שות מחנה חיים· רבי חיים סופר
ב · סימן ז
שאלה בא' שהי' סופר וכ' פרשה של תפילין והי' עומד על השולחן אשר כותב עניו צלוחית דיו כשירה לכתיבת סת"ם ואירע מקרה לא טהור שבנו הקטן אשר לומד בבית הלימוד מלאכת ציור הי' לו ג"כ צלוחית כמו שלו בצבע שחור ולעת ערב בא בנו ואמר שאביו טעה וכ' מן צבע שלו כל היום ודאג מאוד הסופר על הפסדו והעביר בקולמס כל הפרשיות בדיו שלו אשר יזהיר ומצהיר בכפלים מן מראה הצבע אשר הי' כותב בו מתחילה והביט על כמה אותיות בין אותיות קטנות וירא שא"א לצמצם למלאות האותיות דיו פן ירחיב הקולמס מעט ויהי' נסתם חלל האותיות ויהי' פסולין והתיר לעצמו להעביר קולמוס רק על רוב רוחב האותיות למשל בגג הה הי' מעביר בקולמס רק עד הקו השני במשל שנשאר עוד קו מרוחב מכתב הצבע הישנה אשר לא העביר בקולמס עליו אבל לבו נקפו אם ימכור אותם או יגנוז אותם עכ"ה: תשובה דבר זה צריך התבוננות רב כי לא מצאתי בזה דבר מפורש לא בראשונים ולא באחרונים רק אשר יתן ד' בפי להתבונן בתורת ד' תמימה אשמור לדבר להגדיל תורה ולהרחיב גבולה גל עיני ד' אביטה נפלאות מתורתיך:
ראשית דבר צריך חקירה אם מהני העברת קולמס בדיו ע"ג צבע דהלא בפשטות אמרי' בגמ' גיטין דף נ"ט כתב עליון לא הוה כתב רק לחומרא אבל לא להקל ופירש"י אפי' אם אירע בזמן שבהמ"ק קיים לא הי' סומך על דבריו להביא חולין בעזרה ומכ"ש להקל להכשיר תפילין ע"י דיו ע"ג צבע אך באמת בררתי תל"י דבדיו ע"ג סיקרא כשר בתפילין כמו דבאמת בשבת חייב שתים משום כותב ומשום מוחק אבל להיות הדבר פשוט לעשות מעשה לא ידעתי להקל:
וגם יפלא להקל כי הלא יש כמה אזכרות הנכתבים בצבע אשר כיון הסופר בכתובתו ואם יעבור אח"כ בדיו הוי מוחק את השם ח"ו והגם שהארכתי במקו"א שאין בזה מחיקת השם אם עושה המחיקה בשעת כתיבתו מחדש בהוד והדר בכ"ז לא דבר נקל הוא והגם שיש בכאן עוד צירוף להקל דהוא הי' מתכוין לקדש השם בקדושת אזכרה שבתפילין והדין הוא שתפילין צריכין דיו וטעה וכ' בצבע א"כ הוא הקדש בטעות דלא הי' רוצה לכתוב השם רק אם יהי' לו קדושת אזכרה שבתפילין ולא לכתוב השם בצבע (עיין גמ' ב"ק דף ק"י מנתן הכסף לכהן ש"מ כסף מכפר מחצה דאל"כ נימא אדעתי' דהכי לא נתן ופריך הגמ' מחטאת ואשם שמתו הבעלים נימא דהכי לא אקדשי' ומשני התם הלכתא גמירי לה אבל כאן שפיר אדעתי' דהכא לא הקדיש את השם בכל זאת אין זה פשוט דמותר למחוק) ול"ד לדין דריב"ש סי' ד' דאם כ' בזהב דיש בו מחיקת השם רק בדיעבד מותר לכתוב אח"כ על מקום הנ"ל דשם ידע דכותב בזהב ובנידון דידן הי' טועה והאמין שכ' בדיו א"כ הקדש בטעות הוא ולא אאריך בזה דבאמת אין בזה מחיקת השם יען דכותב בדיו וע"י כתיבה נעשה המחיקה ואין בו משום לא תעשון כן לד' אלקיכם והבן זה: ואשובה לראות את אשר לפני אם מהני העברת קולמס אם לא הגיעה כתיבה שניה על כל עובי האותיות מי נימא הלא אין שיעור לאותיות כמה יהי' בעובי' דאפי' כתב דק כשערה הוי כתב אותיות א"כ מהני אם מעביר בקולמס על אותיות הראשונות לשם קדושת תפילין או נימא דצריך העברת קולמס על כל האותיות בתמונתן אשר הי' לפניו וצע"ג:
וטרם שנחקור בנידן שאלתינו נחקור איך יהי' בגט שנכתב שלא לשמה והעביר קולמס לשמה דיש פוסקים דמהני ופוסל לכהונה כמבואר בא"ע סי' קל"א אם אירע שלא העביר על כל גופן של האותיות אם נימא דלא יפסול לכהונה:
הנה בשבת דף ק"ד תנן במתני' כתב ע"ג כתב פטור בגמ' מאן תנא אמר ר"ח דלא כר"י דתני' הרי שהי' צריך לכתוב את השם ונתכון לכתוב יהודה וטעה ולא הטיל בו דלת מעביר עליו קולמס ומקדשו דברי ר"י וחכמים אומרי' אין השם מן המובחר כ' רש"י בד"ה ומעביר עליו קולמס וז"ל לכוונת שם על כל אותיותיו כאילו הוא כותבו עכ"ל ודברי רש"י נפלאים ממני בכפלים (א) מ"ש על כל אותיותיו פשיטא דהלא ר"י אמר מעביר עליו קולמס היינו על השם וא"כ מאי אולמא אות מאות הלא כולם יחד המה השם וא"כ מאי אולמא אות ראשון מאות אחרון ומאי השמיע לו' על כל אותיותיו מי יבדיל ביניהם הלא כולם יקדישו את שמו וצע"ג (ב) מ"ש רש"י עוד וז"ל כאילו הוא כותבו משמע שיעשה עם הקולמס על האותיות חרט אנוש כאילו יהי' כותב עליהם אבל באמת אינו כותב כלל בדיו רק מעביר קולמס על האותיות וחס לי' לרש"י לכתוב כן דבודאי צריך לכתוב ממש בדיו פעם שנית וא"כ מאי הפי' בתיבות כאילו הוא כותבו וצע"ג:
ונלע"ד דהנה הפ"י הקשה בגיטין דף כ' למה נקט ר"י הי' מתכוין לכתוב יהודה וטעה ולא הטיל בו דלת ולא נקט סתם הי' השם כתוב שלא לשמו יעביר עליו קולמס ומקדשו עיי"ש שהאריך בקו' וצע"ג:
אמנם נכון הדבר בעזה"י דביו"ד סי' רע"ו סעי' י"ב כ' וז"ל הי' לו לכתוב השם וכ' יהודה עושה ה' מהדלת ומוחק ה' אחרונה עכ"ל וכ' באר הגולה הגהת מיימונית בשם ר"ש וכן הוא להדיא במס' סופרים פ"ה ה' ב' ומשמע אפי' לא נתכוון לקדש השם אעפ"כ מהני מה שעושה ה' מהדלת וע"כ דקידשו וגימורו באין כאחד כמ"ש הבני יונה סי' רע"ו אות ג' וז"ל אם כ' ב' או ג' אותיות מן השם בסתם ולא קדשם לשם השם ונזכר כשרצה להשלימו וקדשו כשר דקדושו וגימורו באין כאחד ואם כ' שלשה אותיות ראשונות בכוונת תיבה אחרת לא מהני תוספתו לשם השם לקדשו עכ"ל הזהב תמצית הדברים דכיון דמקדש באות אחרון כל השם לא צריך להעביר הקולמס על כל השם רק גומר לעשות מן דלת ה' ובזה יומשך קדושה על כל השם כמובן אבל בנתכוון לכתוב יהודה אז צריך להעביר קולמס על כל האותיות השם לר"י ולרבנן ג"ז לא מהני רק אם מוחקו לגמרי כמבואר במס' סופרים ולכן נקט בנתכוון לכתוב יהודה הגם שאז צריך להעביר הקולמס על כל האותיות אעפ"כ מהני העברת הקולמס לר"י ורבנן השיבו שגם לשיטתו אין השם מן המובחר עיי' ירושלמי לדבריו השיבו אם הי' נקט שהי' השם שלא לשמו הי' טעות בדברי ר"י דדוקא אם כ' בדעתו את השם רק לא קדשו דמהני העברת הקולמס על אות אחרון של השם לבד אז מהני דעדיין השם מן המובחר דלא צריך העברת הקולמס על כל השם וחידש ר"י אפילו במתכוון לכתוב יהודה מהני העברת הקולמס וזה שרמז רש"י לכוונת שם על כל אותיותיו ולא מהני העברת קולמס באות אחרון ודוק:
והנה נ"ל לחדש עוד דיש הבדל אם מעביר קולמס על השם שלא נכתב לשמו אבל עכ"פ יודע שהוא כותב את השם ובין מתכוון לכתוב יהודה וטעה ולא הטיל בו דלת דבשלמא אם כותב השם עכ"פ בקדושת ס"ת או בקדושת תפילין ומזוזות רק לא כוון בו לקדש את האזכרה בקדושת אזכרה שבו אז אם יעבור בקולמס על עובי אות למשל באות א' שהי' עובי' כזה א וכאשר מעביר בקולמס הוא עובר רק על חצי עובי' מהני אם עושה מחדש צורת א' דק כזה א שפועל הקידוש על כל רוחב ואורך של האות דהא אינו חסר רק קדושת האזכרה והלא חרט אות האזכרה ונמשך קדושה על האות אבל אם נתכוון לכתוב יהודה ולא הטיל בו ד' אז צריך להעביר הקולמס על כל האות באורך ורוחב ועובי' דהא היה לו בשעת כתיבה מחשבת יהודה שהוא ג"כ תיבה בתורה וחישב בו לכתוב להיפך השם ועיין ר"ן בר"ה דף ל"ג הגם אם אמרי' מצוות א"צ כוונה אם חשב למצות חינוך גרע והביא ראי' מגמ' זבחים מינה מחריב בה עיי"ש) דהפוך מחשבה פועל ב' דברים אחד מה שחידש הבני יונה דצריך נקדש כל האותיות וגם זה דצריך לקדש כל אות ואות באורך ורוחב דאל"כ יש כאן חלק בכל אות ואות שלא נכתב לשם ד' וזה שרמז רש"י וכ' וז"ל כאילו הוא כותבו עכ"ל מתחילה חידש רש"י שצריך העברת קולמס על כל האותיות ואח"כ הוסיף רש"י שצריך להעביר עליו כאילו הוא כותבו שמחדש כל פני אות ואות כמו שהוא עומד לפנינו ודוק:
אך בודאי אפי' אם נכתב השם שלא לשמו מותר להעביר הקולמס על כל אות ואות לקדשו ואין כאן איסור כלל דלא צריך לצמצם שיהי' כתב שני דק מכתב הראשון דהגם דדי אם יודע מתחילה שכותב השם רק לא קדשו בקדושת אזכרה אם מעבירן בקולמס על חצי עובי כתב הראשון ומטעם דפשטה קדושה בכל הכתב ועיין קדושין דף ד' אם מקדיש אבר בהמה בקדושת הגוף פושט קדושה בכולה עי"ש) ורק אם מתחילה לא נכתב לשם השם אז אין כאן חפץ הנכתב לשם ד' כלל שיופשט קדושה בו וצריך לקדש מחדש אבל עכ"פ אפילו אם נכתב לשם ד' מותר לחדש פני הכתב כולו ולכן בגיטין דף נ"ד באזכרות שבו לא כתבתי לשמן פריך הגמ' ולעבור בקולמס עלייהו ולקדשן כ' רש"י בד"ה ולעבור וז"ל לשמן כתב ע"ג כתב וליקדשוהו עכ"ל אפילו כתב שני כולו ע"ג כתב ראשון מותר לכתוב דמאי איסור יש אם מחדש פני כל הכתב בדיו מחדש אבל עכ"פ אין צריך לחדש פני הכתב כולו חוץ בנתכוון לכתוב יהודה ודוק:
וכ"ז אם כ' השם שלא לשמו דיהי' מהני לר"י העברת קולמס באות אחרון או לרבנן מחיקה באות אחרון וגם שלא צריך לר"י העברת קולמס על כל רוחב ועובי האות יען שאותיות השם המה קדושה אחת שגמורו וקדושתו באין כאחד כאשר כ' הבני יונה וגם השם נכתב עכ"פ בשם ד' קדושת ס"ת או קדושת תפילין רק לא נתקדש ביתר שאת רוממות אל ואז אם מעביר קו דק בצורת אותיות מהני דפשט קדושה לגמרי בכל חבור לקודש קודש אבל אם נכתב גט שלא לשמה אשר הוא חול גמור ואין בו סרך קדושה אז בוודאי אפילו לר"י צריך להעביר הקולמס על כל האותיות כולם אחת לאחת וגם על כל גוף אות ואות כולו כתב ע"ג כתב גמור וזה שרמז רש"י בגיטין דף כ' שכתב בד"ה עליו קולמס וז"ל על כל אות ואות עכ"ל מבואר שצריך להעביר קולמס על כל אות ואות כולו דאל"כ כתב התחתון הוא כתב ולא העליון דעדיין נשאר כתב התחתון דלא מתקנו כולה בלשמה ופסול הגט (דכתב לה אמר רחמנא ולא שני כתבים אחד לשמה ואחד שלא לשמה והוי שני ספרים וספר אחד אמר רחמנא דלא שייך לומר שמתקן לכתב הראשון כנלענ"ד):
ונחזור לנידן שאלתינו דבוודאי לא שייך שהדיו בכתב השני יתקדש כל הצבע אשר כ' בראשונה דתפילין צריכי' דיו וא"כ צריך כתובה מחדש דיו ע"ג סיקרא דמהני אבל כ"ז אם מחק ע"י הדיו כתב הסיקרא אבל כאן דנשאר חלק סיקרא וא"א לדיו לקדשו גם יש חקירה דכתב של העברת הקולמס לא הוי מוקף גויל דמה שיש לו גויל הכתוב בצבע לא הוי גויל לאותיות הכשרי' הגם שצבע פסול לכתיבת תפילין עכ"פ כתב חול הוי ולא נשאר גויל לכתב תפילין דכתב הצבע לא הוי כאילו קבל היריעה רק מראה וק"ל א"כ פסולין התפילין כנלענ"ד ברור בעזה"י:
ואגב גררא אעתיק מ"ש בחידושו בשבת דף ק"ד לשון רש"י במתני' פלא בעיני שכ' בד"ה כתב ע"ג כתב וז"ל מעביר הקולמס על אותיות הכתובים כבר וחדשם עכ"ל תיבת וחדשם הוא פלא להבין מאי חידש בזה יותר הי"ל לכתוב להאירם או לחזקם עיין תרה"ד סי' מ"ח וצע"ג:
ועלה במחשבתי בוודאי בשבת אפי' אם כתב ע"ג כתב נחשב לכתב היינו דוקא אם הכתב השני מכסה לכתב הראשון לגמרי אף נחשב בדין ע"ג סיקרא למוחק וכותב עיין גיטין דף י"ט אז יש לחקור בדיו ע"ג דיו אי הוי כתב או לא אבל אם כתב הראשון הי' עבה למשל אות א גדולה ועבה ואח"כ כ' שנית עליו בקוים דקים למשל אות א ע"ג א העבה אבל נשאר מן הכתב א הישנה צורת א בקוים דקים כמו א אשר חידש פני הכתב אז אינו חייב משום מוחק דהא עדיין נשארו אותיות הסיקרא היושנת מיהו על שם כתב חיוב דעכ"פ חידש אותיות דיו אבל בוודאי לא שייך לומר דחייב משום מוחק דהא נשאר כתב הקודם רק שאינו עבה עכ"פ לא מחק האותיות ולכן במתני' דאשמועי' דדיו ע"ג דיו פטור אשמועי' רבותא אפי' מחדש הכתב לגמרי שאז בדיו ע"ג סיקרא חייב שתים ובדיו ע"ג דיו פטור לגמרי ודוק בזה:
ואיידי דהעירותי על הפנ"י בגיטין דף כ' אכתוב אשר הפלאתי במק"א על דבריו שהקשה שם לרבנן דאמרו אין השם מן המובחר דמשמע דהוי עכ"פ כתב וא"כ מאי ס"ד דלרבנן יהי' הס"ת פסול ותי' דאשמעינן דאין השם מן המובחר וס"ת פסול אבל קדושת השם יש בו ואסור למוחקו והשיג על הסמ"ק והרשב"ץ שהביא ב"י סי' רע"ו שהביא ראי' מסוגי' דכאן דשם שנכתב שלא בקדושה מותר למוחקו והלא מכאן מוכח להיפך שאסור למוחקו שהשם רק אינו מן המובחר לס"ת אבל קדושת השם יש עליו וצע"ג:
ונ"ל הלא הסמ"ק והרשב"ץ דנו על שם שנכתב שלא בקדושה כמו שכיון לכתוב יהודה ולא הטיל בו דלת זה מותר למוחקו וכן מבואר במס' סופרים פ"ה דלרבנן דר"י מותר למחוק שם זה אבל אם כבר העביר עליו קולמס וקדשו מחדש לשם אזכרה בוודאי אסור למוחקו כי הגם דהשם אחר שנתקדש בכתב ע"ג כתב אינו מן המובחר אבל עכ"פ נתקדש ע"י כתב שנית ע"י העברת קולמס וא"כ אין הוכחת הסמ"ג רק יען דאחר שהעביר הקולמס וקידש את השם אז הוי שם עכ"פ רק שאינו מן המובחר שמע מינה שקודם שהעביר הקולמס אין בו קדושה כלל ומותר למחקו והוא פלא מה מקום לפנ"י להתפלא עליהם וצע"ג כעת:
הק' חיים סופר: