אור ברסלב
שות מחנה חיים ד › סימן לו

שות מחנה חיים· רבי חיים סופר

ד · סימן לו

סימן לה

שאלה אשה אחת אשר היא מעוברת וניכר עוברה כי היא בחודש החמישי ואחותה אשר הוא בחודש השלישי ששני פעמים עבר ווסתה ולא ראתה הי' שתיהן במרחץ ונתחלפו להם חלוקם זה בזה וביום המחרת מצאה המעוברת אשר כבר בחודש השלישי כתם בחלוקה והכירה ג"כ שזה החלוק של אחותה ושאלה אם הוא טמאה אשר מצאה הכתם כאשר היתה מלובש בה או אחותה טמאה אשר לבשה מקודם חלוק הנ"ל עכ"ה. תשובה לפום רהיטא האשה אשר ניכר עוברה היא טהורה ואחותה טמאה כמבואר בש"ע סי' ק"צ סעיף נ"ב וז"ל אחת מעוברת שהוכר עוברה ואחת שאינה מעוברת מעוברת טהורה ושאינה מעוברת טמאה עכ"ל והמעיין שם בראש דבריו הראשונים שכ' וז"ל במה דברים אמורים בשכולן שוות אבל אם אחת ראוי' לראות יותר מחברתה שאינה ראוי' תולה בראוי' עכ"ל הרי שהאשה תולה באשה הראוי' לראות יותר ממנה וא"כ האשה שניכר עוברה היא בחזקת מסולקת בדמים עד שאינה צריכה לחוש בלילה הסמוך לווסתה לפרוש מבעלה כמבואר בסי' קפ"ד סעיף ד' וגם אינה קובעת ווסת בתוך זמן עיבורה משניכר עוברה כמבואר בסי' קפ"ט סעיף ל"ג אבל בתוך ג' חדשים אשר לא ניכר עוברה צריכה לפרוש בסמוך לווסתה וקובעת בו ווסת כמבואר בסי' קפ"ז וקפ"ט א"כ הנשים אינם שוות האשה שניכר עוברה תולה בהאשה שהיא בתוך ג' חדשים שלא ניכר עוברה והוא נכון. אמנם א"כ יפלא למה כ' הרשב"א והטור והש"ע אחת מעוברת שהוכר עוברה ואחת שאינה מעוברת הי' להם לכתוב ואחת שלא הוכר עוברה דהי' במשמע הגם שהיא מעוברת ולא ראתה זה שני פעמים בזמן ווסתה עכ"פ לא הוכר עוברה ותולין בה ומדכתבו וז"ל ואחת שאינה מעוברת עכ"ל משמע דומי' ואחת שאינה מניקה דידענו בבירור שאינה מינקת ה"ה ידענו בזאת שאינה מעוברת כגון שלא עבר עליה אפי' עונה אחת שלא ראתה אז תולה בה האשה שהוכר עוברה יען דיש בה תרתי לטיבותא אחת שהיא מעוברת והשנית שהוכר עוברה שמסולקת מדמים ולאשה השנית תרתי לריעותא שאינה מעוברת אפי' אבל אם גם היא מעוברת רק שלא הוכר עוברה לא מהני והוא פלא מהכ"ת שלא תוכל לתלות ההוכר עוברה באשה לא הוכר עוברה הלא הוכר עוברה היא בחזקת מסולקת מדמים וזו שלא הוכר עוברה היא אינה בחזקת מסולקת מדמים וא"כ אחת ראוי' יותר לראות מחברתה ואינם שווין ותתלה זו בזו וצע"ג. ונלע"ד לבאר בעז"ה דין הנ"ל ואקדים דבר תוי"ט פ"א דנדה משנה ה' ר' יוסי אומר מעוברת ומניקה שעברו עליהן ג' עונות והקשה הנ"ל וז"ל וא"ת מעוברת לת"ק נמי הא בעי לסוף ג' חדשים וי"ל דכשאתה מונה חדשים אי אתה מונה צ' יום דלפחות יש בג' חדשים האחד מהן חסר ועי"ל דר"י ס"ל דעד שיעברו עלי' ג' עונות לא אמרינן די' שעתה ואם הוכר עוברה ועדיין לא עברו עלי' שלש עונות מטמאה מעת לעת או מפקידה לפקידה ולתנא קמא אף על פי שלא עברו עלי' שלשה עונות משהוכר עוברה די' שעתה ושוב מצאתי כך בב"י סי' קפ"ט שכ' בשם רשב"א דטעמא דמילתא דמשום דהרי זו כחולה ודמיה מסולקין ומשעה שהוכר עוברה ראשה ואיבריה כבדים עלי' אבל קודם שהוכר עוברה אין ראשה ואיבריה כבדים עלי' ור"י חלוק בדבר ולא חשוב לה מסולקת דמים אא"כ פסקה מדם ועברה עלי' ג' עונות עכ"ל הבין התיו"ט דר"י פליג על תנא קמא אם הוכר עוברה ולא עבר עלי' ג' עונות דלת"ק היא בחזקת מסולקת מדמים ולר"י אינה בחזקת מסולקת מדמים רק אם גם עברו ג' עונות ופלא בעיני א"כ למה כ' הרשב"א תיבת אלו אלא א"כ פסקה מדם הלא המה שפת יתר די באמרו עברו עלי' ג' עונות הלא גם לת"ק איירי בפוסקת דמים רק דלת"ק מהני הוכר עוברה אפי' לא עברו ג' עונות ולר"י בעי דוקא עברו ג' עונות וצע"ג. ואחר העיון נ"ל דבר חדש בעז"ה בנדה דף י' כתנאי מעוברת ומניקה שהי' שופעות דם ובאות דיין כל ימי עיבורן דיין כל ימי מניקתן דברי ר"מ ור"י ר' יהודה ור' שמעון אומרים לא אמרו דיין שעתן אלא בראי' ראשונה אבל בשני' מטמאה מעל"ע ומפקידה לפקידה וכן פליגי ר"י ור"ל וכ' רש"י שם בד"ה אבל מעוברת וז"ל ודאי דמי' מסולקין ואפי' לא נסתלקו מתחילתן מסתלקין והולכין הן תדיר עכ"ל וכן מבואר בתוס' ד"ה דין יעו"ש באר היטב. והנה בשלשה חדשים ראשונים אם ראתה בזמן ווסתה בכל שלשה פעמים ואח"כ הוכר עוברה אין צריכה לחוש על ווסתה שאינה צריכה לפרוש מבעלה בעונה סמוך לווסתה ואינה צריכה בדיקה הגם שראתה בג' חדשים אעפ"כ אמרי' עכשיו שהוכר עוברה שראשה ואיברי' כבדין עלי' והיא בחזקת מסולקת בדמים דאם תראה בזמן ווסתה בחודש רביעי וחמישי וששי אעפ"כ בחזקת מסולקת מדמים לת"ק דמה שראתה הכל במקרה כי טבעה להיות מסולקת מדמים וה"ה אפי' ראתה בשלשה חדשים ראשונים אעפ"כ משעה שהוכר עוברה היא בחזקת מסולקת מדמים אבל ר"י פליג וסובר דצריך שיעברו עליה ג' עונות ולא ראתה אז מהני הוכר עוברה אבל לא עברו עלי' ג' עונות בלא ראית דם לא מהני הוכר עוברה וזה שהביא הב"י בשם רשב"א ור"י חנוק בדבר ולא חשוב לה מסולקת בדמים אלא א"כ פסקה מדם ועברו עלי' ג' עונות עכ"ל היינו פסיקת הדם וגם עברו עלי' ג' עונות שהוכר עוברה דת"ק סובר אפי' ראתה עכ"פ משהוכר עוברה ראשה ואיברי' כבדין עלי' והיא בחזקת מסולקת מדמים ור"י פליג דוקא אם פסקה מדם ועברה עלי' שלש עונות שלא ראתה וא"כ רחוקים דברי ת"ק מדברי ר"י ודו"ק. ובתורת הבית הארוך בית שביעי שער ג' מצאתו הדבר מפורש אחר שהאריך שטעם הת"ק דהולך אחר הכרת עובר דמאז והלאה ראשה ואיברי' כבדין עלי' כ' וז"ל ואעפ"י שר"י חלוק בדבר ונא חשוב לי' מסולקת דמי' אא"כ פסקה מדם ועברו עני' שלש עונות משעה שהוכר העובר וכדתנן ר"י אומר מעוברת ומניקה שעברו ג' עונות דיין שעתן מסתברא דלית הלכתא כוותי' אלא כסתם מתני' דקתני מעוברת משיודע עוברה עכ"ל הרי שדייק לר"י שפסקה מדם ועברו עלי' שלש עונות וכן הביא הב"י בסי' קפ"ט בשם ת"ה הקצר (ומה שהוסיף בת"ה הארוך משעה שהוכר העובר עכ"ל צ"ל הגם שהוכר העובר מקודם לח מהני רק עד שעברו ג' עונות כמ"ש התוי"ט ודו"ק) ועיין עוד שם ברשב"א שהאריך והביא ראי' מהך דתני' אפי' שופעת דם דיין כל ימי עיבורן ואי כר"י דדווקא שעברו עלי' ג' עונות ולא ראתה א"כ אם שוב תראה בג' חדשים תהי' מטמאת מעל"ע דהא חזרה לקדמותה יעו"ש שהאריך. היוצא מזה דלת"ק הכל תלי' משהוכר עוברה בחזקת מסולקת אפי' ראתה בחדשים ראשונים ולר"י צריכה ג' עונות אשר לא ראתה דם אז הוא מסולקת מדמים אפי' ראתה אח"כ ודו"ק (ועיין סי' תרח"י בא"ח לענין להאכיל למעוברת ביוכ"פ עיין בב"ח ובמג"א שם ועיין בתוס' חדשים באבות על לא הפילה אשה מריח בשר קודש). שוב ראיתי לאדמ"ו ז"ל בחת"ס יו"ד סי' קס"ט בד"ה וזה שכ' שצריך שיצרפו שניהם סלוק דמים ושמחמת ראשה ואיברי' כבדין ובצירף הטעמים נעשה חזקה גמורה דאורייתא והאריך שם שר' ירמיה סבר דמהני סברת דסילק דמים מחמת הולד וצריך הכרת העובר כדי לידע שהיא מעוברת וע"ז השיב לו שאין זאת החזקה עיקר אלא בצירף ראשה ואיברי' כבדין יעו"ש ולפי הנראה מדברי הרשב"א הכל תלוי בהכרת העובר שמאז ראשה ואיברי' כבדין כאשר כ' בת"ה וטעמא דמילתא משום דהרי זו כחולה ודמי' מסתלקין דמשעה שהוכר העובר ראשה כבד עליה ואיברי' כבידין עלי' אבל קודם שהוכר העובר אין ראשה כבד עלי' ואין איברים כבדין עלי' עכ"ל ולכן אפי' תראה דם אעפ"כ היא בחזקת מסולקת מדמים ודברי אדמ"ו ז"ל עולין להבין דברי ר"י שסובר שצריך פסיקת דמים וג' עונות ולא באתי אלא לעורר על דבר חדש. אך כל זה דניתוסף כח בהוכר עוברה שהיא בחזקת מסולקת בדמים שאפי' תראה ג' פעמים אינה צריכה לחוש לוסתה ואינה צריכה בדיקה ואמרי' דיה שעתה מכח מיעוט דמים שיש בה עיין בהרא"ה שם או כמ"ש במשמרת הבית שמה שראתה הכל רק ראי' מיקרית יעו"ש אבל מי יכחיש שרוב נשים אינם רואים אפי' טפה אחת משעה שיתעברו ונקלט הזרע יעצור בדם אשר הולד יעשה ממנו וא"כ איך תתלה האשה שהוכר עוברה באשה שאין הוכר עוברה כיון דעכ"פ גם היא לא ראתה בזמן וסתה והוא האות שהיא מעוברת והיא מרוב נשים שלא יבא ווסתן משעה שנקלט הזרע ואיך תתלה בה כתמה הלא יתברר שלא תראה עוד ויהיה הוכר עוברה ונדע שהיא היתה מאז מסולקת מדמים כנלע"ד. ואוסיף נופך הגם בג' חדשים ראשונים צריכה בדיקה ולפרוש עונה סמוך לווסתה דחיישי' שמא תראה היינו כמו דחיישינן על שמא ימות כך חיישינן שמא תראה יען שלא ניכר עוברה עדיין אבל דנימא דכתם היא ממנה זה הוה כאלו נחוש שמא מת שנימא אעפ"י שנקלט הזרע ולא בא ווסתה אשר עפ"י רוב הוא אות ומופת שהיא מעוברת ומסולקת מדמים ואנן נאמר אעפ"כ ראתה כדי לטהר חברתה זהו שמא מת לא אמרינן דמה חזית דדמה דידה סומק טפי להקל עלי' ולהחליט על חברתה שמת שראתה ודו"ק. וגם הארכתי במקו"א בדברי עבודת הגרשוני סי' כ"א לענין אשה שהפילה ביום מ' דלא צריכה לחוש דלמא היתה מעוברת מטבילה הקודמת יען וביען דפרסה נדה ואם היתה מעוברת לא היתה ראתה בזמן ווסתה והס"ט סי' קצ"ד השיג עליו דמבואר בנדה דף ט' ראתה ואח"כ הוכר עוברה מזה נדע דמשכחת דמעוברת תראה נדתה ובארתי שם מי יכחיש שרוב נשים מיד שנקלט הזרע לא תראה ומיעוט רואין ולא חיישינן שאשה הנ"ל נתעברה ואעפ"כ ראתה ושוב הפילה א"כ היא יצאה שני פעמים מרוב (א) רוב נשים אינם רואין נדתם משעה שנקלט הזרע (ב) רוב המתעברות יולדות ולד גמור רק מיעוט מפילות א"כ לא נחוש שאשה זו היתה ממיעוט נשים המתעברות ורואות ואח"כ היתה ממיעוט נשים מפילות טוב לומר שלא היתה מעוברת וממילא לא הפילה עכשיו ונשארת ברוב נשים רק אין מוכרח להתעבר מכל פעם שתלך לטבילה וא"כ עכשיו היא רק נדה ולא יולדת אבל בודאי מודה העה"ג שמיעוט נשים מתעברות ורואות כדמוכח מדף ט' בראתה ואח"כ הוכר עוברה והבאתי שם דברי רשב"א בחדושיו דג' חדשים ראשונים צריכה בדיקה ופרישה סמוך לווסתה דעכ"פ יש מיעוט דרואות ולפמ"ש מוסבר דשמא תראה חיישינן אבל דנאמר הגם דאינה היתה מעוברת והיא עכשיו יולדת לא חיישינן דעי"כ היא יוצאה תרי פעמים מן רוב נשים ונאמר בהיפך שלא היתה מעוברת ונשארת בכלל רוב נשים והיא רק נדה ולא יולדת ודו"ק. ומילתא דתמיהא מידכר אינשי שפלא ראיתי בנב"י מהד"ק א"ע סי' ס"ט בד"ה ושאלתי פה לרופאים וגילו לי שמשכחת נשים שרואין בחודש א' וגם בחודש ב' הגם שהמה מעוברות וגם ספרו לי שקרה להן שהי' רואין בשעת וסתן כל ימי עיבורן עד חודש ח' רק זה לא שכיח אבל בשני חדשים ראשונים שכיח לרוב יעו"ש ופלא איך הי' נעלם ח"ו מהגאון כל הסוגי' דף י' מעוברת ומניקה ששופעות ורואות דיין שעתן כל ימי עיבורן וימי מניקתן שפי' רש"י ותוס' אעפ"י שלא נסתלקו מתחילתן יסתלקו בסופן עכ"פ נגלה כל מה שספרו לו הרופאים וכן מבואר זה בדברי ת"ה הארוך והוא פלא גדול בעיני הלא מטעם זה אסורה בג' חדשים בעונה סמוך לווסתה כמו שהבאתי בשם רשב"א בחדושיו ובתורת הבית ובודאי אין להוציא אשה מחזקת כשרות יען שראתה שע"כ זנתה כאשר חקר הנב"י שם והוא פלא ואולי דייק שרופאים אמרו לו שהוא שכיח לרוב בשני חדשים ראשונים וא"כ לא נחשב לריעותא כלל והוה חשד חנם על האשה העלובה ומגמ' אינה מוכח דהוה מיעוט דשכיח כנלע"ד להצדיק קדוש מדבר אבל פלא שלא הזכיר מגמ' ותוס' ורשב"א כלום. אך להצדיק דברי הב"ח בתשובה אשר הביא הנב"י אשר החליט דאין לחוש שהקול אמת שהאשה זנתה קודם החתונה הגם שיולדת לז' והולד נראה כבת ט' חדשים יען שבעלה הכירה לבת אולי ידע שהיתה נדה קודם הנשואין ועכ"ח דלא היתה מעוברת וכל הרואה ישתומם איך הוא מופת ובפרט שנימא שהקול הוא שקר והגם שילדה לז' חדשים הולד נראה כט' חדשים והוא פלא. ולע"ד שמקום הניחו לי מן השמים להתגדר בו בעז"ה דמדברי גמ' דף י' ובפי' רש"י ותוס' ורשב"א בת"ה למדתי דבר כי האשה המעוברת כל כמה שתעלה בחדשים תתקרב יותר שלא לראות והוא כך רוב נשים אינם רואות מיד שנקלט הזרע אבל יש מיעוט שרואין בחודש א' ושוב לא תראה ויש רואות גם בחודש הב' ושוב לא תראה ויש שרואית גם בחודש הג' ושוב לא תראה וכן כסדרן המיעוט רואות תתקטן ויש רואות אפי' עד חודש ח' וכן משמע בנב"י בעדות מפי רופאים מומחים אבל בודאי זה הוא מסברא מי שלא ראתה בחודש א' שוב לא תראה בחודש ב' או אם לא ראתה בחודש א' וב' שוב לא תראה בחודש ג' כי כן השכל גוזר אם אם מתחילה לא ראתה בודאי לא תראה כאשר תגדל עיבורה ודו"ק. וא"כ בנידן הב"ח שחשדו שהאשה היתה מהירה לקרב הנשואין יען שהרגישה שהיא מעוברת ועכ"ח דבחודש ראשון לא ראתה עכ"ח פחדה לנפשה שהיא מעוברת ומיהרה לנשואין לכסות בשתה וחרפתה ואם הבעל ראה אח"כ בחודש הב' שראתה ע"כ שגם ראתה בחודש הראשון דנשים שלא יראו וסתן בחודש הראשון בודאי לא תראה בחודש ב' דע"כ היא מרוב נשים אשר מיד שנקלט הזרע נפסק ווסתן וא"כ אם ראה הבעל שהיתה ראתה בחודש הב' עכ"ח שראתה גם בחודש הראשון וא"כ איך נאמר שמהרה לינשא יען שידעה שהיא הרה לזנונים וע"כ דהרגישה דנסתלק ווסתה מיד וא"כ איך ראה הבעל נדתה אח"כ הלא כל החשש הוא דלמא הוא בן ט' והיא יולדת לז' חדשים אחר הנשואין ושפיר פסק הב"ח דזה א"א דאם זנתה מקודם ונסתלק וסתה ובקשה לכסות שלא יודע שהוא הרה לזנונים איך ראתה אח"כ וא"כ דהקול שקר מה שאמרו עלי' שזנתה כי הבעל ודע האמת שראתה וא"כ כיון שאין ריעותא היא בחזקת כשרות ודו"ק אבל ודאי מודה הב"ח דיש נשים שרואות כל ג' חדשים ולא קשה עליו דראיית נדה הי' מברר בס' ממזר או בס' בן ז' ודו"ק כי קצרתי מאוד. סוף דבר הכל נשמע דנראה לי כיון דהאשה השנית ג"כ לא ראתה זה שני חדשים הגם שלא הוכר עוברה הוא בודאי מרוב נשים אשר נסתלק ווסתן מיד בקליטת הזרע א"כ לא תוכל לתלות בה אשה הראשונה אשר הוכר עוברה דשתיהן מסולקין מדמים הגם דמי שלא הוכר עוברה חיישי' שמא תראה אבל לא חיישינן שמא ראתה ודו"ק כנלע"ד. הק' חיים סופר:

תוכן העניינים

שות מחנה חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה