לשחוט בה משום פגימתה עכ"ל פשיטא שאסור לשחוט בסכין פגום הלא הי' די במה שכתב שמא תהיה פגומה וילך ויחדדנה במשחזת וצע"ג. ונ"ל דכמה פעמים השוחט הבקי יאמר שאין החידוד שוה ונרגש כפגימה אבל באמת אין זה פגימה כלל רק רווק וכדומה מן השמות בכל זאת לא חפץ השוחט לסמוך על עצמו ומביא הסכין להחכם שהוא יבדוק ויאמר אם הסכין רק לא הוחלק בחידוד או הוה פגומה אז ואמר לו החכם שאסור לשחוט בסכין הזה משום פגימתה הגם שלא הוה פגימה לגמרי אעפי"כ אסור לשחוט בו משום פגימתה הנרגש בו וילך השוחט ויחדד במשחזת ודוק (ויש לי בזה הערה על אדמ"ו חת"ס יו"ד סי' ט"ו יעו"ש). ובזה פלא בעיני שראיתי בהגהת יד שאול בסי' ח"י סעיף טוב שכתב וז"ל וצע"ג הא מנדין אותו כשנמצא פגום ואיך ניחוש שילך וישחוז וישחוט עכ"ל. ולפמ"ש לק"מ דשם בש"ע איירי שלא הראה סכינו לחכם ונמצא פגום מנדין אותו ומעבירין אותו אבל אם השוחט בא מעצמו לפני החכם שיבדוק סכינו טרם שחיטה כי בלבבו יבין הגם שאינו חד וחלק אעפ"כ אינו פגום ומותר לשחוט בו ביו"ט כי לא יוכל לחלוק אותו והחכם מקפיד ואומר שאסור לשחוט בו מפני פגמו א"כ על מי ועל מה יהיה אסור לשחוט עוד ודוק. וא"כ הגם שחכמים מחלו שלא יצרוך להראות סכינו תמיד בכל זאת כל הרב אשר קיבל ערבות בקהלתו ישגיח על השוחטים שלא יסמכו על גבהות לבם לאמר זה רק רווק או אינו השחזה שוה אלא יעמיד הסכין להיות חד וחלק כאשר צוה עליו שילך לבטח בערבות שלו א"כ מעולם לא מחלו חכמים שהשוחט ישחט מבלי רשותו אשר מעיז כנגדו כי מלבד הכבוד יש בו גם זכות שמזכה רבים להגיד להשוחט שיהיה ירא וחרד על דבר ד' כאשר יצוה עליו ומעולם לא מחלו חכמים על זה שיהיה השוחט סומך על עצמו ודוק. וגם על זה קשה הלא השוחט יכול לומר הלא עשיתי את שלי הנני עומד לפניך על הנסיון הורני אדוני וכל אשר תצוה עלי אעשה וצריך לומר כמ"ש למעלה שזכה בקבלת כתב רבנות שצריך להיות השוחט מרוצה לדעתו עכ"פ בשעת קבלתו להיות מברך את הזבח ודוק. (ג) והעיקר הנ"ל דהנסיון יעיד שלרוב הקצבים המה כועסים על השוחט אם ימצא הרבה טריפות או אם יארע שנתנבל בשחיטה או אירע תקלה בבדיקות הריאה ובכל מקום צריך להיות אימת הרב על הקצבים כי הרב חוסה על השוחטים אבל אלמלא מורת הרב על קוצבי בשר יש מורא של קצבים על השוחט וכמעט אי אפשר שלא יבוא לידי מכשול ועל כן בזמנינו שהקצבים אינם השוחטים בודאי צריך להיות השוחט מרוצה להרב דאל"כ בודאי יבוא למכשול וגם הלא יש כמה שאלות חכם אשר אסור לשוחט להורות בו וצריך לאסור מספק ולהפסיד ממון של ישראל או יתגאה ויורה בהם היתר ולכן המנהג פשוט בכל מקהלות ישראל שלא יהיה איש שוחט רק ברשות הרב כנלע"ד. ומה שמזכיר מרעיתות על השוחט לא אחקור ולא אשוב כי זה צריך קבלת עדות בב"ד ואז אולי יהיה בו לאוסרו בכל מקום ואפשר בכל זמן אבל בלי קבלת עדות אולי פן ח"ו השנאה מקלקלת השורה להאמין מעד מפי עד וכדומה בלי שנברר פסול גמור ודל"ב ולהסכים שאסור לאכול משחיטת השוחט בלי הרמנא של הרהמ"ג הרב אב"ד אביו נ"י כבר יצאו גדולי הדור א"כ מה אוסיף על דבריהם לא באתי אלא מפני הכבוד של הרב הזקן ולהיות נטפל לעושי מצוה לגדור גדר בעד כרם ד' צבאות במת ישראל. והאמת אגיד שהוא בלי הבין איך ימצא כזה במקהלות יראי ד' הלא במקהלות הפושעים באונגארען מהדרים אחר שוחט טוב ומעמידים אותו תחת השגחות הרב כי מזלייהו חזו שצריך לברך את הזבח ואיך ימצא במקהלת יראים להיות שוחט השור מכה איש בעבור שוחט השור יוכה חלילה האיש הנכבד בעצמו שנקרא איש והכי אין די במצח כנחושה אם השוחט לא יחת מקול גדולי וגבורי ישראל לכן במופלא ממנו לא אדרוש ולא באתי רק לקיים מ"ע והדרת פני זקן זקן ממש וזקן ת"ח דברי הד"ש וד' ישפות שלום בתוך עמו ישראל:

תוכן העניינים

שות מחנה חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה