שות מחנה חיים· רבי חיים סופר
ג · סימן ז
שפעת חיים ברכה והצלחה לראש האיש העוסק במלאכת הקודש כהן שדעתו יפה להשכיל בחכמת הפוסקים ואחרונים האומר בתורה כמהו"ר דוד הכהן נ"י סופר סת"ם. אודות סופר אשר נגלה מדברותיו שלא בקי בדיני חק תוכות ויש חשש שכמעט לא ימלט בכתיבת ס"ת שלא יבוא תחת יד סופר אותיות נוגעות ונשתנות אשר בלי ידיעת דיני ח"ת יכשל בם וא"כ סופר הנ"ל שהוא לא למד ויהי' ראוי' לפסול הספרים אשר כתב ומבקש לדעת דעתו בזה בעזה"י. תשובה אומר בקצירת אומר אשר נתן לי אלקים בזה דבר חדש בעזה"י כל איסור ח"ת נבנה על תיבות וכתבתם ולא חקיקה כנודע אבל יש ב' אופנים איסור ח"ת (א) למשל שכתב אות ה' שהוא מן דלת ויוד ואח"כ רואה שהי' צריך לכתוב אות דלת נמצא אם מוחק רק היוד אז פסול הדלת מטעם ח"ת דבמחיקת היוד נעשה ממילא דלת ומ"מ אין צריך לגרוד הכל רק לבטל צורת דלת או אם טעה והחליף אות באות או כתב אות ונפל בתוכו עפה אח"כ עד שנדמה תחת ב' נראה פ' וכדומה, (ב) שמתחלת הויות האות נפגם ונשתנה שחיבר היודין של א' בויו או שנגע גג ריש עם ב' או שנשתנה צורת האות בתחילת הויתו עד שמעולם לא עשה אות הגון רק כדיוטא דיו כי האות שלא נעשה כצורתו הוה רק שפיכות דיו ויש נ"מ לדינא אם צריך למחוק כל האות המקולקל לגמרי או רק לגרוד שלא ישאר צורת אות כמבואר בפוסקים ואקצר כי ראיתי שמעלתו נ"י מומחה בו ולמה אאריך שלא לצורך ואחר הסתכלות נתבונן באותן פסולים ח"ת בפנים הראשון גם קודם התיקון חל על האות שם כתב דאטו לא עשה דלת יפה או ריש יפה או כל אות שנתחלף לו עשה עכ"פ אות ואטו לא יחייב בשבת על כתב כזה אם רצה לכתוב דן וטעה וכתב ה' ומחק היו"ד והוסף נון דעכ"פ הוה כתב שכתב דלת וגם נון רק לענין סת"ם צריך להיות וכתב ולא ע"י מחיקה אבל לענין שבת חייב גם בחקיקה עיין ר"ן פרק הבונה דדי במלאכת מחשבת אבל עכ"פ גם קודם התיקון הוה עכ"פ כתב מעלי' ה' רק אם עושה במחיקת יוד דלת הוה ח"ת והתורה ביקשה שיכתב מחדש דלת ולא ע"י מחיקה. אמנם אם כתב א' והיודין מדובקים בגוף הויו א"כ לא הוה אות אלא דיו שנשפך ועשה צורת סימן אבל כתב לא הוה אפי' בשבת אין מחויב אם לא עשה צורת אותיות הגם שיש סימן בצורת דיו אבל עכ"פ אם התרה בו משום מלאכת כתיבה אינו חיוב דהלא לא כתב דאין זה צורת אותיות (ויש לי בזה אריכות דברים אפי' אם שבועה בכתב הוה שבועה ה"מ אם כתב באותיות דהוה כתיבה אבל באותיות דלא נחשבו לכתיבה לכ"ע לא הוה שבועה ואין כאן מקומו להאריך). ואם כן אנו חוששים בסופר שלא בקי בדינו ח"ת שמא מתחלה אירע לו פסול והוא תיקן האות ולא ידע דיני ח"ת ולא תיקן כדת וכדין תורה יש לחוש על ב' מיני פסול פן בא לפניו פסול אשר עשה אות חשוב רק לא היה מקום האות שם במקומו והסופר גרד ותיקן שלא כדת א"כ חיישינן שהי' מקודם אות מעלי' ועכשיו מצאנו אות אחר או פן הי' מקודם אות מקולקל שלא הי' עליו שם אות רק כדיוטא בעלמא צורת סימן מדיו אבל לא היה עליו צורת אות וחיישינן שהסופר עשה משפיכות דיו צורת אות והוא פסול בודאי מכח וכתב ולא ע"י חקק ודו"ק. ולפ"ז אני אומר דבר חדש בעזה"י הלא יש בעולם חזקה דכאן נמצא כאן הי' פירוש דאזלינן בתר חזקה דהשתא כשם שמצינו עכשיו כן הי' מקדמת דנא עיין רמב"ן מלחמות ביבמות ובמג"א סי' תס"ז ובשב שמעתא שמעתא ז' ובנב"י ח"ר א"ע סי' מ"ו והכלל אפי' אי לא אזלי' בתר חזקה דהשתא היינו אם יש חזקת קמא המתנגד אבל בלי חזקה התנגדות בודאי אזלינן בתר חזקה דהשתא כשם שנמצא עכשיו כך הי' מלפניו והוא שורש גדול אשר אין פנאי לבאר פה. נמצא אם אנו רואים בס"ת הפרשה כתובה באותיות כהוגן ואנן ניקם וניחש דלמא יש כאן אותיות מח"ת אנו אומרים אם תחוש שהי' מתחילה אות מעלי' רק שלא הי' האות במקומו ועשה הסופר למשל מאות ה' אות ד' וכדומה אם כן הי' כאן מתחילה אות אחר ועכשיו עומד במקומו אות הנמצא כעת כתוב לפנינו ואמרינן בהיפוך כאן נמצא ד' כאן הי' ד' מעולם משעה שבא על הקלף כאן צורת אות מהכ"ת לומר שהי' כאן אות ונתחלף אח"כ באות אחר העומד לפנינו והבן (ועיין בהרא"ה באוכל נבילות לתיאבון ששחט ונמצא בתוך סכינו סכין יפה אמרי' כאן נמצא כאן הי'). אך אי חיישינן שמתחילה היה כאן א' מחובר עם שני יודין שלו אם כן לא היה מעולם אות רק דיוטא דיו שנשפך ועשה איזה צורה אבל שם אות לא קבל ועכשיו מצאנו שם אות יפה לא שייך לומר כאן נמצא כאן היה דהא באמת אנו אומרים משעה שקבל הקלף אות דיו הי' בא עליו זה האות שעומד לפנינו אבל חיישי' שאותו אות בעצמו נעשה מדיוטא דיו שהי' שם מקודם אבל מעולם לא הי' שם לפניו אות אחר רק זה שנמצא עכשיו הוא בא עליו מתחילה אבל מי יעכב מלומר שהי' שם מתחילה שפיכת דיו והבן זה מאוד (ואי מם פתוחה שעשאה סתומה אי הוה בכלל כתב עכ"פ עיין גט פשוט סי' כ"ה ס"ק מ"ב ודוק). ומעתה אנו אומר טרם שנתחברו היריעות ונעשה ספר שלם היה הכל יריעות ואם היינו חוקרים על כל יריעה בפני עצמה יש לנו כמה ספיקות כאשר אבאר (א) דלמא באותה יריעה לא בא מכשול לסופר דבודאי אפשר לכתוב יריעה שלא יבוא לסופר פיסול ח"ת (ב) ואת"ל שבא לידו פסול חק תוכות דלימא תיקן כהוגן דגם בלי ידיעת דיני ח"ת יכול להיות שמחק כל האות וכתב מחדש (עיין רשב"א במשמרת הבית דגם בלי לימוד הל' שחיטות בכל זאת יכול להיות ששחט שפיר יעו"ש) (ג) אעו לא ידע מדיני ח"ת כלל הלא שימש אצל סופר ולמד בעל פה רק לא בקי בכל הדינים אבל אפשר שרבו למדו עכ"פ שהאותיות אשר נפסדו מהם צורת האותיות לגמרי שצריך למחוק ולכתוב אות מחדש ולא למדו שצריך למחוק לגמרי גם בעבור אם נתחלף אות באות וכדומה שוב אמרינן כאן נמצא האות כאן הי' מתחילת הויתו דמי יימר שבא לידו כלל פסול ואת"ל שאירע דלמא תיקנו כהויתו ואוקמי כל יריעה על חזקתה כמובן וגם הוחזק הס"ת בחזקת כשרות ואת"ל שיש באיזה ספר פסול ח"ת הא לרמב"ם כשר לקרות אם יש בספר אחר טעות ותלינן שאינו בספר הנ"ל שקורין בו עכשיו וכיון שיצא הספר בהיתר יצא ותלינן להקל ככל הספיקות הנאמרין ודוק. ואצרף עוד במה שחקרתי במקו"א הגם שאמרו בפרק הקומץ ס"ת שחסר אות אחת לא נקרא ספר תורה היינו אם חסר לגמרי אות מן הספר אבל אם כתב כל התיבות וכל האותיות ורוב התיבות ואותיות המה נכתבים כדת בלי ח"ת ומיעוט תיבות או אותיות נכתבו בח"ת אבל עכ"פ אינם חסירים מן הספר אז רובו ככולו וכשר כל הספר עיין במהרי"ק שורש קכ"ב ועיין בהל' מגילה במרדכי ובש"ע א"ח ועיין ברשב"א חילוק בין אם חסר בתחילה או בסוף לא נקרא ספר אבל באמצע נקרא ספר וא"כ בגמ' בהקומץ שפיר אמרו אם חסר אות בסוף הספר לא נקרא ספר אבל אם באמצע נכתב בח"ת איזה אותיות נקרא ספר כנלענ"ד לצרף ועיין בווילנער גאון א"ח סי' תר"ץ ואין פנאי כעת. סוף דבר הכל נשמע שנראה לי להקל בס"ת שכתבם הסופר הנ"ל וקצרתי בכל ד"ה שכתבתי הי' בדעתי להאריך ולא עלה בידי והשבתי עכ"פ באומר מעט והערות חדשות לכבוד התורה הקדושה בעזה"י הד"ש: