אור ברסלב
שות מחנה חיים ד › סימן נד

שות מחנה חיים· רבי חיים סופר

ד · סימן נד

סימן נג

שפעת ברכות ורב שלומים להרב המאה"ג בתורה וביראה העוסק בתורת ראשונים ואחרונים כבוד הרב ר' שמואל דוד סג"ל נ"י אב"ד דק"ק פ' יארמאטה. אחד"ש אודיעהו כי אז כאשר קבלתי שאלתו מנעתי להשיב מטעם אשר גליתי וכעת אשר הגיעני מכתבו שנית אגלה דעתי אשר חקרתי מלפנים ואשר הוספתי כאשר ראיתי מה שחקר הגאון מהרש"ג נ"י בספרו קסת הסופר ולשכת הסופר ואת אשר העלו רעיוני להלכה ולמעשה בעזה"י. שאלה וז"ל הנה ביריעה אחת בסדר תולדות בויאמר ד' נמחק היו"ד של ידו"ד לגמרי באופן שעפ"י דין מותר למחוק הנשאר ממנה ולכתוב במקומה יו"ד של שם הקדש אולם נמצא בפ"ת ביו"ד חדשים בשם תשובות וכן רמז בנב"י כי השמות צריכין להיות כסדרן גם בס"ת אבל באמת תמיה לי שהוא נגד הב"י במקומו שחקר בשם הר"י אסכנדרני וכן מלאים תשובות בענין תיקון בא' של אלקים וכן ביו"ד משם עוד קשה דהרי בן קמצר שלא רצה ללמד הכתב לכתוב השם בד' קולמוסים הא איזהו יחוס הוא זה הלא עי"ז הוה השם שלא כסדרן דאיך אפשר לכתוב הה' בפ"א ואף אם אפשר הא כתבו תוס' בר"ה דף ל"ג בענין תקיעות דכל בב"א הוה שלא כסדרן וגם יש לעיין בשבועות בענין חילוקין דלפני' ולאחריה משום דכבר קדשו השם מוכח בעכ"ח דקדשו דאי לאו הכי משכחת שכתבו למפרע סוף סוף אני נבוך בזה כי לסלק היריעה או לקדור קשה מאוד עכ"ל. תשובה היטב ראה כי הפתחי תשובה כתב דין הנ"ל כהלכה פסוקה וכבר התעוררו בעלי תריסין גדולי עולם ויסודתם בהררי קודש עפ"י קבלה וגם חקרו מבן קמצר ומגמ' הנ"ל בשבועות ואני אעביר אשר כמוס עמדי במכתבים שלי על ענין הנ"ל ואשר יבחר יקרב לפניו ואני תפלה לד' גל עיני ואביטה מתורתיך נפלאות. עובדא בא לפני באיש א' שיש לו בתפילין של ראש קשר כפול שהוא מעשה אומנות ולא נמצא סופר בכל הגבול אשר יודע לעשותו וחפץ האיש לפרשיותיו בתים חדשים ולתלות רצועות הישינות בהם וחקרתי אם מותר לעשות כן יען כי שם שדי הוא בצירף השי"ן בתפילה של הראש והדל"ת י' ברצועות ואם יקח הרצועות הישנות ויתלו אותם בבתים החדשים נעשין הדל"ת והיו"ד קודם השי"ן ונעשה השם שד"י שלא כסדרן ודלמא יש קפידא שיהיו האותיות דווקא כסדרן והוא דבר שצריך התבוננות וזה אשר נתן לי אלקים בזה בעזה"י. הנה הב"י בא"ח סי' ל"ב בד"ה וכ' הר"י אסכנדרוני הביא בשמו וז"ל וכ' עוד דקשר של הראש ועשה קודם של יד כסדר האותיות נעשה הראשון ואח"כ הד' ואח"כ הי' עכ"ל וכן כ' הרמ"א בסי' ל"ב סעיף נ"ב וז"ל ולא יעשה הקשרים אלא לאחר שעשה השי"ן מתפילין ואח"כ יעשה הדל"ת ואח"כ היו"ד כסדר אותיות השם עכ"ל וכן מצאתי בלבוש התכלת סי' ל"ב סעיף נ"ב שכ' וז"ל ויזהר שלא יעשה הקשר עד שיעשה השיני"ן שבבתים ואח"כ יעשה קשר של ראש כצורת דל"ת ואח"כ היו"ד בשל יד כדי לעשות השם של שדי כסדר אותיות עכ"ל הרי שג' פוסקים גדולים אשר מזהירים סופרים שיהי' השי"ן נעשה קודם הדלת של רצועות הראש והדלת קודם היו"ד של רצועות היד שיהי' האותיות השם נעשים כסדר. אך הספק הוא אצלי אם נימא דוקא בתחילת העשיה אשר מחדש שם שד"י בתפילין צריך לחול קדושת השם כסדר שלא יתחדש קדושת הדלת טרם שנולד קדושת השי"ן וכן לא יחדש קדושת היו"ד טרם שנולד קדושת השי"ן והדל"ת אבל אם כבר נתחדש קדושת אותיות השם על הסדר רק אח"כ עשה בית חדש אי מצטרפין השי"ן החדש עם הדל"ת והיו"ד הישינים ולא מעכבים מה שהדל"ת והיו"ד קודמים לשי"ן שמחדש עכשיו או נימא כיון שנתחדש השי"ן צריך לעשות מחדש הדל"ת עם היו"ד וצע"ג. ולכאורה יש לפשוט מתפילין דצריכין להיות נכתבים כסדרן כמבואר ברמב"ם ובש"ע יעו"ש ופסקינן אפי' אם נכתבו ד' פרשיות כסדרן ואח"כ ברוב ימים נפסל פרשה ראשונה למשל נפסלו כולם חוץ אם המצא תמצא בידו פרשה ראשונה הישינה מזו שנפסלה כמבואר בבאר היטב ס"ק ב' בשם עבודת הגרשוני והמעיין שם יראה שגם לזה הוצרך להביא ראי' מס"ת ותפילין שבלו אין עושין מהן מזוזה לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקלה ומשמע הא לא"ה מצרפים הגם שלא נכתבו מתחילה לצרף עם מזוזה ודוקא אם הסופר יודע שפרשה הנ"ל ישינה משאר פרשיות יעו"ש בתשובה סי' ס', ולכאורה קשה הא המכילתא וגם הר"י אסכנדרי אשר הובא בב"י בד"ה וכתב איירי דוקא אם נמצא פסול בפרשה בשעת כתיבה אז גם השאר פרשיות פסולים דנמצא שלא נכתבו כסדרן דכיון דפרשה ראשונה בפסול נכתבה הוה כאלו לא כתב פ' ראשונה למשל רק כתב השאר ופסולין ובמכילתא כ' וז"ל כתבן שלא כסדרן יגנזו עכ"ל והר"י אסכנדרני כ' ג"כ אם ימצא טעות בפרשה יהיו כל הפרשיות פסולים וז"ל משום והי' בהווייתן יהי' עכ"ל וכן הרמ"א בסי' ל"ב כ' וז"ל וצריך לכתבן כסדר הזה לכתוב תחילה הקודמת בתורה ואם שינה פסול עכ"ל ויעיין בשימושא רבה ובטור המעיין יראה שכולם קאי על ראשית הכתיבה שאז לא נכנסו בקדושתן אבל מנ"ל דאם נכתבו בפ"א בסדר ונתקדשו ונתכשרו ואח"כ ברוב ימים נפסלה פרשה אחת לא יהי' רשות לכתוב פרשה הנפסלת ולחבר אל שאר הפרשיות אלא עכ"ח כיון שאומרים שצריך לכתוב על הסדר אפי' אם נכתבו כסדר ואירע פסול אחר שנים בפרשה ראשונה נפסלו כולם יען דפרשה אשר יכתב צריכה להיות פרשה ראשונה ואם כבר נשלמו ג' פרשיות א"כ היא לא תהי' ראשונה ותורה מקפדת והי' הדברים האלה כסדרן בשעה שיכתב פרשה ראשונה לא תהי' השני' בעולם וכן השני' תהי' נכתבת בשעה שאין השלישית בעולם וכן השלישית יהי' נכתבת בשעה שאין פרשה רביעית בעולם והבן זה מאוד וה"ה בשם שד"י בשעה שנעשה השי"ן צריך להיות שלא יהי' הדלת והיו"ד בעולם ובשעה שעושה הדל"ת לא יהי' היו"ד בעולם זה נקרא כסדר וא"כ צריך לפתוח הדל"ת והיו"ד לעשות אותם מחדש דאל"כ קדמה הד' והי' טרם שהי' השי"ן בעולם ודו"ק. ואין להשיב א"כ הא דתנן ביומא בן קמצר לא רצה ללמד מעשה הכתב ודרשו חכז"ל אותו לגנאי ועי' שם ברש"י ובברטנורא שבד' קולמסין כתב שם בן ד' וקשה השם בן ד' הוא עדיף משם שד"י וצריך להיות אות אחר אות שלא יהי' אות השני בעולם בשעה שכותב הראשון וא"כ מאי שבח הוא שכותב בפ"א השם בן ד' הלא הוא גריעותא ח"ו לק"מ דבן קמצר הפליא לעשות לכתוב בפ"א כל הד' אותיות משם בן ד' ויהי' נגמרין לקבל צורתם זא"ז יו"ד ראשונה נגמרת קודם צורת הה' וצורת הה' נגמרת קודם צורת הוי"ו וצורת ו' נגמרת קודם ה' אחרונה א"כ עשה תרי פליאות שכ' הד' אותיות בפ"א והפלא שיהי' אחדות עי' ביפה מראה ותיו"ט ובכ"ז נגמרו האותיות זא"ז ועד שסילק ידו הי' הד' אצבעות עוסקין בשלימות ד' אותיות כל פעל ד' למענהו השכיל בן קמצר לכבד את השם והבן. ומצאתי ראי' לדברי מלשון הלבוש התכלת סי' ל"ב סעיף כ"ג וז"ל אבל אם חיסר אין לו תקנה שאין מגיהין בתפילין שא"כ יהיו כתובים שלא כסדרן שפסולים משום דכתיב והי' הדברים האלה בהווייתן יהי' כלומר כסדר שנכתבו בתורה יהי' כתובים בכל מקום שיצטרך להם עכ"ל רמז שיהי' נכתבים בכל מקום כסדר הנכתבות בתורה זא"ז ובפרט אי אמרינן תורה חתומה ניתנה ועיין רמב"ן בתורה בהקדמה ובודאי במדבר שהניחו תפילין הוה נכתבים זא"ז והבן זה ובזה מיושב למה אמרה מכילתא יגנזו והטור הזהיר על בדיקת כל פרשה הלא הסופר יוכל להיות נזהר שיהי' לו פרשיות נכתבות ויצרפם ולפמ"ש נכון דכתבן שלא כסדרן פסולים כל הפרשיות והבן זה מאוד. רק נ"ל סברא אחת בעז"ה הגם בכתיבת תפילין מעכב אפי' דיעבד אם הקדים פרשה או תיבה או אפי' אות אחת מסדר הכתובים בתורה ופסולים אם כתבן שלא כסדר שאני התם דמיד שהקדים המאוחר שהניח תיבה אחת או אות אחת וכתב המאוחר א"א לתקן עוד שהפסולות יהי' נעשין כשרות על כן חל עליו שם פסול אבל כאן הלא יוכל לפתוח הקשר הישן ולעשות דל"ת מחדש וכל הראוי לבילה אין בילה מעכבת אעפ"י שמניח קשר הישן אין מעכב כלל משום שלא כסדרן דכל הראוי לעשות כסדרן אין בילה מעכב בו ונחשב כסדרן ודו"ק ומה שהזהירו הפוסקים שלא לעשות ד' קודם ש' או י' קודם ד' הא אפשר לפתוח הד' או הי' ולעשות מחדש ונימא כל הראוי לבילה אין בילה מעכב דשאני התם דלכתחילה בודאי צריך לעשות כסדר השם של שד"י אבל אם כבר נעשה אינה מעכב ודו"ק. ולכן בנידן עובדא דידן דמתחילה נעשה בהכשר ושמשו במצותן וגם יש בידו לפתוח הקשר ולעשות אותו מחדש שפסול יחזור להכשירו אז כשר לתלות אותו בבתים החדשים בתוך המעברתא החדש ונחשב כאלו השם שדי נעשה כסדר ודו"ק. שוב פקחתי עיני דבלא"ה לא דמי סדר אותיות השם שדי לסדר אותיות הפרשיות דתפילין דסדר אותיות הפרשיות ילפינן מקרא והי' הדברים האלה וכתב בלבוש סעיף כ"ג וז"ל והי' הדברים האלה בהווייתן יהי' כלומר כסדר שנכתבו בתורה יהי' כתובים בכל מקום שיצטרך להם עכ"ל א"כ גילתה התורה שיהי' לעיכוב שיהי' נכתבים כסדר דכתיב והיו הדברים האלה וכן כ' שם הלבוש וז"ל אבל בדברים שבפרשה עצמה כתיב והיו הדברים האלה וגו' ר"ל כסדרן ומשמע אפי' לעיכב ואפי' בדיעבד פסול עכ"ל אבל אם מקדים לכתוב של ראש קודם של יד כשר בדיעבד וא"כ ה"ה על הקשרים של הראש ושל יד הגם דהם הל"מ שיהי' שם שד"י ע"י הש' של הראש עם רצועות הראש ושל יד ואטו יהי' שם זה חמור יותר משם הויה ב"ה בס"ת דכשר אם כתבם שלא על הסדר כמבואר בתשו' אחרונים והגם שהזוהר וכמה אחרונים מחמירים נלע"ד היינו אם בשעה שכותב השם כותב אותו שלא על הסדר ונתחדש השם בפגם ח"ו אבל אם נכתב כסדר ונפסל אחר רוב ימים אות אחת מן השם מותר לתקן דכבר חלה הקדושה על האותיות השם בהכשר ומה שנפסל אח"כ יתקן לחבר הקדושה להיות בשלימות דיש הבדל גדול אם נכתב מתחילה שלא על הסדר ובין אם נכתב על הסדר ונפסל אות אחת אח"כ ישלים אותו להיות חוזר לקדושתו ולזה גם הזוהר מודה דהלא נשאר קדושת המקום לקבל האותיות הנפסדות דלא שייך כאן אזל הכתב אזל הקדושה עיין שבת דף קט"ז דכאן נשארו עוד אותיות השם ועומד המקום לחזור לקדושתו לקבל אותיות שנפסדו והבן. ולא שייך לומר דלכתחילה עכ"פ טוב יותר שיפתח הקשר ולעשות אותו מחדש כדי להיות על הסדר ממש דנ"ל שאסור לעשות כן כיון שהם אותיות השם א"כ אם פותח אותם עובר על לא תעשון כן לד' אלקיכם הגם שאינו סותר שם שלם הלא הוא דין ברור שאפי' על אות אחת עובר אם עושה כן חנם על לא דבר הגם שיחפוץ לכתוב מחדש אותו אות עובר על ל"ת כן לד' וכיון דכשר הקשר בלי שיפתח אותו אסור לו לפתוח הקשר ועיין תוס' מנחות דף ל"ה אי צריך לעשות בכל יום הקשרים משמע דעכ"פ מותר לפתוח היינו תוס' לשיטתם שם דקשרים לאו אותיות רק השי"ן בלבד ולשיטת תוס' דלא הוה אותיות א"כ פשיטא דל"צ לפתוח הקשרים ודו"ק. סוף דבר הכל נשמע דגם זה אין ברור אצלי שאם הקדים לעשות הקשרים קודם השי"ן או אם הקדים קשר של ראש קודם של יד ונתן אותם בתוך המעברתא אם מעכב בדיעבד אבל אם כבר נעשה השם שדי על הסדר ואח"כ נפסלו הבתים נ"ל שאין רשאי להתיר הקשרים ולעשות אותם מחדש אלא יתן אותם בתוך המעברתא ודו"ק. וזה ימים נתכבדתי מי"נ הרב הגאון ר' שלמה ג"פ נ"י בספרו קסת הסופר ולשכת הסופר ומצאתי שם בחקירה י' שיצא ללחום מלחמת ד' כנגד פ"ת שהחליט שהשם בס"ת צריך להיות כסדרן והגאון הנ"ל החזיק ביד גדולי המחברים שאין לפסול בשביל זה השמות וראיתי שהביא בשם גינת וורדים ראיה דהשם צריך להיות כסדר דאל"כ למה אמרו בשבועות דף ל"ה דנטפל לפניו נמחק והנטפל לאחריו אינו נמחק שכבר קדשו השם והלא לפעמים משכחת בהיפך אם כתב השם למפרע אז יהי' הדין דלאחריו נמחק ושלפניו אינו נמחק אלא ודאי דלא מהני כתיבת השם אלא כסדר הוי"ה עכ"ד והקשה הגאון לשכת הסופר א"כ אכתי קשה אפי' אם נכתב ואח"כ אירע קלקול בנטפל לפניו ונמחק ונכתב מחדש יהי' אסור שוב במחיקה ולמה לא ביארו הפוסקים דבר כזה ואטו נאמר דגם הנטפל צריך להיות כסדר ואם אירע בנטפלים מלפניו קלקול אין לו תקנה אתמהה ועכ"ח דלא פלוג רבנן אי דאזלינן בתר הקריאה ולא בתר הכתיבה א"כ אין ראי' לגו"ר יעו"ש יפה העיר על הגו"ר אבל הלחץ זה הדחק לאמור דלא פלוג רבנן למה לא פליגו או למה לא ניזל בתר הכתיבה דהוא העיקר ואזלינן בתר הקריאה כמובן. והנלע"ד הוא דכל הנטפלים מאחריו הם מבארים שהשם מפורש יוצא ללמד דעת את העם למשל בשם אלקינו אותיות נו מפרשים אלקי שלנו בשם אלקיכם אותיות כם מפרשים שהוא אלקי הנוכחים בשם אלקיהם אותיות הם מפרשים שהוא אלקי הנסתרים הידועים וכדומה אז כיון שאותיות מוסיפים להשמיע לאוזן השכל ודעת גדולת השם אז נתפס בם קדושה שלא ימחקו (דרבנן עשו מעלה בנוספות) שכבר קדשו השם כי גם באותיות השם נרמז גדולת השם רק הכותב נתן אח"כ מופת עליו ע"י אותיות הנוספות א"כ פשטה קדושת השם עליהם שלא ימחקו ויהי' בכלל ל"ת כן לד' אלקיכם אבל בנטפלות מלפניו ב' בד' ו' וד' מ' מד' ש' שד' ה' הד' כ' כד' שאין האותיות מפרשים השם רק שהשביע בו או מי כמוהו וכדומה אז אין ד' מתפיס קדושה באותיות אשר לא מפרשים כח התרוממת וגדולת השם ונמחקים אפי' איסור דרבנן אין בו אבל לעולם אין חולק אפי' אם נטפלים שלפניו נכתבים אחרי שכבר נכתב השם אעפ"כ הם נמחקים ואפי' אם הנטפלים שלאחריו נכתבו מקודם אעפ"כ אינם נמחקים ודו"ק. וראה זה מצאתי בט"ז סי' רע"ו ס"ק ד' בדרך השני וז"ל הא לאו קשי' היא כלל דאין שייכות לומר קדושה משום נטפל לשם אלא בשיש לו שייכות דהיינו שיש לו שום משמעות כגון אלקיכם דיש משמעות לכם הנטפל שהוא מפרש אלקי שלכם ודבר זה כתוב פעמים רבות בתורה ע"כ אם אירע טעות בשום מקום בזה אמרינן שקדשו השם עכ"ל הזהב הרי שפתיו ברור מללו דכל קדושת הנטפל יען שיש להנטפל כח לפרש את השם ודו"ק ולכן אפי' אם נכתב השם למפרע או נכתב כסדר ואח"כ נמחק ונכתב מחדש הנטפל שלפניו מותר למחקו כנלע"ד ברור בעזה"י. ובזה מדויק הדקדוק שהביא שם בשם ספר אני' דיונה שאמרו שכבר קדשו השם תיבת שכבר הוא מיותר די באמרם שקדשו השם ולפמ"ש נכון דנטפל לאחריו המה רק אותיות אשר יעידון על לפנים שהשם מורה על כך וכך א"כ אגב השם נתקדשו דאין באותיות הנוספות רק מה שגנוז בהשם בשרשים הוא נרמז בהאותיות ודו"ק. ולולא דמסתפינא הייתי אומר אפי' אי גוף השם מותר לכתוב שלא כסדרן היינו דשם האותיות המה עצם מקור הקדושה עיין בתוס' ע"ז דף ח"י בד"ה הוגה ובתוי"ט פ"ד דסוכה דשורש השם הוא ק"ה ועיין ברבינו בחיי בפ' שמות דשורש השם הוא יק"ו וכן דעת גדולים א"כ אין קפידא אבל לכתוב הנטפלים מאחריהם קודם השם בודאי אסור דהא המה יהי' לברר השורש ואיך יקדים הבירור טרם שנגלה השורש על מאי קאי לא מהני להיות קודש אם הקדים הנטפל לאחריו ודו"ק. ופלא בעיני שראיתי שם שמביא קו' בשם ספר מנחת חינוך וז"ל ולכאורה קשה לי בכותב שם הוי"ה ב"ה דכותב ק"ה והוה שם ואח"כ כותב הו' ובאותו רגע הוה קלקול כי אין זה שם אלא אח"כ כשכותב הה"א האחרונה נגמר השם עכ"ל ופלא הלא לרבינו בחיי ולשאר גדולי עולם יק"ו הוא עוקר השם ואיך קרא לזה דהוה קלקול וכתב ואין זה שם וביותר שסיים שם שיכתבו היו"ד הראשונה באחרונה והוא פלא מאוד. וכבר בארתי דנראה הבדל בין אם השם נכתב כבר פ"א כסדר ובין אם לא נכתב כסדר מעולם ובכל אופן פלא בעיני שלא הביא הגאון לשכת הסופר בכל החקירה י' דין שראוי לכתוב השם כסדר דהא אפילו בתפילין צריך לעשות הש' ואח"כ הד' ואח"כ הי' כמבואר למעלה בשם ב"י ורמ"א ולבוש ואיך הקשה מנחת חינוך שנהפוך הסדר ודו"ק. והי' בדעתי להביא ראי' דלא קפדינן על הסדר בשם מדברי ראב"ד פ"ט מהל' כלי מקדש הל' ב' שכ' החופר וז"ל א"א אינו חופר אלא מכה בדפוס צורת האותיות מאחריו עד

שהאותיות בולטות מלפניו עכ"ל ולכאורה אם מכה בדפוס לא ימלט שאות אחת נגמר מקודם והוה שלא כסדר ויש לדחות דהי' בקיאים דלא יוגמר אות שלם קודם לחבירו וק"ל. ועלה בדעתי עוד להביא ראי' דכשר השם אפי' שלא כסדר דבתוספתא פ' הבונה בשבת וז"ל כתב אות אחת והשלים את השם אות אחת והשלים את הספר חייב עכ"ל ולכאורה באות אחת והשלים את הספר דחייב הוא בודאי אפילו הי' חסר באמצע הספר אות אחת וכתב האות והשלים הספר חייב וה"ה באות אחת והשלים את השם דחייב היינו ג"כ אם הי' חסר אות אחת באמצע דומי' דאות אחת בספר ודו"ק ויש לדחות מידי איריא ובגמ' דידן לא קתני בדף ק"ד אות א' והשלים את השם ועי' רשב"א שם ודו"ק. עוד ראיתי שם שהביא מן אני' דיונה פל"ב שמביא ראי' דהשם לא בעי כסדרן מן מס' סופרים פ"ה שאמרו וז"ל הכותב את השם וטעה (פי' ושכח) בו אות אחת יתלנו מלמעלה ומשמע בכל אות קאמר והא הוה שלא כסדרן משמע דלא בעינן בס"ת כסדרן אפי' בשם והגאון הרש"ג כ' שהוא ראי' נכונה יעו"ש ולדעתי אין כאן ראיה כלל דאיירי דהתחיל לכתוב אות שלישי ולא גמר האות א"כ יוכל לתלות את האות וגומר האות שהתחיל מקודם וזה הוה כסדר כמבואר בפרמ"ג במשבצות זהב בסי' ל"ח בד"ה פשיטא שכ' וז"ל גם פשיטא לי אם כ' מקצת אות ואח"כ כ' מקודם משלים האות ולא הוה שלא כסדרן כל שאין כותב אות שלם כסדרן מקרי והיו הדברים כסדרן דבר שלם בעינן ולא חצי דבר עכ"ל דבר גדול רמז כמו דדרשינן בב"ק עפ"י שנים עדים יקום דבר ולא חצי דבר ה"ה בדין כסדרן מן והיו הדברים האלה דצריכין להיות הדברים כסדרן ודי אם פסולים כשכתב אות שלם עכ"פ דמצינו באות לפעמים פעולת כתיבה שלמה (עי' במשנה ת' תרומה מ' מעשר) אבל חצי אות שהקדים לא נחשב לשלא כסדרן והבן דפח"ח וא"כ משכחת דין דמס' סופרים שהקדים להתחיל אות שלאחריו אז תולה למעלה אות ששכח וגומר את אשר התחיל וזה מדויק הכותב את השם וטעה ולא אמרו מי שכתב את השם וטעה דהי' במשמע שכבר גמר את השם מדנקטו הכותב את השם משמע שעדיין הוא כותב את השם ודו"ק. וגם לא אכחד הערה אחת אשר חדשתי דין חדש הא דשלא כסדרן פוסל היינו דווקא אם בא אח"כ האות או התיבה או הפרשה בהסדר כגון שהניח ריקן אות או תיבה או פרשה וכתב להלאה ושב ומילא אותו מקום ריקן שהניח ובא האות או התיבה או הפרשה בסדר המחויב לה הוא פסול יען דכתבן שלא כסדר שהתפילין יהי' כתובים על הסדר לעולם ולא שיהי' נכתבים לא על הסדר שמניח מקומו ואח"כ יבא למלאות בסדר שימלא את החסר אבל אם גם אח"כ לא יבא על הסדר כגון שלא הניח מקום ריקן רק שכח לכתוב אות בתוך התיבה ויתלה אותו מלמעלה על התיבה בין שורה לשורה ויהי' עומד כך ולא יבא להיות עומד בסדר שאר האותיות לא נפסל מכח שנכתב שלא כסדר דהא לא בא גם אח"כ בסדר האותיות וא"כ אתי שפיר המס' סופרים אם טעה ושכח אות אחת יתלנו מלמעלה כיון שיעמוד גבוה מעל האותיות ליכא קפידא מה שלא נכתב על הסדר השם דהא לא בא גם אח"כ בסדר אבל לעולם אם בא האות בסדר ונכתב שלא כסדר פוסל בשם הוי"ה כדעת הגאונים ודו"ק. והבאתי ראי' מלשון שימושא רבה הנדפס אצל הרי"ף אחר ה' תפילין שכ' בד"ה ויקח וז"ל ואם יתר אות אחת יש תקנה שיגרוד אותה אבל אם חיסר אין תקנה כי אין תולין בתפילין ונמצא כתיבתן שלא כסדרן ואמרינן במכילתא כתבן שלא כסדרן יגנזו עכ"ל ולכאורה יפלא דמשמע יען שאין תולין בתפילין לכן אין תקנה שנמצא כתיבתן שלא כסדרן אבל אם תולין יש תקנה ולא הוה שלא כסדרן והוא פלא הלא כבר גמר הפרשה בכתב טרם שנכתב האות אשר יתלהו והוה כתיבה שלא כסדרן וצע"ג. ולפמ"ש נכון וברור אי יוכל לתלות אות או תיבות ולא יבוא אח"כ בסדר שאר אותיות או תיבות לא יהי' עיכוב במה שכותב אח"כ שיהי' עומדים שלא בסדר טורי האותיות והתיבות לכן הקדים שאין תולין א"כ אם ימלא אח"כ האות בתוך הסדר יהי' פסול ודו"ק. אך אדבר עוד מעט בעזה"י דבר זה שחדשתי שאם לא יבא גם אח"כ בסדר יהי' כשר הוא נכון לפי דברי המכילתא שכ' וז"ל כתבן שלא כסדרן יגנזו עכ"ל משמע כמו בפרשיות העומדים אח"כ בסדר וכתבן שלא כסדרן פסול ה"ה בתיבות ואותיות הדין כן אבל אם נימא שיש גזה"כ (והי' הדברים האלה) שיהי' נכתבים הפרשיות והתיבות והאותיות דווקא כסדר הכתובים בספר תורת משה מפי ד' אשר מפי יקרא אליו עיין בהקדמת רמב"ן בתורה אז גם אם תלה האות אח"כ פסול דעכ"פ לא נכתבו האותיות והתיבות כסדרן הנאמרים מפי ד' ונכתבים בספר ע"ו משה רבינו דסוף סוף האות אשר נתלה לא נכתב כסדר אמרות ד' בתורת משה ודו"ק. וזה שהביא הב"י בסי' ל"ב הר"י אסכנדרני שלתקן האותיות מותר כ' וז"ל והביא ראי' מירושלמי פ"ק דמגילה תולין בספרים ואין תולין בתפילין ומזוזות דבעינן בהו והי' שיהי' נכתבות על הסדר משמע מהכי דתלי' דווקא הוא דפסול אבל לתקן אות בעלמא שפיר דמי עכ"ל מבואר הא דאין תולין הוה הטעם יען דילפינן מן והי' שיהי' דווקא נכתבות כל האותיות על הסדר ואם יתלה אות הגם שלא נקרא נכתב שלא על הסדר עכ"פ לא נכתב כסדר והתורה מקפדת שכל האותיות יהי' נכתבים על הסדר דוקא וראה לשון המכילתא כפי אשר הובא בכ"מ פ"א מהלכות תפילין ה' ט"ז והטור בא"ח סי' ל"ב וז"ל ואמרו במכילתא כתבן שלא כסדרן יגנזו עכ"ל אבל כפי אשר הביא הר"י אסכנדרני וז"ל דבעינן שיהי' נכתבות על הסדר עכ"ל יען דבעינן בהו והי' שיהי' נכתבות דווקא על הסדר לכן התלי' פסול א"כ נ"מ גדול בין לשון מכילתא ובין לשון הר"י אסכנדרני והבן לא מנעתי מלכתוב כי מלאכת שמים היא אשר אפי' התלמיד לא ישתוק בפני רבו מלגלות דעתו. אמנם בס"ת אי כשר לתלות היינו מטעם דלא מקרי שנכתב שלא כסדר (הגם דלא מיקרי כסדר) בס"ת לא כתוב והי' שיהי' נכתב דווקא כסדר אבל לכתוב שלא כסדר להקדים אות השני בכתיבה טרם שכותב אות הראשון אפשר שפסול גם בס"ת ועיין פסחים דף כ"ג יהי' בהווייתן יהי' ואין פנאי כעת וראיתי בלשכת הסופר סי' ט' אות א' שכתב בשם המכילתא וז"ל ואם לא כתבו כסדרן יגנזו עכ"ל לא דק להעתיק יפה דבמכילתא כתב ואם כתבן שלא כסדרן ודי בזה כעת. ועוד זאת ראיתי בלשכת הסופר שהביא בשם ספר שנות חיים קו' שנימא ק"ו אם בתפילין שאין אוסר במחיקת קצת יש עיכוב בכתובה שלא כסדרן מכ"ש בשם הוי' דיש איסור במחיקה במקצת שיש איסור בשלא כסדרן והגאון מהר"ש נ"י השיב א"כ נימא ק"ו בהיפך מה השם שלא צריך להיות כסדרן אסור בו מחיקה (הכוונה לגאונים הסוברים כן) תפילין שפוסל בו אם לא נכתבו בכסדרן כ"ש שאסור בו מחיקה יעו"ש. והיא פלא בעיני איסור מחיקה בהשם אינו תלוי בקדושת הס"ת או תפילין אלא בכ"מ שנכתב השם בקדושה אפי' על ידות הכלים או בטבעת של כסף וזהב וברזל ואפי' נכתב בצבעונים יש בו איסור משום לא תעשון כן לד' אלקיכם כנודע כי המחיקה תלה בקדושת אותיות השם א"כ דן השנות חיים ק"ו מתפילין דאין בהאותיות איסור מחיקה ואעפ"כ להכשר שם תפילין צריכים להיות נכתבים כסדרן אבל בודאי מודה השנות חיים שאפי' אם נכתב שלא כסדר יש בו איסור מחיקת השם דכמו שיש מ"ע אבד תאבדון בשם ע"ז אפי' לא נכתב כסדר (ועי' בתיו"ט ביומא) דמשו"ה לא הי' לבר קמצר מענה בפיו שלא ילמדו לעשות לע"ז כן יען דבע"ז אין הבדל אם נכתב בפ"א או לא וא"כ ממילא מי שמוחק שם ד' ח"ו הגם שלא נכתב על הסדר עובר על הלאו (ואטו יאמר איש ח"ו לשטת הזוהר יהי' השם שנכתב שלא בקדושה מותר במחיקה חס מלהזכיר עון זה להזוהר רק דאמר שהוא פגום לקדושת ס"ת) ורק לענין קדושת ס"ת דן הגאון שנות חיים שיהי' השם נכתב דווקא על הסדר ק"ו מתפילין וא"כ איך נימא ק"ו שגם בתפילין יהי' איסור מחיקה בשאר אותיות שאינם אותיות השם הלא בשאר אותיות לא שייך הלאו דלא תעשון כן לד' אלקיכם הלא המה אינם של הקב"ה ואיך שיהי' תפילין פסולים במחיקה במקצת אפי' משום ל"ת כן לד' זה נאמר דווקא על אותיות השם ובפרט לצורך תיקן דאל"כ בודאי לא נכון לאבד כל דבר שבקדושה, עיין רמב"ם ועיין מג"א סי' קנ"א ואיך יהי' מעכב לקדושת תפילין מחיקת מקצת אותיות פלא גדול בעיני על הגאון מהר"ש נ"י. וגם ק"ו של שנות חיים יפלא הלא איסור מחיקה הוא בכל מיני צבעונים ואפי' אם קידש הגוי לשם ד' ועיין תוס' ערכין ואיך יבוא מזה ק"ו לענין שיהי' נכתב כסדר לקדושת ס"ת הלא קדושת תפלין לצאת בו ידי מ"ע לחוד מקדושת ס"ת לצאת בו מ"ע ולכל מעלות ס"ת ועיין רמב"ן בהקדמה לתורה שכל התורה של אש שחורה ע"ג אש לבנה היתה בלי הפסק רק צרופי שמות ודל"ב. נחזור לענין הלכה בנידן שאלתינו דאם כבר הי' נכתב השם כסדר ואח"כ נפסל אות י' אעפ"כ מותר לתקנו וחוזר הקדושה לאיתנו והשם בקדושתו הוא ולא שנפסל היריעה כולה כנלע"ד להלכה למעשה בעזה"י. הד"ש הק' חיים סופר:

תוכן העניינים

שות מחנה חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה