אור ברסלב
שות מחנה חיים ג › סימן יא

שות מחנה חיים· רבי חיים סופר

ג · סימן יא

סימן י

שאלה אם מותר לירא אלקים לאמור דבר שמועה של תורה מאיש של אנשים חדשים אשר קמו בבני וישראל או אסור לאמור שמועה מפיהם. תשובה לפום רהיטא חשבתי דרכי שמותר לאמור שמועה מפיו דקבל האמת מפי אמרו אפי' בן תדל אמרו קבלו החכז"ל עיין חולין דף קל"ד דדברי תורה אין מקבלין טומאה כיון שזכה לחדש בתורה דבר טוב מותר גם לומר דבר שמועה מפיו כי מצוה לאמור דבר בשם אמרו רק לבקש תורה מפיו אסור כחכז"ל אם הרב דומה למלאך ד' צבאות יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו אבל אם אירע ששמע מפיו מרגליות התורה מותר לאמור שמועה מפיו כך עלה בדעתי. אמנם ראה זה מצאתי שרשב"א בת"ה בדיני פת פלטר כתב וז"ל והאוכל לחם של בעלי בתים חוץ לביתו של נכרי ואפי' שלא בעיר שאין שם חשש חתנות עובר על גזירות ב"ד שבכל מקום אסרוהו ואם תלמיד חכם הוא אסור לספר שמועה משמו דגרסי' התם איבו מנכית ואכל אמצרי דמתא אמר להו רבא אל תשתעו מיניה דאיבו דאכל נהמא דארמאי עכ"ל עיין בע"ז דף ל"ה כגירסת מהרש"א לא תשתעי מיניה דאיבו והרא"ה הבין בבדק הבית שאכל פת בעלי בתים של בני העיר וכתב עליו הרשב"א במשמרת הבית וז"ל ועוד דאלו היה מעשה דאיבו בכה"ג רשע משוית ליה דשביק התירא ואכל איסורא אלא איבו פת בעלי בתים שלא במקום פלטר ישראל היה אוכל בי מצראי לפי שהי' מתיר לעצמו אפי' פת בעלי בתים ולומר שאין שם חתנות וכהאי דרב דימי שהתיר העם לעצמם משום ההיא דרבי ולא היא דר' לא התיר פת של בעלי בתים והיינו דקאמר רב שאסור לומר דבר שמועה בשמו לפי שעובר על גזירות חכמים וכל שאינו נוהג על פי חכמים ועובר על גזירת ב"ד אינו נחשב החכם לומר דבר שמועה בשמו מדה כנגד מדה עכ"ל משמע שאיבו הי' חכם רק יען שאינו נוהג על פי חכמים ועובר על גזירת ב"ד אינו נחשב כחכם לומר דבר שמועה בשמו וק"ו בן בנו של ק"ו שלא לומר דבר שמועה מפי איש שהוא מכת חדשים שעוברים על כמה גדרים וסיגות אשר גבלו ראשונים והוקבע לדין בישראל על פי הש"ע שאסור לומר דבר שמועה מפי איש כזה ואפי' להרא"ה לא עבר איבו רק דאכל פת ארמאי והוא איסור דרבנן מודה לפי' הגאונים שאסור לאמור דבר שמועה וא"כ האנשים האלה החטאים בנפשותם אסור לומר דבר שמועה מפיו ודוק. אך מכל מקום נראה שמותר לומר גוף הדבר בשם איש שלא נודע שמו וכן משמע לשון רשב"א וז"ל יען שאינו נוהג על פי חכמים ועובר על גזירת ב"ד אינו נחשב כחכם לומר דבר שמועה בשמו עכ"ל היינו שלא להזכיר שמו שיהיה זכר צדיק לברכה בהזכרת שמו על תורתו אבל כיון שאומר שמעתי מאיש אחד הגם שלא הוה שאומר דבר בשם אמרו שאינו מזכיר שמו כמו באסתר שאמרה בשם מרדכי להביא גאולה בעולם עכ"פ אינו מתלבש בטלית של אחרים ואינו עובר על לא תגזל דל רק אומר כך שמעתי מפי איש אחד. ובכל אופן נראה לי שירא אלקים מותר להסיר אזנו מלשמוע מתורתו ולא צריך אדם לשמוע תורה רק אם יוכל לאמרו בשמו וגם האנשים האלו אינו מוחזקים בחזקת כשרות ועכשיו גם הגדולים נחשבים לקטנים לחוש דלמא אתי לאמשוכי אבתרייהו עי' ש"ך יו"ד רמ"ו סק"ח ודוק. רק נסתפקתי אם תחת הסרפד יעלה הדס אם אחד מהם זוכה לבן ירא שמים אם מחמת מצות כיבד אב יטה אזנו ויאמר דבר בשמו דרשב"א אומר שאינו נחשב בכלל חכם לומר דבר שמועה בשמו אבל בן יכבד אב אשר צריך לומר בשמו דבר שמועה או שב ואל תעשה עדיף דקנס הוא שקנסו חכמים מדה כנגד מדה כאשר כתב הרשב"א וא"כ לא יוכל הבן לעבור על דברי חכמים וטוב להיות שב ואל תעשה וכעת צע"ג מאוד:

תוכן העניינים

שות מחנה חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה