שות מחנה חיים· רבי חיים סופר
ב · סימן ה
גבורי חיל העומדים בשער המחנה לתל תלפיות ד' עמכם להצליח אתכם בשם המפורש על חרב פיפיות נקובים בשמותם גבירים וחשובים בק"ק פלוני יע"א. האותיות מאירות מגידות גדולות מאיש ימיני הגיעני ונקראות לפני מאליהם כי רוח ד' נשף בהם לדעת שנצח ישראל לא ישקר אם עינם ולבם למעלה ללחום מלחמות ד' בספר וזכריכם יהי' תאות נפש ואחרון הכביד משא כבד כי פחדיכם ומוראכם פן תגדל המלחמה פנים ואחור בעיר ובכל סביבותיה ושאלתם אם לא תבחרו אז לקבל חוקי קאנגרעס מלחלוק מחנה אחת לשתי מחנות שמרבנות אחת יהיה שתים על זה אשיב מפני כבוד ד' וכבוד התורה וכבוד היראה הגם שקשה לי מאוד בכל זאת לא אחשה מטוב ואגלה לכם טפח אדברה וירוח לי ד' יהי' בעזרי ימים עברו אשר הודעתי נאמנה במחברת "שערי חיים'' כרוז אשר מפי קראתי בשם קול קורא וזה לשוני שם "ואשרי עין לא ראתה קשר הנפלים אשר בארץ במנין אחרי רבים לרעות אשר זממו לגדוע כל קרני צדיקים ולעשות סדרי צלמות לעקור התורה ולשרש היראה כגוי אשר צדקה עשה להציל העם מתחת הנוגשים האומרים להם לכו עבדו את ד' ולא נגרע מעבודתכם דברי' עד כאן לשוני שם כי מי יוכל לספר מגודל החציפות והעזות אשר נראה בקאנגרעס מן אישים פועלי עון אז כאשר היה להם הזרוע עם הגבורה השליכו משמים ארץ תפארת ישראל פני זקנים לא נשאו ובפני גדולים לא הביטו פני קדושים לא הדרו ובפני צדיקים לא הצילו לולא ד' אשר נתן כח לסבול לא היו יראי ד' שבו לביתם:
וטרם אדבר אמרתי אודה עלי פשעי כי כמה פעמים עלתה במחשבה לפני ואמרתי בלבי אם אמנם שכנים דברי חכז"ל על פסוק "מי כמוך באלים ד''' אל תקרא באלים אלא באלמים שהקב"ה ראה שטיטוס ואחוזת מרעיו ששרפו מקדש ד' וכל מועדי אל בארץ ובכל זאת לא פגע בהם יד ה' הן כל אלה יפעל אל עם רשעי ארץ אשר לא מזרע ישראל המה אבל בער אנכי מאיש להבין איך הקב"ה יושב ורואה עלבון התורה וחרפת לומדיה מאנשים אשר בשם ישראלים יכונו ומזרע יהודים המה, ושאלתי לנפשי הגד נא לי למה לא יצא הקב"ה ממקומו בזרוע חשוף להראות כי יש אלקים שופט בארץ ולשלם גמול לאויביו ולמה ד' תעמוד ברחוק אם לא לנו ד' עשה למען תורתיך ולמען עובדיך כי מה יאמרו המון בית ישראל אם ישמעו הבושה והכלימה אשר עשו החוקקים חקקי און בקאנגרעס:
אמנם חטאתי כי לא ידעתי להצדיק קדוש כי יודע ד' לחשב מחשבות בקרב כל איש ואיש כאשר פי' אדמ"ו הגאון אמרי א"ש זצוק"ל פי' נוסחת על הניסים אשר תיקנו לאמור "ואתה עמדת להם בעת צרתם" כל זמן שעבדי ד' יוכלו לסבול רשעת פועלי און ולא ישליכו נפשם מנגד לבחר מחנק נפשם מלראות בעמל אנוש הבא חרף מערכות אלקים חיים אז גם הקב"ה יושב ודומם וסובל כי לא יפלא ממנו דבר אבל כאשר הגיע השעה שהקב"ה רואה שעלבון התורה מיצר לעבדיו מאוד ויבחרו מות מחיים אז גם הוא לא יסבול עוד ויצא ללחום נגד צורריו וצוררי עבדיו וזה "ואתה עמדת להם" אבל לא מיד רק "בעת צרתם" כאשר צר להם מאוד עמד להם הקב"ה דפח"ח:
וכנים הדברים כי ראה ראינו מהשעה אשר יצאו גדולי ישראל הזקנים שבדור והכריזו את כרוז הזה במסירות הנפש מאז והלאה פנה ד' אל תפילת עבדיו ונתן אותם לרחמים לחן ולחסד בעיני מחוקקים ורוזנים למען דעת צדקת ד' כי עושה משפט וחסד בארץ ואין מופת גדול מזה שהכרוז הוא כחק ומשפט בצדק כדת של תורה כי הלא הצליח ד' דרכם ועשו בו גדולות בארץ לשם עולם:
ואחרי שדברתי להצדיק קדוש ולא כסיתי על חטאתי אפנה להגיד למעלתכם נ"י שמיום אשר חתמתי שמי על הכרוז המדובר בו שמתי ללבי מה אעשה אם ישאלו אותי מאנשי מקומי להגיד להם פשר הדבר מה חרי האף הגדול הזה של הרבנים שהסכימו למקבלי חוקי קאנגרעס אשר כופרים בשו"ע שהמה גם כופרים בתורת משה אשר נותן לנו מן השמים הכי דברו חכמי הדור בדרך גוזמא ואחזתי בקסת הסופר וכתבתי בעט ברזל אותיות אשר יהי' בידי כחצים ביד גבור למען אשוב חורפי דבר ואת הדברים האלה אשלח למעלתכם נ"י אך ידוע ידע פי' הרמב"ם במורה שמפרש דברי חכמת שלמה "תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על אופניו" שהחכם ידבר אחת ושתים נשמעות מחשבות הפנימיות יהיה מוסתרות והמה יקרות כזהב והדיעות המלובשות חיצוניות המה רק בערך כסף מרחוק נגלה ונראה מעשה רשת של כסף ועין טוב יצוץ בו ימצא בעומק דבר יקר ערך כזהב וכן ידבר חכם דבר אחד על אופנים רבים דפח"ח וביותר אם רבים מלמודי ד' ובתוכם גאוני ארץ וזקני הדור מחמדי עין ומצדיקי רבים ידברו בשפה אחת ודברים אחדים יבין המשכיל כי רבות מחשבות טמונות תחת האותיות האלו עין רואה ומביט בדברי חכז"ל במדרשים בפ' נשא שי"ב נשיאים הביאו קרבן שוה לא הרבה האחד ולא המעיט האחר בכל זאת כל איש ואיש חשב מחשבות גדולות ונוראות שם רמז זה אין מספר קטנות וגדולות מלאכי צבאות ד' ידודון ידודון עד אין קץ בהרעיון וכן הדבר הזה אם אכתוב טעמי ונימוקי בחתם סופר שלי מי יודע לספור הרעיונים הגדולים ומחשבות העמוקות והדיעות הנוראות והיסודות הקדושות אשר גנוזים וטמונים בכרוז הלז אשר יצא מפי זקני הדור וגדולי המדינה וגאוני התורה צדיקי ישראל הלא המה במספר עשרים וששה וכל אחד מתנבא בסגנון שלו כפי אשר קרבת אלקים יחפצון והוא לפלא שהתאחדו כאחד והסכימו כולם יחד על נוסחת הכרוז:
פתשגן הכתב אשר חקקתי אז אציג לפני מעלתכם נ"י וזה לשוני:
כלל גדול באמונה להצדיק קדוש לאמור ואתה צדיק על כל הבא עלינו הגם אם הדבר כרעה בעינינו בכל זאת יאזור באזור אמונה כי חסד אל כל היום מאתו לא תצא רעה עד שאמרו שכל מה דאמר רחמנא לטב עבד ועל כל דבר ודבר אמר נחום איש גם זו "גם זו לטובה" וזה היתה תמימות אברהם אבינו ע"ה "וד' ברך את אברהם בכל" כל אשר בא עליו היה הכל מקובל ואהוב וחביב לפניו שהוא ברכות אלקים אשר עין ד' אל יראיו:
וברוך המקום ששומר הבטחתו לעמו ישראל שאמר אף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם שבכל דור ודור אם באו בנים על המשבר מעמיד גואלים צופים נאמנים אשר ירימו קולם כשופר להזהיר את העם שלא יפול בבית ישראל נדח "צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם" מאמינים בני מאמינים ישמעו לקולם וילכו אחרי מועצותיהם ופושעים כשלו באמריהם ויוסיפו לחטוא לקבל חוקי קאנגרעס הגם שנזהרו שהוא כפירה בתורת ד' דידן ינצח שנצח ישראל לא ישקר לעולם ברוך ד' לעולם אמן ואמן:
לכו בנים שמעו לי יראת ד' אלמדכם דעו כי כנגד ארבע בנים דברי הרבנים אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד מה שיש לומר לשאינו יודע לשאול ובמחזה ארבע פנים ימצא כל כת מאוים שלא יהרהרו חלילה אחרי הגאונים אשר שלחו דבר בישראל לצאת ידי שמים וידי הבריות ולהשומע יונעם ותבא עליו ברכות הטוב ומטיב:
וזה החלי בעזה"י ואעתיק הכרוז להיות האותיות הטהורות כנגד עיניכם ולהסתכל בהם וזה לשונו אות באות:
סולו סולו פנו דרך. הרימו מכשול מדרך עמי מקהלות עם ה' אשר באונגארן וזיעבענבירגען ה' יצוה שלומכם:
התורה הקדושה צותה לא תעמוד על דם רעך. ובתורת כהנים דרשו מזה שאפילו יודע לחבירו עדות ממון חייב להעיד לו מטעם לא תעמוד על דם רעך למדנו מזה דלא תעמוד על דם רעך נאמר על כל דבר פשע אשר ממנו יסתעף נזק לחברינו מחויבים אנחנו להציל וא"כ בקנינים המדומים מה גם אם נראה הרשת פרושה לצודד נפשות יקרות להדיח עם ד' אלה מאמינים בני מאמינים מתורת ד' צבאות. חלקנו וירושתנו אשר קבלנו אותה בברית ושבועה מאדון כל נוצר ומסרו אבותינו נפשם ונתנו גופם למהלומים עליהם. אם החריש נחריש כעת הזאת מלהזהיר האנשים שלא ילכדו ברשת זו אשר נטמן להם הלא דמם מידינו יבוקש ח"ו ויותר מזה כי נשים מעל בנפשינו שכלנו מושבעים אנחנו מהר סיני להקים חוקי ד' צבאות ולכן כשופר נרים קולינו עם ד' שמעו נא חקי הקאנגרעס שנתיסדו בחורף העבר מרבית האנשים שהסכימו עליהם לא זרחה להם אור תורת ד' הקדושה והם כשוגגי' ומוטעי' כי מילדותם לא למדוה ורבים אשר זהב כסלם נדחו אחריהם ואלו היו יודעים את התורה לא הי' עושים כזאת והחקים ההמה שורש צפע יתפשט במו כפרו בשלחן ערוך שהוא היסוד והקובץ כל דיני התורה הקדושה. וגם מאזאישראבביניש לא רצו לשום ליסוד אם לא שבזה המה יכולים לשמש כפי דעתם ומרבית החקים ההמה סובבים רק להשכיח תורה מישראל למען נהיה ככל גויי הארץ ח"ו:
וכבר שלחנו חקי הקאנגרעס לכל רבני איירופא הגדולים אשר בלאנדאן. פאריז. פראנקפורט אלטאנא. ברעסלויא. ווירצבורג. אששאפפענבורג. המאבורג. פראג. ווארשוויא. אמסטרדאם. ראטערדאם קראקוי. האאנג. ליבלין מינסטער. פולדא. פאזען. קאללין. ליבעק. ועוד הרבה גדולים וגאוני הזמן נתנו עדותם. כי חקי הקאנגרעס מתנגדים הנמו לתורתינו הקדושה וכעת עדות הגאונים מונחים לפני אדונינו "הקירה" ואולי הפר יפר אדונינו הקירה חקי הקאנגרעס מכל וכל אכן גם אם יתן להם הקיום. הנה אין בקיום ההוא מצוה עלינו שאנחנו מחויבים לקיים חקי הקאנגרעס רק הם כמו כל חירות ורשות (פריפילעגיאום) שנתנה לבנו חברה אחת (פעראיין) מי שירצה יכול להיות מבני החברה ההוא. ומי שלא ירצה אינו מחויב להיות בתוכה:
אך דעו אם אנחנו משתתפים עמהם לבחור אנשים לדיסטריק רעפראזענטאנטען הרי כבר היינו מודים בזה שאנו מקבלים עלינו חקי הקאנגרעס ושוב אנחנו ח"ו מלוכדים במו וכל המודה בחקי הקאנגרעס כופר בשו"ע וכל הכופר בשו"ע כופר בתורה שבע"פ וגם בתורת משה אין לו חלק כמבואר ברמב"ם בפי' משניות ריש מסכת אבות ואינו דומה מי שעובר עבירה מחמת תאוה שזה הוא עדיין ישראל גמור למי שאינו מודה בה וכאשר הוא ג"כ בפי' המשניות ברמב"ם פ"ק דחולין ובכל המחברים:
ולכן כל מי שרוצה להיות יהודי כדרך שקבלנו התורה הקדושה מאבותינו עד משה רבינו לא ישתתף כלל בוואהלען ההם ומה גם שאון לקבל שום התמנות אצלם וכל אחד יתחזק להציל גם נפש אחיו שלא ישתתפו בוואהלען ההם ולא יקבלו התמנות ואח"ז תחתמו פראטעסט כל מי שיכונה בשם יהודי עני או עשיר כי אין אנו מקבלין עלינו חקי הקאנגרעס שהם מנתקים חקי תורתינו הקדושה וממאנים לקבל השו"ע ויען כי עניני הדת נכללו בשו"ע והם כפרו בו לכן א"א לנו לקבל החוקים ההמה ובזה הצל הצלתם את נפשתיכם ונפש בניכם גם תצילו עצמכם מרבות ההוצאות שיטילו על עם ה' וגם על זה נאמר לא תעמוד על דם רעך ולא דבר נקל הוא להפסיד ממון של ישראל אשר התורה חסה עליו ולעת מצוא אי"ה נקח מועד לתקן סדרים לקהלות ישראל עפ"י שרשי תורתינו למען כל איש על מקומו יבוא בשלום:
עם ד' הביטו אל צור מחצבתכם ואל תראו ואל תערצו מקול מחקקי חקי הקאנגרעס כי ה' בעזרתינו מה יעשה אדם לנו. ונאמר ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו":
שאלת חכם. חכם מה הוא אומר כנגד האויפרוף החכם הוא אומר מה העדות אשר העידו בנו גאוני ישראל שנמצא כתוב בתורת כהנים שהיודע עדות לחבירו בדבר שבממון חיוב להעיד עליו ואם לא מעיד עובר על לא תעמוד על דם רעך. נכון הדבר מאוד שאם ראה או ידע להעיד לפני הדיינים שהם ישפטו משפט צדק כחק ומשפט בישראל ולא יאונה אליו רעה אבל להזהיר את העם שלא יקבלו חוקי הקאנגרעס אשר הקולטוסמיניסטער אוהב אותם בכל לבבו נקל הוא שהמיניסטער ילטוש עיניו כנגדם ויפתח פיו בשער לאמור רבנים האלה עורים הם לראות העת ולבם סכל מהשכל רוח הזמן ואם כה יאמר יהי' כמדקרות חרב ח"ו בלב גאוני ישראל וכשפיכות דמים חלילה ואם כן כלל גדול בתורה חייך וחיי חבירך חייך קודם ומחויבים הם לשמור דם עצמם וכבודם הגד נא לי איה אפוא חכמתם בזה:
תשובה אין מפטירין אחר הצלות נפשות לאלפים ורבבות לראות על כבוד ותפארת עצמם גם אם השרים ילבינו פניהם לאמור שהמה עורים הלא אמר הקב"ה מי עור כי אם עבדי "עת לכל חפץ" עת לחוס על כבודם ועת לקיים "וכבודי לעפר ישכן סלה" יפה עשו בעטם "אמור מעט ועשה הרבה" לא רצו להתפאר עצמם בדרך להביא סגולות מלכים מאן מלכי רבנן והקטינו עצמם והביאו רק תורת כהנים שמחויב אדם להעיד עדות ממון לחבירו דכתיב לא תעמוד על דם רעך ודרשו קל וחומר שעובר על לאו דלא תעמוד שרואה צודד נפשות וכתבו וז"ל וא"כ בקנינים המדומים מה גם אם נראה הרשת פרוסה לצודד נפשות יקרות להדיח עם ד' מאמינים בני מאמינים מתורת ד' צבאות עכ"ל ואם חכם לבך בא ואראך שכל המהרהר אחריהם חוטא נפשו:
הלא ידעת כי אבידת הנפש קשה מאבידת הגוף כאשר מפורש יוצא בספרי פ' כי תצא על פסוק לא תתעב אדומי וז"ל ר"ש אומר מצרים טבעו את ישראל במים ואדומים קדמו את ישראל בחרב ולא אסרן הכתוב אלא עד שלשה דורות עמונים ומואבים מפני שנטלו עצה להחטיא את ישראל אסרם הכתוב איסור עולם ללמדך שהמחטיאו של אדם קשה מן ההורגו שההורגו אין מוציאו אלא מן העוה"ז ומחטיאו מוציאו מן עוה"ז ועוה"ב עכ"ל ועיין דבר מתוק בט"ז הל' חנוכה המן רצה להרוג את הגופים אין אומרים הלל בפורים והיוונים רצו להחטיא בנפש ואומרים הלל בחנוכה:
ועתה הבט וקרא נא בזה שאמרו חכז"ל צריך האדם לסכן עצמו ולהציל אבידת גופו של חבירו ותדע ק"ו שצריך אדם לסכן עצמו ולהציל נפש של חבירו וביותר להציל אלפים ורבבות נפשות:
בסנהדרין דף ע"ג ע"א מניין שרואה את חבירו שהו טובע בנהר או חי' גוררתו או לסטין באין עליו שהוא חייב להצילו ת"ל לא תעמוד על דם רעך הא מהכא נפקא מהתם נפקא אבדת גופו מנין ת"ל והשיבות לו אי מהתם הו"א ה"מ בנפשיה אבל מטרח ומיגר אגורי' אימא לא קמ"ל וכ' רש"י וז"ל קמ"ל לא תעמוד על דם רעך לא תעמוד על עצמך משמע אלא חזור על כל צדדים שלא יאבד דם רעך עכ"ל:
הרמב"ם פ"א מהל' רוצח הל' י"ד כתב וז"ל הרואה את חבירו טובע בים או לסטין באים עליו או חיה רעה באה עליו ויכול להצילו הוא בעצמו או שישכור אחרים להצילו ולא הציל או ששמע עכו"ם או מוסרים מחשבים עליו רעה או טומנים לו פח ולא גילה אזן חבירו להודיע או שידע בעכו"ם או באנס שהוא בא על חבירו ויכול לפייסו בגלל חבירו ולהסיר מה שבלבו ולא פייסו וכל כיוצא בדברים אלו העושה אותם עובר על לא תעמוד על דם רעך עכ"ל ובכ"מ הל' י"ז כתב וז"ל ובירושלמי מסיק אפי' להכניס עצמו בס' סכנה חייב עכ"ל ונראה הטעם מפני שהלה ודאי והוא ס' עכ"ל וע' בשו"ע ח"מ סי' תכ"ה ובסמ"ע שם:
ובספר המצות לרמב"ם מצוה רצ"ז וז"ל הזהירנו מלהתרשל בהצלת נפש אחד מישראל כשנראה בסכנת מות או ההפסד ויהי' לנו יכולת להצילו כמו שהיה טובע בנהר ואנחנו נדע לשחות ונוכל להצילו או יהי' עכו"ם משתדל להורגו ונוכל לבטל מחשבתו או לדחות ממנו נזק ובא האזהרה באמרו לא תעמוד על דם רעך וכבר אמרו שמי שכובש עדות תכללהו ג"כ זאת האזהרה כי הוא רואה ממון חבירו אבד והוא יכול להחזירו אליו באמרו האמת וכבר בא בזה הענין ג"כ אם לא יגיד ונשא עונו ולשון ספרי מנין שאם אתה יודע לו עדות שאין אתה רשאי לשתוק ת"ל לא תעמוד על דם רעך ומנין שאם ראית אותו טובע בנהר או חיות או לסטין באין עליו שאתה חייב להצילו ת"ל לא תעמוד על דם רעך:
ובחדושי ר"ן סנהדרין דף ע"ג כתב וז"ל וא"ת כיון שמצוה הוא להרוג הרודף כדי שיציל הנרדף למה לי קרא דלא תעמוד על דם רעך פשיטא דהוא מצווה לטרוח בהצלתו כגון טובע בנהר או לסטין באין עליו י"ל דמקרא דניתן להצילו בנפשו לא שמעינן אלא במי שברור לו כשמש שהוא רוצה להרגו ובכה"ג במי שברור לו כשמש שיטבע בנהר אם לא יצילהו הוא דמחייב להצילו אבל על ס' לא שמעינן מידי מ"ה אתא קרא דלא תעמוד על דם רעך לומר שהוא מצווה לטרוח בו אף על הס' עכ"ל ובירושלמי דאיירי בודאי אז מחוייב לכנוס בס' סכנה אבל בס' יש עכ"פ מצוה לטרוח וק"ל:
ובחדושי מאירי פ"ב שבת דף כ"ט כ' וז"ל זה ביאור המשנה ופסק שלה וזה שנכנס תחתיה בגמרא כך הוא כל ת"ח שרואה באחד שהוא עושה שלא כהוגן והוא יודע בעצמו שבידו למחות ואינו מוחה גורם תקלה לעולם וכ"ש בדברים הקרובים לטעות שאדם נעזר אח"כ בעשייתן מצד שכבר עשוהו לפניו ולא מיחה דרך הערה ספרו בסוגי' זו אמר ר' יהודה פעם אחת שבתנו בלוד והבאנו שפופרת של ביצה ונקבנוה ומלאנוה שמן ונתנהו על פי הנר והיה שם ר' טרפון וזקנים ולא אמרו לנו דבר והרי שר"י הביא שתיקתם לראיה עכ"ל זהב:
סוף דבר הכל נשמע יען כי גדולי חקרי לב ראו שחוקי הקאנגרעס המה רשת פרושה לצודד נפשות להדיח עם ד' מתורת ד' ושומר נפשו ירחק מהם הרחק כמטחוי קשת כי אבדון המה כל באיה לא ישיגו אורחות חיים והזהרו כל בית ישראל שלא יגעו בם פן יספו בכל חטאותם:
(הגה וכתבו בנעימות וז"ל חלקינו וירושתינו אשר קבלנו בברית ושבועה מאדון כל נוצר ומסרו אבותינו נפשם ונתנו גופם למהלומים עליהם אם נחריש כעת הזאת מלהזהיר את אנשים שלא ילכדו ברשת זו אשר נטמן להם הלא דמם מידינו יבוקש ח"ו עכ"ל. כמה מעלות טובות ויעלות חן באמרות מזוקקות האלה רמזו ראשית דבר שחוקי הקאנגרס מדיחים עם ד' מתורת ד' צבאות ומחויב כל אדם להזהיר נפש חבירו שנית כל הנשמות קבלו בהר סיני בברית ושבועה דכתיב פ' נצבים פ' כ"ט פסוק י"ד ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת ואת האלה הזאת כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ד' אלקינו ואת אשר איננו פה עמנו היום" ואמרו בשבועות דף ל"ט וז"ל כי את אשר ישנו פה אין לי אלא אותן העומדין על הר סיני דורות הבאים וגרים העתידין להתגייר מניין ת"ל ואת אשר איננו פה עכ"ל וכן פי' רש"י בתורה וז"ל ואת אשר אינינו פה ואף עם דורות העתידים להיות עכ"ל ואחכז"ל "מושבע ועומד מהר סיני" ועיין בתשו' רשב"א. שלישית רמזו כי התורה נחלת אבות אשר אבותינו מסרו נפשם ונתנו גופם למהלומים במלכים ק' כ"א "וידבר אחאב אל נבות לאמור תנה את כרמך ויהי' לי לגן ירק כי הוא קרוב אל ביתי ואתנה לך תחתיו כרם טוב ממנו אם טוב בעיניך אתנה לך כסף מחיר זה ויאמר נבות אל אחאב חלילה לי מתתי את נחלות אבותי לך" המלך ביקשו ממנו שיתן לו כרמו ויתן לו כרם אחר וטוב ממנו, והשיב לו חלילה לי מד' ליתן נהלת אבות לו, והתוה"ק אשר היא כרם ד' צבאות ירושת אבות אשר בזעת אפם במסירות הנפש ומהלומות הגוף קיימו וקבלו התו' איך נחלף אותה עם חוקי הקאנגרעס היש נבלה בגדולה ממנה הנשמע כזאת בישראל והוסיפו טעם לשבח למה הגדולי ישראל נכנסים בעובי הקורה וכתבו וז"ל ויותר מזה כי נשים מעל בנפשינו שכלנו מושבעים אנחנו מהר סיני להקים חוקי ד' צבאות עכ"ל כי אמרו חכז"ל בירושלמי סוטה פ"ד וז"ל ר' אחא בש"ר תנחום בר חייא למד ולימד ושמר ועשה והיה סיפוק בידו להחזיק ולא החזיק הר"ז בכלל ארור אשר לא יקום את התורה הזאת עכ"ל וזה רמזו שכלנו מושבעים להקים את התורה ולא די בזה שרבנים לומדים רק צריכים להקים התורה שלא תהיה התורה נופלת ח"ו ועיין ברמב"ן בתורה על פסוק זה):
לכן אם חכמת חכמת לך אבל אם גם בעל נפש אתה אז תמצא דעת קדושים שגם אם היה סכנה בדבר מחוייבים הם להזהר ותלי"ת אין סכנה כאשר כתבו הגאונים וז"ל גם אם יתן להם הקיום הוא אדונינו הקיסר יר"ה אין בקיום ההוא מצוה עלינו שאנחנו מחויבים לקיים חוקי הקאנגרעס רק הם כמו כל חירות ורשות (פריפילעגיאום) שנתנה לבני חבורה אחת (פעראיין) מי שירצה יכול להיות מבני החבורה ההוא ומי שלא ירצה אינו מחויב להיות בתוכה עכ"ל. ולא תהרהר עוד בזה ובכזה אחרי גאוני עולם:
שאלת רשע. רשע מה הוא אומר להאויפרוף רשע הוא אומר מה העבודה הזאת לכם רבנים הישינים כי תקראו בקול גדול כי מחוקקי חוקי קאנגרעס כפרי בשולחן ערוך כפרו גם בתורה שבע"פ ובתורה שבכתב גם אם עיני אנשים החדשים תנקרו לא יאמינו לכם זאת כי ישיבו אתכם דבר הרק אך בשולחן ערוך דבר ד' הלא גם בנו דבר אם נעשה לנו קאדעקס מכל אשר נבחרה מתורה שבע"פ הכי מאזאיש ראבינישע לעהרע אין בו תורה שבע"פ מה פשעו ומה חטאו העושים חוקי קאנגרעס כי דלקתם אחריהם יען שלא הכירו את יוסף הוא המשביר הוא המחבר השו"ע הלא יבחרו להם תורה שבע"פ מתלמוד ומתורת ראשונים ואחרונים אשר נאה להם ונאה לעולם ואולי ופן גם משו"ע יבחרו למו ראו כי נא החרימו את השו"ע שלא יבוא בקהל הסעמינאר רק נמנו וגמרו שלא יזכר עוד לחק ומשפט בבית ישראל. וכתבו וז"ל דיעזע ראבבינער שוהלע זאלל שטערנג אויף דען באדען דער מאזאיש ראבבינישען לעהרע שטעהען עכ"ל הלא הודיעי בפה מלא שיבררו למו גם ראבבינישע לעהרע ויהי' להם תורה שבכתב ותורה שבע"פ וא"כ איפוא איך מנאו לבכם לקרוא אחריהם שכפרו בשני תורות ראו כי רעה נגד פניכם המעט מכם כי הבדיל ד' אתכם להיות לכהני ד' כי תשתררו על אחיכם לאסור אותם בכבלי השו"ע ובזיקי המפורשים אותו כמג"א וטו"ז וש"ך וח"מ וב"ש וסמ"ע חוסו נא למה יאמרו הגוים יהודים באונגארן שונאים החדשות ולא יוכלו לילך עם רוח הזמן להיות לעם אחד:
תשובה הקהה את שיניו ואמור לנו "ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חקי" אם לא ידעת ולא שמעת כי כל קדושיו עמו עם הש"ע כי נכללו בשו"ע עניני הדת וראה שאמרו הרבנים בהאויפרוף יותן רשע בל למד צדק וז"ל "מרבית אנשים שהסכימו עליהם לא זרחה להם אור תורת ד' הקדושה והם כשוגגים ומוטעים כי מילדותם נא למדוה" עכ"ל:
הפעולה תעיד על הפועל היודע שרשי הדת ואדני התורה לא יוכל לחקוק חקקי צלמות ולא סדרים כאשר המה נכתבים בחוקי הקאנגרעס שאלו ידעו את התורה לא כתבו זאת ולכן כתבו הרבנים וז"ל "אלו היו יודעים את התורה לא היה עושים כזאת" עכ"ל כי היודע תורת השו"ע יגוד שהכופר בו כופר בתורה שבע"פ ובתורה שבכתב הט אזנך שמע ואאלפך. בירושלמי דשקלים פ"ה וז"ל אמר ר' אליעזר כתוב לעזרא הכהן הסופר מה ת"ל הסופר אלא כשם שהי' סופר בדברו תורה כך היה סופר בדברי חכמים ר' חגי בשם ר' שמואל בר נחמן הראשונים חרשו וזרעו ניכשו כיסחו עדרו קצרו עמרו דשו זרו בררו טחנו הרקידו לשי קטפו ואפו ואנו אין לנו פה לאכול" עכ"ל ר' אליעזר סיפר מעומק תורה שבע"פ אשר החכימו לדבר בו עד שעזרא הבין בדברים כשם שצריך לספר אותיות התורה שבכתב ולהתבונן על כל אות כי אותיות שמים המה עד שנוראות ונפלאות נרמז באות אחת כך צריך אדם לספור ולהתבונן על האותיות בתורה שבע"פ שבכל אות יש רמז הלכות גדולות ועמוקות תלויים בו עמוק עמוק מי ימצאנה וע"ז בא ר' חגי ואמר בימי עזרא היה די בזה אם סופר האותיות והסתכל עליהם שכ"ז בדורות הראשונים אשר היה גובה להם טהורי עינים אם הביטו ראו הנפלאות הצפונות בתורה שבכתב ובתורה שבע"פ אבל אנו בדורות הללו ירד ירדנו עשר מדרגות אחורנית ולולא שדורות אשר הי' לפנינו הי' סופרים והכינו את אשר יביאו לפנינו לאכול לא נמצא ידינו ורגלינו בבית המדרש אף גם זאת הם חרשו וזרעו ניכשו וכיסחו עדרו קצרו עמרו דשו זרו בררו טחנו הרקידו לשו קטפו אפו הוא משל כמה יגעו הדורות מלפנים להכין לפנינו התורה שבע"פ בכללים ובפרטים וסדרים ושרשים עד שלא חסר אלא לפתוח פיו ולבלעות את לחם הפנים משולחן הערוך העומד לפני ד' ובכ"ז אין לנו פה לאכול אנחנו לא נדע להימין ולהשמאיל לפתוח בשער פה שהגה מפינו יצא הלכה ברורה ומשנה ברורה ודין ברור כי בין ודעת אין לנו להבין ולהשכיל עומק חכמתם וגודל בינתם כי נתמעטו הלבבות וחשכו ארובות השכל להשיג הדברים על בורים אשר הורישו לנו אבותינו:
כה דבר האיש ירושלמי אשר בידוע שתלמוד ירושלמי נתחבר קרוב למאה שנים טרם שנתחבר תלמוד בבני עיין בהקדמת הרמב"ם מזה נדע כמה קשה תורה שבע"פ שאין לנו אלא לפתוח פה ולאכול מן המטעמים אשר הכינו הדורות הקודמים אשר היו כמלאכים קדושים וטהורים פרושים ונזירים הקרובים אל ד' ראו אור בהיר בשחקים:
ועתה דע לך כי התורה שבע"פ היה אסור לאומרה בכתב כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית את ישראל עיין גיטין דף נ"ט וכן היה ממשה רבינו עד רבנו הקדוש למדו איש את רעהו התורה שבע"פ שלא מן הכתב רק מפה לאוזן שומעת וכאשר גברו הצרות והאריך הגלות וכמעט נשכח התורה שבע"פ דרשו "עת לעשות לד' הפרו תורתך" קיבץ רבינו הקדוש בקצירת אומר בלשון רבותיו המשניות וגנז בו כל תורה שבע"פ הלכות בלא טעמים ונמוקים ובלא משא ומתן של הלכה שזה השאיר להיות בעל פה כמלפנים בישראל ועיין בתו' יו"ט בהקדמה וז"ל ולפיכך רבינו הקדוש אסף וקבץ כל חכמי ארץ ישראל שבדורו ונשאו ונתנו וקבעו הלכה לדורות ממה שיצא להם מתוך משא ומתן ולא קבע במשנתו אלא ההלכה בלא טעם וסברה אבל היתה מסורה עדיין בידי חכמים השלמים ומי שרצה לדעת להבין ולהשכיל שימש לפניהם ולמדוהו והוא הגמרא עכ"ל לקיים את הצנועים חכמה כי כך יפה לתורה שבע"פ להיות מעט בכתב ורוב בע"פ כאשר עלה במחשבה לפני הקב"ה "על פי הדברים האלה": והרמב"ם כתב בהקדמתו וז"ל רבינו הקדוש חיבר המשנה ומימות משה רבינו ועד רבינו הקדוש לא חיברו חיבור שמלמדים אותו ברבים בתורה שבע"פ אלא בכל דור ודור ראש ב"ד או נביא שהיה באותו דור כותב לעצמי זכרון השמועות ששמע מרבותיו והוא מלמד ע"פ ברבים וכן כ"א ואחד כותב לעצמו כפי כוחו מביאור התורה והלכותיה כמו ששמע ומדברים שנתחדשו בכל דור ודור בדינים שלא למדום מפי השמועה אלא במדה משלש עשרה מדות והסכימו עליהם ב"ד הגדול וכן היה הדבר תמיד עד רבינו הקדוש והוא קבץ כל השמועות וכל הדינים וכל הביאורים והפירושים ששמעו ממשה רבינו שלמדו ב"ד שבכל דור ודור בכל התורה כולו וחיבר מהכל ס' המשנה ושנו לחכמים ברבים ונגלה לכל ישראל וכתבוהו כולם ורצו בכל מקום כדי שלא תשתכח תורה שבע"פ מישראל ולמה עשה רבינו הקדוש כך ולא הניח הדבר כמות שהיה לפי שראה שהתלמידים מתמעטים והולכים והצרות מתחדשות ובאות ומלכות עכו"ם פושטת בעולם ומתגברת וישראל מגלגלין והולכים לקצוות חיבר חיבור להיות ביד כולם כדי שילמדוהו במהרה ולא ישכח וישב כל ימיו הוא ובית דינו ולמדו המשנה ברבים עכ"ל ראה בעיניך כי רק בעבור שראה רבינו קדוש שתלמידים מתמעטין חיבר ס' הכולל ללמוד מתוכו כל ישראל לדעת תורה שבע"פ אשר מסר משה ליהושע והאריך שם הרמב"ם לספר שמות ארבעים דורות אשר קבלו התורה זה אחר זה עד ר' אשי ומאז התחילו דורות הגאונים ופוסקים הלכות מיום שחוברה הגמרא עד שנות ארבע אלפים ותשע מאות ושלושים ושבע לבריאת העולם וכתב וז"ל:
ובזמן הזה תכפו הצרות יתירות ודחקה השעה את הכל ואבדה חכמת חכמינו ובינת נבונינו נסתרה לפיכך אותן הפירושים וההלכות והתשובות שחברו הגאונים וראו שהם דברים מבוארים נתקשה בימינו ואין מבין עניניהם כראוי אלא מעט במספר ואין צ"ל הגמרא עצמה בבלית וירושלמי וספרא וספרי ותוספתא שהם צריכים דעת רחבה ונפש חכמה וזמן ארוך ואח"כ יודע מהם הדרך הנכוחה בדברים האסורים והמותרים ושאר דיני התורה האיך הוא ומפני זה נערתי חצני אני משה בן מיימון הספרדי ונשענתי על הצור ברוך הוא ובינותי בכל אנו הספרים וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו החיבורים בענין האסור והמותר הטמא הטהור עם שאר דיני התורה כולם בלשון ברורה ודרך קצרה עד שתהא תורה שבע"פ גולה סדורה בפי הכל עכ"ל הרי גילה שבדורו נאבד חכמת חכמינו ובינת נבונינו מרוב הצרות ודוחק השעה ואין מבין לתורה שבע"פ אשר כתבו גאונים וכותבי הלכות רק מעט מזעיר אנשים כמוהו ידעו הדינים ולפיכך חיבר חיבורו:
והטור בהקדמה לאו"ח כתב וז"ל ויען כי ארכו לנו הימים בגלותינו ותשש כוחינו ושמם לבנו ורפו ידינו וכהו עינינו וכבדו אזנינו ונאלם לשונינו ונטל מדברינו ונסתמו מעינות חכמתינו ונשתבשו הסברות וגדלו המחלוקת ורבי הדעות ולא נשארה הלכה פסוקה שאין בה דעות שונות ורבים מועלים בהנאתן מן העולם בלא ברכה שאמרו רבותינו ז"ל ילך אדם אצל חכם וילמדנו סדר ברכות כדי שלא יבוא לידי מעילה ע"כ העירוני רעיוני ומחשבותי ועם לבבי אשיחה אמרים אקומה נא ואסובבה בבתי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים סופרים ואבינה בספרים עכ"ל:
והב"י באו"ח כתב וז"ל ויהי כי ארכו לנו הימים הורקנו מכלי אל כלי ובגולה הלכנו וכמה צרות צרורות תכופות וצרות זו לזו באו עלינו עד כי נתקיים בנו בעונותינו ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו ואזלת יד התורה ולומדי' כי לא נעשית התורה כשתי תורות רק כתורות אין מספר והאריך וסיים ועלה בדעתי שאחר כל הדברים אפסוק הלכה ואכריע בין הסברות כי זהו תכלית להיות לנו תורה אחת ומשפט אחד עכ"ל:
והיש"ש בהקדמה לחולין כתב וז"ל אמת שהרמב"ם הספרדי עשה חיבור נאה מכל אשר היה לפניו בענין זה שהיה מסודר בהלכותיו ובפסקיו ובקוצר הסיפור וכולל כל התורה עם סדריו נהוג ואינו נהוג לא יש דבר שהניח מלהעלות על הספר ובאמת לפי דעתו ושכלו כתב כל התורה כאלו קבל משה מפי הגבורה הל"מ מבלי ראיה ברורה ומ"מ הוא אינו מקובל בשכל הנקנה לאחר שאינו ידוע מקורו עכ"ל והאריך מאוד בשבח בעלי תוס' וכתב וז"ל ומתוך זה נותן לבע"ד לחלוק ולומר קים ליה כחד מיניהון הספרדי כספרדים וכ"א בורר את שלו עם ועם כלשונו וסובר התורה ירושה היא למשפחות ולא זהו הדרך נא זו העיר כי מימות רבינא ורב אשי אין קבלה לפסוק כאחד מן הגאונים או מן האחרונים אלא מי שיוכשרו דבריו והיות מיוסדים במופת חותך ע"פ התלמוד והירושלמי והתוספתא במקום שאין הכרע בתלמוד ובגלל הדבר לא יכולתי להתאפק למשול ברוחי מלעשות ספר וחיבור אף שאין קץ לדיבור עכ"ל והאריך במאוד מאוד וכתב וז"ל מקרוב בא לידינו ס' וחיבור שעשה מהר"י קארו על הטורים והראה כמה חדושים מספרים הקדמונים שלא היה בידיהם בימים שעברו ותשובות נכריות וחידושים אשר נמצאו בכל הספרים ולא חיסר דבר מכל אשר עלה במחשבה לפניו וכמעט שלא הניח מקום להתגדר בו עכ"ל אבל צעק שהכריע נגד מנהגים אשר קבלנו ונהגו עד הנה כאשר כ' הב"י בעצמו בהקדמתו לכן בא הרמ"א ועשה הגהות על שלחן הערוך לדעת כל הדעות אשר קבלו ונהגו אבותינו מדור דור והש"ך ומג"א והב"ש והטו"ז והסמ"ע והח"מ בררו ופירשו כל דין ודת להיות בידינו ברור לדעת תורה שבע"פ להורות ולדון ואלפים גדולים וגאונים קימו וקבלו השו"ע כי הוא המקבץ בתורת אמת בהלכה שבע"פ ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א אומר מרן חת"ס זצוק"ל: ומעתה בעיניך תראה לולא ד' השאיר לנו תורתו הקדושה הערוך בשלחן ערוך מלוקט ומקובץ ומבואר מגדולי חקרי לב להבין לדעת ולהשכיל היה נשכח ממנו כל תורה שבע"פ כי בדורות הללו חלושי כח ומעוטי שכל אין אתנו יודע עד מה וגם הגדיל אויב מרוב התשוקת והחמדות רק שלח לפנינו איש הוא יוסף הצדיק המשביר בר נותן לחם לרעבים והצמאים לשמוע דבר ד' ועל צבאיו גדולי עולם אשר ראו דבריו וביררו התורה שבע"פ לכוון הלכה לאמת המה המחזיקים כל בית ישראל באמונה אחת ובתורה אחת ואילו היושבים בקאנגרעס ראו אור תורה והבינו בפוסקים וידעו אדני ההוראה איך בוש לא יבושו לאמור שלא יכירו את יוסף אשר רוח אלקים בו אין זה כי אם שלא ידעו ולא יבינו מתורת ד' ובכל אופן הכופר בשו"ע כופר בתורה שבע"פ אשר קבלנו בסיני והגם אם יבחרו לנפשם ויעשו תורה שבע"פ הוא חוכא וטלולא ששועלים קטנים עוללי סעמינאר ממברעסלוי יתנו לנו תורה חדשה ואולי כל עבודות זרות צפונות בלב עזות וגיאות וע"כ אמרו הרבנים בהאויפרוף וז"ל "החקים האלה שורש צפע יתפשט במו כפרו בשו"ע שהוא יסוד המקובץ בו כל דיני תורה הקדושה וגם מאזאישראביניש לא רצו לשים ליסוד אם לא שבזה המה יכולים לשמש כפי דעתם" עכ"ל גם שיבחרו להם דינים להוראה כאלו גם הם יאמינו בתורה שבע"פ אבל יפילו גורל דין זה נאה ודין זה אינה נאה הלכה זאת הולכת עם רוח הזמן והלכה זו נושנת כפי העת מנהג זה ימצא גם באומות וישאר גם בבית ישראל ומנהג זה לא ימצא כדמותו בחוקות הגוים לכן לא יראה עוד בגבולינו הכל רעות רוח הכפירה כי הוא אין בידינו לבחור רק לשמור המכווין בקבלת תורה שבע"פ כפי המסורות לנו מאבותינו מוסדי דור ודור ויוסיפו הרבנים להזהיר וז"ל "ומרבית החוקים ההמה סובבים רק להשכיח תורה מישראל למען נהיה ככל גויי הארץ' עכ"ל כי בקאדעקס שלהם יוכלו ליתן תורה חדשה להתחתן עם כל גויי הארץ ומושל העיר יתן קידושין ויסדר גט פיטורין לעקר ולשרש ח"ו אמונת ישראל:
ואתה רשע עריץ העוד לך פה לחרף ולגדף גדולי ישראל אם בעל נפש אתה ושמת סכין בלועך את מי חרפת ואת מי גדפת מלאכים היוצאים לשטן לך להציל נפשך ונפש זרעך את ד' אלקיך תירא לרבות תלמידי חכמים הם דנו אותך לכף זכות אחטאת כי לא ידעת" ורוע לבבך השיאך לדבר בוז וקלון כנגדם עפר רגלם תלחך ותנשק אדמת קודש אשר עמדו שם:
שאלת התם:
תם מה הוא אומר להאויפרוף של הגאונים תם הוא אומר מה זאת עשו לנו הרבנים האלו לא שרו לן עורבא ולא אסרו לנו יונה מבלעדי קריאתם ידענו שחוקי הקאנגרעס המה משפטים לא יחיו בהם ולא טובים המה ובמקומות אשר חונים יראי אלקים לא יעזבו השו"ע ובמקומות אשר הוזים הרשעים בלא החוקי הקאנגרעס עושים כל תועבות אשר לא יעשו בישראל וא"כ איפה מה נאבד אם נקבל חוקי הקאנגרעס ומה בצע כי לא נקבלם:
תשובה התם מתמם עם תמימים דע כי בחוזק יד קיימו וקבלו אבותינו את הדת והאמונה גופם למהלומים נתנו וגם נשפך דמם כמים מכות גדולות ונוראות סבלו הם ונשיהם ובניהם ולא רצו לעבור על קוצו של יו"ד חצי שונא הדת כלו והם על משמרתם עמדו מלכי עולם כטיטוס ואדרינוס ואנטיכות לא יכלו להם וכדי בזיון לפנינו אם אנחנו נסוג אחור מפני קשר רשעים יהודים שנכוף כאגמון ראש בשתיקה כהודאה דמי' כאלו כפרנו גם אנחנו ח"ו בתורה שבע"פ אשר בכפירה הנ"ל גנוז גם תורה שבכתב ויהי' לשמצה בקמיהם לדורות הבאים אחרינו כאלו נהפך הכל למינות מחויבים אנחנו להודיע לעיני כל רואי שמש שאנו מאמינים בני מאמינים השולחן ערוך הוא חק ומשפט לישראל הוא מכלל יופי אמונתינו ותורתינו הוא חיינו לאורך ימינו כל הרוחות שבעולם לא יזיזו אותו ממקומו וכל הפורש ממנו פורש עצמו מאמונת אבותיו וכפר בתורת משה אשר קבלו מיד ד' בהר סיני ויצא מן כלל היהודים ואין נו חלק באלקי ישראל וגדול עון המחוקקים חוקי קאנגרעס מנשוא שלא די שהם הופכים ללענה משפט ורובם מהם לא ילכו בתהלוכי השו"ע העיזו פניהם לחקוק בעט ברזל כי מאסו בשו"ע אם יחטא איש לתשוקותיו וחמדותיו ותאותיו וגם אם רבו פועלי און בכ"ז לא נהרס חומת הצדק של הדת ונקל הוא להרפא כי הוא חטאת יחיד או יחידים אבל לעשות מן הכפירה חק ומשפט לכל המדינה הוא חטאת הקהל אשר ינקום ד' בכל מי שהוה בידו למחות ולא מיחה כי הוא חילל ש"ש ברבים דבר זה למדוהו רבותינו בדורות לפנים:
העקדה בשער עשרים האיר עינים כי פי ד' דבר כלל גדול הזה בחטאת סדום ועמורה אשר הפך ד' ביום אפו יען שהחמס קם למטה רשע לחקוק משפטים לא טובים שכתב על פסוק "עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצור לרוחו" וז"ל ירצה כי כמו שהעיר אשר לה חומה עם היות שמרעת יושבי בה לבלתי שית לבם לחילה עשו פרצות בחומתה הנה יש לה תיקון כי בבוא קול פחדים באזניהם בנקל ישימו לב לגדור פרצותיה ולקומם הריסותיה ותוכל לעמוד במצור ותושע אמנם אשר אין לה חומה כלל וודאי אין לה תקומה כן האיש בעוד חומת שכלו על תלה אעפ"י שתהי' התאוה פרוצה הנה הוא נקל להתנחם ממעשיו הרעים ולהרפא אמנם איש אשר אין מעצור לרוחו כי נפלה חומתו ונפסדה התחלתו במה יושע איפה והנה כלל בזה כל מה שכתבו החכם שם וכבר הבאנו כאן העיר הזאת לעדה ובאת ללמד ונמצא למד כי דין האיש הזה אשר אמרנו הוא עצמו משפט המדינה ותהי הכוונה כי כאשר היתה העיר מוקפת חומה סביב מהחק הטוב והדתות הישרות המונחים מהזקנים והמנהיגים הטובים מלפניהם אעפ"י שלפעמים יעלו שועלים ויפרצו גדריה וישביתו חקיה הנה נא עיר הזאת קרובה לקבל תקנה ולהרפא כי יקום א' מעיר ושנים ממשפחה להוכיח אותם בחוזק נמוסיהם אשר בידם והטוב והיושר נעזרו מכל צד ויעלו לה ארכה אמנם אם אין לה חומה לא מדת ולא מתקנה ולא משום מנהג ישר הנה היה כאיש ההוא אשר אין מעצור לרוחו שאין לו שום התחלה שישוב אל בוריו ומה גם עתה אם יש לו חומה גבוה של נחשים ועקרבים רצוני חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם המונחות לפניהם ממנהיגים הרשעים והעריצים וכבר עשה החוקר לימוד מהמדינה אשר הוא על זה התואר אל זה הענין עצמו בפ"ב מהמאמר הנזכר אמר החוטא דומה למדינה אשר בה כל הדברים ההכרחים ובה אמנם דתותו טובות ולא תרגיל באחת מהן כמו שאמר הפילוסוף אנקשנדריש והרשע הוא דומה למדינה אשר בה דתות רעות תרגיל אותם והנה באמת זה היה חטאת סדום ובנותיה כי הנה הם לא חטאו בחטא התאוה לבד כערים אשר יש להם חוקים ומצות טובים ועושים אינם אותם גם לא היה די להם בשהיו עיר פרוצה אין חומה משום דת ונימוס ישר אבל כבר נפסדה התחלתה בתכלית ההפסד עד אשר הקימו להם דברים רעים ומגונים לחוקים ומשפטים טובים וישרים וקבעו בהם מסמרות בקנסות ועונשים שלא יעברו מהם לעולם עכ"ל. והאריך עוד אודות נשים הקדשות וכתב וז"ל ואני דנתי על זה פעמים רבות לפניהם ולפני גדוליהם והסברתי להם שהחטא הגדול אשר יעבור עליו איש איש מבית ישראל בסתר ושלא לדעת הרבים וברשות ב"ד חטאת יחיד הוא והוא שבעונו ימות ע"י ב"ד שלמעלה או מטה וכל ישראל נקיים כמו שהיה עון פלגש בגבעה אם היה ב"ד שלהם מוסרים האנשים הרשעים ההם לבדם ביד ישראל אמנם החטא הקטן כשיסכימו עליו דעת הרבים והדת נתנה בבתי דיניהם שלא למחות בו הנה הוא זמה ועון פלילי וחטאת הקהל כלו ולא ניתן למחילה אם לא בפורענות הקהל כמו שהיה בבני בנימין על שהשתתפתם בעון והוא היה עון סדום כמו שבארנו שהם וב"ד שלהם הסכימו שלא להחזיק יד עני ואביון ולכן הוא טוב ומוטב שיכרתו או ישרפו או יסקלו החטאים ההם בנפשותם משתעקר אות אחת מהתורה בהסכמת הרבים כמו שאמר בזה שעשתה בו פרשה בפני עצמה לא תהי' קדשה וכו' כמו שיתבאר שם ב"ה ומי שלא יקבל זה בדעתו אין לו חלק בבינה ונחלה בתורת אלקים עכ"ל:
וראה כי כתבו הרבנים אאם אנחנו משתתפים עמהם לבחור אנשים לדיסטריקסט רעפרעזענטאנטען הרי כבר היינו מודים בזה שאנו מקבלין עלינו חוקי הקאנגרעס ושוב אנחנו מלוכדים במו וכל המודה בחוקי הקאנגרעס כופר בשו"ע וכל הכופר בשו"ע כופר בתורה שבע"פ" עכ"ל ולא דבר נקל הוא ח"ו לכפור בשו"ע ובתורה שבע"פ די בזה אם לא נקבל חוקי קאנגרעס שידעו כל העולם שאין אנו כופרים בשו"ע ובתורה שבע"פ ושבכתב שאין חילול השם גדול מזה אם נכפר ח"ו באמונת אבותינו אשר מסרו נפשם עליה ובעדה והוסיפו וכתבו הגאונים "ואינו דומה מי שעובר עבירה מחמת תאוה שזה עדיין ישראל גמור למי שאינו מודה בה" עכ"ל כי אנשי חוקקי חקי קאנגרעס עשו חוקים ומשפטים ולא כחדו שהרסו חומת התורה ואין בעינם עבירה כלל מי שאינו מקיים הש"ע שהוא תורה שבע"פ:
ולשאינו יודע לשאול שבין אין לו לשאול על חוקי הקאנגרעס לדעת שעוקרים הדת והאמונה פתחו לו לדעת כי חוקי הקאנגרעס יפעלו שידל ישראל מאוד כי המסתכל יראה שאין לשער פיזור ממון ישראל אשר התורה חס עליו קשה מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף מי יוכל לספר גודל עניות בכמה אלפי אלפים משפחות וחקי הקאנגרעס מחדשים הוצאות רבות גדולות ואיבד הזמן ליסע תמיד לוואהלען ולפעסט ולהחזיק קאנצלייען עם סופרים ופראטאקאלען מי שיסתכל בהם יסתמר שערות ראשו לראות בעמל ישראל הלא תקצר נפש העם בדרך גלות מצרים לא היה גדול מגלות הקאנגרעס להתגולל אח על אחיו נעבוד עמו בפרך ולכן כתבו הרבנים בהאויפרוף וז"ל גם תצילו עצמכם מרבית הוצאות שיטילו על עם ד' הלא גם על זה נאמר לא תעמוד על דם רעך ולא דבר נקל הוא להפסיד ממון של ישראל אשר התורה חסה עליו עכ"ל:
וכאשר דברו כנגד ארבע הכיתות שונות רמזו באומר מעט כי יש אנשים אשר חשבו כנים דבריכם וטובים אמריכם רק מי יודע אם שומע יש לכם על זה חזקו ידים רפות וברכים כושלות הביטו אל צור מחצבכם זה אברהם אבינו אשר עמד וקרא בשם ד' במסירות הנפש וגם בעבור אבותינו אשר באו באש ומים בדורות השמד אשר החשך כסה הארץ וערפל לאומים שמררו את חייהם בגזירות גדולות ונוראות כדי להעבירם מהדת ואמונה ואבותינו סבלו כל הצרות והשמדות חרפות ובזיונות ולא הניחו אות אחת מתורה שבכתב ושבע"פ ראוי' לומר לנו הביטו אל צור חצבתם ולכן כתבו הגאונים "אל תיראו ועל תערצו מקול חוקקי חוקי הקאנגרעס כי ד' בעזרתינו מה יעשה אדם לנו" מי שעזר לאבותינו הוא יעזור גם לנו בנסים ונפלאות רק בד' אל תמרודו אז "ברוך הגבר אשר יבטח בד' והיה ד' מבטחו":
אחינו בני ישראל הגאונים דברו מכפירת השו"ע בפרט ומחוקי הקאנגרעס בכלל כי הם רשת לצודד נפשות וכאשר יתבטל בעזרת המקום הגזירה קשה אז יהי' זמן לדבר על חוקי הקאנגרעס כי הוא גזירת גוג ומגוג כאשר רמזו חז"ל במדרשים שייעץ ללחום מתחילה עם ד' ואח"כ עם ישראל:
ד' צבאות יהי' עמנו כאשר היה עם אבותינו אל יעזבנו ואל יטשנו ונהי' כולנו דבוקים בד' דכתיב "ואתם הדבקים בד' אלקיכם חיים כולכם היום" דברי הדבוק לכל הדבוקים בשו"ע:
ח"י כסליו תר"ל לפ"ק הק' חיים סופר: