אור ברסלב
שות מחנה חיים ב › סימן יד

שות מחנה חיים· רבי חיים סופר

ב · סימן יד

סימן יג

נועם ד' ישפות לשלום במקהלות ישראל ולראש גבר המאור הגדול הרב אב"ד דק"ק פלוני יע"א:

מכתבו קבלתי ואני מוטרד ואשר עלה בהסכמה בלבי אחלק לו וכטוב בעיניו יעשה ויהי' לשלום ולאחדות:

שאלה בבית המקדש מעט אשר נבנה זה שלשים שנה וציירו אז הבאלקען בג' כוכבים גדולים ברוחב בהכ"נ לתלות בהם ג' מנורות שקורין לאמפען והם מכוונים כנגד הספסלים של מקומות ברכת כהנים ועשו אז אלופי קהל רק שני לאמפען בקצה מזה ובקצה מזה ועכשיו נדב קצין אחד השלישי ועמדו בעלי מקומות אשר מנורות הנ"ל תלוי עלי ראשם כאשר ישבו על מקומות ברכת כהנים ומבקשים מאלופי קהל ליקח משם מנורות הנ"ל כי לפעמים יטפטף טיף אחר טיף ממנורות החלב עלי בגדיהם בגדי שבת ובגדי כבוד ויאמרו שיש מקום לתלות אותם חוץ מצורת כוכבים הנ"ל ויהי' תלויים בין ריוח אשר יש בין השטענדערס הנ"ל לארון הקודש ואלופי קהל אומרים שנוי לבית המקדש מעט שתלו באמצע הכוכבים ושאל מעלתו נ"י הדין עם מי ופלפל אם האויר נשאר לקהל או לבעלי מקומות הנ"ל עכ"ד:

תשובה כפי אשר נראה לדעתי בעז"ה לא די שלא יוכלו היחידים לזכות בדין נגד ראשי העדה אלא גם אם ראשי העדה יחפצו למלאות שאלתם מחויב הדר"כ נ"י למחות בידם שלא יעשה כן בישראל:

הנה כלל גדול הוא בשו"ע כי נרות הדולקים בבהכ"נ המה נרות של מצות יעיין בסי' קנ"ד וסי' רס"ג וסי' תר"י תרע"ד כי יש מצוה בנרות לכבד בהם בית מקדש מעט כאשר הובא בטור סי' תר"י על כן באורים כבדו את ד' ולולא לב ב"ד מתנה הי' אסור שום שימש חול אצל נרות בהכ"נ ובפרט בזמנינו שכל אחד מתפלל מתוך סידור התפלה ופועלים הנרות שיוכל כל אדם להתפלל ולשפוך שיחו לפני אלקים ועיין במג"א סי' רס"ג ס"ק ט"ו ובמחצית השקל שם אם השמש נהנה איזה תשמיש ראוי' לברך עליו ולו יהי' שאין מברכין עכ"פ הדלקת נרות בבהכ"נ הוא מצוה וכן ראיתי וכן אני עושה להדליק נרות בבהכ"נ בערב שבת כחכז"ל למה זכה שאול למלכות שהדליק נרות ויעיין בטו"ז בהל' חנוכה בשם מהרש"ל ומלפנים בישראל הי' נמכר מצוה זאת מי יזכה להדליק נרות בהכ"נ לפני ד' סוף דבר שלא יכחיש אדם שמה שמאירים הנרות בהכ"נ הוא מצוה יקרה:

ומעתה אני אומר הלא אמרו חכז"ל והקמות את המשכן כמשפטו אשר הראת בהר וכי יש משפט לקרשים אלא קרש שזכה להנתן בצפון לא ישתנה להיות נותן בדרום כיון שזכה הקרש להיות צפונה לפני ד' אסור לשנות ליטול מקרש זכותו שזכה להיות שם לפני ד' וא"כ אותו קרש אשר היא בקורה באותו שורה אשר רושמו שם הכוכבים זכו להיות מקום מושב למנורות אשר יאירו לפני ד' ולזכות בני ישראל מי הוא זה אשר יקח חלקם מלהיות נטפל ועזר לעושי מצות המתפללים למאורות נרות בהכ"נ וגם בלי זה הלא זכה הקרש לתלות בו המאורות אשר יאירו לפני ד' לקיים על כן באורים כבדו את ד' ודו"ק (ועיין במ"א סי' ח' בשם של"ה):

אך אולי בבהכ"נ מונחים הקורות באורך ממערב למזרח וא"כ גם אם ינתקו ממקומם ויקרבו לארון הקודש בכל זאת יהא נשאר כל קרש במשפטו שבו תלוי המנורה אשר הי' נותן בו בראשונה וא"כ לא שייך קרש שזכה בצפון דהא עדיין נשאר לקרש זכותו מה לו בראש הקרש או בסוף הקרש ועיין במג"א סי' מ"ב ראיה לזה יעיי"ש בס"ק ג' שהעיר אם מותר להפך רצועה של יד שהראש יהי' הסוף ודו"ק:

אמנם אפי' באופן זה נ"ל דווקא ברצועה דעושה בכל הרצועה המצוה של הנחת תפילין מה לי אם הסוף נעשה הראש אם יהפך רצועה מסוף לראש לכן אמרינן דאין שייך בו חלק הרצועה שזכה להיות בראש צריך להיות נשאר בראש דהא חד רצוע הוא למצוה אחת אבל במנורות הנ"ל אם הם תולים בכוכבים אז האנשים היושבים בשורה שאחריהם או אנשים העומדים על הבימה יהנו מאורם אבל אם יתקרבו לארון הקודש לא יזהירו לשורות אנשים שאחריהם כל כך וימעט מלזכות בני ישראל אז אמרי' כיון שזכה המקום וגם המנורות להאיר על כל שטח אין אדם רשאי לשנות המקום למעט אורם שלא להאיר על הבימה ולאחורי הבימה ודו"ק. ומלבד זה יש לחקור הלא טיח טפל אשר בו מצויר צורת כוכבים זכה להיות במקומו בתוך הכוכב המנורה ומי יוכל ליקח זכותו ודל"ב:

וכאשר הרהרתי בדברים בא אלי הרב"ד דפה נ"י והעיר עוד כי לרוב נקבעים מנורות תלוים כפי הנוי בטבעי בני אדם בשליש בהכ"נ כפי אשר יושת עליו מאנשים המבינים שראוים להיות שם המנורות כפי גודל הבנין ואם יונתקו ממקומם אז הוא לעיני רואים כאלו נעשה בלי סדר ופועל ח"ו גנאי לבית ד' ואז בודאי אין ממש בטענות בעלי בתים דאנן סהדי שלא בקשו לבזות בית מקדש מעט ועכשיו איתרעו שלא לקיים לרומם בית אלקינו וגם כל הקונה קנה על דעת ראשים אשר יבינו לתקן כל דבר לאשורו כן יהיה: סוף דבר לא ידעתי שום היתר שיהי' ביד הראשים למלאות רצון בעלי בתים אך מהיות טוב ימחול מעלתו נ"י ויצווה לראשים לעשות על אותן מנורות קערות עגולות אשר יש להם דפנות וכאשר יזוב מנירות טיף טיף יהי' נשאר שם ולא יזיק לבגדים ואז ישמחו בעלי בתים הנ"ל באור ד' עלי ראשם כן נלע"ד:

ובירושלמי פי"ב דמסכת שבת מצאתי אחר ימים וז"ל אילון דר"ה ודבר פזי הוון שאליה בשלומיה דנשייא בכל יום והוון אילון דר' הושעיא עלין קדמאי ונפקין קדמאי אזלי' אילון דב"פ ואתחתנין בנשיאותא אתון בעיין מיעל קדמאי אישתאלות לר' אימי אמר לון ר"א והקמת את המשכן כמשפטו וכי יש משפט לעצים אלא איזה קרש זכה להינתן בצפון ינתן בצפון בדרום ינתן בדרום עכ"ל:

ולכאורה נפלאת דשם בקרשים יש איסור לשנות מדרום לצפון יען דבדרום הי' המנורה ושם נר מערבי עדות לישראל שהשכינה שורה בתוכם וא"כ אם יתן קרש של דרום לצד צפון המעיט זכותו שאינו מצד המנורה הטהורה אשר תתן עדות כי ד' הולך בקרב מחנה ישראל אבל להחליף קרש של צפון עם קרש של צפון לית לן בה דבכל אופן יעמוד הקרש בצד אשר תעמוד המנורה הגם שמתחילה עמד הקרש מוקדם נוכח כנגד המנורה ועכשיו ועמוד הרחק מן המנורה עכ"פ צד צפון הוא ואיך למד דיש קדימה מי שיכנס ראשון לראות פני נשיא מה לי מוקדם ומה לי מאוחר וצ"ע:

ואמרתי ליישב דיפה מראה כ' שם הגם דעדיין לא הוקם המשכן רק שקרא בשם הקרשים אשר יהי' עומדים בדרום וע"י קריאת השם זכו שיהי' משפטן לעולם כן יעיי"ש אבל איזה קרש יוקדם או מאוחר לא קרא שם דא"כ הי' צריך לציין איזה בראש ואיזה באמצע ואיזה בסוף ומיניה ילפינן ה"ה כיון שזכה משפחה דר' הושעי' לבוא קדם נשיא ונקראת בשם ראשונה א"כ נשאר משפטה לעולם כן שתבואה משפחה הזאת בראשונה ומשפחת בר פזי באחרונה ודו"ק וא"כ בנידן דידן דנקראו המקומות למנורות בשם וגם דנעשה בציור כוכבים ויתד לתלות בו מנורה ומנורה א"כ זכו בקריאת השם ודו"ק: אמנם ד' האיר עיני לפרש הבנת ירושלמי והוא דמשפחת דר' הושעיא זכה בראשונה לראות פני נשייא וא"כ הי' הולכים כל בני המשפחה לראות ולהסתכל בחכמת אדם תאר פניו אשר הוא זכות גדול להסתכל בפני איש אלקים כחכז"ל בחגיגה דף ה' ע"ב וז"ל ר' יעקב איש כפר חטייא הוה מקביל אפיה דרביה כל יומא כי קש אמר ליה לא ליצטער מר דלא יכול מר א"ל מי זוטר מה דכתיב בהו ברבנן יחי עוד לנצח ולא יראה השחת כי יראה חכמים ימותו ומה הרואה חכמים במיתתן יחיה בחייהם על אחת כמה וכמה עכ"ל הרי גדולה הסתכלות בפני צדיקים וכל היושב ממול איש קדוש ורואה בפניו הוא פועל על לימוד התורה כחכז"ל בעירובין דף י"ג ע"ב וז"ל אמר רבי האי דמחדדנא מחבראי דחזיתא לר' מאיר מאחורי ואלו חזיתא מקמיה הוה מחדדנא טפי דכתיב והי' עיניך רואות את מוריך עכ"ל וגם במה שאיש אלקים רואה אותו ומסתכל בו פועל עליו נוראות להוסיף בו קדושה וזכות כמ"ש הרמב"ן בתורה במדבר בפסוק ויהיו כל פקודי בני ישראל שנתקשה לאיזה תכלית היה המנין בזמן ההוא והאריך וכתב וז"ל ועוד כי הבא לפני אבי כל הנביאים ואחיו קדוש ד' והוא נודע עליהם בשמו יהי' לו בדברי הזה זכות וחיים כי בא בסוד העם ובכתב בני ישראל זכות רבים במספרם וכן לכולם זכות במספר שימנה לפני משה ואהרן כי ישימו עליהם עיניהם לטובה ויבקשו עליהם רחמים ד' אלקי אבותיכם יוסיף עליכם ככם אלף פעמים ולא ימעיט מספרכם והשקל כופר על נפשותיכם ובמדבר סיני רבה ראותי כך במספר שמות לגלגלותם אמר ליה הקב"ה למנותם בכבוד ובגדולה לכל אחד ואחד לא תהי' אומר לראש המשפחה כמה במשפחתך כמה בנים יש לך אלא כולהון יהון עוברין לפניך באימה ובכבוד ואתה מונה אותם הה"ד במספר שמות עכ"ל הרי הוא זכות גדול לקבל פני הנשיא שיהי' איש אלקים רואה אותו ויהי' לו כסות עינים:

והנה הי' בני משפחת דר' הושעיא נכנסים מקדמאי והיה הם העומדים לראות ולהסתכל בפני צורת איש אלקים ואחריהם הי' עומדים משפחת בר פזי והי' רק מציצים כמבין אשנבים בין כתיפות בני משפחות דר' הושעיא וכן ביציאה הי' הולכים אחוריהם ולפניהם כנגד פני איש אלקים והי' משפחות בר פזי יוצאים לאחוריהם מבראשונה ומשפחות דר' הושעיא לאחרונה ובמשפחות דר' הושעיא הי' תלוי' הביאה והיציאה וזה שאמרו בירושלמי וז"ל והווין אילן דר' הושעיא עלין קדמאי ונפקין קדמאי עכ"ל שתמיד היה משפחות דר' הושעיא מסתכלין בפני נשייא ומשפחות דר"פ מאחוריהם ויש בו זכות קדושה וזכות תורה ולכן דומה לקרש בצפון שזוכה ששם מנורה הטהורה קרובה ודו"ק:

ונחזור לנידן דידן המנורות עם מקומם זכו להיות פועלים להאיר על השולחן אשר יקרא בתורה וגם להאיר לכל מחנה ישראל החונים בבית השולחן ואין רשאי לאדם לשנות אותם ממקומם כי אין לומר שלא קנו המנורות מקומם להזיק רבים כי זה רבות בשנים קנו מקומם ואפשר לתקן שלא ינטף על הבגדים עיין במג"א סימן תל"ד דאפשר בכף וגחלת לתקן כנלע"ד: הדו"ש הק' חיים סופר:

תוכן העניינים

שות מחנה חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה