שות מחנה חיים· רבי חיים סופר
ב · סימן כז
שלומים אלף ורב שלום לשני צנתרות המוריקים שפע בקיאות וחריצות משולבות אשה אל אחותה דולים ומשקים מתורת ראשונים ואחרונים ומשביעים בשכלם הזך נפש החי רצון ה"ה כבוד תלמידי חכמים מו"ה ר' יוסף משה האלבערשטאם ומו"ה ר' אברהם יעקב שמיד נרם יאיר בעיר שינאווע יע"א: ה' שלומכם יברך מכתביכם בא אלי וראיתי דבריכם היקרים אך המה שאלות נפרדות אשר קשרתם בפתולי חריצות ולו שהי' הזמן פנוי הייתי מפלפל ומסלסל באמרותיכם רק מאת ה' היא כי מדינה הזאת כעת משובשת בפושעים ומורדים בה' וילחמו אנשי אמונה כנגדם ה' ישלח עזר מקודש ולכן אשוב רק על שורש שאלה אחת בחפזון ואם ירחיב ה' בל"נ אשיב לכם כאשר יאיר ה' עיני בתורתו הקדושה לטובה:
שאלה מעשה שנפל חלב בתוך קדירה חמה ביו"ט שמבו' בש"ע יו"ד סי' צ"ח ברמ"א שצריך ליתן בקדירה מים צוננים כדי שיציף החלב למעלה הגם דאיכא ס' בכל זאת הוה כניכר האיסור דאפשר להפריד האיסור לא בטל בס' ושאלתם אי מותר לעשות כן ביו"ט או שבת או אסור לעשות כן דהוה כמתקן כמו שחידש התה"ד שאסור לבטל או אפי' להוסיף על איסור דרבנן אפי' בשבת דהוה כמתקן:
וכבוד מעלתכם נ"י פתחו לאסור וסיימתם בכח דהיתרא ואעתיק לשונכם ממש שכתבתם וז"ל אמנם בנידן דידן נראה לכאורה ברור דאסור לעשות תקנה במים צוננים ודמי למ"ש המ"א סי' הנ"ל ביבש ויבש שנתערב דמותר לעשות תקנה ולהשליך א' מהם וכתב הטעם משום דלא הוה רק חומרא ודמי להך דמעלין את המדומע שבת קל"א משמע דאי הוה אסור מדינא הוה אסור להשליך וא"כ כיון בחלב דאסור מדינא משום דהוה כאלו הוכר האיסור אסור לעשות כן בשבת ויו"ט:
אכן אחר העיון קצת נראה שפיר להתיר דעד כאן לא שמענו דאסור לבטל בשבת רק היכא דנקרא האיסור על כל התערובות קודם ביטולו ואינו ניכר איזה האיסור ואיזה ההיתר וזה מרבה עליו א"כ הוה מתקן שעושה מאיסור היתר ודמי למטביל כלי משא"כ בנ"ד שבאמת יש ס' והוה היתר רק דמכירין את האיסור ע"י תחבולה דמים צוננין זה לא מקרי מתקן כלי כלל רק משליך האיסור מהיתר ואטו אם יפול חתיכת איסור יבש ביבש ויהי' אפשר להסירו יהי' אסור לעשות כן ביו"ט וכן אם יפול זבוב בכוסו יהי' אסור להסירו ועכצ"ל היכא דאיסור עומד בפ"ע שרי כן נראה ברור לפי דעתינו הקלושה עכ"ל:
טרם אענה מה שנלפע"ד אמרתי לפלפל בדבריכם החביבים עלי מה שדמיתם לדמות הך מלתא לאם נפל חתיכת איסור יבש ביבש ויהי' אפשר להסירן הכי נאמר דאסור להסירו או אם יפול זבוב בכוס יהי' איסור להסירה הלא בודאי מותר להסירו ביו"ט וה"ה בנידן שאלתכם:
לכאורה לא דמי דשאני אם האיסור הוכר לפנינו א"כ יוכל ליקח ההיתר ולסלקו ולאכול אותו ולהניח האיסור במקומו א"כ מעולם לא הי' רגע אשר לא יוכל להנות מן ההיתר ממילא יוכל לסלק גם את האיסור ולא הוה מתקן דהא מעולם לא הי' מניעה שלא לאכול ההיתר אבל כאן הלא האיסור מעורב עם ההיתר בכל שייפא ושייפא או בכל טיפה וטיפה ולולא דחידשה התורה בו דין ביטול הי' כל מאכל נאסר רק דחידשה התורה ביטול אם אי אפשר להפריד התערובות אבל אם אפשר להפריד האיסור והוה כניכר לא חדשה התורה שיתבטל האיסור והדרינן לסברא דגם ההיתר אין ראוי לאכילה מכח התערובת האיסור וע"י שנותן עליו מים צוננים פועל שיתפרד האיסור והקדירה מותרת א"כ הוה כמתקן דפועל בפעולתו היתר על דבר שהי' נאסר ולא דמי לאם מכיר האיסור או הזבוב שעומד בפני עצמו ומעולם לא עיכב על ההיתר ודו"ק:
וחשבתי להצדיק דבריכם ממנ"פ אם נחשב שלא יתבטל בששים מטעם דהוה כאילו ניכר ואינו בתערובות א"כ איך נחמיר שלא יהי' רשאי להפריד האיסור הניכר מן ההיתר ואם לא נחשב כניכר יען שנא נפרד ממילא אלא ע"י רבוי מים צוננים וא"כ מיד נתבטל בס' וכיון דאזלינן דצריך להוסיף מים כדי שיצף וע"כ דנחשב כאלו נפרד וניכר א"כ מאי איסור יהי' לעשות כן בשבת הלא מותר להשליך האיסור אם הוא ניכר לפנינו וק"ל:
אך האמת אהוב מכל ואקוה שיהי' אהוב וחביב אם אסתיר רעיוניכם ואבאר בעז"ה הן מסברא והן מגמרא:
נודע מלפנים במערכות ראשונים דכל ביטול ילפינן מאחרי רבים להטות בסנהדרין כמבואר ברש"י וא"כ לא חידשה התורה ביטול רק כגון אם יש לפנינו לדון אם המיעוט וגבר על הרוב או הרוב וגבר על המיעוט אז חידשה התורה אחרי רבים להטות שהרוב גובר על המיעוט שאותן מיעוט סנהדרין אשר חשבו לאסור הדבר או לחייב האיש צריכין לעשות ולהורות כמו הרוב כנודע וכ"ה באיסור שנתבטל בהיתר הרוב גובר ומיעוט נגרר אחריו דאל"כ א"כ גבר המיעוט על הרוב אבל אם נתערב חלב ויש המצאה לפעול שיציף החלב למעלה ויהי' עומד בפני עצמו אז אין הרוב גובר על המיעוט דהא יש אופן דהמיעוט יעמוד לעצמו ולא יפעל על הרוב ויהי' הקדירה מותר והחלב אסור אבל שם בסנהדרין הלא המיעוט צריך לילך אחר הרוב דאל"כ הם מורדים באחרי רבים להטות וגם הרוב לא יכול לפעול חוץ אם המיעוט נתבטל אצלם דהתורה בקשה שיצא הפסק מכל הסנהדרין אבל כאן לו יהי' שהחלב יציף מעצמו למעלה הכי ס"ד דנאמר דמותר לאכול החלב וכיון דאפשר לעשות שהמיעוט יהי' נפרד וישאר באיסורו וההיתר יהי' נשאר היתר וא"כ אין כח ביטול מכח אחרי רבים להטות בעולם ודין המרדכי בשם הרוקח דברי קבלה דין דאורייתא כנלפע"ד:
ואם כנים הדברים אסור התערובת מדאורייתא ובשפיכת המים יפעל פירד אשר מחזיר ההיתר לאיתנו הראשון ואסור משום מתקן דניהו דהוה כניכר האיסור שלא יתבטל אבל עכ"פ תערובת גופם ותערובת טעמם הי' כאן וע"י המים הוא מפריד הגופים ומבדיל גם הטעמים עיין בהגהות הגאון ר' ברוך פרענקל ז"ל בסי' צ"ח והוה מתקן מעליא והגם דאין אנו סומכים על שפיכת מים אם ליכא ס' אבל מי יכחיש דגם ביש ס' המים פועלים ההבדלה בכח התערובת ודו"ק:
אמנם הדברים מבוארים בגמרא מפורשת דהוה מתקן בשבת דף קמ"ב ע"א ר"י אומר אף מעלין ופריך הגמ' ואמאי הא קא מתקן ומשני ר"י כר"א ס"ל דאמר תרומה בעינא מחתה דתנן סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה ונפל מן המדומע למקום אחר ר"א אמר מדמעת כתרומת ודאי וחכ"א אין מדומע מדמע אלא לפי חשבון אימר דשמעת לי' לחומרא לקולא מי שמעת לי' וכו' ומסיק אלא הוא דאמר כרשב"א דאמר נותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר ופי' רש"י וז"ל הא קא מתקן שמביאה לידי היתר ונגזר בי' אטו תיקון שע"י מלאכה: כר"א דאמר תרומה הואיל וניתנה להעלות אחת שירצה בעינא מחתה כאילו מונחת לבדה ואינו מעורבת הלכך לא מתקן מידי עכ"ל. עוד שם ברש"י וז"ל אימר דשמעת לי' לר"א דאמר תרומה כמאן דמחתה בעינא לחומרא לדמוע כתרומה ודאי:
לקולא דלא להוי המעלה אותה בשבת כמתקן:
מי אמר הא וודאי מתקן הוא עכ"ל עוד שם וז"ל נותן עיניו במדומע מצד זה להעלותו תרומה ואוכל בצד אחר הילכך הואיל ובלא העלאה מתחיל ואוכל אין תיקון בהעלותו עכ"ל. עוד שם ע"ב דר"י עדיפא מיקל טפי פורתא ואמר כיון דיכול ליתן עיניו בצד זה ולאכול בצד זה לא הוה מתקן בהעלותו ומעלין עכ"ל:
המורם מזה הגם דלחומרא הוה כאילו מחתה בעינא אעפ"כ הוה כמתקן לחומרא רק יען דמותר לאכול בצד זה וליתן עיניו בצד אחר ולא צריך להעלות כלל בדעולה אז לא הוה כמתקן וה"ה בנידן דידן הגם דצריך להעלות ולהציף החלב והוה כאילו כבר בעינא מחתה לחומרא אבל לקולא לא נאמר דלא הוה מתקן דהא אי אפשר לאכול מצד זה וליתן עיניו בצד אחר וצריך פעולה להפריד החלב ואח"כ יהי' הקדירה מותר וא"כ הוה מתקן אבל אם ניכר האיסור אשר נפל או הזבוב ויוכל לאכול בצד אחר בלא העלתו א"כ אין כאן מתקן הגם אם מעלה אותו כנלפע"ד בעז"ה:
ובכל זאת אמרתי אקיים מצות כבוד התורה הלא פתחתם בכח דהיתרא ואודיע את דברי אתכם אולי ירחיב ה' לנו להתיר את המותר כאשר ראו עיניכם לטובה וזה החלי בעזה"י:
זה כשנתיים חדשתי כלל חדש בעניני מתקן ונראה כמתקן ואציע הדברים לפניכם ובבקיאות שלכם תבררו הדברים כל תיקון אי נראה כמתקן הוא אם הפעולות אדם פעל דבר על החפץ אשר אחרי היתרו אנו מודים שמתחילה הי' חסר בעצמותו או לא הי' שלם ע"י איסורו כגון אדם שהי' טמא או כלי שהי' טמא או אשה נדה או הדס שהי' לו ענבים או גוי שנתגייר או טבל שניטלה ממנה תרומה או כלים חדשים או איסור שנתבטל ברוב היתר וכדומה שבכל ענינים אנו מודים שטבילה פועלת על הטמאים ועל האשה נדה ועל ההדס מועיל תלישת ענבים, ועל הגוי ועל איסור שנתערב שע"י הטבילה או הביטול או חתיכת הערלה או הטבילה עיין יו"ד סו' רס"ח או ברוב ההיתר מן האיסור או בהרמת התרומה נעשה החפץ היתר אשר הי' מתחלה אסור אז דומה למתקן כמו תיקון כלי שפעל התיקון שלימות על הכלי בכמות כך פעלו הפעולות אדם שלימות על החפץ באיכות האיסור או הטומאה או בשלימות החפץ כהדס או שלימות הגברא שנעשה מעם הדומה לחמור עבד ה' או מגריעת הערלה להיות תמים עיין שבת דף ק"ה מה לי תיקון גברא או תיקון כלי ועיי"ש או טבילת כלים חדשים שהי' אסורין בתשמיש או איסור שנתבטל שפרח מהחפץ האיסור או בראיית מום בבכור שהי' בחזקת בכורתא חזקת איסור וכדומה אז הוה מתקן או נראה כמתקן וה"ה לעלות תרומה במאה לשער אם יש כדי ביטול שבלי שיעור הנ"ל המה אסורים וכן לפי' אחר בתה"ד דהי' בודאי מאה רק שצריך להעלות מפני גזל השבט א"כ הכל מותר מצד איסור תרומה והכל אסור קודם העלאה רק אם נותן עיניו בצד זה ואוכל מצד אחר לרשב"א אבל אם הי' צריך להעלות דוקא אנו מודים שפעלנו תיקון להיות מותר מה שהי' אסור מקודם מצד עצמו או שלא הי' בשלימותו אבל בנידן שחקרתי אז כפי המבואר ביו"ד סי' פ"ד סעיף ח' ליתן מים צוננים על פירות מתולעים שהם ישינים י"ב חודש כדי שיעלו המתולעים אם מותר לעשות כן ביו"ט ואמרתי שאין כאן מתקן דלו יהי' שיאכלם בלי נתינת צוננים הי' אוכל איסור והיתר ביחד ואם נותן צוננים אוכל ההיתר לבדו נגלה דעל זה שאוכל לא תוקן כלל רק שפעל שלא יכלל ויאכל גם האיסור אבל מה שהיא נגלה להיתר עכשיו הי' באמת מותר גם קודם נתינת צוננים א"כ לא הוה מתקן כלל והבן זה:
ונחזי אנן בנידן דחלב בקדירה כיון דהי' ס' לא נעשה נבילה ואלו אכל בלי נתינת צוננים הי' אוכל איסור והיתר ביחד ועכשיו שנתן צוננים אוכל ההיתר ולא האיסור אבל עכ"פ נגלה דמה שהוא אוכל עכשיו אחר נתינת המים הי' היתר גם מקודם ולא פעל עליו כלל ולא הוה מתקן כלל כנלפע"ד נכון וברור בעז"ה:
ואוסף נופך בנידן שאלתכם דבכל הני דברים שמצינו מתקן היינו התקון נעשה בכח פעולת אדם שטובל או ממעט ענבים או חותך ערלה או מעלה תרומה או מבטל איסור ברוב היתר או רואה המום ומתירו דפעולת אדם פעל שמיד שנעשה כן אותן הדברים הוה תיקון אבל בחלב שנפל בקדירה אין טבע המים להעלות את החלב מהתערובת דנימא האדם עשה התיקון אלא שטבע החלב לברוח ממשקה והוא מגביה עצמו על המים ואז בזה שהגביה החלב את עצמו נעשה התיקון למאכל והוא אינו בא מכח פעולת האדם והוא רק גורם להביא לקדירה דבר אשר ע"י מגביה החלב בטבעו את עצמו ועיון פרמ"ג סי' צ"ח ס"ק ט"ז שכתב וז"ל ואין ראי' לחלב דמטבעו לצוף מלמעלה ובורח ממשקה עכ"ל ויובנו דברי והוא חילוק עמוק מאוד בעזה"י (ובאמת בסי' קכ"א בשם הריב"ש משמע דטבע המשקה לברוח מהחלב ולא שהחלב בורח ממשקה אבל באמת דא ודא חד טבע):
ולולא דמסתפינא הייתי מחדש דבר חדש בעז"ה והוא דטבע החלב לצוף על כל המשקים יען כי המשקים בורחים ממנו ובכל מקום שמשקים צוננים מרגישים החלב בורחים ועי"כ יש מקום שהחלב יגביה עצמו כי ימצא הפתח לצאת והמשקה דוחה אותו שיגביה למעלה ולא יוכל לירד מטה כי המשקה בא תחתיו וכן ילך החלב מדחי אל דחי עד שתביא למעלה וא"כ אם הקדירה אשר בו משקה לח עיין בב"ח יקרש ויצונן ובא החלב למעלה מעצמו רק יצטרך להמתין איזה שעות עד שיצטנן או מה יעשה בקיץ שלא יצטנן כלל וגם להקדים הפירוד בכל מה דאפשר המציא הרוקח שיתן לתוכו מים צוננים וימהר הפירוד כל מה שיעשה הזמן יעשה השכל וא"כ כיון דהתיקון יהי' נעשה ממילא מעצמו בלי פעולת אדם כלל אז אפי' אם האדם עושה פעולה למהר הדבר אין בו איסור דלא מצינו איסור מתקן בדבר שמתקן את עצמו ממילא והבן זה כי נכון בעזה"י ובזה נ"ל אם נתערב ביו"ט אותו ואת בנו דפסקינן ביו"ד סי' ט"ז נכבשינהו דניידי מותר אפילו ביו"ט דלא הוה מתקן בזה כיון דאמרינן מרובא פריש הוא ההיתר מעולם לא תקן עליו כלל חוץ אם נאמר יען כי חשבו חכז"ל כקבוע וא"כ הכל אסור אם מנייד אותם מחדש ההיתר והוא דוחק בעיני אבל מצאתי לנב"י יו"ד סי' ח' בחד תירץ לכך בזימן שנים ומצא שלשה לא כתב הש"ע התיקון דניידי יען דאסור לעשות ביו"ט משום מתקן ועפר אני תחת כפות רגליו כי לפע"ד אין זה תיקון שמברר רק שזה לא הי' איסור אפי' אם אכל כולם בלי נייד לא הי' בו רק אחת שאסורה והשנים מותרים ודו"ק:
כה דברתי להשיב מפני הכבוד על עיקר ועל שאר הדברים אי אפשר כעת כי גדול מלחמת המצוה כנגד רשעי ארץ ואם יעזרנו ה' עוד חזון למועד ואתכם הסליחה הד"ש הק' חיים סופר: