אור ברסלב
שות מחנה חיים ג › סימן לד

שות מחנה חיים· רבי חיים סופר

ג · סימן לד

סימן לג

שלום וכ"ט ושמחת חג המצות הבע"ל לראש תלמידי הצדיק הרהמ"ג כבוד הרב ר' עמרם ישי ב"י אב"ד דק"ק סערענטש יע"א:

שאלתך קבלתי כדת מה לעשות בנחתום ישראל אשר צריך מיד אחר פסח צייג לאפות וקשה לו ליסע במיו"ט לעיר גדולה לקנות שם צייג הנ"ל ומנחתם עכו"ם במקום ההוא ירא אם לא לקחם מסוחרי ישראל אשר לא מכרו חמצם קודם פסח מה יעשה אהובי תלמידי נ"י הדרך והישר והטוב הוא שהנחתם ישראל יכתב אגרת להסוחר נכרי אשר קונה ממנו כל השנה כי בעבור הדת אין רשאי לשלוח מעות קודם פסח שישלח לו בפסח חמץ וגם אין רשאי לקבל אחריות על חמץ על כן ישלח עב"ד דאטום [תאריך] כך וכך ואותו דאטום יהי' אחרון של פסח יבוא הצייג עב"ד על אדרעס של הנחתם רק יהי' כתוב עליו מי שיבוא וישלם המעות נאכנאהמע יותן לו אותו צייג והנחתום ידבר עם גוי אחד שהוא ילך עב"ד וישלם ממעות עצמו ובלילה שלאחריו ילך הנחתום ויקח מהגוי וישלם לו שתי פרוטות ריוח או אם בעלי בי דואר יתן לו בלילה יוכל הוא לפדות אפילו בעצמו כיון שנכתב עליו מי שיתן המעות יותן לו הצייג וכן יעצתי לפני כמה שנים לכמה סוחרי יהודים וכן עשו כי העושה צייג שלח על אדרעס שלהם וכתב עליו כל מי שיתן המעות יותן לו הצייג ובזה לא קבלו אחריות כי יוקח בנאכנאמהע לכל מי שיתן המעות כנלענ"ד ברור בעזה"י. ושאלת עוד ששאלו אותך מוכרי קמח יען כי יהי' חג שלהם בזמן שיהי' פסח בישראל וע"י שקונה קמח קונה שאר דברים אם מותר להם למכור [בפסח] מקמח של פסח אשר אופים ממנו מצות לנכרים הבאים לקנות מהם כי בלא"ה אין פרנסה ויש דוחק להם עכ"ד. אהובי תלמידי נ"י דבר זה נשאל מאתי זה ח"י שנים ואסרתי מפני כמה טעמים (א) כי הוא מראית עין שמא קמחים נחמצים ומי יודע שזה קמח של פסח ויש חשד כנודע (ב) נעשה בזה פרצה לפני קלי דעת אשר יש להם בושה יותר מבני אדם ואם ימכרו קמח של פסח יש מחר לאחר זמן ימכרו קמח חמץ גמור (ג) לפעמים היהודים נותן בהקפה לעכו"ם המכירים אותם וקונים אצלו ואם משיכה אינו קונה בעכו"ם רק מעות א"כ נשאר של ישראל וכאשר הגוי מחמיץ אותו או נותן במים וכדומה הוה חמץ של ישראל ועובר עליו ונודע דספק בדין אם עכו"ם קונה במשיכה בלא מעות (ד) לפעמים משלם המעות ומצוה ליתן קמח לתינוק או לנערה קטנה ולנכרי אין שליחות ודלמא מעות אינה קונה ומשיכה לא נעשה א"כ עדיין הוא חמץ של ישראל בשעה שנילש או נתלחלח במים (ה) ולפעמים כאשר יובא הקמח לבית רואות שהוא שחור וכדומה משלחה בחזרה ליתן סולת נקייה ומשיב השחור ויהודי לא ירגיש שנתלחלח בבית או בגשם בשוק ויבוא שיהיה לו חמץ בבית כל ימי פסח (ו) לפעמים כאשר תרגיש ערלית שנתנה מים יותר מדי באת עם הקערה ומבקשת להוסיף לה עוד חצי מדה וישראלית מודד לשם טרם שקבלה המעות וגם הקערה מונח שם ומדברת וטרם שעשתה נתינת מעות ומשיכה נתחמץ הקמח (ז) וגם ע"י כן נתמלאו בגדים קמח ואח"כ נקרב הבעל או אשה למים ויהי' כל כלי הבית והמאכלים במשהו חמץ (ח) לפעמים הישראל חייב לגוי מעות ובא בעבור קמח לנכות החוב ולא נותן דמים רק שיחשב עמו על כל אשר לוקח בהקפה בסוף שנה או חודש ואי משיכה אינה קונה א"כ בשעה שנתלחלח ונתחמץ עדיין חמץ של ישראל הוא ועובר ועוד הי' לי טעמים יתר מספר עשר ולא זוכר אותם כעת והיהודי ההוא שב לביתו שהי' יחיד בכפר ועבר על דבורי ומכר ואחר פסח בא והתוודה שבא לידו מכשול וכך הי' המעשה שבתו מכרה בלי מעות והערלית צותה למדוד לכד אשר הניחה עד שתשוב מהרה וכאשר באת הערלות שלחה יד להסתכל על הקמח והי' מלא בצק כי שכחה להריק מעט מים אשר הי' בו ואמרתי לו פושע אתה ולא אונס ובאותו שנה נלקה מן השמים בממון ודמים ר"ל והתחרט מאוד על כן אני מצווה לך שלא תשלח יד ח"ו להקל ובפרט בדור פרוץ נהפוך הוא תקפוד אם אחד מדבר להקל בדבר הזה דברי הדש"ת:

תוכן העניינים

שות מחנה חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה